שירת הלויים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(24 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:מעלות.jpg|left|thumb|350px|תיאור מדריגות מהעזרת נשים לעזרת ישראל עליהם אמרו שירה. (התיאור אינו מתאים כלל לפי דברי הרמב"ם)]]
אחת מעבודות [[הלויים]] ב[[בית המקדש]] הייתה - '''משוררין''' - לשורר על הקרבן בכל יום. מקום השירה היה הדוכן שהיה ממוקם על המעלות שבין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.
[[תמונה:מדריגות האולם.jpg|left|thumb|350px|מדריגות עזרת ישראל (אף לא היה מקורה ככל הנראה)]]
 
אחת מעבודות [[הלויים]] היתה - משוררין - לשורר על הקרבן בכל יום. מקום השירה היה חמש עשרה המעלות שהובילו מעזרת נשים לעזרת ישראל.
השירה היא עבודה של השתוקקות וכלות הנפש לה'{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי אמרים - פרק נ']].}}.
 
רבי [[יעקב יצחק מלובלין]], מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] היה לוי. הוא היה מתאונן על כך שאין ביכולתו לשיר, שכן אם היה שר, היה מקרב את ה[[גאולה]] ומביא את ה[[משיח]].


== זמן השירה ==
== זמן השירה ==
 
זמן אמירת השירה הוא: בשעת הקרבת עולות הציבור - עולות החובה, ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין. אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ למזבח, וכן הנסכין הבאין בפני עצמן אין אומרין עליהן שירה.
זמן אמירת השירה הוא: בשעת הקרבת עולות הציבור - עולות החובה, ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין. אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ למזבח, וכן הנסכין הבאין בפני עצמן אין אומרין עליהן שירה.  


== מספר המשוררים ==
== מספר המשוררים ==
לכל הפחות צריך להיות שנים עשר לוים העומדים על הדוכן בכל יום לומר שירה על הקרבן, אך אפשר להוסיף עוד ועוד.  
לכל הפחות צריך להיות שנים עשר לוים העומדים על הדוכן בכל יום לומר שירה על הקרבן, אך אפשר להוסיף עוד ועוד.  


שורה 14: שורה 14:


אחרים היו עומדים שם מנגנין בכלי שיר. מהן לוים ומהן ישראלים מיוחסין המשיאין לכהונה.
אחרים היו עומדים שם מנגנין בכלי שיר. מהן לוים ומהן ישראלים מיוחסין המשיאין לכהונה.


== כלי השירה ==
== כלי השירה ==
מנגנים בכלים אלו: נבלים, וחלילים, וכנורות, וחצוצרות, והצלצל.  
מנגנים בכלים אלו: נבלים, וחלילים, וכנורות, וחצוצרות, והצלצל.  


אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה. ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר ואין פוחתין משתי חצוצרות ולא מוסיפין על עשרים ומאה. ואין פוחתין מתשעה כנורות ומוסיפין עד לעולם. והצלצל אחד בלבד.
אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה. ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר ואין פוחתין משתי חצוצרות ולא מוסיפין על עשרים ומאה. ואין פוחתין מתשעה כנורות ומוסיפין עד לעולם. והצלצל אחד בלבד{{הערה|רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו פרק ג.}}.
 
== מקורות ==


[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7829 רמב"ם]
== קישורים חיצונים ==
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=293&article=3245 נגינת הלויים בבית המקדש]''' {{חב"ד בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]

גרסה אחרונה מ־04:22, 31 ביולי 2022

אחת מעבודות הלויים בבית המקדש הייתה - משוררין - לשורר על הקרבן בכל יום. מקום השירה היה הדוכן שהיה ממוקם על המעלות שבין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.

השירה היא עבודה של השתוקקות וכלות הנפש לה'[1].

רבי יעקב יצחק מלובלין, מתלמידי המגיד ממזריטש היה לוי. הוא היה מתאונן על כך שאין ביכולתו לשיר, שכן אם היה שר, היה מקרב את הגאולה ומביא את המשיח.

זמן השירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמן אמירת השירה הוא: בשעת הקרבת עולות הציבור - עולות החובה, ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין. אבל עולות נדבה שמקריבין הציבור לקיץ למזבח, וכן הנסכין הבאין בפני עצמן אין אומרין עליהן שירה.

מספר המשוררים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכל הפחות צריך להיות שנים עשר לוים העומדים על הדוכן בכל יום לומר שירה על הקרבן, אך אפשר להוסיף עוד ועוד.

לוים אלו אומרים שירה בפה בלא כלי, מפני שעיקר השירה היא עבודתה בפה.

אחרים היו עומדים שם מנגנין בכלי שיר. מהן לוים ומהן ישראלים מיוחסין המשיאין לכהונה.

כלי השירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנגנים בכלים אלו: נבלים, וחלילים, וכנורות, וחצוצרות, והצלצל.

אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה. ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר ואין פוחתין משתי חצוצרות ולא מוסיפין על עשרים ומאה. ואין פוחתין מתשעה כנורות ומוסיפין עד לעולם. והצלצל אחד בלבד[2].

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הזקן, ליקוטי אמרים - פרק נ'.
  2. רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו פרק ג.