תקנת המשקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה") |
||
| (224 גרסאות ביניים של 56 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{תקנות הרבי|}} | ||
בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]] | [[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את חג ה[[פורים]] ב[[כפר חב"ד]], בו נראים חסידים לאחר שתיית כמות גדולה של משקה. ציור: זלמן קליינמן]] | ||
'''תקנת המשקה''', (או '''גזירת המשקה''', מכונה לפעמים "'''הגזירה'''") היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראו לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות נגד שתיית המשקה (ראו לדוגמה [[אגרות קודש]] חח"י אגרת ו'תתקסח אות ה).}}. | |||
במשך השנים הזכיר [[ | במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה. | ||
==פרטי התקנה== | ==פרטי התקנה== | ||
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה. | א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282.}}. | ||
ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים | ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע){{הערה|1=ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.{{ש}}וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח. | ||
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה". | |||
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}. | |||
ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית". | ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282. י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246, ועוד.}}. | ||
ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה. | ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י"א [[ניסן]] [[תשמ"ח]] - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיוצא בזה"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח [[תשי"ח]] ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}. | ||
ה. | ה. אסור [[חמר מדינה|לקדש על משקה]], כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה){{הערה|1=בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני [[תשכ"ג]] (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובוודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.."{{ש}}על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}. | ||
ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים. | ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפני עצמו, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}. | ||
ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]. | ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב|י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}. | ||
ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה). | ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה){{הערה|1=שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246.}}. | ||
ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות. | ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות. | ||
י. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני. | י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}. | ||
י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני{{הערה|1=שבת פרשת נח [[תשכ"ז]] - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ ([[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".}}. | |||
==חומרת התקנה== | |||
התבטאויות שונות של הרבי. | |||
א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}. | |||
ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב|יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}. | |||
ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"{{הערה|1=ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להידחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=ש"פ שמיני [[תשמ"א]] שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}. | |||
ד. פעם אמר הרבי כי שתייה יתר מן המידה פוגעת בפעולות ה[[מבצעים]]{{הערה|שם=יומן ר' ל. בראנען|מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"{{הערה|1=תרגום משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}. | |||
ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב}}. | |||
ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרה{{הערה|1=ש"פ דברים [[תש"מ]] שיחות קודש ה'תש"מ.}}. | |||
ז. כמו כן התבטא פעם כי השתייה יתר מן המידה גורם עגמת נפש{{הערה|שם=יומן ר' ל. בראנען}}. | |||
== החילוק בין דורנו זה לדורות קודמים == | |||
במכתבו מ[[ח' כסלו]] [[תשי"ג]] כותב [[הרבי]]{{הערה|לר' [[פרץ מוצקין]] מ[[מונטריאול]], עוד קודם ייסוד התקנה בתשכ"ג.}}: "מה שכותב על ענין המשקה . . כנראה שלא מסר הנ"ל את הנימוקים, והוא אשר לדעתי הנה מצד שני ענינים נשתנה המצב מאז, שהיה מנהג רווח ענין שתיית המשקה בשופי, א) כי ניתנו כבר הכחות לאנ"ש, על ידי רוב המאמרים הקלים והשיחות בענינים של הסברה והבנה לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים למשקה בשופי, ודי מספיק גם המעט שבזה. ב) כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר, מה שלא הי' נוגע כ"כ כשהפצתה הייתה מצוי' בהד' אמות של החסידים ואנ"ש בלבד. ונסתייעתי לסעיף א' ממה ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא שאמר "{{מונחון|איך בין איצטער|כעת, מצבי הוא}} (והכוונה בל' איצטער לא הייתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה) {{מונחון|ווי נאך א ביסל משקה|כמו אחרי מעט משקה}}", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אז חסידות מאנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בתר רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאך א ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה"{{הערה|אגרות קודש חלק ז ע' נט. בהמשך המכתב מוסיף הרבי שבשלב זה (בשנת תשי"ג) אין בהימנעות מהמשקה "ענין של איסור ופקודה", אבל לאחמ"כ הגיעה (בשנת תשכ"ג) התקנה המפורשת.}}. | |||
==היתר השתיה== | ==היתר השתיה== | ||
הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]], שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש). | |||
===משפיעים=== | |||
גם בנוגע למשפיעים מתחת לגיל ארבעים, אסר הרבי את השתיה מעל לרביעית, על אף הטענה כביכול הדבר מסייע להם בהשפעה ומגביר את עניני הנפש האלוקית: | |||
א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|[[תשורה]] לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.}}. | |||
ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מבפרהסיא{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|}}. | |||
==פורים== | ==פורים== | ||
בהמשך | בהמשך השיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה{{הערה|הרבי אמר על זה שני טעמים: א' - לפי שבפורים צריכים להיות במדריגה של "עד דלא ידע", וכשעומדים במדריגה כזו בוודאי לא תהיה ה"דעת" של היצה"ר לפתות לקחת משקה, וב' - שעד פורים יבוא כבר משיח, ואז יהיה "כולו משקה"..}}. למעשה, בפורים הראשון שאחר התקנה - ב[[התוועדות]] פורים [[תשכ"ד]]{{הערה|1=שיחות קודש [[תשכ"ד]] עמ' 231.}}, אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה. | ||
מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה{{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ"א]] - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פה ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז [[תשמ"ז]] - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}. | |||
בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל "יוציא ידי חובה" עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש (ואותו אחד היה שותה על פי הוראתו המפורשת של הרבי - כמה כוסות שלמים בזה אחר זה). | |||
===האיסור=== | ===האיסור=== | ||
א. ב[[שבת]] פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=686 שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 657-8].}}. | |||
ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4603&st=&pgnum=594 שיחות קודש תשל"א חלק א' עמ' 576].}}. | |||
ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה''''{{הערה|1=היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.}}. | |||
ד. בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועל ידי זה יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''{{הערה|1=התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 975.}}. | |||
ה. ב[[שבת]] פרשת תצוה [[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים'''{{הערה|1=התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.}}. | |||
ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] [[דורון חיים אייזנמן]] (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן ב[[שמחת תורה]], וכן היה עוד כמה פעמים. | |||
ז. אחד התמימים פעם עבר ב[[חלוקת המשקה]] והרבי אמר לו "שמעתי שיש בחורים שיש להם היתרים לשתות, תאמר בכפר חב"ד, בלוד ובתורת אמת שאין שום היתר לעבור על הגזירה". | |||
===ההיתר=== | |||
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]] | |||
במהלך ארבע שנים ציוה הרבי שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות{{הערה|1=להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת ב[[שבת]] (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").}}. | |||
א. פורים [[תשכ"ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"!{{הערה|1=ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}. | |||
ב. פורים [[תשל"ט]] - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"! | |||
ג. פורים [[תשמ"א]] - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות{{הערה|1=פורים היה ביום שישי עש"ק פרשה צו, אחר [[מנחה]] נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר [[דא"ח]] ד"ה "ליהודים הייתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.}}. | |||
ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}. | |||
בנוסף, יש שלמדו היתר מדברי הרבי בשיחת ליל [[ג' דסליחות]] [[תשנ"א]]{{הערה|[[התוועדויות]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298..}} - שיערכו התוועדות בשמחה אך עם ההגבלות כי "סוף סוף אין זה פורים"{{הערה|לשון הרבי בשיחה: "ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהיה דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...".}}. | |||
===המסקנה=== | ===המסקנה=== | ||
ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. לעומת זאת אומרים משפיעים רבים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהוא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים. וכמובן אשר על כל אחד לשאול את המשפיע שלו בנידון זה. | |||
כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אדר [[תשי"ז]] "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)"){{הערה|1=נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א [[תשמ"ט]] –[[ספר השיחות]] תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון [[נפש הבהמית]] שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".}}. | |||
==שמחת תורה== | |||
בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל"מנהג המדינה" במדה כפולה ("דאבל ריישאנס"), דהיינו אמירת "לחיים" שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה'){{הערה|1=שיחת [[שמחת תורה]] [[תש"ל]] - תורת מנחם חנ"ח עמ' 163.}}. | |||
== סיום הגזירה == | |||
הרבי אמר שכשמשיח יגיע הוא יפסיק את הגזירה ויהיה "יום שכולו משקה"{{הערה|שיחת שבת פרשת שמיני תשכ"ג.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[משקה]] | *[[משקה]] | ||
*[[משקה המשמח (קובץ)]]. | *[[משקה המשמח (קובץ)]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* לוי שוחט '''מ'זאגט לחיים''' - תקנת המשקה, מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1379. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים] | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64558 לשמור על גזירת ה'משקה'] - פסק דין של חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] לקראת [[שמחת תורה]] תשע"ב | |||
* [http://chabadpedia.co.il/images/6/63/גזירת_המשקה.pdf גזירת המשקה שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון] {{PDF}} | |||
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/136148 האם מותר בשבת לעשות קידוש על 'משקה'? • שיעור]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
*'''[https://anash.org/panel-discuss-the-rebbes-approach-to-drinking-mashke/ פאנל על יחס הרבי לשתיית 'לחיים']''' {{וידאו}}{{אנש}} תשרי תשפ"ג (אנגלית) | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_923.html פולמוס מרתק: האם 'גזירת המשקה' תקפה בחג הפורים?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} | |||
* [https://col.org.il/news/141541 המשפיעים דיברו ב770 עם הבחורים על 'גזירת המשקה'] {{COL}} | |||
[[קטגוריה: | {{פורים}} | ||
[[קטגוריה: | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | |||
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | |||
[[קטגוריה:פורים]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:59, 11 בדצמבר 2024
תקנת המשקה, (או גזירת המשקה, מכונה לפעמים "הגזירה") היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית המשקה בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, שבת מברכים חודש אייר תשכ"ג, יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה באתערותא דלעילא ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים[1].
במשך השנים הזכיר הרבי את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות[2]. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.
פרטי התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה[3].
ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים לחיים. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל מסוף שנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)[4].
ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"[5].
ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה[6].
ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)[7].
ו. היין של הקידוש (של שבת או של יום טוב) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים[8].
ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל שמחת תורה[9].
ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה)[10].
ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.
י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש[11].
י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני[12].
חומרת התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התבטאויות שונות של הרבי.
א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו בתהלוכה, ושלא יסעו לשליחות מטעם המל"ח בחודשי הקיץ[13].
ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"[14].
ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"[15], ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"[16]. ואם כן "מדוע צריך להידחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאינו"[17]. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"[18].
ד. פעם אמר הרבי כי שתייה יתר מן המידה פוגעת בפעולות המבצעים[19]. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"[20].
ה. "מה שחושב שמגביר את נפש האלוקית על נפש הבהמית - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"[14].
ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרה[21].
ז. כמו כן התבטא פעם כי השתייה יתר מן המידה גורם עגמת נפש[19].
החילוק בין דורנו זה לדורות קודמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתבו מח' כסלו תשי"ג כותב הרבי[22]: "מה שכותב על ענין המשקה . . כנראה שלא מסר הנ"ל את הנימוקים, והוא אשר לדעתי הנה מצד שני ענינים נשתנה המצב מאז, שהיה מנהג רווח ענין שתיית המשקה בשופי, א) כי ניתנו כבר הכחות לאנ"ש, על ידי רוב המאמרים הקלים והשיחות בענינים של הסברה והבנה לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים למשקה בשופי, ודי מספיק גם המעט שבזה. ב) כיון שבזמן האחרון ביחוד נדרש מאתנו בהדגשה יתירה הענין דהפצת המעיינות חוצה, הנה עלול ענין השופי דמשקה לבלבל לזה ביותר, מה שלא הי' נוגע כ"כ כשהפצתה הייתה מצוי' בהד' אמות של החסידים ואנ"ש בלבד. ונסתייעתי לסעיף א' ממה ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא שאמר "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין איך בין איצטער (והכוונה בל' איצטער לא הייתה על אותה השעה בלבד אלא על אותן השנים מאז שהתחיל למעט בלקיחת משקה)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ווי נאך א ביסל משקה", ואף שהטעם החיצוני הי' אז מפני שהרופאים ציוו לו למעט במשקה, אבל כמובן זהו טעם בחיצוניות ובמילא מתקבל הוא רק לחיצונים ולא בתוככי אנ"ש היודעים אז חסידות מאנט פנימיות, ובטח זהו הוראה ג"כ על הענין בכלל אשר ע"פ הידוע דגופא בתר רישא גריר הנה החסידים נגררים אחרי נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהענין שאמר שהוא עתה כמו נאך א ביסל משקה, הרי זוהי הוראה לכל החסידים ונתינת היכולת ג"כ להיות במצב כזה"[23].
היתר השתיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל שמיני עצרת בסוכתו של הרב שלום ישעיה דייטש, שבקראון הייטס. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב זלמן יהודה דייטש לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש).
משפיעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם בנוגע למשפיעים מתחת לגיל ארבעים, אסר הרבי את השתיה מעל לרביעית, על אף הטענה כביכול הדבר מסייע להם בהשפעה ומגביר את עניני הנפש האלוקית:
א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"[24].
ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מבפרהסיא[24].
פורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהמשך השיחה משבת פרשת שמיני תשכ"ג אמר הרבי כי בנוגע לפורים הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה[25]. למעשה, בפורים הראשון שאחר התקנה - בהתוועדות פורים תשכ"ד[26], אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה.
מאוחר יותר, בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ה[9]. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה[27].
בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל "יוציא ידי חובה" עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש (ואותו אחד היה שותה על פי הוראתו המפורשת של הרבי - כמה כוסות שלמים בזה אחר זה).
האיסור[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. בשבת פרשת פרה תש"ל אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים[28].
ב. בפורים תשל"א אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת"[29].
ג. בכ"ז סיון תשל"ז אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה'[30].
ד. בפורים תשמ"ב אמר: מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועל ידי זה יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם![31].
ה. בשבת פרשת תצוה תש"נ אמר: אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים[32].
ו. ביחידות באחד השנים אמר להתמים דורון חיים אייזנמן (כיום שליח במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן בפורים והן בשמחת תורה, וכן היה עוד כמה פעמים.
ז. אחד התמימים פעם עבר בחלוקת המשקה והרבי אמר לו "שמעתי שיש בחורים שיש להם היתרים לשתות, תאמר בכפר חב"ד, בלוד ובתורת אמת שאין שום היתר לעבור על הגזירה".
ההיתר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך ארבע שנים ציוה הרבי שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות[33].
א. פורים תשכ"ו - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-770, והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"![34].
ב. פורים תשל"ט - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"!
ג. פורים תשמ"א - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות[35].
ד. פורים תשמ"ט - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"[36].
בנוסף, יש שלמדו היתר מדברי הרבי בשיחת ליל ג' דסליחות תשנ"א[37] - שיערכו התוועדות בשמחה אך עם ההגבלות כי "סוף סוף אין זה פורים"[38].
המסקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם משפיעים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. לעומת זאת אומרים משפיעים רבים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהוא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים. וכמובן אשר על כל אחד לשאול את המשפיע שלו בנידון זה.
כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אדר תשי"ז "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)")[39].
שמחת תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל"מנהג המדינה" במדה כפולה ("דאבל ריישאנס"), דהיינו אמירת "לחיים" שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה')[40].
סיום הגזירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי אמר שכשמשיח יגיע הוא יפסיק את הגזירה ויהיה "יום שכולו משקה"[41].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לוי שוחט מ'זאגט לחיים - תקנת המשקה, מתוך שבועון בית משיח גיליון 1379.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים
- לשמור על גזירת ה'משקה' - פסק דין של חברי בית דין צדק קראון הייטס לקראת שמחת תורה תשע"ב
- גזירת המשקה שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון
- הרב מאיר אשכנזי, האם מותר בשבת לעשות קידוש על 'משקה'? • שיעור
- פאנל על יחס הרבי לשתיית 'לחיים'
תשרי תשפ"ג (אנגלית) - פולמוס מרתק: האם 'גזירת המשקה' תקפה בחג הפורים?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- המשפיעים דיברו ב770 עם הבחורים על 'גזירת המשקה'
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
הערות שוליים
- ↑ גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראו לדוגמה שיחת פורים תשי"ט (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי הרבי הריי"צ בריבוי מקומות נגד שתיית המשקה (ראו לדוגמה אגרות קודש חח"י אגרת ו'תתקסח אות ה).
- ↑ ראה משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים תש"מ (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - תורת מנחם תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.
- ↑ ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 3–282.
- ↑ ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח. (ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה". ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית. - ↑ ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 3–282. י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246, ועוד.
- ↑ ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיוצא בזה"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").
- ↑ בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובוודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.."
על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה. - ↑ אם מדובר אודות התוועדות שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפני עצמו, ולא נוגע לשלשת הכוסות י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.
- ↑ 9.0 9.1 י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.
- ↑ שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 7–246.
- ↑ שיחות קודש תשל"א חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').
- ↑ שבת פרשת נח תשכ"ז - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ (תורת מנחם תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".
- ↑ יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיוון תשכ"ח.
- ↑ 14.0 14.1 יום ב' דחה"ש תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.
- ↑ ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.
- ↑ זאת חנוכה תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.
- ↑ ש"פ שמיני תשמ"א שיחות קודש ה'תשמ"א.
- ↑ התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.
- ↑ 19.0 19.1 מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.
- ↑ תרגום משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.
- ↑ ש"פ דברים תש"מ שיחות קודש ה'תש"מ.
- ↑ לר' פרץ מוצקין ממונטריאול, עוד קודם ייסוד התקנה בתשכ"ג.
- ↑ אגרות קודש חלק ז ע' נט. בהמשך המכתב מוסיף הרבי שבשלב זה (בשנת תשי"ג) אין בהימנעות מהמשקה "ענין של איסור ופקודה", אבל לאחמ"כ הגיעה (בשנת תשכ"ג) התקנה המפורשת.
- ↑ 24.0 24.1 תשורה לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.
- ↑ הרבי אמר על זה שני טעמים: א' - לפי שבפורים צריכים להיות במדריגה של "עד דלא ידע", וכשעומדים במדריגה כזו בוודאי לא תהיה ה"דעת" של היצה"ר לפתות לקחת משקה, וב' - שעד פורים יבוא כבר משיח, ואז יהיה "כולו משקה"..
- ↑ שיחות קודש תשכ"ד עמ' 231.
- ↑ ראה: שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח תשמ"א - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פה ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז תשמ"ז - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי המשפיע הרב שלום חריטונוב) ועוד.
- ↑ שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 657-8.
- ↑ שיחות קודש תשל"א חלק א' עמ' 576.
- ↑ היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 975.
- ↑ התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.
- ↑ להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת בשבת (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").
- ↑ ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.
- ↑ פורים היה ביום שישי עש"ק פרשה צו, אחר מנחה נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים הייתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.
- ↑ בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).
- ↑ התוועדויות תנש"א חלק ד' עמ' 298..
- ↑ לשון הרבי בשיחה: "ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהיה דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...".
- ↑ נדפס באגרות קודש חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א תשמ"ט –ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון נפש הבהמית שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".
- ↑ שיחת שמחת תורה תש"ל - תורת מנחם חנ"ח עמ' 163.
- ↑ שיחת שבת פרשת שמיני תשכ"ג.