שמירת שבת כהלכתה: הבדלים בין גרסאות בדף
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הספר | הספר '''שמירת שבת כהלכתה''', הוא ספר [[הלכה]] העוסק בהלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]], שכתב הרב יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. הספר הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב במטרה ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים. | ||
הספר יצא בשנת [[תשכ"ה]] בהוצאת פלדהיים ומשמש [[הלכה]] למעשה לבית היהודי. | |||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ"ג]], כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת | פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות שבת]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ"ג]], כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת. | ||
ב | בספרו (בשני החלקים) מצטט המחבר פעמים רבות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וכן מספריו של הגר"ח נאה. בחלק ב' של ספרו, הוא מביא גם מנהגי חב"ד בכמה מקומות.{{הערה|בשמירת שבת כהלכתה, חלק ב, עמ' מט, הערה קנב מביא מקובץ יגדיל תורה (ירושלים), שנה שלישית, גליון ב, קובץ העשור, ניסן תשל"ט, את מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש" (מדובר במכתב מהרבי (מי"ט סיוון תשי"ב) שמופיע בקובץ הנ"ל בעמ' 74 בעניין זה.). בעניין ברכה במוצש"ק שנכנס ליו"ט על הנר מצטט (שמירת שבת כהלכתה שם, עמ' רע"ה, הערה לב) ממנהגי חב"ד שנדפסו בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן.}} | ||
חסידי חב"ד נוהגים על פי פסקי אדמו"ר הזקן, ואילו ספר "שמירת שבת כהלכתה" נכתב לפי פסקים של פוסקים שונים כמו המשנה ברורה, הרב אויערבאך, ועוד, כך שלא כל מה שנכתב בספר - מתאים לשיטת אדמו"ר הזקן, אך ישנם מקומות שבהם הפסקים בספר זה מתאימים עם דעת אדמו"ר הזקן, ואותן פסיקות הועתקו גם בספרי הלכה שנכתבו על פי פסקי אדמו"ר הזקן, כמו "שמירת השבת" לרב גדסי, ועוד. גם בספר "שבת כהלכה" של הרב יקותיאל פרקש, הוא נושא ונותן בהלכות שבספר "שמירת שבת כהלכתה". | |||
==קבלת הספר== | ==קבלת הספר== | ||
אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי | אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה. | ||
פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר. | פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר. | ||
בשנת [[תשכ"ה]] הוענק להרב נויבירט 'פרס הרב קוק' על ספר זה. | בשנת [[תשכ"ה]] הוענק להרב נויבירט 'פרס [[הרב קוק]]' על ספר זה. | ||
==מהדורות הספר== | |||
את שלוש המהדורות ערך ר' אשר וסרטיל שהכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי [[הלכה]] שיצאו לאחר מכן. | |||
*שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו. לדברי המערכת, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה. הוצאת פלדהיים, ירושלים, תשכ"ה | |||
*שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א). בספר זה הוכנסו הדעות המחמירות יותר לגוף הטקסט כשהמקלות עברו להערות שוליים. נוספו לעריכתו הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן ויצא בירושלים בהוצאת מוריה, תשל"ט (חלק א') ותשמ"ט (חלק ב'). | |||
*שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לשינויים הטכנולוגיים (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א) ובהוספת פסקי הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, תש"ע | |||
===תרגומים וספרים נוספים=== | ===תרגומים וספרים נוספים=== | ||
הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ"א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים. | הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ"א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים. | ||
שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ל[[יידיש]] ואנגלית. | שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ל[[יידיש]] ואנגלית. | ||
[[קטגוריה: | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי הלכה ומנהג]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:39, 13 בנובמבר 2024
הספר שמירת שבת כהלכתה, הוא ספר הלכה העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של הרב שלמה זלמן אוירבך. הספר הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב במטרה ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים.
הספר יצא בשנת תשכ"ה בהוצאת פלדהיים ומשמש הלכה למעשה לבית היהודי.
מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות בשבת: הדלקת נרות שבת, קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת תשנ"ג, כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת.
בספרו (בשני החלקים) מצטט המחבר פעמים רבות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וכן מספריו של הגר"ח נאה. בחלק ב' של ספרו, הוא מביא גם מנהגי חב"ד בכמה מקומות.[1]
חסידי חב"ד נוהגים על פי פסקי אדמו"ר הזקן, ואילו ספר "שמירת שבת כהלכתה" נכתב לפי פסקים של פוסקים שונים כמו המשנה ברורה, הרב אויערבאך, ועוד, כך שלא כל מה שנכתב בספר - מתאים לשיטת אדמו"ר הזקן, אך ישנם מקומות שבהם הפסקים בספר זה מתאימים עם דעת אדמו"ר הזקן, ואותן פסיקות הועתקו גם בספרי הלכה שנכתבו על פי פסקי אדמו"ר הזקן, כמו "שמירת השבת" לרב גדסי, ועוד. גם בספר "שבת כהלכה" של הרב יקותיאל פרקש, הוא נושא ונותן בהלכות שבספר "שמירת שבת כהלכתה".
קבלת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה.
פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר.
בשנת תשכ"ה הוענק להרב נויבירט 'פרס הרב קוק' על ספר זה.
מהדורות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
את שלוש המהדורות ערך ר' אשר וסרטיל שהכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי הלכה שיצאו לאחר מכן.
- שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו. לדברי המערכת, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה. הוצאת פלדהיים, ירושלים, תשכ"ה
- שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א). בספר זה הוכנסו הדעות המחמירות יותר לגוף הטקסט כשהמקלות עברו להערות שוליים. נוספו לעריכתו הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן ויצא בירושלים בהוצאת מוריה, תשל"ט (חלק א') ותשמ"ט (חלק ב').
- שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לשינויים הטכנולוגיים (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א) ובהוספת פסקי הרב יוסף שלום אלישיב. חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, תש"ע
תרגומים וספרים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר פוסק על פי דעת הרמ"א, כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.
שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ליידיש ואנגלית.
הערות שוליים
- ↑ בשמירת שבת כהלכתה, חלק ב, עמ' מט, הערה קנב מביא מקובץ יגדיל תורה (ירושלים), שנה שלישית, גליון ב, קובץ העשור, ניסן תשל"ט, את מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש" (מדובר במכתב מהרבי (מי"ט סיוון תשי"ב) שמופיע בקובץ הנ"ל בעמ' 74 בעניין זה.). בעניין ברכה במוצש"ק שנכנס ליו"ט על הנר מצטט (שמירת שבת כהלכתה שם, עמ' רע"ה, הערה לב) ממנהגי חב"ד שנדפסו בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן.