העיר העתיקה (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (26 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אזור [[הר הבית]] במבט אוירי]] | |||
'''העיר העתיקה''' ב[[ירושלים]], זהו חלקה העיקרי להעתיק של העיר [[ירושלים]] בה שוכן [[הר הבית]] שעליו היה ויהיה [[בית המקדש]]. | '''העיר העתיקה''' ב[[ירושלים]], זהו חלקה העיקרי להעתיק של העיר [[ירושלים]] בה שוכן [[הר הבית]] שעליו היה ויהיה [[בית המקדש]]. | ||
מליוני אנשים מגיעים אליה במשך כל השנה להתפתלל ב[[כותל המערבי|כותל]] שהוא השריד שנותר מ[[בית המקדש]]. שטחה המוקף על ידי חומות ירושלים הוא כ-850 דונם. כמו כן נכללים בעיר העתיקה הר ציון ועיר דוד, הנמצאים מחוץ לחומות, בסמוך ומצד דרום. | מליוני אנשים מגיעים אליה במשך כל השנה להתפתלל ב[[כותל המערבי|כותל]] שהוא השריד שנותר מ[[בית המקדש]]. שטחה המוקף על ידי חומות ירושלים הוא כ-850 דונם. כמו כן נכללים בעיר העתיקה הר ציון ועיר דוד, הנמצאים מחוץ לחומות, בסמוך ומצד דרום. | ||
הרבי ציין שהכינוי 'ירושלים העתיקה' אינו אמיתי כיון שקדושתה של ירושלים, ההלכות והסגולות שלה, הם נכונים בשלימותם גם היום{{הערה|מכתב הרבי בתרגום מאנגלית, נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 13.}}. | |||
==העיר העתיקה== | |||
העיר העתיקה מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות ואומות שונות, הבאים מרחבי העולם לבקר באתרים הקדושים הנמצאים בה, ומהם: [[הר הבית]], [[הכותל המערבי]]. | העיר העתיקה מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות ואומות שונות, הבאים מרחבי העולם לבקר באתרים הקדושים הנמצאים בה, ומהם: [[הר הבית]], [[הכותל המערבי]]. | ||
| שורה 9: | שורה 13: | ||
#הרובע הארמני - הדרום מערבי | #הרובע הארמני - הדרום מערבי | ||
#הרובע היהודי - הדרום מזרחי, אשר בו שוכנים [[הכותל המערבי]], בית כנסת צמח צדק וכו’ | #הרובע היהודי - הדרום מזרחי, אשר בו שוכנים [[הכותל המערבי]], בית כנסת צמח צדק וכו’ | ||
בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" | בית הכנסת הראשון של החסידים, שהוקם בשנת [[תרי"ח]] "בית מנחם" שוכן בעיר העתיקה. | ||
כיום מתגוררים בעיר העתיקה כ-39,000 בני אדם. | כיום מתגוררים בעיר העתיקה כ-39,000 בני אדם. | ||
העיר העתיקה בנויה על חורבות בתים, קמרונות ושפכי הריסות אשר נבנו ונהרסו לסירוגין במשך אלפיים שנה. תחת בתים רבים יש בורות מים ומעברי ניקוז קדומים. מפלס החיים בעיר העתיקה בימינו הוא כ-4–8 מטר מעל מפלס הרחוב בעיר בימי [[בית המקדש]]. | |||
===שערי החומות=== | ===שערי החומות=== | ||
העיר העתיקה מוקפת חומה. שטחה המוקף של החומות, הם כ-850 דונם. | העיר העתיקה מוקפת חומה. שטחה המוקף של החומות, הם כ-850 דונם. | ||
| שורה 25: | שורה 31: | ||
==חב"ד בעיר העתיקה== | ==חב"ד בעיר העתיקה== | ||
בעיר העתיקה שוכנים: | בעיר העתיקה שוכנים: | ||
*''' | *'''בית כנסת צמח צדק'''. | ||
*'''[[ | {{ערך מורחב|בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)}} | ||
בית הכנסת צמח צדק, הוא בית הכנסת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שנוסד בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תרל"ט]] (1879) ברובע היהודי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. | |||
בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב"ד, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה "חצר חב"ד". | |||
לבית הכנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]]. | |||
מאז גאולת בית הכנסת בזמן [[מלחמת ששת הימים]], גילה הרבי יחס מיוחד כלפי בית הכנסת והתעניין בו ובשיפוצו באופן מיוחד, כשלצורך כך רתם הרבי את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז"ר]], הקים ועד מיוחד, דרבן את השיפוץ והשיקום במכתבים רבים, ועוד. | |||
הרבי הסביר כי היחס המיוחד שלו כלפי בית הכנסת נובע מכך שאינו "ככל שאר בתי כנסיות אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם", היות והוא בית כנסת כללי המהווה "נחלת כל אנ"ש בכל קצווי תבל, וכל התקדמות בזה הרי היא התקדמות הנוגעת לכל אנ"ש בכל קצוי תבל"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמה.}}, והוא "נכס כללי, אחוזת כללות אנ"ש בכל מקום שהם וחלקת בירושלים עיר הקודש"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תנד, עמוד צא.}}. | |||
כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי. | |||
במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף צבי סגל]] | |||
בקומת הכניסה של בית הכנסת מתקיים בימי החול בית חב"ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא | |||
בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ"ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה. | |||
*'''כולל חב"ד'''. | |||
{{ערך מורחב|כולל חב"ד}} | |||
כולל חב"ד (מכונה באגרת הקודש צדקת רבי מאיר בעל הנס) הוא שמו של ארגון צדקה שהקים אדמו"ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה כלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום. | |||
מאז קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים. | |||
==אתרים ומוזאונים בעיר העתיקה== | ==אתרים ומוזאונים בעיר העתיקה== | ||
*[[מכון המקדש]]. | *[[מכון המקדש]]. | ||
*[[בית הכנסת החורבה]]. | *[[בית הכנסת החורבה]]. | ||
*מבט אל העבר. | *[[מבט אל העבר]]. | ||
*מנהרות הכותל. | *[[מנהרות הכותל]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/142157 ראייה נבואית: כשהרבי ביקש לייסד 'שכונת חב"ד' בעיר העתיקה {{col}}] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
*[[ | [[קטגוריה:ירושלים|*]] | ||
[[קטגוריה:שכונות בירושלים]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:32, 15 באוגוסט 2023
העיר העתיקה בירושלים, זהו חלקה העיקרי להעתיק של העיר ירושלים בה שוכן הר הבית שעליו היה ויהיה בית המקדש. מליוני אנשים מגיעים אליה במשך כל השנה להתפתלל בכותל שהוא השריד שנותר מבית המקדש. שטחה המוקף על ידי חומות ירושלים הוא כ-850 דונם. כמו כן נכללים בעיר העתיקה הר ציון ועיר דוד, הנמצאים מחוץ לחומות, בסמוך ומצד דרום.
הרבי ציין שהכינוי 'ירושלים העתיקה' אינו אמיתי כיון שקדושתה של ירושלים, ההלכות והסגולות שלה, הם נכונים בשלימותם גם היום[1].
העיר העתיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר העתיקה מהווה מוקד משיכה מרכזי לתיירים בני דתות ואומות שונות, הבאים מרחבי העולם לבקר באתרים הקדושים הנמצאים בה, ומהם: הר הבית, הכותל המערבי.
העיר העתיקה מחולקת לארבעה רובעים כיום:
- הרובע המוסלמי - הצפון מזרחי
- הרובע הנוצרי - הצפון מערבי
- הרובע הארמני - הדרום מערבי
- הרובע היהודי - הדרום מזרחי, אשר בו שוכנים הכותל המערבי, בית כנסת צמח צדק וכו’
בית הכנסת הראשון של החסידים, שהוקם בשנת תרי"ח "בית מנחם" שוכן בעיר העתיקה. כיום מתגוררים בעיר העתיקה כ-39,000 בני אדם. העיר העתיקה בנויה על חורבות בתים, קמרונות ושפכי הריסות אשר נבנו ונהרסו לסירוגין במשך אלפיים שנה. תחת בתים רבים יש בורות מים ומעברי ניקוז קדומים. מפלס החיים בעיר העתיקה בימינו הוא כ-4–8 מטר מעל מפלס הרחוב בעיר בימי בית המקדש.
שערי החומות[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיר העתיקה מוקפת חומה. שטחה המוקף של החומות, הם כ-850 דונם. בחומה ישנם שמונה שערים:
- שער שכם
- שער יפו
- שער ציון
- שער הפרחים
- השער החדש
- שער האשפות
- שער האריות - אשר דרכו נכנסים לכותל המערבי.
- שער הרחמים - סגור, ויפתח בביאת משיח צדקינו.
חב"ד בעיר העתיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר העתיקה שוכנים:
- בית כנסת צמח צדק.
| ערך מורחב – בית הכנסת צמח צדק (ירושלים) |
בית הכנסת צמח צדק, הוא בית הכנסת חב"ד שנוסד בחודש מנחם אב ה'תרל"ט (1879) ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה, במקום שכונה "חצר חב"ד".
לבית הכנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל.
מאז גאולת בית הכנסת בזמן מלחמת ששת הימים, גילה הרבי יחס מיוחד כלפי בית הכנסת והתעניין בו ובשיפוצו באופן מיוחד, כשלצורך כך רתם הרבי את הפרזידנט מר זלמן שז"ר, הקים ועד מיוחד, דרבן את השיפוץ והשיקום במכתבים רבים, ועוד.
הרבי הסביר כי היחס המיוחד שלו כלפי בית הכנסת נובע מכך שאינו "ככל שאר בתי כנסיות אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם", היות והוא בית כנסת כללי המהווה "נחלת כל אנ"ש בכל קצווי תבל, וכל התקדמות בזה הרי היא התקדמות הנוגעת לכל אנ"ש בכל קצוי תבל"[2], והוא "נכס כללי, אחוזת כללות אנ"ש בכל מקום שהם וחלקת בירושלים עיר הקודש"[3].
כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי.
במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב חיים שלום דייטש והרב יוסף צבי סגל
בקומת הכניסה של בית הכנסת מתקיים בימי החול בית חב"ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא
בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ"ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה.
- כולל חב"ד.
|
| ערך מורחב – כולל חב"ד |
כולל חב"ד (מכונה באגרת הקודש צדקת רבי מאיר בעל הנס) הוא שמו של ארגון צדקה שהקים אדמו"ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה כלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום.
מאז קבלת הנשיאות, החל הרבי לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ומועדים חסידיים, בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.
