גרשון בער מפהר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: הוספה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב החסיד ר' '''גרשון בער מפאהר''' (תקפ"ה - מרחשון תרנ"ח) היה גר תקופה בעיר [[קלימוביץ']] אחר כך עבר | הרב החסיד ר' '''גרשון בער מפאהר''' ([[תקפ"ה]] - מרחשון [[תרנ"ח]]) היה מחסידי [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]]. גר תקופה בעיר [[קלימוביץ']], אחר כך עבר לעיירה [[פאהאר]] בפלך צ'רניגוב, ואחר כך התגורר כמה שנים בעיר [[נעוועל]] בפלך ויטבסק, והיה מהחסידים הבולטים שם. | ||
ר' גרשון (דוב) בער | ==תולדות חיים== | ||
ר' גרשון (דוב) בער מ[[פאהאר]] נולד בשנת [[תקפ"ה]], היה בן יחיד ונולד לאחר פטירת אביו ר' [[גרשון בער העילוי מקרוצא]] ונקרא על שמו. משפחתו נמנתה על עדת החסידים, כאשר גם אביו וגם סבו היו מחסידי אדמו"ר הזקן. משנת [[תקצ"ה]] גדל אצל דודו [[עזריאל יעקב מלמד]]. | |||
בשנות נעוריו למד בעיר [[סלוצק]], אחר כך התקרב לעדת החסידים ונודע כמשכיל גדול ועובד ה' באמת. היה מחונך של דודו ר' [[אבא דער לעבעדיקער]], חסיד [[אדמו"ר הזקן]]. | בשנות נעוריו למד בעיר [[סלוצק]], אחר כך התקרב לעדת החסידים ונודע כמשכיל גדול ועובד ה' באמת. היה מחונך של דודו ר' [[אבא דער לעבעדיקער]] (השמח), חסיד [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
ל[[ראש השנה]] תקצ"ח, ה[[בר מצווה]] שלו, הוא נסע פעם ראשונה | ל[[ראש השנה]] [[תקצ"ח]], ה[[בר מצווה]] שלו, הוא נסע פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ונהיה מקושר בלב ונפש אליו. בשנת [[תר"ט]] הכיר את מורו ומדריכו הרב הצדיק רבי [[הלל מפאריטש]] ומאז הפך לתלמיד מובהק שלו. לאחר [[הסתלקות]] הצ"צ התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ולאחר מכן ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
הרב גרשון בער נפטר במרחשון תרנ"ח. | הרב גרשון בער נפטר במרחשון [[תרנ"ח]]. | ||
== | ==אישיותו== | ||
בנעוריו שמע סיפורים ואמרות-תורה מזקני החסידים, שעדיין זכרו את הזמן של אדמו"ר הזקן, ונהגו לחזור ולספר תורות מסויימות וסיפורים ששמעו מחסידים הראשונים, תלמידי החדרים, אותם סידר רבינו הזקן בתחילת התייסדות שיטת חב"ד. | בנעוריו שמע סיפורים ואמרות-תורה מזקני החסידים, שעדיין זכרו את הזמן של אדמו"ר הזקן, ונהגו לחזור ולספר תורות מסויימות וסיפורים ששמעו מחסידים הראשונים, תלמידי החדרים, אותם סידר רבינו הזקן בתחילת התייסדות שיטת חב"ד. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
*בנו ר' אבא | *בנו ר' אבא | ||
*בתו מרת טעמא אשת חתנו, הרב [[זאב וולף לוויטין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | *בתו מרת טעמא אשת חתנו, הרב [[זאב וולף לוויטין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
*נכדו, הרב [[שמואל לוויטין]] - | *נכדו, הרב [[שמואל לוויטין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] ומחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]] בשנותיה הראשונות | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 31-43. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 31: | שורה 34: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בפאהאר]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:44, 18 ביולי 2024
הרב החסיד ר' גרשון בער מפאהר (תקפ"ה - מרחשון תרנ"ח) היה מחסידי הרבי הצמח צדק, הרבי המהר"ש והרבי הרש"ב. גר תקופה בעיר קלימוביץ', אחר כך עבר לעיירה פאהאר בפלך צ'רניגוב, ואחר כך התגורר כמה שנים בעיר נעוועל בפלך ויטבסק, והיה מהחסידים הבולטים שם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' גרשון (דוב) בער מפאהאר נולד בשנת תקפ"ה, היה בן יחיד ונולד לאחר פטירת אביו ר' גרשון בער העילוי מקרוצא ונקרא על שמו. משפחתו נמנתה על עדת החסידים, כאשר גם אביו וגם סבו היו מחסידי אדמו"ר הזקן. משנת תקצ"ה גדל אצל דודו עזריאל יעקב מלמד.
בשנות נעוריו למד בעיר סלוצק, אחר כך התקרב לעדת החסידים ונודע כמשכיל גדול ועובד ה' באמת. היה מחונך של דודו ר' אבא דער לעבעדיקער (השמח), חסיד אדמו"ר הזקן.
לראש השנה תקצ"ח, הבר מצווה שלו, הוא נסע פעם ראשונה לאדמו"ר הצמח צדק ונהיה מקושר בלב ונפש אליו. בשנת תר"ט הכיר את מורו ומדריכו הרב הצדיק רבי הלל מפאריטש ומאז הפך לתלמיד מובהק שלו. לאחר הסתלקות הצ"צ התקשר לאדמו"ר המהר"ש ולאחר מכן לאדמו"ר הרש"ב.
הרב גרשון בער נפטר במרחשון תרנ"ח.
אישיותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנעוריו שמע סיפורים ואמרות-תורה מזקני החסידים, שעדיין זכרו את הזמן של אדמו"ר הזקן, ונהגו לחזור ולספר תורות מסויימות וסיפורים ששמעו מחסידים הראשונים, תלמידי החדרים, אותם סידר רבינו הזקן בתחילת התייסדות שיטת חב"ד.
הוא סיפר לאדמו"ר הריי"צ סיפורים שזכר מהשנים שהיה בקלימוביץ' וממה ששמע מדודו ר' אבא דער לעבעדיקער. כמו כן העביר לרבי הריי"צ את הניגון הנשכח ברוך הוא אלוקינו ששמעו מזקני החסידים ר' יוסף שלום מקלימאוויטש ור' יצחק שאול מקלימאוויטש.
הרבי הריי"צ סיפר[1] שאביו האדמו"ר הרש"ב קרא לו באחת ההזדמנויות ואמר לו: "כאשר בא הרב החסיד רבי גרשון דובער והוא אחד מזקני החסידים ומקבל פנימי מאת כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, תשתדל להרבות להיות בחברתו, להאזין היטב ולהתבונן היטב איך הוא מתפלל, תהיה אצלו באכסניתו וגם תבקשו לבוא אליך ותטה אוזן קשבת לכל אשר יספר וידבר".
באותה עת, דיבר הרבי הרש"ב שעה ארוכה בשבחו של החסיד רבי גרשון דובער שהוא משכיל נפלא ועמקן והפליא במעלת עבודתו ואשר בו מקויימת הברכה: 'והלואי יתפלל כל היום כולו', שהוא כל היום כולו כמו בעבודת התפילה. וכן, הרבה הרבי לדבר בגודל מדת האמת של החסיד רבי גרשון דובער וביאר מעלותיו הנפלאות בעבודה ובהשכלה.
אדמו"ר הריי"צ מתאר[2] שבכל עת שר' גרשון בער היה מגיע לליובאוויטש היה מרבה לספר לו סיפורים מכ"ק רבותינו נשיאנו הקדושים. סיפורים אשר ראה בעצמו ושמע מפיהם הקדוש, ומפי קדשם של כ"ק הרב רבי חיים אברהם שניאורי בנו של אדמו"ר הזקן, רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי), וכ"ק הרבנים הצדיקים בני הוד הרבי הצמח צדק, את אשר שמע מפי זקני החסידים ואת אשר קיבל מפי מורו ומדריכו הרב הצדיק רבי הלל מפאריטש.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' אבא
- בתו מרת טעמא אשת חתנו, הרב זאב וולף לוויטין - משגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש
- נכדו, הרב שמואל לוויטין - משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 ומחשובי חסידי חב"ד בקראון הייטס בשנותיה הראשונות
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר חסידים הראשונים ע' 31-43.