אחשוורוש – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ הסרת קטגוריה:אישים בתנ"ך באמצעות HotCat |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | {{לשכתב|הקטע "בתורת בחסידות" לא ברור}} | ||
'''אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ''' היה מלך פרס בתקופת גלות ישראל לאחר חורבן בית ראשון. הוא מלך בין השנים ג'שצ"ב ל-ג'ת"ו. מלכותו התפרסה על מאה עשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש, וכדברי חז"ל היא הקיפה את העולם כולו. | |||
אחשורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]], שלזכרו נקבע [[חג הפורים]]. הוא המלך שהסכים לגזירת השמדת [[עם ישראל]] שהציע [[המן האגגי|המן]], אך לבסוף התהפך לבו לטובת היהודים, בזכות מלכתו היהודיה [[אסתר]] ובן דודה נשיא הדור [[מרדכי היהודי]]. | אחשורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]], שלזכרו נקבע [[חג הפורים]]. הוא המלך שהסכים לגזירת השמדת [[עם ישראל]] שהציע [[המן האגגי|המן]], אך לבסוף התהפך לבו לטובת היהודים, בזכות מלכתו היהודיה [[אסתר|אסתר הדסה]] בת אביחיל ובן דודה נשיא הדור [[מרדכי היהודי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===מוצאו=== | ===מוצאו=== | ||
ישנן דעות שונות לגבי מוצאו של אחשורוש: לדעה אחת היה ממשפחת המלוכה, בנו של כורש או דריוש; ולדעה שנייה לא היה ממשפחת המלוכה, אלא השתלט על כס המלכות בכח{{הערה|1=ראה דיון על כך ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=אחשורוש+בנו&pgnum=42&hilite=9003940b-4ea5-4a9c-abc8-9e96150fce6c מנות הלוי] על הפסוק שם.}}. | ישנן דעות שונות לגבי מוצאו של אחשורוש: לדעה אחת היה ממשפחת המלוכה, בנו של כורש או דריוש; ולדעה שנייה לא היה ממשפחת המלוכה, אלא השתלט על כס המלכות בכח{{הערה|1=ראה דיון על כך ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&st=אחשורוש+בנו&pgnum=42&hilite=9003940b-4ea5-4a9c-abc8-9e96150fce6c מנות הלוי] על הפסוק שם.}}. | ||
בגמרא{{הערה|שם=יאא|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, א.}} דרש [[רב]] על המילה "המולך", "שמלך מעצמו" - ופירשו זאת בשני אופנים: או שלא היה ראוי ממנו למלכות, או ששילם כסף | בגמרא{{הערה|שם=יאא|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, א.}} דרש [[רב]] על המילה "המולך", "שמלך מעצמו" - ופירשו זאת בשני אופנים: או שלא היה ראוי ממנו למלכות, או ששילם כסף כשוחד בדרכו להתמנות למלך - ורש"י ביאר זאת, "שלא היה מזרע המלוכה". כך גם נראה ממה שאמרו בגמרא{{הערה|מגילה יב, ב.}} ש[[ושתי]] כינתה את אחשורוש "בר אהורייריה דאבא" [בן שומרי הסוסים של אביה, בלשצר המלך]. | ||
לאידך, בתרגום שני{{הערה|על הפסוק אסתר א, א.}} ובמדרשים נוספים נאמר שהיה מזרע המלוכה. לדעה זו התחתן עם המלכה [[ושתי]] לאחר שהמלך כורש - שכבש את ארמון בלשצר - מצא שם את בת המלך ושתי כנערה, והוא חמל עליה והשאירה בחיים, ולאחר מכן השיאה לאחשורוש נכדו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9758&st=%u05d0%u05e1%u05ea%u05e8 ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמט].}}. | לאידך, בתרגום שני{{הערה|על הפסוק אסתר א, א.}} ובמדרשים נוספים נאמר שהיה מזרע המלוכה. לדעה זו התחתן עם המלכה [[ושתי]] לאחר שהמלך כורש - שכבש את ארמון בלשצר - מצא שם את בת המלך ושתי כנערה, והוא חמל עליה והשאירה בחיים, ולאחר מכן השיאה לאחשורוש נכדו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=9758&st=%u05d0%u05e1%u05ea%u05e8 ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמט].}}. | ||
===מלכותו=== | ===מלכותו=== | ||
מלכותו של אחשורוש מתוארת בתחילת [[מגילת אסתר]], ועל פסוקים אלו ישנם פירושים ותיאורים נרחבים במדרשים ובמפרשים{{הערה|ראה ילקוט מעם לועז מגילת אסתר א, א.}}. | |||
אחשורוש החל למלוך בשנת ג'שצ"ב ליצירה. לפניו מלך [[כורש מלך פרס]], שהיה חתנו של [[דריוש מלך מדי]] - שכבש את המלוכה מאת [[בלשצר מלך בבל]], וממנו החלה מלכות פרס להיות השולטת העיקרית בעולם. אחשורוש היה מהמלכים ש'משלו בכיפה' - כלומר, ששלט על העולם כולו. וזו כוונת הפסוק: "המולך מהודו ועד כוש", שמשמעותו בכל העולם כולו{{הערה|מגילה יב, א. ושם מחלוקת רב ושמואל כיצד לדרוש את הפסוק.}}. | |||
בשנת ג'ש"צ, החלו עולי בבל באישור כורש מלך פרס לבנות את [[בית המקדש השני]] ב[[ירושלים]]; אך בשנה הראשונה למלכותו של אחשורוש, כתבו הגויים תושבי הארץ כתב שטנה למלך, ובו הזהירו אותו מכך שהתחזקות היהודים והתבססותם בירושלים עלולה להביא למרד בו{{הערה|על פי חז"ל, שמשי הסופר שכתב את כתב השטנה (כמו שנאמר בעזרא ד, ח) הוא בנו של [[המן האגגי|המן הרשע]] (רש"י על הפסוק; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמה).}}. לאור זאת ולאחר | בשנת ג'ש"צ, החלו עולי בבל באישור כורש מלך פרס לבנות את [[בית המקדש השני]] ב[[ירושלים]]; אך בשנה הראשונה למלכותו של אחשורוש, כתבו הגויים תושבי הארץ כתב שטנה למלך, ובו הזהירו אותו מכך שהתחזקות היהודים והתבססותם בירושלים עלולה להביא למרד בו{{הערה|על פי חז"ל, שמשי הסופר שכתב את כתב השטנה (כמו שנאמר בעזרא ד, ח) הוא בנו של [[המן האגגי|המן הרשע]] (רש"י על הפסוק; ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרמה).}}. לאור זאת ולאחר שהתייעץ עם ושתי ועם [[ממוכן]] הפסיק אחשוורוש את הבנייה, והיא הושבתה עד השנה השנייה למלכות [[דרויש השני]], היא שנת ג'ת"ח{{הערה|עזרא ד. סדר הדורות.}}. זו גם הסיבה שאמר אחשורוש לאסתר כשנשאה חן בעיניו{{הערה|אסתר ה, ג.}}: "וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ '''עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת''' וְיִנָּתֵן לָךְ" - רק '''עד''' חצי המלכות, ולא כולל בנין [[בית המקדש]] - שאותו הוא אינו מוכן לתת{{הערה|רש"י על הפסוק. מגילה טו, ב.}}. | ||
מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, ב. וראה ברש"י שכן מוכח מהכתובים. וכן כתב בסדר עולם פרק כט. וראה בספר צמח דוד (שצ"ב).}}, עד שנת ג'ת"ו - שהיא השנה בה נקבע [[פורים]] לחג. | מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] יא, ב. וראה ברש"י שכן מוכח מהכתובים. וכן כתב בסדר עולם פרק כט. וראה בספר צמח דוד (שצ"ב).}}, עד שנת ג'ת"ו - שהיא השנה בה נקבע [[פורים]] לחג. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
"'''הוא אחשורוש'''" - הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו.}} | "'''הוא אחשורוש'''" - הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו.}} | ||
==בתורת | ==בתורת החסידות== | ||
===ההשפעה מבחינת "שכינה"=== | ===ההשפעה מבחינת "שכינה"=== | ||
ההמשכה וההשפעה מ[[הקב"ה]] לבני ישראל - בחינת [[שכינה]] - בהיותה בעילם המדינה, שהיא בחינת ירידה גדולה ועצומה מאד - מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אין זו ירידה מדורגת בדרך השתלשלות [[עילה ועלול|מעילה לעלול]] וכו' - באופן של ערך ושייכות בין מדריגה למדריגה, מאחר שאין ערוך כלל וכלל בין מעמד השכינה למעלה לבין מעמד השכינה כפי שהיא בגלות, אלא ירידה זו היא ב[[בחינת דילוג]] ומרוצה במהירות רבה שלא בסדר והדרגה, ונרמז בפסוק "דמה לך דודי לצבי". | ההמשכה וההשפעה מ[[הקב"ה]] לבני ישראל - בחינת [[שכינה]] - בהיותה בעילם המדינה, שהיא בחינת ירידה גדולה ועצומה מאד - מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אין זו ירידה מדורגת בדרך השתלשלות [[עילה ועלול|מעילה לעלול]] וכו' - באופן של ערך ושייכות בין מדריגה למדריגה, מאחר שאין ערוך כלל וכלל בין מעמד השכינה למעלה לבין מעמד השכינה כפי שהיא בגלות, אלא ירידה זו היא ב[[בחינת דילוג]] ומרוצה במהירות רבה שלא בסדר והדרגה, ונרמז בפסוק "דמה לך דודי לצבי". | ||
| שורה 43: | שורה 45: | ||
"ורוש" - לשון [[מרירות]] כמו "ענבי רוש" "ראש ולענה", והיינו מרירות השעבוד. וכן פירושו עניות ודלות, כמו "ולרש אין כל". ועל זה נאמר: "עמו אנכי בצרה", שנתלבש מבחינת אחש בבחינת ורוש. | "ורוש" - לשון [[מרירות]] כמו "ענבי רוש" "ראש ולענה", והיינו מרירות השעבוד. וכן פירושו עניות ודלות, כמו "ולרש אין כל". ועל זה נאמר: "עמו אנכי בצרה", שנתלבש מבחינת אחש בבחינת ורוש. | ||
===שורשו הרוחני של | ===שורשו הרוחני של אחשורוש=== | ||
על אף ש"אחשורוש" מסמל ומבטא את הירידה והשפלות, שהוא שלילי במהותו, מכל מקום בשרשו הרוחני הוא גבוה ביותר. על פי הכלל הידוע ש"כל הגבוה גבוה ביותר כשנופל נופל למטה ביותר". ולכן לפי גודל ירידתו ושיפלותו של אחשורוש, כך גודל שורשו הרוחני. | על אף ש"אחשורוש" מסמל ומבטא את הירידה והשפלות, שהוא שלילי במהותו, מכל מקום בשרשו הרוחני הוא גבוה ביותר. על פי הכלל הידוע ש"כל הגבוה גבוה ביותר כשנופל נופל למטה ביותר". ולכן לפי גודל ירידתו ושיפלותו של אחשורוש, כך גודל שורשו הרוחני. | ||
| שורה 66: | שורה 68: | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] | [[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] | ||
[[קטגוריה:גויים]] | |||