אדון עולם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב}}
 {{חלונית
 |כותרת=אֲדוֹן עוֹלָם
-|רוחב=30%
+|רוחב=16%
-|תוכן=אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ / בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר נִבְרָא{{ש}} לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל / אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא{{ש}} וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל / לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא{{ש}} וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה / וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה{{ש}} וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי / לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה{{ש}} [וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אֵחֲרוֹן / לְכָל חוֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]{{ש}} בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית / וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה{{ש}} [בְּלִי עֶרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן / בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
+|תוכן=אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר נִבְרָא.{{ש}} לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל, אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.{{ש}} וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.{{ש}} וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.{{ש}} וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה.{{ש}} בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.{{ש}} וְהוּא אֵ-לִי וְחַי גּוֹאֲלִי, וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.{{ש}} וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי, מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.{{ש}} בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי, בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה.{{ש}} וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי, ה' לִי וְלֹא אִירָא:
+|מקור=
+|ניקוד=כן}}
+'''אֲדוֹן עוֹלָם''' היא תפילה אותה אומרים מדי בוקר, בסדר [[תפילת השחר]], והיא שיר ושבח לה' בסגנון פיוטי בה אנו מכריזים על מלכותו של הקב"ה שהוא בורא העולם ומנהיגו, הוא היה הווה ויהיה והוא הא-ל היחיד בו אנו מאמינים ובוטחים, ובידו אנו מפקידים את הנשמה והגוף בשנתנו ובהקיצנו.
+בתפילה זו נכללו יסודות בסיסיים מעקרונות האמונה בה' ובה אנו מביעים התמסרות מוחלטת לה', תוך הכרה בגדולתו ועליונות כוחו.
+על תפילת זו אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המאמרים תש"ג ע' 11.}}: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם', כתבו רבי יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון: ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש-השנה ויום הכיפורים בתפלתו ואויביו נופלים לפניו".
+==מקור ומבנה התפילה==
+מחברה של תפילת אדון עולם אינו ידוע לנו. יש המניחים כי היה זה רבי [[שלמה אבן גבירול]], מאבירי השירה של יהדות ספרד שהיה גם גדול בתורה ובחכמה. אחרים מייחסים אותה ל[[גאונים]] [[רב שרירא גאון]] או [[רב האי גאון]], המזכירים אותה בכתביהם{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15788&st=&pgnum=42&hilite= ואני תפילתי ח"א עמ' 34].}}.
+תפילת אדון עולם היא מן התפילות הראשונות הנאמרות מדי בוקר בסדר תפילת השחר, אחר אמירת [[ברכות השחר]] ו[[ברכות התורה]], ולפני קריאת [[פרשת העקידה]].
- בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד / גְּדוֹל כֹּחַ וּגְבוּרָה.]{{ש}} וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי / וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה{{ש}} וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי / מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא{{ש}} [וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא / וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]{{ש}} בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי / בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה{{ש}} וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי / אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא{{ש}} [בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי / מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.
+תפילה זו היא כעין גילוי דעת על הכוונה שצריכים לכוין באמירת השמות הקדושים בתפילה: כוונת [[שם הוי']] "אדון הכל היה הווה ויהיה", כוונת [[שם אלוקים]] "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם" שנושאים אלו נזכרים בתפילת אדון עולם{{הערה|בשם [[אברהם יהושע העשיל מאפטא|ה"אוהב ישראל" מאפטא]]. 'טעמי המנהגים' אות כט. 'אמרי פנחס' שער התפילה אות ס.}}.
- וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְּשִׁי / אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]
+==ביאורים בתורת החסידות==
-|מקור=בסוגריים: תוספות לפי [[נוסח הספרדים]]
+"אדון עולם" - בגימטריא "[[אין סוף]]"{{הערה|השל"ה בסידורו (שער השמים), ע"פ פרדס שער עצמות וכלים פ"ה. אלי' רבא סמ"ו סקט"ו, ממטה משה סל"א בשם גאונים. הריעב"ץ בסידורו (בית יעקב).}}, שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.
-|ניקוד=כן}}
-'''אדון עולם''' היא תפילה אותה אומרים בבוקר, והיא כעין גילוי דעת על הכונה שצריכים לכוין בשמות שכל אותו היום.
-== ביאורים ==
+על המילים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא" מקשה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|במאמר ד"ה "אדון עולם" [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך.}}, כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי זה היפך הכלל ש[[אין מלך בלא עם]]{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}.
-"אדון עולם" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.
+ומבאר זאת על פי מאמרו של [[השל"ה]] האמור, בגודל השבח של אדון עולם, שאדון עולם בגימטריא [[אין סוף]], שמהות האין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, שאמיתת המהות של [[אין סוף]] הוא ב[[עצמותו]] יתברך{{הערה|המשך תרס"ו ע' קסז ואילך. ס"ע קעב. ובכ"מ.}}. על פי זה מבואר מדוע אומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן ש"אדון עולם אשר מלך" הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול בעצמותו יתברך - אמיתית ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו יתברך הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא{{הערה|ראה [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140001#footnoteRef6a3140001 מאמר ד"ה "אדון עולם" ראש השנה תשמ"ג].}}.
-אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=במאמר ד"ה זה דשנת [[תש"ג]] - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך}} מקשה, כיצד שייך לומר כי [[הקב"ה]] מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי [[אין מלך בלא עם]]{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.}}.
+[[רבותינו נשיאנו]] ביארו את תפילת אדון עולם ב[[מאמר|מאמרים]] שנאמרו בקשר ל[[ראש השנה]] בו ממליכים את ה' למלך ומעוררים את הרצון למלוכה - [[בניין המלכות]]. בראש השנה אומרים בתפילה את ברכת "מלכויות" שמהותה היא המשכה מבחינת רוממות העצמות להיות בבחינת רוממות והתנשאות על עם. ומבואר{{הערה|המשך שמח תשמח תרנ"ז. סה"מ תרנ"ז ס"ע קפג ואילך.}}, שעל זה נאמר "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", כלומר שגם קודם שנתעורר ברצון כביכול להיות מלך על עם, יש כבר בחינת הרוממות וההתנשאות שמצד עצמו. ומבחינה זו ממשיכים בראש השנה, שיתעורר להיות לו רצון למלוכה על עם, שעל זה נאמר "לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא", כלומר כמו שנקרא מלך על עם, שמזה נתהוו ונבראו העולמות, ושמו נקרא עליהם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-4/306/308.htm מאמר ד"ה אתם ניצבים" תשכ"ה].}}.
-הריי"צ מבאר ומתרץ, על פי מאמרו של [[השל"ה]] בענין גודל השבח דאדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, דענין אין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, דאמיתית ענין [[אין סוף]] הוא ב[[עצמותו]] יתברך. על פי זה מבואר ענין אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא. מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן דענין אדון עולם אשר מלך כו' הוא בחינת ה[[מלכות]] כמו שמושרשת כביכול ב[[עצמות]]ו יתברך - אמיתיות ענין אין סוף, ומכיון ש[[עצמותו]] יתברך הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא.
+על המילים "ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]]: קטע זה נאמר על הגילוים שיהיו [[ימות המשיח|לעתיד לבוא]] שיאיר בחינת ה[[עצמות ומהות|עצמות]] של [[אור אין סוף]] כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם, כי אם יהיה הכל [[אלקות]] ובפרט ב[[נשמה|נשמות]] ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו{{מקור}}.
-"ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" - מבאר [[אדמו"ר הרש"ב]]: קטע זה נאמר על הגילוים ד[[ימות המשיח|לעתיד לבוא]] שיאיר בחינת ה[[עצמות ומהות|עצמות]] ד[[אור אין סוף]] כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם כי אם יהיה הכל [[אלקות]] ובפרט ב[[נשמה|נשמות]] ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו כו'.
 == ניגונים ==
 {{ערך מורחב|ניגון אדון עולם}}
-בנוסף ל[[ניגון אדון עולם|ניגון החסידי המפורסם 'אדון עולם']], ישנם לחנים חב"דיים נוספים, דוגמת הלחן של ר' [[אליהו ריבקין]] מ[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=*'''[https://col.org.il/news/135738 לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו]''' {{אודיו}}{{COL}}}}, ועוד.
+בנוסף ל[[ניגון אדון עולם|ניגון החסידי המפורסם 'אדון עולם']], ישנם לחנים חב"דיים נוספים, דוגמת הלחן של ר' [[אליהו ריבקין]] מ[[כפר חב"ד]]{{הערה|'''[https://col.org.il/news/135738 לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו]''' {{אודיו}}{{COL}}}}, ועוד.
+{{תפילה}}
 {{הערות שוליים}}
-{{תפילה}}
 [[קטגוריה:פיוטים]]
+[[קטגוריה:תפילת שחרית]]