אברהם דוד לאוואוט – הבדלי גרסאות

הרב '''אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט''' ([[תקע"ז]] - [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].

על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: "הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו"{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.

אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע"ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' [[יהודה לייב לאוואוט|יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט]], [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות.  

בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא רבקה (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא).  

אחרי פטירת הרב נתן הלוי הורביץ רבה של פּאָלאָצק בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פּאָלאָצק, ור׳ אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה.  

בשנת תר"א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט).

השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ"ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.

במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה"פסקי פרי מגדים" שנדפס לאחרונה.

אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לָאוואוּט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית:

״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.

והרב לאוואוט שאל מאת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בקיץ תר"ט: איש א' מתושבי פה ק' ראמאנאווקא נשא גרושה מק' הר שפר, ולערך שני חדשים אחר החופה ע"י איזה סיבה בא לידי המעב"ד [=המעשה בית דין] שלה שהיו בהר שפר, ומצאתי בו שני דברים שאין ביד להכשיר אפי' בדיעבד ... והנה בשנה העברה בירח מנחם אב תיכף כשנתוועד לי הענין באריכות שאלה.. אך מאז ועד אתה לא זכיתי לתשובה והנה בחורף הלז דברי עם המסדר [גט] ואמר שמסתמא אמרה לו האשה כן קודם כתיבת הגט..  

השאלה נדפסה ביחד עם תשובה ארוכה מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק  בשו"ת צמח צדק חלק אבן העזר סימן ר, ומסקנת הצמח צדק: 'אם יסכימו עמי הרבנים דסביבותיכם והרב הג' דק' זלאטפאליע אשר היה שאלה זו אצלו כנרה ממכתב רו"מ הנני נמנה עמהם להתירה לישב עם בעלה בטח.

אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' אלכסנדר סענדער רפאלאוויטש שהיה אף הוא קבלן בניית אניות. בסוף חורף תרי"ד נחלה הרב ראזומנע והוסיפו לו את השם: חיים, ובי"ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי: "הרב חיים ראזומנע שמונה לתפקידו עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], חולה.. ולכן הזמין ראָזומנע את רב המושבה ראמאנאווקע, אברהם לָאוואוּט, ומבקש לאפשר ללָאוואוּט לקיים טכסים שנקבעו ע"י הדת היהודית"; והמושל הצבאי אישר את ההתמנות הזאת. בכל חודש היה הרב לָאוואוּט שוהה שלשה  שבועות בראמאנאווקא (שם הוא מכהן ברבנות); ושבוע אחד ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], שם הוא מכהן ברבנות בית הכנסת

בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראָזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] עד להחלמתו.  

והגיע לידינו החוזה שנערך בין הרב לָאוואוּט לראש הקהל, אלכסנדר סענדער רפאלאוויטש משנת תרי"ז:  כי בכל חודש שוהה הרב לָאוואוּט שלשה  שבועות בראמאנאווקא (שם הוא מכהן ברבנות); ושבוע אחד ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], שם הוא מכהן ברבנות בית הכנסת.  

בשנת תרי״ט התירה הממשלה לסוחרים יהודים  להתיישב בניקאלאיעוו, ובשנת תר"כ ניתנה היתר ההתיישבות גם להדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], ובשנת תרכ"א כבר התירו גם לאמנים יהודיים להתיישב  ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], והקהילה הלכה והתפתחה (ובשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסין). ובשנת תרכ״ב אישרו מועצת העיר. הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאָפּאָל, שהתיישב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכחות הרוסיים מסוועסטאָפּאָל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] על מקום אביו המנוח.  

המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר מי"ט שבת תר"כ הודיעו להם כי הרב אברהם דוד לָאוואוּט ממלא את תפדידו כראוי, והוא רכש את אימון הקהילה בכל הנוגע לידע שלו בחובותיו; ובנוסף, הוא , לָאוואוּט, מוכר לרשויות.

 

 

 

 

 

===עם רבותינו נשיאנו===

 

 

 

 

עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים.  

הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו"ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לָאוואוּט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.

כאשר העתיק הרב לָאוואוּט בשנת תרכ"ב את מושבו לצמיתות להעיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] לכהן ברבנות הקהילה, מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה להוריו שלמה וגיטל מסמילא ונשא את הרבנית בילא רבקה (שנולדה להרב לָאוואוּט בפּאָלאָצק בשנת תקצ״ח).

הרב אברהם דוד לָאוואוּט נפטר ביום ראשון [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]<ref>בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י"ז אדר תר"נ. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.</ref> בעיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה למחרת בי״ח אדר תר״נ, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.

עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק".

עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה".

טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל ליב יאנאווסקי) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל ליב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל ליב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנת תרמ״ד}}. ראשי הקהילה בניקאלאייעוו לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאייעוו.

אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי|אברהם דוד שלאנסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי|אברהם דוד יאנאווסקי]], ועוד.

הרב לָאוואוּט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:

חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על [[סידור אדמו"ר הזקן]] המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום.

מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע [[אדמו"ר הזקן]] שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר"י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו"ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב"ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת [[שבת]] פרשת תשא תשל"ה:

בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}.

בשנת [[תרמ"ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר"ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ"ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ"ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}.

=== קב נקי===

הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות [[גיטין]] והוא כתב אותו משום שכרב העיר [[ניקולייב]] עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.

בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.

אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" עולה לסך הזה. גם "גטין" שווה לע"ב ועולה לשם אביו "יהודה ליב" (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ"ב).

סידור [[אדמו"ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ"ב. שני המאורות וילנא תר"נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו"ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.

מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.

'''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.

אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע"י המחבר עצמו: "אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע"י תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הוגהו ע"י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 168}}.

הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:

מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז"ל ומפרשי התורה.

הרב לָאוואוּט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי"ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש"ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של [[אדמו"ר הזקן]] ואדמו"ר האמצעי.

"כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי [[נדר]] אקבל איה"ש [אם ירצה השם] ספר הנ"ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה".

בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי [[כסף (מתכת)|כסף]] גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קאניעווסקי מהעיר קולומאיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.

בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג. לאחר מכן הביא אדמו"ר הזקן את הסידור לדפוס פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.

באגרת מג' טבת תרמ"ו כתב לו [[אדמו"ר הרש"ב]] : "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".

בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקאלאיעוו, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ"ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.

הרב לָאוואוּט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ"ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה"ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו"ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

[[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]

*בנו (מזיווג שני): ר' מנשה לָאוואוּט. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס"ה]] וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י.

*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה"ת]], [[תש"נ]]-[[תנש"א]].

*[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה"ת]] תשפ"א.

*[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]].

{{מיון רגיל:לאווט, אברהם}}