מיכאל דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(56 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:מיכאל.jpg|left|thumb|250px|הרב מיכאל דבורקין]] [[תמונה:מיכאל בשנים האחרונות.jpg|left|thumb|200px|הרב מיכאל דבורקין בשנותיו האחרונות]]
[[קובץ:מיכאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל דבורקין]] [[קובץ:מיכאל בשנים האחרונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מיכאל דבורקין בשנותיו האחרונות]]
ר' '''מיכאל דבורקין''' היה דוגמה חיה לחסיד. במוצאו הוא לא היה חסיד [[ליובאוויטש]], אלא חסיד של ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[קאפוסט]]. כאשר הקאפוסטער הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי ה[[רש"ב]]. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את ה[[מאמר]] – הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח שטריימל על ראשו הק' של הרבי הרש"ב, ואומר לו: "דאס איז דיין רבי" [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש"ב.
הרב '''מיכאל דבורקין''' ([[טבת]] [[תרכ"ו]]-[[ה' סיון]] [[תש"ט]]), חסיד חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], היה בעל ידע רחב בחסידות ו'[[בעל מנגן]]' נפלא.


בתחילה היה ר' מיכאל עני מאוד, ורק בעקבות ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הפך לעשיר גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל [[ארץ ישראל]]! אולם במהפכה הקומוניסטית הוא איבד את כל רכושו.
==תולדות חיים==
===רוסיה===
הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] אוסוועס שליד נעוועל בטבת ה'תרכ"ו לר' [[חיים יצחק דבורקין]].


לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מהמאסר בי"ג תמוז [[תרפ"ז]] היה הוא זה שנסע לעיר קוסטרמה להכין מקום מגורים עבור אדמו"ר הריי"צ.  
במוצאו הוא לא היה חסיד [[ליובאוויטש]], אלא חסיד של בעל ה"מגן אבות" - ר' שלמה זלמן בן [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] מ[[קאפוסט]]. כאשר האדמו"ר מקאפוסט הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי ה[[רש"ב]]. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את ה[[מאמר]] - הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח [[שטריימל]] על ראשו הק' של הרבי הרש"ב, ואומר לו: "דאס איז דיין רבי" [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש"ב.


==ארץ הקודש==
בתחילה היה ר' מיכאל [[עני]] מאוד, ורק בעקבות ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל [[ארץ ישראל]]! אולם במהפכה הקומוניסטית השלטונות הלאימו את רכושו, ומצבו הכלכלי היה קשה ביותר.


ר' מיכאל עבר ל[[ארץ הקודש]] בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ב[[רוסיה]], והוא הגיע לארץ ערירי, בעירום ובחוסר-כל. הוא התגורר ב[[רמת יצחק]], אך שהה רבות ב[[תל אביב]] ובעיקר בבית הכנסת ב'[[נחלת בנימין]]'. בשבתות הוא היה אוכל בבית הרב [[שמריהו גוראריה]], אך לא נתן שישרתוהו.
לפני צאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לגלות בג' תמוז [[תרפ"ז]] נסע ר' מיכאל לעיר קוסטרמה להכין את המקום למגורי הרבי.


ר' מיכאל אהב ללמוד [[חסידות]]. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת ב[[נחלת בנימין]] יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מלה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: "כדי לשמוע חסידות מר' [[נחום גולדשמיד]]".
===ארץ הקודש===
ר' מיכאל עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ב[[רוסיה]], והוא הגיע לארץ ערירי, ובחוסר-כל. הוא התגורר ב[[רמת יצחק]], אך שהה רבות ב[[תל אביב]] ובעיקר בבית הכנסת ב'[[נחלת בנימין]]'.


ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. "פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות" – נזכר הרב איצק'ה גאנזבורג – "לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.
ר' מיכאל אהב ללמוד [[חסידות]]. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת ב[[נחלת בנימין]] יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מילה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: "כדי לשמוע חסידות מר' [[נחום גולדשמיד]]".


"בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= "ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?"] – הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...
ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. "פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות" - סיפר הרב איצק'ה גאנזבורג - "לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.


==ארצות הברית==
"בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= "ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?"] - הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...
בשנת [[תש"ז]] עבר ל[[ארצות הברית]] וגר ב-[[770]] שם נפטר בערב חג ה[[שבועות]] [[תש"ט]]. ו[[הרבי]] דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו על מנת שקבורתו תהיה עוד לפני כניסת החג.


כשר' מיכאל היה בארה"ב, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'[[לקוטי תורה]]' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.
 
===ארצות הברית===
בחורף [[תש"ז]] קיבל ר' מיכאל את רשותו של [[הרבי הריי"צ]] לנסוע ל[[ניו יורק]] להתראות עמו. ב[[ל' שבט]] נסע ר' מיכאל מארץ ישראל{{הערה|'הרב אשכנזי', ב, ע' 10–11.}}, וב[[י"ח אדר]] הגיע ל[[ארצות הברית]]. בהוראת הרבי הריי"צ נותר בארה"ב{{הערה|'הרב אשכנזי', ב, ע' 11.}}, וגר ב־[[770]]. נפטר בערב חג ה[[שבועות]] [[תש"ט]]. טרם פטירתו, ביקש הרב דבורקין לברך "שהחיינו" על פרי חדש (דובדבן), ואח"כ ביקש מאחד הבחורים לספר אותו לכבוד החג. אח"כ טבל במקווה טהרה, ובצאתו נשכב על ספסל, וכך יצאה נשמתו בטהרה.  הפטירה הייתה בשעה 3:00 אחה"צ בערב החג. [[הרבי]] דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו של ר' מיכאל על מנת שהקבורה תהיה עוד לפני כניסת החג (מסופר {{הערה|חסידים הראשונים עמוד 256}} מפי הרב גרונר שהרופא לא הסכים לחתום על אישור קבורה לפני שיעשו צילום רנטגן, עד שהרבי הבטיח לו את העולם הבא שלו עם שטר ועדים!) ואכן הרב דבורקין נטמן עוד בערב החג בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי {{הערה|ע"פ: "התקשרות", גליון 1501, עמ' 28}}.
 
כשר' מיכאל היה בארצות הברית, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'[[לקוטי תורה]]' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.


==בעל מנגן==
==בעל מנגן==
[[קובץ:התוועדות נחלת בנימינית.jpg|ממוזער|הרב דבורקין בהתוועדות בבית הכנסת [[נחלת בנימין]], לצידו ר' שלמה אורנשטיין, ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' [[משה אשכנזי]] ור' צבי גינזבורג]]
ר' מיכאל היה [[בעל מנגן]] נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. [[תפילה|תפילתו]] הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.


ר' מיכאל היה בעל מנגן נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. [[תפילה|תפילתו]] הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.
מניגוניו:
 
== ניגונו ==
*כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ז]] היה ר' מיכאל מנגן [[ניגון]] בעת [[התוועדויות]] בזמני [[שמחה]], ומאז שרים אותו בהזדמנויות שונות וכן בהתוועדויות של [[הרבי]]. הניגון מבטא שמחה חסידית ותקוה ו[[בטחון]] בהשם. הנגון אף נרשם ב[[ספר הניגונים]] [[ניגון של"ו]].
*כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ז]] היה ר' מיכאל מנגן [[ניגון]] בעת [[התוועדויות]] בזמני [[שמחה]], ומאז שרים אותו בהזדמנויות שונות וכן בהתוועדויות של [[הרבי]]. הניגון מבטא שמחה חסידית ותקוה ו[[בטחון]] בהשם. הנגון אף נרשם ב[[ספר הניגונים]] [[ניגון של"ו]].
   
סיפר ר' מיכאל זליגסון ששמע מאת הרב שד"ב גורודצקי שראה איך שבשנת תש"ז או תש"ח אחר התוועדות ל"ג בעומר בבית האדמו"ר הריי"ץ בקומה השניה ירדו שלובי יד - הרבי (שכונה אז הרמ"ש) הרב שמואל לויטין והרב מיכאל דבורקין כשמנגנים ניגון שמחה ששרו לפני הרבי הריי"ץ ושיתפו בניגון את הקהל שהיה בקומה ראשונה.
*'''[[נייעט נייעט ניקאווא]]''' מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר’ מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור [[הרבי הריי"צ]] בי"ב [[תמוז]] [[תרפ"ז]]. [[הרבי]] הסביר בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] כי התכונה של ר’ מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי”ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי”צ.  
כעבור שנים בשנת תשל"ג אחר התוועדות שבת ה' סיון (הוא היאה"צ של ר' מיכאל ע"ה) החל הרבי לנגן זאת, כן החל לנגן בעוד הזדמנות בשנת תשל''ד אחר התוועדות ש"פ קרח (בכמה שנים זה עוד בחודש סיון)
ובעיתות חלוקת כוס של ברכה כאשר היו מנגנים ניגון זה היה הרבי (מניח הכוס ו)מעודד השירה חזק לגודל חביבות השיר.
*'''[[נייעט נייעט ניקאווא]]''' מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר' מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור [[הרבי הריי"צ]] בי"ב [[תמוז]] [[תרפ"ז]]. [[הרבי]] הסביר בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]] כי התכונה של ר' מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי"ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי"צ.


תוך כדי ריקוד, ניגן ניגון עם מילים ברוסית. הוא עבד כמה שנים ביער, והיו לו עסקים עם גויים, ולכן היו מורגלים על לשונו ביטויים ומילים בשפת המדינה - היה זה ניגון חסידי על העניין של 'אין עוד מלבדו' - זהו הניגון הידוע היום לחסידים בשם "נייעט נייעט ניקאווא".
תוך כדי ריקוד, ניגן ניגון עם מילים ברוסית. הוא עבד כמה שנים ביער, והיו לו עסקים עם גויים, ולכן היו מורגלים על לשונו ביטויים ומילים בשפת המדינה - היה זה ניגון חסידי על העניין של 'אין עוד מלבדו' - זהו הניגון הידוע היום לחסידים בשם "נייעט נייעט ניקאווא".
בפרוויקט [[מסורת הניגונים]] של הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ מופיעים שני ניגוני שמחה - ניגונים קע"ט וק"פ - כ'ניגון לר' מיכאל דבורקין'{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cb/NSH_179_R_Michoel_Dvorkin_s_-1.mp3 '''לשמיעת ניגון קע"ט'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/e/ed/NSH_180_R_Michoel_Dvorkin_s_-2.mp3 '''לשמיעת ניגון ק"פ'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''הרופא ביקש שאהיה 'עד'''', פרק אודותיו במדור 'סיפורי המזכיר', בתוך שבועון בית משיח כ"ח אייר תש"פ עמוד 28
*'''החסיד שזכה להתערבות יוצאת דופן מ'גבוה'''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 51-56 .
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 257-266.
*  [https://derher.org/wp-content/uploads/45-Sivan-5776-10.pdf גליון א חסידישע דערהער]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=30478 פ"נ של ר' מיכאל דבורקין]
* [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=30478 פ"נ של ר' מיכאל דבורקין] {{COL}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי] {{אינפו}}
 
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=575 זיכרונות אודותיו] {{שטורעם}}
*מנחם זיגלבוים, '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/699.pdf חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 699


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דבורקי מיכאל]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דבורקי מיכאל]]
{{מיון רגיל:דבורקין, מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]

גרסה אחרונה מ־17:27, 28 במאי 2024

הרב מיכאל דבורקין
הרב מיכאל דבורקין בשנותיו האחרונות

הרב מיכאל דבורקין (טבת תרכ"ו-ה' סיון תש"ט), חסיד חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב, היה בעל ידע רחב בחסידות ו'בעל מנגן' נפלא.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דבורקין נולד בעיירה אוסוועס שליד נעוועל בטבת ה'תרכ"ו לר' חיים יצחק דבורקין.

במוצאו הוא לא היה חסיד ליובאוויטש, אלא חסיד של בעל ה"מגן אבות" - ר' שלמה זלמן בן יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) מקאפוסט. כאשר האדמו"ר מקאפוסט הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי הרש"ב. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את המאמר - הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח שטריימל על ראשו הק' של הרבי הרש"ב, ואומר לו: "דאס איז דיין רבי" [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש"ב.

בתחילה היה ר' מיכאל עני מאוד, ורק בעקבות ברכתו של אדמו"ר הרש"ב הפך לעשיר גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל ארץ ישראל! אולם במהפכה הקומוניסטית השלטונות הלאימו את רכושו, ומצבו הכלכלי היה קשה ביותר.

לפני צאת אדמו"ר הריי"צ לגלות בג' תמוז תרפ"ז נסע ר' מיכאל לעיר קוסטרמה להכין את המקום למגורי הרבי.

ארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מיכאל עלה לארץ הקודש בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ברוסיה, והוא הגיע לארץ ערירי, ובחוסר-כל. הוא התגורר ברמת יצחק, אך שהה רבות בתל אביב ובעיקר בבית הכנסת ב'נחלת בנימין'.

ר' מיכאל אהב ללמוד חסידות. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת בנחלת בנימין יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מילה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: "כדי לשמוע חסידות מר' נחום גולדשמיד".

ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. "פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות" - סיפר הרב איצק'ה גאנזבורג - "לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.

"בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= "ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?"] - הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...


ארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף תש"ז קיבל ר' מיכאל את רשותו של הרבי הריי"צ לנסוע לניו יורק להתראות עמו. בל' שבט נסע ר' מיכאל מארץ ישראל[1], ובי"ח אדר הגיע לארצות הברית. בהוראת הרבי הריי"צ נותר בארה"ב[2], וגר ב־770. נפטר בערב חג השבועות תש"ט. טרם פטירתו, ביקש הרב דבורקין לברך "שהחיינו" על פרי חדש (דובדבן), ואח"כ ביקש מאחד הבחורים לספר אותו לכבוד החג. אח"כ טבל במקווה טהרה, ובצאתו נשכב על ספסל, וכך יצאה נשמתו בטהרה. הפטירה הייתה בשעה 3:00 אחה"צ בערב החג. הרבי דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו של ר' מיכאל על מנת שהקבורה תהיה עוד לפני כניסת החג (מסופר [3] מפי הרב גרונר שהרופא לא הסכים לחתום על אישור קבורה לפני שיעשו צילום רנטגן, עד שהרבי הבטיח לו את העולם הבא שלו עם שטר ועדים!) ואכן הרב דבורקין נטמן עוד בערב החג בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי [4].

כשר' מיכאל היה בארצות הברית, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'לקוטי תורה' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.

בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דבורקין בהתוועדות בבית הכנסת נחלת בנימין, לצידו ר' שלמה אורנשטיין, ר' פיניע אלטהויז, ר' משה אשכנזי ור' צבי גינזבורג

ר' מיכאל היה בעל מנגן נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. תפילתו הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.

מניגוניו:

סיפר ר' מיכאל זליגסון ששמע מאת הרב שד"ב גורודצקי שראה איך שבשנת תש"ז או תש"ח אחר התוועדות ל"ג בעומר בבית האדמו"ר הריי"ץ בקומה השניה ירדו שלובי יד - הרבי (שכונה אז הרמ"ש) הרב שמואל לויטין והרב מיכאל דבורקין כשמנגנים ניגון שמחה ששרו לפני הרבי הריי"ץ ושיתפו בניגון את הקהל שהיה בקומה ראשונה. כעבור שנים בשנת תשל"ג אחר התוועדות שבת ה' סיון (הוא היאה"צ של ר' מיכאל ע"ה) החל הרבי לנגן זאת, כן החל לנגן בעוד הזדמנות בשנת תשלד אחר התוועדות ש"פ קרח (בכמה שנים זה עוד בחודש סיון) ובעיתות חלוקת כוס של ברכה כאשר היו מנגנים ניגון זה היה הרבי (מניח הכוס ו)מעודד השירה חזק לגודל חביבות השיר.

  • נייעט נייעט ניקאווא מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר' מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור הרבי הריי"צ בי"ב תמוז תרפ"ז. הרבי הסביר בשיחת י"ב תמוז תשכ"ה כי התכונה של ר' מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי"ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי"צ.

תוך כדי ריקוד, ניגן ניגון עם מילים ברוסית. הוא עבד כמה שנים ביער, והיו לו עסקים עם גויים, ולכן היו מורגלים על לשונו ביטויים ומילים בשפת המדינה - היה זה ניגון חסידי על העניין של 'אין עוד מלבדו' - זהו הניגון הידוע היום לחסידים בשם "נייעט נייעט ניקאווא".

בפרוויקט מסורת הניגונים של הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ מופיעים שני ניגוני שמחה - ניגונים קע"ט וק"פ - כ'ניגון לר' מיכאל דבורקין'[5]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
  • הרופא ביקש שאהיה 'עד', פרק אודותיו במדור 'סיפורי המזכיר', בתוך שבועון בית משיח כ"ח אייר תש"פ עמוד 28
  • החסיד שזכה להתערבות יוצאת דופן מ'גבוה', רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 51-56 .
  • ספר חסידים הראשונים ע' 257-266.
  • גליון א חסידישע דערהער

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 'הרב אשכנזי', ב, ע' 10–11.
  2. 'הרב אשכנזי', ב, ע' 11.
  3. חסידים הראשונים עמוד 256
  4. ע"פ: "התקשרות", גליון 1501, עמ' 28
  5. לשמיעת ניגון קע"ט מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ  •  לשמיעת ניגון ק"פ מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע