ארבע כוסות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:יינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
 ב[[ליל הסדר]] חייב אדם לשתות '''ארבע כוסות''' [[יין]], כנגד ארבעת לשונות של גאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי".
+==בחסידות==
+{{הערה|בכל הנ"ל ראה ד"ה כנגד ארבעה בנים תשכ"ה ובנסמן שם.}}בכללות מבטאות ארבעת הכוסות{{הערה|וכן שאר ענייני הסדר שבמספר ארבע.}} את עניינה הרוחני של יציאת מצריים, שהיא ה[[תשובה]]{{הערה|כי תשובה היא יציאה מגלות רוחנית לגאולה רוחנית.}}. ובפרטות יש בהן ארבע דרגות (על פגם/ חסרון באחת מארבע אותיות שם ה'):
+שתי הדרגות ש[[תשובה#תשובה תתאה|בתשובה תתאה]] הן סור מרע (על פגם בה"א אחרונה) ועשה טוב (על פגם באות וא"ו, קיום המצוות).
+ושתי הדרגות [[תשובה#תשובה עילאה|בתשובה עילאה]] הן בקש שלום (חיבור סובב וממלא ע"י לימוד התורה, אות ה"א ראשונה), ורדפהו (ביטול במציאות, אות יו"ד)
 == בראי ההלכה ==
@@ שורה 35: / שורה 43: @@
 בנים ובנות הקטנים שהגיעו לחינוך (שיודעים מקדושת יום טוב ומבינים את סיפור יציאת מצרים), חייב אביהם לחנכם במצוות ולהשקותם ארבע כוסות לפי הסדר, ולכן יש להכין עבור כל אחד ואחת מהם כוס המכילה רביעית (ועל דרך זה בשאר המצוות והמנהגים הקשורים לליל הסדר){{הערה|חלק זה של הערך הוא מתוך חוברת [[פסח חסידי]], הרב אברהם שמואל בוקיעט}}.
+בספר "יפה ללב" על שולחן ערוך (חלק ב') מובא בשם ספר "ארחות יושר" (פרק י"א) כך: "ידחוק עצמו לשתות 4 כוסות שלמות, ואכילת מצת מצווה ואפיקומן שיעור כזית, אף שקשה עליו אכילתן ושתייתן – ידחוק את עצמו, ובזה לא יצטרך לאכול סמים ומשקים מרים לרפואות הגוף".
 == ד' כוסות בסעודת משיח ==
-בסעודת [[שביעי של פסח]] [[תרס"ו]], בעת הסיבו בסעודה יחד עם תלמידי ה[[תמימים]] חידש [[אדמו"ר הרש"ב]] את המנהג לשתות ד' כוסות של [[יין]] גם בשביעי של פסח. בעוד שד' הכוסות בחג הראשון הם על הגאולה ממצרים הרי הד' כוסות בשביעי של פסח הם על הגאולה העתידה.
+ב[[סעודת משיח]] נוהגים לשתות ארבע כוסות של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, ב[[אחרון של פסח]] אכל עימם אדמו"ר הרש"ב, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".
+[[הרבי]] הורה{{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.
+ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא{{הערה|שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.}}: '''והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי{{הערה|ד"ה והחרים תשמ"ט}}.
+עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא{{הערה|ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט}}.
-הרבי עורר על קיום מנהג זה כמה פעמים ברבים, ואף תוך כדי אמירת [[מאמר]].
 {{פסח}}