אברהם מאיר זיגמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
ר' '''אברהם מאיר הלוי זיגמן''' ([[תש"ט]], 1949 - [[תשפ"ב]], 2022) היה מוזיקאי חסיד חב"ד, ששימש עשרות שנים כעורך מוזיקלי של תחנת 'קול ישראל' עד פרישתו לגמלאות, הלחין וכתב שירים רבים, וכן כתב מספר כותרים.
ר' '''אברהם מאיר הלוי זיגמן''' ([[תש"ט]], 1949 - [[תשפ"ב]], 2022) היה מוזיקאי חסיד חב"ד, ששימש עשרות שנים כעורך מוזיקלי של תחנת 'קול ישראל' עד פרישתו לגמלאות, הלחין וכתב שירים רבים, וכן כתב מספר כותרים.


שורה 21: שורה 23:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, השליח הרב יהונתן זיגמן, עתלית
*בנו, השליח יהונתן זיגמן, עתלית
*בנו, ר' נועם זיגמן – כתב ופרשן פוליטי בתחנת הרדיו 'קול ברמה'
*בנו, ר' [[נועם זיגמן]] – כתב ופרשן פוליטי בתחנת הרדיו 'קול ברמה'
*בנו, השליח הרב זלמן זיגמן – ירושלים
*בנו, השליח זלמן זיגמן – ירושלים
*בנו, השליח הרב ניסן זיגמן - יהוד
*בתו רננה, אשת ר' אייל שלזינגר
*בנו, ר' ישי, ירושלים
*בנו, ר' ישי, ירושלים
*בתו תהלה, אשת ר' חיים זלמן פרידמן
*בנו, השליח ניסן זיגמן - יהוד
*בתו תמר, ירושלים
*בנו, הת' ינון, ירושלים
*בנו, הת' ינון, ירושלים
*חתנו, ר' אייל שלזינגר
*חתנו, ר' חיים זלמן פרידמן


==ספריו==
==ספריו==
*'''מדרש נעמי''' – מקורות בתנ"ך ואוצר הספרים היהודי לשיריה של האמנית נעמי שמר, תשס"ט
*'''מדרש נעמי''' – מקורות בתנ"ך ואוצר הספרים היהודי לשיריה של האמנית נעמי שמר, תשס"ט
*'''קו לקו''' – ספר ילדים, הוצאת 'הפועלים' תש"ע
*'''קו לקו''' – ספר ילדים, הוצאת 'הפועלים' תש"ע
==לקריאה נוספת==
*'''איש חסיד היה בקול ישראל''', מנחם זיגלבויים, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1297 עמוד 28-33.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 52: שורה 57:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

גרסה אחרונה מ־16:02, 10 באוקטובר 2024

ר' אברהם מאיר הלוי זיגמן (תש"ט, 1949 - תשפ"ב, 2022) היה מוזיקאי חסיד חב"ד, ששימש עשרות שנים כעורך מוזיקלי של תחנת 'קול ישראל' עד פרישתו לגמלאות, הלחין וכתב שירים רבים, וכן כתב מספר כותרים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"א בניסן תש"ט כבן למשפחה של ניצולי שואה שהתגוררו בשכונת רמות רמז בחיפה לאביו מנחם מענדל הלוי ולאמו זלדה זיגמן.

בצעירותו למד בבית הספר 'הבונים' ובתיכון 'חוגים' בעיר, וגילה כשרון מוזיקלי. עם גיוסו לצה"ל הצטרף ללהקת פיקוד מרכז בה המשיך עד לסיום השירות.

התקרבותו לחסידות חב"ד החלה כבר בעודו נער תיכון, כאשר נפגש בר' ראובן דונין וערך עמו שיחות עומק ארוכות, אך הקשר הידידותי לא היה מחייב, והוא לא החל בתהליך של חזרה בתשובה.

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף לקיבוץ 'נחשון', ונשלח על ידי הנהלת הקיבוץ לירושלים על מנת לרכוש ידע משלים במוזיקה, ובמקביל החל בשנת תשל"א לעבוד בתחנת הרדיו 'קול ישראל'.

במהלך עבודתו בתחנת 'קול ישראל', הכיר יהודי ירושלמי שורשי שגרם לו לרצות להכיר טוב יותר את היהדות, ולצורך כך חידש ביתר שאת את הקשר עם ראובן דונין, ובהמשך לכך קיבל התהליך ביטוי מעשי כאשר החל לשמור תורה ומצוות והפך לחסיד חב"ד מן המנין[1].

בהמשך, הקים את ביתו עם רעייתו מרת מרים למשפחת זוננפלד, ובכך הפך לגיסו של ר' ראובן דונין שהיה הראשון שסייע לו בתהליך החזרה בתשובה.

במסגרת עבודתו ב'קול ישראל' שימש כעורך תכניות המוזיקה ברשת ב' ורשת ג', וניצל את עבודתו במשרדי התקשורת להשפיע על עמיתיו לעבודה ליצור קשר עם הרבי, ולהוסיף בשמירת התורה והמצוות. בשנת התש"מ יזם סדרת שיעורים בספר התניא שמסר הרב עדין אבן ישראל. השיעור הראשון שודר ביום ל"ג בעומר, י"ח אייר תש"מ. בעקבות שיעורים אלו יצאה לאור סדרת הספרים "ביאור תניא".

אחרי ארבעים שנה, פרש בשנת תשע"ב לגמלאות.

נפטר בל' שבט אדר"ח אדר, תשפ"ב.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, השליח יהונתן זיגמן, עתלית
  • בנו, ר' נועם זיגמן – כתב ופרשן פוליטי בתחנת הרדיו 'קול ברמה'
  • בנו, השליח זלמן זיגמן – ירושלים
  • בתו רננה, אשת ר' אייל שלזינגר
  • בנו, ר' ישי, ירושלים
  • בתו תהלה, אשת ר' חיים זלמן פרידמן
  • בנו, השליח ניסן זיגמן - יהוד
  • בתו תמר, ירושלים
  • בנו, הת' ינון, ירושלים

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מדרש נעמי – מקורות בתנ"ך ואוצר הספרים היהודי לשיריה של האמנית נעמי שמר, תשס"ט
  • קו לקו – ספר ילדים, הוצאת 'הפועלים' תש"ע

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • איש חסיד היה בקול ישראל, מנחם זיגלבויים, שבועון בית משיח מס' 1297 עמוד 28-33.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. סיפור התקרבותו לחסידות חב"ד נדפס ב'הטרקטוריסט של הרבי' עמוד 168 ואילך.