חסידות לעלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (ויקיזציה) |
||
| (53 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שושלת לעלוב''' | {{שכתוב}} | ||
[[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]] | |||
את '''שושלת לעלוב''' ייסד רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. | |||
בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש. | ==החסידות בארץ ישראל== | ||
בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקע''ד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. | |||
בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].}}. | |||
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי [[ירושלים]] ותיקון הלבוש הירושלמי על פי [[קבלה]] מיוחסים לו. נפטר ב[[תרמ"ג]]. | |||
[[קטגוריה: | |||
בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל [[התורת חסד]] מחסידי [[הצמח צדק]], וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". נפטר ב[[תרע"ח]]. | |||
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב התגורר גתקופה קצרה בקראקא, ולאחר [[הסתלקות]] אביו הגיע למלא את מקומו בירושלים. הסתלק ב[[תר"צ]]. | |||
==רבי משה מרדכי מלעלוב וצאצאיו== | |||
בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב, מילא את מקומו. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]] ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה. נפטר ב[[כ'"ד טבת]] [[תשמ"ז]]. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמו"רים. | |||
בכל פעם שנכדו של האדמו"ר מלעלוב עבר לפני הרבי וסיפר לרבי שהוא נכד של האדמו"ר מלעלוב, הרבי הגיב בכך שלעלוב מפורסמת באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/479338/ לקט וידאו מאנשים שקשורים ללעלוב עוברים אצל הרבי].}}, פעם הרבי התבטא שללוב זה אותיות "לו לב" לרמז על האהבת ישראל שלו. | |||
נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] המשמש כ[[שליח]] הרבי לעיר [[וינה]]. לרבי דוד צבי שלמה נכדים חסידי חב"ד, משפחת ר' [[מרדכי מענדל קדנר]]. | |||
ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשע"ט]] ביקר האדמור מלעלוב ירושלים במרכז החסד שערי צדק של בית חב"ד מוסקבה וערך שם 'טיש'{{הערה|[https://ahblicklive.com/post.php?u_id=OCsDEYFETw1StuG2vYbo&archive=1&allowed_categories=1 כ"ק האדמו"ר מלעלוב ירושלים שליט"א בעריכת השולחן הטהור לרגל ר"ח אב במרכז החסד במוסקבה] (אידיש).}} | |||
ב[[אייר]] [[תשפ"ג]] ביקר הרב משה מרדכי בידרמן בן האדמו"ר הנוכחי מלעלוב ב-[[770]] ונשא דברים ב[[התוועדות]] שנערכה לרגל יום הולדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], בדבריו הפליא במעלת [[תקנת הרמב"ם]]{{הערה|[https://www.hageula.com/sevenseventy/yomanim/24555.htm יומן שבועי מבית משיח 770: שבוע פרשת אחרי קדושים] {{הגאולה}}}}, הוא אף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/29-12-2022-10-42-29-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8.pdf הגהות מיחידות בני האדמו"ר מלעלוב]''', בתשורה מנישואי משפחת שפינדלר, תשפ"ג | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{חצרות}} | |||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:04, 21 באוקטובר 2024
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
את שושלת לעלוב ייסד רבי דוד מלעלוב, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא.
החסידות בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקעד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא.
בערב ראש חודש חשון תרי"א עלה לארץ ישראל מתוך כוונה לגשת לכותל המערבי ולהחיש את הגאולה, אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע לארץ ישראל הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר[1].
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי ירושלים ותיקון הלבוש הירושלמי על פי קבלה מיוחסים לו. נפטר בתרמ"ג.
בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל התורת חסד מחסידי הצמח צדק, וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". נפטר בתרע"ח.
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב התגורר גתקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הגיע למלא את מקומו בירושלים. הסתלק בתר"צ.
רבי משה מרדכי מלעלוב וצאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, מילא את מקומו. הוא היה תומך נלהב בכל מבצעיו של הרבי ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה. נפטר בכ'"ד טבת תשמ"ז. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמו"רים.
בכל פעם שנכדו של האדמו"ר מלעלוב עבר לפני הרבי וסיפר לרבי שהוא נכד של האדמו"ר מלעלוב, הרבי הגיב בכך שלעלוב מפורסמת באהבת ישראל[2], פעם הרבי התבטא שללוב זה אותיות "לו לב" לרמז על האהבת ישראל שלו.
נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם הרב יעקב יצחק בידרמן המשמש כשליח הרבי לעיר וינה. לרבי דוד צבי שלמה נכדים חסידי חב"ד, משפחת ר' מרדכי מענדל קדנר.
באב תשע"ט ביקר האדמור מלעלוב ירושלים במרכז החסד שערי צדק של בית חב"ד מוסקבה וערך שם 'טיש'[3]
באייר תשפ"ג ביקר הרב משה מרדכי בידרמן בן האדמו"ר הנוכחי מלעלוב ב-770 ונשא דברים בהתוועדות שנערכה לרגל יום הולדתו של אדמו"ר המהר"ש, בדבריו הפליא במעלת תקנת הרמב"ם[4], הוא אף חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח[5].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הגהות מיחידות בני האדמו"ר מלעלוב, בתשורה מנישואי משפחת שפינדלר, תשפ"ג
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |