מלאך: הבדלים בין גרסאות בדף
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←סנד"ל) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מלאכים ונשמות== | ==מלאכים ונשמות== | ||
[[נשמה|נשמות]] ישראל נמשכו מ[[פנימיות]] העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. שוני זה [[משפיע]] גם עניינו של כל אחד ועבודתו. המשכת המלאכים הוא מחיצוניות העולמות, שנמשכו מ[[זיווג נשיקין]], בשונה מ[[נשמה|נשמות]] ישראל שנמשכו מבחינת [[זיווג גופני]] שהוא מפנימיות העולמות. ולכן, ה[[נשמה|נשמות]] הם בבחינת [[אדם]] שעומדים בבחינת קומה שלימה, לעומת המלאכים שהם בבחינת [[בהמה]]. ולכן נחלקו המלאכים למחנות, פני [[אריה]] ופני [[שור]] וכו'. שענין פני אריה הוא מלאכים הנמשכים מ[[ספירת החסד]], ועבודתם היא באהבה, ופני [[שור]] עבודתם היא ביראה. וענין זה הוא רק במלאכים, שאדם הוא בבחינת קומה שלימה, וכלול מעשר ספירות. | [[נשמה|נשמות]] ישראל נמשכו מ[[פנימיות]] העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. שוני זה [[משפיע]] גם עניינו של כל אחד ועבודתו. המשכת המלאכים הוא מחיצוניות העולמות, שנמשכו מ[[זיווג נשיקין]], בשונה מ[[נשמה|נשמות]] ישראל שנמשכו מבחינת [[זיווג גופני]] שהוא מפנימיות העולמות. ולכן, ה[[נשמה|נשמות]] הם בבחינת [[אדם]] שעומדים בבחינת קומה שלימה (והיינו, עיקרם הוא שכל), לעומת המלאכים שהם בבחינת [[בהמה]] (היינו, שעיקרם הוא מידות, שהם בתוקף ההתפעלות, ולכן נקראים [[אביר|אבירים]]). ולכן נחלקו המלאכים למחנות, פני [[אריה]] ופני [[שור]] וכו'. שענין פני אריה הוא מלאכים הנמשכים מ[[ספירת החסד]], ועבודתם היא באהבה, ופני [[שור]] עבודתם היא ביראה. וענין זה הוא רק במלאכים, שאדם הוא בבחינת קומה שלימה, וכלול מעשר ספירות. | ||
==גופות המלאכים== | |||
בשונה מגופות הנבראים הגשמיים, גוף המלאכים הוא [[ארבע יסודות|מיסודות]] האש והרוח בלבד. מקור הדברים הוא ב[[רמב"ן]]{{הערה|שער הגמול.}}, שכתב "שהמלאכים יש להם גוף מיסוד הרוח הפשוט ומיסוד האש הפשוט". ומסבירה [[תורת החסידות]]{{הערה|החל מלקו"ת לאדמו"ר הזקן (צד עמ' ד, ומובא במקומות רבים}} שהכוונה היא '''ל[[רוחניות]]''' יסודות אלו. והעניין בזה, '''כל''' ה[[נבראים]]{{הערה|וכן הנוצרים והנעשים: נבראים - בעולם הבריאה, נוצרים - בעולם היצירה, ונעשים – בעולם העשיה.}} נבראו באופן של גוף ו[[נשמה]], הנשמה שבכל נברא היא המשכלת והמרגשת ואילו גופו הוא [[דומם]]{{הערה|מאמרים תרנ"ד, עמ' רנד.}}. אלא שגופו של כל נברא מתאים לדרגת נשמתו: גוף הנבראים [[גשמיות|הגשמיים]] כלול מכל [[ארבע יסודות|ארבעת היסודות]] (עפר, מים, רוח ואש), ואילו גוף המלאכים הוא מיסודות האש והרוח בלבד{{הערה|שהם הדקים שמבין ארבעת היסודות. שכן האש והרוח דקים יותר ממים ועפר.}} - וגם זאת, לא מהם עצמם אלא מהרוחניות שלהם. | |||
==חילוקי דרגות== | ==חילוקי דרגות== | ||
ה[[רמב"ם]] בהל' יסוה"ת{{הערה|פ"ב ה"ז.}} מונה עשרה דרגות במלאכים ומציין את שמותיהם מלמעלה למטה: "חיות הקדש .. ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים וכרובים ואישים | ה[[רמב"ם]] בהל' יסוה"ת{{הערה|פ"ב ה"ז.}} מונה עשרה דרגות במלאכים ומציין את שמותיהם מלמעלה למטה: "חיות הקדש .. ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים וכרובים ואישים". | ||
בפרטות יותר מוסברת ב[[תורת החסידות]] מהות ג' מהדרגות המנויות לעיל: | בפרטות יותר מוסברת ב[[תורת החסידות]] מהות ג' מהדרגות המנויות לעיל: | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
===חיות הקודש=== | ===חיות הקודש=== | ||
חיות הקודש הוא שמם של המלאכים העומדים ב[[עולם היצירה]] ועבודתם בבחינת [[אהבה]] ו[[יראה]] [[טבע]]יים שלא באה כתוצאה של ההתבוננות. חיות הקודש, יחד עם האופנים נושאים את הכיסא. | חיות הקודש הוא שמם של המלאכים העומדים ב[[עולם היצירה]] ועבודתם בבחינת [[אהבה]] ו[[יראה]] [[טבע]]יים שלא באה כתוצאה של ההתבוננות. חיות הקודש, יחד עם האופנים נושאים את הכיסא. | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[כמראה הבזק]], [[רצוא ושוב]]}} | |||
===אופנים=== | ===אופנים=== | ||
| שורה 31: | שורה 35: | ||
#מחנה מיכאל - מלאכים העובדים בבחינת אהבה ונמשכים הם מבחינת פני אריה שב[[מרכבה]]. | #מחנה מיכאל - מלאכים העובדים בבחינת אהבה ונמשכים הם מבחינת פני אריה שב[[מרכבה]]. | ||
#מחנה גבריאל - מלאכים העובדים בבחינת היראה ונמשכים הם מבחינת פני [[שור]] שבמרכבה. | #מחנה גבריאל - מלאכים העובדים בבחינת היראה ונמשכים הם מבחינת פני [[שור]] שבמרכבה. | ||
#מחנה רפאל. | #מחנה רפאל.מלאכים העובדים בבחינת רחמנות ונמשכים הם מבחינת פני [[נשר]] שבמרכבה | ||
#מחנה אוריאל. | #מחנה אוריאל. | ||
==מלאכים שונים== | ==מלאכים שונים== | ||
===גבריאל המלאך=== | ===גבריאל המלאך=== | ||
גבריאל הוא שמו של המלאך העומד בראש מחנה גבריאל, | גבריאל הוא שמו של המלאך העומד בראש מחנה גבריאל, המחנה מונה קבוצת [[מלאכים]] העובדים במידות [[יראה]] ו[[פחד]]. מחנה גבריאל נמשך מ[[פני שור]] שבמרכבה, העומד לצד צפון, שהוא צד ה[[גבורה]]. | ||
מקומו הוא כמו רוב המלאכים הוא ב[[עולם היצירה]]. | |||
תפקידו של גבריאל הוא להעיר בחצות את ה[[צדיקים]] ב[[גן עדן]] על מנת שיתענגו ויהנו מ[[זיו השכינה]] שב[[גן עדן התחתון]] וב[[גן עדן העליון]], | |||
ממנו [[השתלשלות|משתלשלת]] קריאת התרנגול המעיר את ה[[אדם]] בחצות לילה ב[[עולם הזה]] הגשמי{{הערה|[[הרבי המהר"ש]], [[תורת שמואל]] מאמר ד"ה מי כמוכה תרכ"ט.}}. | |||
===מט"ט=== | ===מט"ט=== | ||
| שורה 65: | שורה 69: | ||
===סנד"ל=== | ===סנד"ל=== | ||
'''סנד"ל''' הוא הקיצור המקובל לסנדלפו"ן, שהוא [[מלאך]] אשר אין הוגים את שמו. מבואר ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] כי ענינו של [[סנד"ל]] הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם העשייה]]. | '''סנד"ל''' הוא הקיצור המקובל לסנדלפו"ן, שהוא [[מלאך]] אשר אין הוגים את שמו. מבואר ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] כי ענינו של [[סנד"ל]] הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם העשייה]]. | ||
עוד מובא כי סנד"ל קושר כתרים לקב"ה מתפילותיהם של ישראל{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}. | |||
מט"ט וסנד"ל הם שני מלאכים אשר נתייחדו בשמותיהם. ענין [[מט"ט]] הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], וסנד"ל הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם העשייה]]. כן מבואר כי מט"ט וסנד"ל הם [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]] של [[עולם הבריאה]], ומבואר כי ענין ה[[כרובים]] הוא [[מט"ט]] ו[[סנד"ל]]. | מט"ט וסנד"ל הם שני מלאכים אשר נתייחדו בשמותיהם. ענין [[מט"ט]] הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], וסנד"ל הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם העשייה]]. כן מבואר כי מט"ט וסנד"ל הם [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]] של [[עולם הבריאה]], ומבואר כי ענין ה[[כרובים]] הוא [[מט"ט]] ו[[סנד"ל]]. | ||
גרסה אחרונה מ־14:37, 26 בפברואר 2024
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
מלאכים הם נבראים רוחניים המשמשים את הקב"ה ומקומם הוא בעולמות בי"ע. תרגומה של המילה מלאך פירושו שליח[1], משום שתפקידם להעביר את השפע האלוקי בעולמות ומבצעים שליחויות שונות.
בניגוד לכוחות האלוקיים בעולם האצילות ובעולמות שמעל עולם האצילות, אשר הנם מאוחדים עם הקב"ה, עד שלא נקראים בשם עולם, הרי שבעולמות בי"ע ישנו פירוד והתחלקות, ובעולמות אלו ישנם מלאכים. המלאכים נוצרו מן נפילת האורות בשבירת הכלים, שנפלו בבחינת חלקים נפרדים ושורשם מעולם התוהו.
עבודת המלאכים היא בבחינת רצוא ושוב, עם זאת נקראים המלאכים "עומדים"[2].
מלאכים ונשמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשמות ישראל נמשכו מפנימיות העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. שוני זה משפיע גם עניינו של כל אחד ועבודתו. המשכת המלאכים הוא מחיצוניות העולמות, שנמשכו מזיווג נשיקין, בשונה מנשמות ישראל שנמשכו מבחינת זיווג גופני שהוא מפנימיות העולמות. ולכן, הנשמות הם בבחינת אדם שעומדים בבחינת קומה שלימה (והיינו, עיקרם הוא שכל), לעומת המלאכים שהם בבחינת בהמה (היינו, שעיקרם הוא מידות, שהם בתוקף ההתפעלות, ולכן נקראים אבירים). ולכן נחלקו המלאכים למחנות, פני אריה ופני שור וכו'. שענין פני אריה הוא מלאכים הנמשכים מספירת החסד, ועבודתם היא באהבה, ופני שור עבודתם היא ביראה. וענין זה הוא רק במלאכים, שאדם הוא בבחינת קומה שלימה, וכלול מעשר ספירות.
גופות המלאכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה מגופות הנבראים הגשמיים, גוף המלאכים הוא מיסודות האש והרוח בלבד. מקור הדברים הוא ברמב"ן[3], שכתב "שהמלאכים יש להם גוף מיסוד הרוח הפשוט ומיסוד האש הפשוט". ומסבירה תורת החסידות[4] שהכוונה היא לרוחניות יסודות אלו. והעניין בזה, כל הנבראים[5] נבראו באופן של גוף ונשמה, הנשמה שבכל נברא היא המשכלת והמרגשת ואילו גופו הוא דומם[6]. אלא שגופו של כל נברא מתאים לדרגת נשמתו: גוף הנבראים הגשמיים כלול מכל ארבעת היסודות (עפר, מים, רוח ואש), ואילו גוף המלאכים הוא מיסודות האש והרוח בלבד[7] - וגם זאת, לא מהם עצמם אלא מהרוחניות שלהם.
חילוקי דרגות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם בהל' יסוה"ת[8] מונה עשרה דרגות במלאכים ומציין את שמותיהם מלמעלה למטה: "חיות הקדש .. ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים וכרובים ואישים".
בפרטות יותר מוסברת בתורת החסידות מהות ג' מהדרגות המנויות לעיל:
שרפים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שרפים הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם הבריאה בו שורה ספירת הבינה של עולם האצילות, כמאמר "אמא עילאה מקננת בתלת ספירן בכורסיא". עבודתם של השרפים היא בהבנה שכלית של האלוקות ועליהם נאמר "עומדים ממעל לו", שעומדים הם מעל בחינת הכסא.
השרפים הם בריה בפני עצמה בציור קומה שלם ושורשם מבחינת הקו. כמו כן הם בבחינת מקבלים.
חיות הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיות הקודש הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם היצירה ועבודתם בבחינת אהבה ויראה טבעיים שלא באה כתוצאה של ההתבוננות. חיות הקודש, יחד עם האופנים נושאים את הכיסא.
| ערכים מורחבים – כמראה הבזק, רצוא ושוב |
אופנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אופנים הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם העשייה ועבודתם היא בבחינת הודאה (ביטול) מרחוק בלבד, שאין מרגישים הם את מקורם.
אופנים הם בבחינת משפיעים, שמשפיעים את ההשפעות למטה. ולכן אומרים הם "ברוך כבוד ה' ממקומו", שענינו המשכת האלוקות למטה.
מחנות מלאכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המלאכים מתחלקים בכללות לארבע מחנות. כל מחנה כולל בתוכו שלושה פרקים, והוא י"ב בקר שהים עומד עליהם מלמעלה:
- מחנה מיכאל - מלאכים העובדים בבחינת אהבה ונמשכים הם מבחינת פני אריה שבמרכבה.
- מחנה גבריאל - מלאכים העובדים בבחינת היראה ונמשכים הם מבחינת פני שור שבמרכבה.
- מחנה רפאל.מלאכים העובדים בבחינת רחמנות ונמשכים הם מבחינת פני נשר שבמרכבה
- מחנה אוריאל.
מלאכים שונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבריאל המלאך[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבריאל הוא שמו של המלאך העומד בראש מחנה גבריאל, המחנה מונה קבוצת מלאכים העובדים במידות יראה ופחד. מחנה גבריאל נמשך מפני שור שבמרכבה, העומד לצד צפון, שהוא צד הגבורה.
מקומו הוא כמו רוב המלאכים הוא בעולם היצירה.
תפקידו של גבריאל הוא להעיר בחצות את הצדיקים בגן עדן על מנת שיתענגו ויהנו מזיו השכינה שבגן עדן התחתון ובגן עדן העליון, ממנו משתלשלת קריאת התרנגול המעיר את האדם בחצות לילה בעולם הזה הגשמי[9].
מט"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מט"ט |
מט"ט הוא הקיצור המקובל למטטרו"ן, שהוא שמו של מלאך אשר "שמו כשם רבו" ואין הוגים אותו. מקומו של מט"ט בימות השבוע הוא בו' קצוות דיצירה, ובמעמד זה הוא נקרא בשם "נער". בשבת, בזמן של עליית העולמות, עולה מט"ט מבחינת קטנות לבחינת גדלות ונקרא "עבדו זקן ביתו", ומקומו הוא בו' קצוות דבריאה.
מיכאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיכאל הוא שמו של המלאך העומד בראש מחנה מיכאל, שהם המלאכים העובדים בבחינת האהבה.
מיכאל הוא שר של מים, וגבריאל הוא שר של אש. והעניין, שכמו שמים ענינם שהם מתפשטים ממקום גבוה לנמוך, כך מיכאל הוא בחינת התפשטות החסד, שמיכאל הוא בבחינת אהבה וחסד, בניגוד לגבריאל שהוא בחינת יראה וגבורה.
מיכאל נקרא גם בשם כהן גדול, שמקריב נשמות על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה שמשפיע בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות כהן גדול: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא אהבת עולם הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת אהרן כהן גדול שענינו הוא אהבה רבה הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.
אמרו חכמינו זכרונם לברכה: מיכאל באחת גבריאל בשתים, שמיכאל טס את העולם כולו בטיסה אחת. והעניין שהוא נקרא בשם כהן גדול, ושורש כהן גדול הוא בבחינת רב חסד שבעצמיות המאציל שהוא למעלה מן החכמה, ולכן כאשר נמשך למטה אין מונע ומעכב בכלל רק נמשך מריש כל דרגין לסיפא בכל דרגין בשיטה אחת. מה שאין כן גבריאל שהוא חסד עולם שנמשך על פי קו המידה של ספירת החכמה, שגבריאל בשתים, שתחילה יש דין האם יתגלה החסד בעולם האצילות, ואחר כך יש דין האם יתגלה בעולמות בי"ע.
מחנה מיכאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מחנה מיכאל נמשך מבחינת פני אריה שבמרכבה, שעומד הוא לצד דרום שהוא צד החסד. מחנה מיכאל כולל את כל המלאכים העובדים בבחינת חסד ואהבה וזהו שאמרו: מיכאל מקריב נשמות על גבי המזבח, כלומר, מקריבן בדביקות האהבה שמשפיע עליהן.
רפאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקום הראשון בו מוזכר רפאל הוא בספר בראשית, כשהוא הגיע לרפא את אברהם אבינו לאחר הברית מילה. וזהו תפקידו; רפואה. באחד מסיפורי חב"ד מובא שליד כל רופא ישנו מלאך שעוזר לו לרפא. וליד רופאים גדולים נמצא המלאך רפאל.
סנד"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
סנד"ל הוא הקיצור המקובל לסנדלפו"ן, שהוא מלאך אשר אין הוגים את שמו. מבואר בקבלה ובחסידות כי ענינו של סנד"ל הוא ו' קצוות של עולם העשייה.
עוד מובא כי סנד"ל קושר כתרים לקב"ה מתפילותיהם של ישראל[10].
מט"ט וסנד"ל הם שני מלאכים אשר נתייחדו בשמותיהם. ענין מט"ט הוא ו' קצוות של עולם היצירה, וסנד"ל הוא ו' קצוות של עולם העשייה. כן מבואר כי מט"ט וסנד"ל הם זעיר אנפין ונוקבא של עולם הבריאה, ומבואר כי ענין הכרובים הוא מט"ט וסנד"ל.
הערות שוליים
- ↑ ראה רש"י עה"פ "וישלח יעקב מלאכים" - שליחים.
- ↑ בתיווך הדברים נאמר כי המלאכים אמנם מתעלים במדריגות (שזהו ענין הרצוא ושוב), אך הם נותרים לעולם באופן עבודה יחיד, כגון מיכאל באהבה וגבריאל בגבורה, ואינם יכולים להחליף את סוג עבודתם ולכן הם "עומדים" תמיד בדרגתם.
- ↑ שער הגמול.
- ↑ החל מלקו"ת לאדמו"ר הזקן (צד עמ' ד, ומובא במקומות רבים
- ↑ וכן הנוצרים והנעשים: נבראים - בעולם הבריאה, נוצרים - בעולם היצירה, ונעשים – בעולם העשיה.
- ↑ מאמרים תרנ"ד, עמ' רנד.
- ↑ שהם הדקים שמבין ארבעת היסודות. שכן האש והרוח דקים יותר ממים ועפר.
- ↑ פ"ב ה"ז.
- ↑ הרבי המהר"ש, תורת שמואל מאמר ד"ה מי כמוכה תרכ"ט.
- ↑ רקאנטי פרשת קדושים.