דנייפרו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:דנייפרופטרובסק.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת אוקראינה עם דנייפרופטרובסק]]
+[[קובץ:דנייפרופטרובסק.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת אוקראינה עם מחוז דנייפרופטרובסק]]
-[[קובץ:שלוחים דנייפרפרוטובסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית. לפי סדר מימין לשמאל: הרב מנחם מענדל פלדמן, הרב חיים אהרון חזן, הרב [[מאיר צבי סטמבלר]], רביעי: הרב [[שמואל קמינצקי]] הרב יוסף יצחק גליק, הרב אליהו חפר, הרב דוד אלטמן.]]
+'''דנייפרו''' היא העיר השלישית בגודלהּ ב[[אוקראינה]], ובירת מחוז דנייפרופטרובסק. העיר שוכנת על נהר הדנייפר, שהעניק להּ את שמהּ (ובצירוף שמו של מנהיג פועלים קומוניסטי בשם פטרובסק). עד שנת [[תרפ"ו]] (1926) נקראה העיר '''יקטרינוסלב'''. בשל העובדה שעיר זו נכללה ב[[תחום המושב]] והיתה מותרת למגורים עבור יהודים, הפכה במובנים רבים לעיר הבירה של המחוז, ועבור יהודים אף היתה עיר הבירה של אוקראינה כולה. כרבני העיר שימשו לאורך תקופה חסידי חב"ד, כאשר הידוע ביותר מביניהם היה רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהנהיג את הקהילה היהודית שימש ברבנות העיר בתוקף ובגאון במשך שלושים שנה.
-'''דנייפרו''' היא העיר השלישית בגודלהּ באוקראינה, ובירת מחוז דנייפרופטרובסק. העיר שוכנת על נהר הדנייפר, שהעניק להּ את שמהּ (ובצירוף שמו של מנהיג פועלים קומוניסטי בשם פטרובסק). עד שנת [[תרפ"ו]] (1926) נקראה העיר '''יקטרינוסלב'''.
-בשל העובדה שעיר זו נכללה ב[[תחום המושב]] והיתה מותרת למגורים עבור יהודים, הפכה במובנים רבים לעיר הבירה של המחוז, ועבור יהודים אף היתה עיר הבירה של אוקראינה כולה.
+כיום בעיר דניפרו יש קהילה חב"דית המונה כ-100 משפחות אנ"ש ולה מוסדות רבים שבראשם בית חב"ד הגדול בעולם [[מרכז מנורה]].
-כרבני העיר שימשו לאורך תקופה חסידי חב"ד, כאשר הידוע ביותר מביניהם היה רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהנהיג את הקהילה היהודית שימש ברבנות העיר בתוקף ובגאון במשך שלושים שנה.
 ==היסטוריה==
@@ שורה 16: / שורה 13: @@
 גזירת "תחום המושב" הקשתה על חיי היהודים ב[[רוסיה]]. הגזירה אסרה על יהודים לגור בערים הגדולות, אלא ביישובים קטנים. אף על פי כן, יקטרינוסלב הייתה אחת הערים הבודדות בהן הותר ליהודים לגור. זו הסיבה שבמשך השנים התיישבו בה יהודים רבים.
-[[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] הממוקם בסמוך לביתו של [[רבי לוי ויצחק]] לפני שיפוצו]]
+[[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] הממוקם בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] לפני שיפוצו]]
 היהודים הראשונים שבאו לגור בעיר, הגיעו אליה מאוקראינה המערבית. לאחר מכן הגיעו יהודים נוספים גם מ[[ליטא]] ומרוסיה הלבנה. רובם הגדול היו שומרי תורה ומצוות. שפת הדיבור בקהילה הייתה [[יידיש]] ואת ענייני הקהילה ניהל ה"קהל" עד לביטולו בשנת תר"ד. לאחר ביטול ה"קהל" ייצגו את הקהילה נציגי "החברה היהודית", שלמעשה היו רב העיר ונכבדים אחרים שעסקו בצרכי הקהילה. באותן שנים התנהלה הקהילה תחת שרביט רבנותו של הגאון החסיד הרב אלחנן, מחסידי אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'. הוא הנהיג את הקהילה היהודית בכלל והחב"דית בפרט, ביד רמה.
@@ שורה 78: / שורה 75: @@
 ==ה'חיידרים' של הרבי==
-בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל ה[[מלמד]] הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק.
+בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק.
 סיפר ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]:
-"ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, ו[[מלמד]] אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם.
+"ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, ומלמד אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם.
-"וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה הייתה הכיתה הנמוכה חוזרת בעצמה על הגמרא, אחר כך היה מתפנה המלמד, ו[[מלמד]] שיעור לכיתה הנמוכה".
+"וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה הייתה הכיתה הנמוכה חוזרת בעצמה על הגמרא, אחר כך היה מתפנה המלמד, ומלמד שיעור לכיתה הנמוכה".
 כאשר בגרו ילדי החיידר, התמדתו הגדולה של הרבי, גרמה לכך שאביו רב העיר, כשהיה צריך ללכת לאירועים ציבוריים, לקח עמו כמלווה את ר' נחום גולדשמיד, שכן בנו בכורו אמנם סייע לו בענייני הכלל, אך הוא העדיף ללמוד תורה מאשר להשתתף באירועים ציבוריים שנמשכו שעות רבות.
@@ שורה 92: / שורה 89: @@
 מספר שנים חלפו, ובשנת [[תרע"ד]] פרצה מלחמת העולם הראשונה. סדרי החיים השתבשו לחלוטין. בתקופה זו הגיעו לעיר המוני פליטים יהודים. הקהילה החב"דית בראשות הרב לוי יצחק ורעייתו הרבנית חנה נחלצו חושים לעזרת הפליטים, הן בעזרה חומרית והן בעזרה רוחנית.
-כמה מגדולי הרבנים הפליטים התארחו בבית הרב לוי יצחק ובהם הרב [[מנחם מענדל קמינר]], גיסו של האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] מגור שגורש יחד עם יהודים רבים מעיר מגוריו ורשה (ב[[התוועדות]] [[שושן פורים]] [[תשל"ז]] סיפר הרבי כי אביו כיבד את הרב קמינר באופן מיוחד, הושיבו בראש השולחן ושוחח עמו בדברי תורה). באותם ימים הגיע לעיר גם הרב [[חיים עוזר גרודז'נסקי]] מווילנה שפעל יחד עם הרב לוי יצחק למען הפליטים.
+כמה מגדולי הרבנים הפליטים התארחו בבית הרב לוי יצחק ובהם הרב [[מנחם מענדל קמינר]], גיסו של האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] מגור שגורש יחד עם יהודים רבים מעיר מגוריו ורשה (ב[[התוועדות]] [[שושן פורים]] [[תשל"ז]] סיפר הרבי כי אביו כיבד את הרב קמינר באופן מיוחד, הושיבו בראש השולחן ושוחח עמו בדברי תורה). באותם ימים הגיע לעיר גם הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] מווילנה שפעל יחד עם הרב לוי יצחק למען הפליטים.
 בעיצומה של המלחמה, בשנת [[תרע"ז]], החלה גם המהפכה הקומוניסטית. בתחילה קיבלו יהודי העיר את המהפכה באהדה ובשמחה, מתוך תקווה שכעת יבוא הקץ לפוגרומים שחזרו ותכפו.
 באותם ימים הוקמו מפלגות יהודיות, ויהודים רבים נבחרו לחברי הנהלת העיר. אולם בשנת [[תרע"ח]] עבר השלטון העירוני לידי מועצת הפועלים ואנשי צבא. בעקבות זאת המצב הגשמי החל להתדרדר. בסוף שנת [[תרע"ח]] כבשו הגרמנים את האזור ומסרו את השלטון לידי אוקראינים מקומיים. המצב הכלכלי השתפר אמנם, אבל הצבא הגרמני ערך סריקות מפעם לפעם כאשר במשך הזמן נאסרו כמה יהודים.
 עם כניסת ה"אדומים" - חיילי הצבא הקומוניסטי - ליקטרינוסלב, בתחילת שנת [[תרע"ט]], באה תקופה חדשה. כל פעולות המפלגות והארגונים הופסקו; בעלי הרכוש נדרשו להכניס לקופת העירייה סכומים ניכרים. היהודים החלו לסבול ביתר שאת והיו מהם שאף הושלכו לכלא.
 ==הפלוגה היהודית==
@@ שורה 120: / שורה 117: @@
 ==ה"[[יבסקציה]]" רודפת==
-כעת, עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון, החלו בדיכוי כללי, ובפרט את חיי היהדות. חיי הקהילה היהודית כמעט ופסקו לגמרי. מוסדות הקהילה: החיידרים בתי הספר היהודיים ובתי הכנסת נסגרו והמבנים נלקחו לצרכי השלטון הקומוניסטי. רק בתי כנסת בודדים נותרו לפליטה כשסביבם התרכזה כל הפעילות היהודית שעדיין הייתה מותרת.
+כעת, עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון, החלו בדיכוי כללי, ובפרט את חיי ה[[יהדות]]. חיי הקהילה היהודית כמעט ופסקו לגמרי. מוסדות הקהילה: החיידרים בתי הספר היהודיים ובתי הכנסת נסגרו והמבנים נלקחו לצרכי השלטון הקומוניסטי. רק בתי כנסת בודדים נותרו לפליטה כשסביבם התרכזה כל הפעילות היהודית שעדיין הייתה מותרת.
 היהודים האמידים שבעבר תמכו והחזיקו את המוסדות היהודים, נושלו מרכושם ומעמדם. רבים מהם ברחו מעיר.
@@ שורה 128: / שורה 125: @@
 בשנת [[תר"פ]], נפטר הרב פנחס גלמן, רב ה'מתנגדים' בעיר והרב לוי יצחק היה לרב העיר היחיד שנטל על כתפיו את כל הפעילות היהודית. רק הודות לתושייתו ומסירותו הבלתי מוגבלת, המשיכה הקהילה היהודית להחזיק בערכי היהדות.
-השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי [[המשטרה החשאית]] שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים.
+השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי [[המשטרה החשאית]] שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים.
 בשנת [[תרפ"ד]] סגרו אנשי ה"יבסקציה" את [[בית הכנסת]] הגדול, ומיתר בתי הכנסת החרימו דברי ערך, כמו כתרי תורה.
@@ שורה 138: / שורה 135: @@
 בשנת [[תרפ"ט]] נפתחה בעיר ישיבת '[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|תומכי תמימים]]' מחתרתית. היה זה לאחר שסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים נעוועל|נעוול]] ו[[תומכי תמימים חרקוב|בחרקוב]] נסגרו בגלל רדיפת השלטונות, או אז הוחלט לפתוח סניף בעיר דנייפרופטרובסק. כעשרים תלמידים הגיעו לישיבה שעמדה תחת השגחתו של ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. חסידי חב"ד בעיר, דאגו לתלמידי הישיבה וראשיה.
-הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום [[חיידר]] לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' אברהם ראגולין.
+הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום [[חיידר]] לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' [[אברהם ראגולין]].
 ==גלותו של רב העיר==
@@ שורה 158: / שורה 155: @@
 כשנתיים המשיכה הקהילה היהודית והחסידית בעיר את חייה ללא מנהיג, עד שעלה עליה הכורת הנאצי ימ"ש.
-==האסון==
+==במהלך השואה==
 לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו בעיר כמאה אלף יהודים. אלה היוו כחמישית מהאוכלוסייה הכללית. בתחילת המלחמה טרם ידעו בעיר מה קורה בחזית, ומה מעוללים הנאצים ליהודי [[פולין]] ובאיזורי הכיבוש הנוספים. כאשר החל "מבצע ברברוסה" במהלכו פלש צבא גרמניה בפתאומיות לתוככי ברית המועצות, החל פינוי מהיר של מוסדות הממשל. בהמשך פונו גם בתי חרושת גדולים ומוסדות המפלגה הקומוניסטית.
@@ שורה 197: / שורה 194: @@
 ==דנייפרו כיום==
+{{להשלים}}
 [[קובץ:מרכז מנורה בלילה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[מרכז מנורה]] - המרכז היהודי הגדול בעולם השוכן בעיר [[דנייפרופטרובסק]]]]
 כיום, השליח ורבה של העיר הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. הוא ייסד את [[מרכז מנורה]] - מרכז חב"ד הגדול בעולם, ופתח את בית הספר היהודי "אור אבנר לוי יצחק", כמו כן יסד את ישיבת נחלת לוי בשנת [[תנש"א]] . ב[[תשנ"ז]] הוחזר לקהילה היהודית [[בית הכנסת]] "שושנת הזהב", שהוא [[בית הכנסת]] המרכזי בעיר.
@@ שורה 209: / שורה 207: @@
 *[[בית הכנסת שושנת הזהב]]
 *[[שמואל קמינצקי]]
+*[[מרכז מנורה (דניפרו)|מרכז מנורה]]
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 217: / שורה 216: @@
 *[[אלקנה שמוטקין]] ו[[ברוך אוברלנדר]], '''[[שנים ראשונות]]''' חלק א' פרק ב'.
 *'''ממלכת הרבי בדנייפרופטרובסק''', שבועון כפר חב"ד גליון 1931 עמוד 28
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2491 [[בית משיח]] גליון מס 538]
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''עיר הרבי חריבה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/1/18/538.pdf גליון מס 538] עמודים 38 - 47
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://www.djc.com.ua אתר האינטרנט של בית חב"ד דנייפרפטרובסק]
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2491 [[בית משיח]] גליון מס 538]
+*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2491]
 * {{קישור חבד און ליין|89863|יהודים בחזית: הצצה נדירה לעיר האוליגרכים|יוסי אליטוב, עיתון 'משפחה'|כ"ה [[אייר]] תשע"ה}}
-*'''[karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/Karov-405-E.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+405 מנהטן דקדושה]''', קרוב אליך י' אדר א' תשפ"ב
+*'''[karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/Karov-405-E.pdf מנהטן דקדושה]''', קרוב אליך י' אדר א' תשפ"ב
+*[https://col.org.il/news/82270 מסע בתחנות חייו של רבי לוי-יצחק בדנייפרופטרובסק ● וידאו{{וידאו}}{{col}}]
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/868448/jewish/My-Passover-in-Dnepropetrovsk.htm הפסח שלי בדנייפרופטרובסק]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
 {{עיירות באוקראינה}}
 [[קטגוריה:אוקראינה]]