חיים הלר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''חיים הלר''' ([[תרל"ט]] - [[י"ד ניסן]] [[תש"כ]]) היה [[רב]] חוקר תורני, מנהל המוסד הרבני "בית המדרש העליון", ובנוסף עמד בראש חוגים שעסקו בחקירת הספרות היהודית. | הרב '''חיים הלר''' ([[תרל"ט]] - [[י"ד ניסן]] [[תש"כ]]) היה [[רב]] חוקר תורני, מנהל המוסד הרבני "בית המדרש העליון", ובנוסף עמד בראש חוגים שעסקו בחקירת הספרות היהודית. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרל"ט]] בעיר ביאליסטוק שב[[פולין]], לר' ישראל פינסקר. לאחר תקופה עברה משפחתו ל[[וורשה]], שם גדל הלר. כבר בתור ילד נודע כ"עילוי" גדול, והוא למד לבדו. נישא לבתו של הגביר דיסקין מ[[לודז']]. עמד אז בקשרים עם גדולי ישראל. למד באוניברסיטת וירצבורג ב[[גרמניה]], שם קיבל תואר דוקטור. שימש כרב העיר לומז'ה. | נולד בשנת [[תרל"ט]] בעיר ביאליסטוק שב[[פולין]], לר' ישראל פינסקר. לאחר תקופה עברה משפחתו ל[[וורשה]], שם גדל הלר. כבר בתור ילד נודע כ"עילוי" גדול, והוא למד לבדו. נישא לבתו של הגביר דיסקין מ[[לודז']]. עמד אז בקשרים עם גדולי ישראל. למד באוניברסיטת וירצבורג ב[[גרמניה]], שם קיבל תואר דוקטור. שימש כרב העיר לומז'ה. | ||
| שורה 7: | שורה 9: | ||
נפטר ב[[י"ד ניסן]] [[תש"כ]]. | נפטר ב[[י"ד ניסן]] [[תש"כ]]. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
בתקופה שהותו בברלין, הוא נפגש עם [[הרבי | הרב הלר היה גיסו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')|שניאור זלמן שניאורסון]], וכן מצאצאי החסיד ר' [[בנימין ברודא]] אבי זקנתו של הרבנית [[רבקה שניאורסון]]. הוא שלח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] מספריו, וניהל עמו חליפת מכתבים{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ, חלק ח', אגרת ב'ערה, אגרת ב'שנ"ד, חלק ט', אגרת ב'תתקנ"ה.}}. | ||
בתקופה שהותו בברלין, הוא נפגש עם [[הרבי]], ובין השניים נוצר קשרי ידידות{{הערה|שלום בער קובלסקי, "מבית סבי", עמ' 274.}}. הרבי השתתף בשיעוריו של הרב הלר ב"בית המדרש העליון" בברלין{{הערה|שנים ראשונות, עמ' 329.}}. לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]] הגיע הרב הלר יחד עם הרב סולובייצי'ק לנחם את הרבי, והוא שוחח עם הרבי בלימוד זמן רב{{הערה|[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]], עמ' 86.}}. הרבי באחד ממכתביו העיד על הרב הלר ש: "הכרתיו אישית"{{הערה|קונטרס [https://w2.chabad.org/media/pdf/1188/FRpH11889422.pdf "התוועדות – אחרון של פסח תשל"ה", חלק ב'], עמ' 22.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שנים ראשונות]], עמ' 229 - 330 | *[[שנים ראשונות]], עמ' 229 - 330. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/138112 תגלית היסטורית: עדות הרבי על הגר"ח העליר - "הכרתיו אישית"] באתר {{חב"ד און ליין}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הלר, חיים}} | {{מיון רגיל:הלר, חיים}} | ||
[[קטגוריה:חוקרים]] | [[קטגוריה:חוקרים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:49, 28 באוגוסט 2024
הרב חיים הלר (תרל"ט - י"ד ניסן תש"כ) היה רב חוקר תורני, מנהל המוסד הרבני "בית המדרש העליון", ובנוסף עמד בראש חוגים שעסקו בחקירת הספרות היהודית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ט בעיר ביאליסטוק שבפולין, לר' ישראל פינסקר. לאחר תקופה עברה משפחתו לוורשה, שם גדל הלר. כבר בתור ילד נודע כ"עילוי" גדול, והוא למד לבדו. נישא לבתו של הגביר דיסקין מלודז'. עמד אז בקשרים עם גדולי ישראל. למד באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה, שם קיבל תואר דוקטור. שימש כרב העיר לומז'ה.
לאחר תקופה, עבר הרב הלר לברלין שם שימש בין השנים תרפ"ב - תרפ"ט כמנהל "בית המדרש העליון" להכשרת רבנים. בשנת תרצ"ז בעקבות עליית הנאצים לשלטון עבר לניו יורק שבארצות הברית, שם שימש בהוראה בישיבת "רבנו יצחק אלחנן". עסק בחקר המקרא והתלמוד. בשנת תש"ז קיבל את "פרס הרב קוק" לסופרות. היה נשיא הכבוד של ארגון הOU - איחוד קהילות האורתודוקסים בארצות הברית.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב הלר היה גיסו של החסיד ר' שניאור זלמן שניאורסון, וכן מצאצאי החסיד ר' בנימין ברודא אבי זקנתו של הרבנית רבקה שניאורסון. הוא שלח לאדמו"ר הריי"צ מספריו, וניהל עמו חליפת מכתבים[1].
בתקופה שהותו בברלין, הוא נפגש עם הרבי, ובין השניים נוצר קשרי ידידות[2]. הרבי השתתף בשיעוריו של הרב הלר ב"בית המדרש העליון" בברלין[3]. לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ הגיע הרב הלר יחד עם הרב סולובייצי'ק לנחם את הרבי, והוא שוחח עם הרבי בלימוד זמן רב[4]. הרבי באחד ממכתביו העיד על הרב הלר ש: "הכרתיו אישית"[5].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שנים ראשונות, עמ' 229 - 330.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אגרות אדמו"ר הריי"צ, חלק ח', אגרת ב'ערה, אגרת ב'שנ"ד, חלק ט', אגרת ב'תתקנ"ה.
- ↑ שלום בער קובלסקי, "מבית סבי", עמ' 274.
- ↑ שנים ראשונות, עמ' 329.
- ↑ ימי בראשית, עמ' 86.
- ↑ קונטרס "התוועדות – אחרון של פסח תשל"ה", חלק ב', עמ' 22.