קריית רבינו הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קרית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריית רבינו הגדול | [[קובץ:קרית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריית רבינו הגדול במבט מלמעלה]] | ||
'''קריית רבינו הגדול''' הוא מתחם גדול ומפואר השוכן סמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]] בעיירה האדיטש | '''קריית רבינו הגדול''' הוא מתחם גדול ומפואר השוכן סמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]]. המתחם כולל [[בית כנסת]], אולם אירועים, [[ספרייה]], [[מקווה טהרה]], מתחמי אירוח ואוכל ועוד. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:בניית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל דייטש לצד שלט המודיע על בניית המקום]] | [[קובץ:בניית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל דייטש לצד שלט המודיע על בניית המקום]] | ||
במשך שנים רבות, נותרה האדיטש נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום. | במשך שנים רבות, נותרה [[האדיטש]] נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום. | ||
בשנת תשנ"ו הוחלט כי צריך שיהיה מבנה מפואר שיהיה ראוי לשהיית אורחים, עם זאת פנה הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש|מנחם מענדל דייטש]] למהנדס [[זאב גכטמן]] | בשנת [[תשנ"ו]] הוחלט כי צריך שיהיה מבנה מפואר שיהיה ראוי לשהיית אורחים, עם זאת פנה הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש|מנחם מענדל דייטש]] למהנדס [[זאב גכטמן]] שישרטט תכנון ראשוני למקום. תוך כמה חודשים היה בידי הרב גכטמן תכנון ראשוני של המקום והרב דייטש ויוזמי ההיכל הנוספים החלו בחיפושים אחר קבלן שיבצע זאת, ובסוף אותה שנה מצאו קבלן חסידי מפולטובה הסמוכה להאדיטש והפקידו בידיו מליון דולר עבור הבנייה. | ||
לאחר כמה | לאחר כמה זמן ראו שהעבודה לא מתקדמת וראו שאותו קבלן ביצע רק את קומת המרתף של המקום, ושאלו אותו מתי הוא ממשיך בעבודה כשלהפתעתם הוא טוען שנגמר הכסף, היוזמים הטילו ספק בדבריו של הקבלן כי הרי הפקידו בידיו מיליון דולר אז איך יכול להיות שרק בנה מרתף. | ||
בינתיים יצאו היוזמים למסע תרומות נרחב ברחבי העולם והצליחו להשיג סכום נכבד של כסף שיאפשר את המשך הבנייה אך מסיבות שונות הבנייה לא התקדמה. | לאחר כמה זמן הבינו שאין מה להתווכח סתם ושלחו את הרב גכטמן ל[[אוקראינה]] לשלושה משימות: לבדוק את מסמכי הבנייה אצל הקבלן, לראות את השטח ולהכינו לבנייה, ולטפל במשבר שנוצר עם מתן אישורי הבנייה אצל העירייה המקומית, הרב גכטמן היותו דובר רוסית ומהיכרותו את המקום, תוך זמן קצר סיים את כל המשימות שניתנו לו וחזר לארץ אחרי שביצע את כל המשימות שהוטלו עליו. | ||
בינתיים, יצאו היוזמים למסע תרומות נרחב ברחבי העולם והצליחו להשיג סכום נכבד של כסף שיאפשר את המשך הבנייה אך מסיבות שונות הבנייה לא התקדמה. | |||
לבנתיים, בשנת תשנ"ח, אחיו של הרב מנדל דייטש - הרב משה, רכש מבנה קטן השוכן לא הרחק מהציון והכשיר אותו למגורים, מה שאפשר לבאים לציון הקודש למצוא קורת גג ראויה בה יכלו לפוש מעמל וטורח הדרך, ואף לשהות במקום פרקי זמן ארוכים יותר, כולל שבתות וימים טובים. | לבנתיים, בשנת תשנ"ח, אחיו של הרב מנדל דייטש - הרב משה, רכש מבנה קטן השוכן לא הרחק מהציון והכשיר אותו למגורים, מה שאפשר לבאים לציון הקודש למצוא קורת גג ראויה בה יכלו לפוש מעמל וטורח הדרך, ואף לשהות במקום פרקי זמן ארוכים יותר, כולל שבתות וימים טובים. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
==הקמת המקום== | ==הקמת המקום== | ||
[[קובץ:היכל_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היכל אדמו"ר הזקן, בסמיכות לציון בהאדיטש]] | [[קובץ:היכל_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היכל אדמו"ר הזקן, בסמיכות לציון בהאדיטש]] | ||
בשנת תשס"ד, לאחר כל המאמצים שכשלו | בשנת תשס"ד, לאחר כל המאמצים שכשלו בפעמים הקודמות, הוקם ועד מיוחד שהחל לטפל בשכלול ופיתוח מתחם הציון על ידי בניית מתחם גדול ומרווח שיכלול מקומות לינה ואוכל, ובניין מרכזי שיקרא '''היכל אדמו"ר הזקן''' ויכלול בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר אוכל, מרכזי תורה ומורשת החסידות ועוד, כמובן בהתחשבות הצורך שהמתחם יהיה רחב ומרווח כדי שיהיה מוכן לקליטת קהל גדול של מתפללים באופן מאורגן ומסודר. | ||
ואכן תוך זמן קצר מצאו קבלן מתאים ואמין | ואכן תוך זמן קצר מצאו קבלן מתאים ואמין שיפקח על הבנייה בצורה טובה. על צוות האדריכלים נמנו, ר' צביקה ויינברגר, הרב [[זאב גכטמן]], והאדריכל הנודע הרב אהרן אסטרייכר, בנוסף הרב גכטמן שימש גם כמנהל הפרוייקט. כל הבנייה יוזמה על ידי הרב [[מרדכי הלפרין]] ממירון, והאחים [[מנחם מענדל מרדכי דייטש|מנחם מענדל]] ומשה דייטש. | ||
עם הזמן החל להתברר כי הבנייה תערוך זמן רב ותהיה מסובכת מאוד היות ובשונה ממקומות אחרים, היה על הבונים להתמודד עם נתון שהפך את הבנייה למשימה מורכבת. האזור כולו רווי במים, ובעומק של שני מטרים בלבד מפני השטח, עוברים זרמים מנהר 'פסול' הסמוך. בכדי להתגבר על הבעיה נבנה הבניין בשיטה ייחודית, שבבסיסה בנייה רוויית יסודות. לא פחות ממאתיים ושישים (!) עמודי בטון נוצקו ועליהם הועמד הבניין על תילו, ביציבות ובבטחה. | הבנייה החלה בטבת תשס"ה ותוכננה להסתיים בשנת תש"ע. אך עם הזמן החל להתברר כי הבנייה תערוך זמן רב ותהיה מסובכת מאוד, היות ובשונה ממקומות אחרים, היה על הבונים להתמודד עם נתון שהפך את הבנייה למשימה מורכבת. האזור כולו רווי במים, ובעומק של שני מטרים בלבד מפני השטח, עוברים זרמים מנהר 'פסול' הסמוך. בכדי להתגבר על הבעיה נבנה הבניין בשיטה ייחודית, שבבסיסה בנייה רוויית יסודות. לא פחות ממאתיים ושישים (!) עמודי בטון נוצקו ועליהם הועמד הבניין על תילו, ביציבות ובבטחה. | ||
ואכן, לאחר 8 שנים של בנייה ממושכת ומסובכת, ב[[חג הגאולה י"ט כסלו]] תשע"ג - 200 שנה להסתלקות רבינו הזקן, נחנך המתחם במעמד מפואר והשתתפו בו אורחים רבים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73204/ במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. | |||
הפרוייקט כולו נתרם על ידי בני משפחת רוהר ובראשם הנגיד ר' [[יקותיאל יהודה רוהר]] שהקדישו את המבנה לזכר אב המשפחה ר' [[שמואל רוהר]]. | |||
==כיום== | ==כיום== | ||
[[קובץ:ביהכנס_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מבפנים]] | [[קובץ:ביהכנס_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מבפנים]] | ||
מתחם האירוח הסמוך לקריית רבינו הגדול בהאדיטש, מאפשר לקבוצות וליחידים לשהות בהאדיטש ככל שיחפצו, וליהנות מאירוח מושלם הכולל שירותי מלון ברמה גבוהה ובמגוון אפשרויות, ארוחות מפוארות כיד המלך ובכשרות מהודרת, לצד שירותי תיירות נוספים כמו הסעות משדה התעופה ואליו, ונסיעות לאתרים נוספים ברחבי אוקראינה. | |||
קריית רבינו הגדול בהאדיטש נהפכה לאבן שואבת ועומד כמרכז יהודי בכל מה שקשור ליהדות ולקירוב היהדות כמו סמינרים, בריתות, חופות. ופעילות עניפה בכל מעגל השנה כך שהמקום מתעצם משנה לשנה בכמות האנשים הבאים לקריית רבינו הגדול ולציון הק'. | קריית רבינו הגדול בהאדיטש נהפכה לאבן שואבת ועומד כמרכז יהודי בכל מה שקשור ליהדות ולקירוב היהדות כמו סמינרים, בריתות, חופות. ופעילות עניפה בכל מעגל השנה כך שהמקום מתעצם משנה לשנה בכמות האנשים הבאים לקריית רבינו הגדול ולציון הק'. | ||
| שורה 37: | שורה 39: | ||
בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל. | בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל. | ||
השליח שפועל במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש | השליח שפועל במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש{{הערה|בן ר' [[מענדל דייטש]] - מייסד המקום}} בנו של הרב מענדל דייטש - מייסד המקום. בעבר פעל במקום הרב [[מנחם מענדל טייכמן]], שהיה השליח בעיר [[האדיטש]] עצמה. | ||
במהלך הקרבות באוקראינה עקב הפלישה הרוסית למדינה תושבים רבים רצו להיכנס ולישון במקום על-מנת לתפוס מחסה מאימת הצבא הרוסי וכשהמנהלים לא הסכימו החלו תושבים רבים להרוס את המתחם ובעקבות כך אובטח המקום בשמירה מוגברת. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://arh-uk.com/ דף הבית של המתחם] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באוקראינה]] | |||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים חב"דיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:42, 5 במאי 2024
קריית רבינו הגדול הוא מתחם גדול ומפואר השוכן סמוך לאוהל אדמו"ר הזקן בעיירה האדיטש שבאוקראינה. המתחם כולל בית כנסת, אולם אירועים, ספרייה, מקווה טהרה, מתחמי אירוח ואוכל ועוד.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנים רבות, נותרה האדיטש נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום.
בשנת תשנ"ו הוחלט כי צריך שיהיה מבנה מפואר שיהיה ראוי לשהיית אורחים, עם זאת פנה הרב מנחם מענדל דייטש למהנדס זאב גכטמן שישרטט תכנון ראשוני למקום. תוך כמה חודשים היה בידי הרב גכטמן תכנון ראשוני של המקום והרב דייטש ויוזמי ההיכל הנוספים החלו בחיפושים אחר קבלן שיבצע זאת, ובסוף אותה שנה מצאו קבלן חסידי מפולטובה הסמוכה להאדיטש והפקידו בידיו מליון דולר עבור הבנייה.
לאחר כמה זמן ראו שהעבודה לא מתקדמת וראו שאותו קבלן ביצע רק את קומת המרתף של המקום, ושאלו אותו מתי הוא ממשיך בעבודה כשלהפתעתם הוא טוען שנגמר הכסף, היוזמים הטילו ספק בדבריו של הקבלן כי הרי הפקידו בידיו מיליון דולר אז איך יכול להיות שרק בנה מרתף.
לאחר כמה זמן הבינו שאין מה להתווכח סתם ושלחו את הרב גכטמן לאוקראינה לשלושה משימות: לבדוק את מסמכי הבנייה אצל הקבלן, לראות את השטח ולהכינו לבנייה, ולטפל במשבר שנוצר עם מתן אישורי הבנייה אצל העירייה המקומית, הרב גכטמן היותו דובר רוסית ומהיכרותו את המקום, תוך זמן קצר סיים את כל המשימות שניתנו לו וחזר לארץ אחרי שביצע את כל המשימות שהוטלו עליו.
בינתיים, יצאו היוזמים למסע תרומות נרחב ברחבי העולם והצליחו להשיג סכום נכבד של כסף שיאפשר את המשך הבנייה אך מסיבות שונות הבנייה לא התקדמה.
לבנתיים, בשנת תשנ"ח, אחיו של הרב מנדל דייטש - הרב משה, רכש מבנה קטן השוכן לא הרחק מהציון והכשיר אותו למגורים, מה שאפשר לבאים לציון הקודש למצוא קורת גג ראויה בה יכלו לפוש מעמל וטורח הדרך, ואף לשהות במקום פרקי זמן ארוכים יותר, כולל שבתות וימים טובים.
הקמת המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשס"ד, לאחר כל המאמצים שכשלו בפעמים הקודמות, הוקם ועד מיוחד שהחל לטפל בשכלול ופיתוח מתחם הציון על ידי בניית מתחם גדול ומרווח שיכלול מקומות לינה ואוכל, ובניין מרכזי שיקרא היכל אדמו"ר הזקן ויכלול בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר אוכל, מרכזי תורה ומורשת החסידות ועוד, כמובן בהתחשבות הצורך שהמתחם יהיה רחב ומרווח כדי שיהיה מוכן לקליטת קהל גדול של מתפללים באופן מאורגן ומסודר.
ואכן תוך זמן קצר מצאו קבלן מתאים ואמין שיפקח על הבנייה בצורה טובה. על צוות האדריכלים נמנו, ר' צביקה ויינברגר, הרב זאב גכטמן, והאדריכל הנודע הרב אהרן אסטרייכר, בנוסף הרב גכטמן שימש גם כמנהל הפרוייקט. כל הבנייה יוזמה על ידי הרב מרדכי הלפרין ממירון, והאחים מנחם מענדל ומשה דייטש.
הבנייה החלה בטבת תשס"ה ותוכננה להסתיים בשנת תש"ע. אך עם הזמן החל להתברר כי הבנייה תערוך זמן רב ותהיה מסובכת מאוד, היות ובשונה ממקומות אחרים, היה על הבונים להתמודד עם נתון שהפך את הבנייה למשימה מורכבת. האזור כולו רווי במים, ובעומק של שני מטרים בלבד מפני השטח, עוברים זרמים מנהר 'פסול' הסמוך. בכדי להתגבר על הבעיה נבנה הבניין בשיטה ייחודית, שבבסיסה בנייה רוויית יסודות. לא פחות ממאתיים ושישים (!) עמודי בטון נוצקו ועליהם הועמד הבניין על תילו, ביציבות ובבטחה.
ואכן, לאחר 8 שנים של בנייה ממושכת ומסובכת, בחג הגאולה י"ט כסלו תשע"ג - 200 שנה להסתלקות רבינו הזקן, נחנך המתחם במעמד מפואר והשתתפו בו אורחים רבים[1].
הפרוייקט כולו נתרם על ידי בני משפחת רוהר ובראשם הנגיד ר' יקותיאל יהודה רוהר שהקדישו את המבנה לזכר אב המשפחה ר' שמואל רוהר.
כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתחם האירוח הסמוך לקריית רבינו הגדול בהאדיטש, מאפשר לקבוצות וליחידים לשהות בהאדיטש ככל שיחפצו, וליהנות מאירוח מושלם הכולל שירותי מלון ברמה גבוהה ובמגוון אפשרויות, ארוחות מפוארות כיד המלך ובכשרות מהודרת, לצד שירותי תיירות נוספים כמו הסעות משדה התעופה ואליו, ונסיעות לאתרים נוספים ברחבי אוקראינה.
קריית רבינו הגדול בהאדיטש נהפכה לאבן שואבת ועומד כמרכז יהודי בכל מה שקשור ליהדות ולקירוב היהדות כמו סמינרים, בריתות, חופות. ופעילות עניפה בכל מעגל השנה כך שהמקום מתעצם משנה לשנה בכמות האנשים הבאים לקריית רבינו הגדול ולציון הק'.
במרכז המבנה שוכן בית המדרש המפואר לתורה ולתפילה שבו עד 250 מקומות. היכל בית הכנסת מרוהט בסגנון עשיר ומכובד ומעוצב באריסטוקרטיות וברמת גימור גבוהה כיאה וכיאות לבית אלוקים. בקומה השנייה (שם נמצאת עזרת הנשים עם כ-50 מקומות ישיבה) הוקמה ספרייה ענקית ומפוארת ובה מאות ספרי לימוד בכל מקצועות התורה. באגפים נוספים במבנה, מוקמו המשרדים ועמדת המודיעין, מקווה טהרה נאה ומשוכלל, חנות נוחות לממכר מוצרי מזון ודרך, ומצרכים חיוניים, מלתחות, חדר אבטחה ומצלמות, חדר קפה, מסעדה נוחה ומרווחת, ועוד.
בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל.
השליח שפועל במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש[2] בנו של הרב מענדל דייטש - מייסד המקום. בעבר פעל במקום הרב מנחם מענדל טייכמן, שהיה השליח בעיר האדיטש עצמה.
במהלך הקרבות באוקראינה עקב הפלישה הרוסית למדינה תושבים רבים רצו להיכנס ולישון במקום על-מנת לתפוס מחסה מאימת הצבא הרוסי וכשהמנהלים לא הסכימו החלו תושבים רבים להרוס את המתחם ובעקבות כך אובטח המקום בשמירה מוגברת.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש
- ↑ בן ר' מענדל דייטש - מייסד המקום