אריה זאב ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(19 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
[[קובץ:אריה ליפסקער.png|ממוזער|250px|הרב ליפסקר]]
[[קובץ:אריה ליפסקער.png|ממוזער|250px|הרב ליפסקר]]
החסיד ר' '''אריה זאב ליפסקר''' ([[תרס"ו]] - [[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] וממייסדי שיכון חב"ד ב[[לוד]].
החסיד ר' '''אריה זאב ליפסקר''' ([[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] - [[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] וממייסדי שיכון חב"ד ב[[לוד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]].
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]].


בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה ל[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]].
בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה ל[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]].


בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו הגב' מלכה מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).
בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).


בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.
בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.


בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.


הוא תכנן את המוסדות וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - בית אריה).
היטה כתף להקמת מוסדות חינוך וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").


נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]].
נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - מראשי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]
* רעייתו, מלכה - נפטרה [[ה' אלול]] [[תשנ"ה]].
*בנו, ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]]
*בתו חיה צביה - נפטרה [[ט' תמוז]] [[תשע"ז]]-, רעיית ר' יעקב גרוסמן - לוד.
*בנו, ר' מנחם מן ליפסקר - תל אביב.
*בנו, ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - מראשי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*בנו, ר' [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - משלוחי הרבי בפילדלפיה, ארצות הברית.
*בנו, ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' [[אליהו ליפסקר]] - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - קראון הייטס.
*בנו, ר' [[מנחם מן ליפסקר]] - [[תל אביב]].
*בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר|בן ציון]], רב העיר ערד.
*בנו, ר' [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - משלוחי הרבי ב[[פילדלפיה]], [[ארצות הברית]].
*בנו, ר' [[ישראל רפאל ליפסקר|ישראל רפאל]] - [[ראשון לציון]].
*בנו, ר' [[אליהו ליפסקר]] - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - [[קראון הייטס]].
*בנו, ר' [[פתחיה ליפסקר]] - נחלת הר חב"ד.
*בתו מרת בת שבע - נפטרה [[א' תמוז]] [[תשע"ז]]-, רעיית ר' [[פרץ פייגינסון]] - [[קראון הייטס]].
*בנו, ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד{{הערה|בעבר - בנצרת עלית.}}.
*בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר]], רב העיר [[ערד]].
*בנו, ר' מרדכי (מוטי) ליפסקר - לוד.
*בנו, ר' [[ישראל רפאל ליפסקר]] - [[ראשון לציון]].
*בתו מרת בת שבע, רעיית ר' [[פרץ פייגינסון]] - [[קראון הייטס]].
*בנו, ר' [[פתחיה ליפסקר]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו ר' יעקב גרוסמן - לוד
*ביתו מרת זהבה - רעיית ר' [[שניאור זלמן פערלאוו]] - [קראון הייטס]
*חתנו, ר' שניאור זלמן פרלוב - קראון הייטס.
*בנו, ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (קרית מלאכי)|יוסף יצחק ליפסקר]] - [[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|בעבר - ב[[נצרת עלית]].}}.
*חתנו, ר' יהושע רסקין - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו מרת הניה רבקה - נפטרה [[ט"ו חשוון]] [[תשע"ה]]-, רעיית ר' [[יהושע רסקין (קרית מלאכי)|יהושע רסקין]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, ר' [[מוטי ליפסקר|מרדכי (מוטי) ליפסקר]] - לוד.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 43: שורה 45:
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]

גרסה אחרונה מ־17:14, 14 באוגוסט 2024

הרב ליפסקר

החסיד ר' אריה זאב ליפסקר (י"ב טבת תרס"ו - י"ט מנחם אב תשל"ה) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב"ד בלוד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב טבת תרס"ו בפולטבה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי חב"ד.

בשנת תר"פ נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים פולטובה. בשנת תרפ"ו מונה למשגיח בתומכי תמימים ראמען, לאחר מכן היה משגיח בתומכי תמימים נעוול ובתומכי תמימים ויטבסק.

בשנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).

בשנת תרצ"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשליחות בגרוזיה, ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.

בשנת תש"ו הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו ביציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.

היטה כתף להקמת מוסדות חינוך וייסד את בית הכנסת המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").

נפטר בי"ט מנחם אב תשל"ה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בעבר - בנצרת עלית.