קרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(דף חדש: ארבעה מיני '''קרבנות''' ישנן, חטאת, אשם, עולה, שלמים. == מזיח, מזין, מחבב, ומכפר == את חלוקת ארבעה מי…)
 
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה")
 
(66 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ארבעה מיני '''קרבנות''' ישנן, [[חטאת]], [[אשם]], [[עולה]], [[שלמים]].
[[קובץ:שחיטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת הקרבן לתוך סורג הברזל, בו שחטו אותו]]
'''עבודת הקרבנות''' היא עבודה מרכזית ועיקרית בבית המקדש, החל מה[[משכן]] שעשה [[משה]] וכלה ב[[בית המקדש השני]], ויחודש [[לעתיד לבוא]] כשיבנה [[בית המקדש השלישי]]. עד כדי כך שלשיטת [[הרמב"ם]] זהו עיקרו של בית המקדש כמ"ש{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות".  


== מזיח, מזין, מחבב, ומכפר ==
מצד אחד נראית עבודה זו כעבודה גשמית בלבד, הקרבת בהמות גשמיות על מזבח גשמי. אמנם כבר הסכימו גדולי ישראל עוד בדורות שקדמו לגילוי [[תורת החסידות]], כמו [[הרמב"ן]]{{הערה|בפירושו על התורה, ויקרא פרק א'}}, אשר מהות עבודה זו מוכרחת להתפרש כדבר נעלה וכמו שכתב רבינו בחיי ש"ענין הקרבנות אשר הם מימות עולם הוא ענין פנימי וסוד נעלם". בכל זה התוסף ביאור על ידי תורת החסדות המבארת הן את משמעותו הפנימית של עבודת הקרבנות הגשמית שבבית המקדש, וכן את משמעותו כחלק מ[[עבודת ה']] גם בימינו.


את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]</REF>:
== קרבנות מלשון קירוב ==


בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז״ל,<REF>כתובות י, ב.</REF> — ״מזבח,
המילה קרבנות הוא מלשון "קירוב", משום שב[[עבודת האדם]] ענין הקרבנות הוא קירוב הכוחות והחושים אל ה'. מקור הדברים בעיקרם הוא מספר הבהיר{{הערה|מ"ו.}}: "ואמאי איקרי קרבן, אלא מפני שמקרב הכוחות הקדושות". ועד"ז מביא הרמב"ן{{הערה|ויקרא א, ט: "וכל קרבן לשון קריבה ואחדות".}} וברבינו בחיי{{הערה|שם: "ולכך נקרא קרבן שהוא קירוב הכוחות והמדות".}}.
מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזיז, בזכות הקרבנות העולם נזוז שהקרבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה : מחבב. את ישראל אל אביהם ומכפר עונות.
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר{{הערה|מאמר ד"ה [[באתי לגני]] תש"י, ומבואר במאמר ד"ה אדם כי יקריב תשמ"ב.}}, שתוכן העבודה של "קרבנות מלשון קירוב", הוא לקרב את ה[[עולם (בחסידות)|עולם]] שהוא מלשון העלם והסתר על אלקות, וכמו כן את האדם עצמו, ושיהיו [[כלים]] להרגיש [[אלקות]], שעל ידי זה ממשיכים את עיקר ה[[שכינה]] ב[[עולם הזה]].  


ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה
מובא בחסידות{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חל"ג שיחה א לפרשת בהעלותך הערה 30.}} שענין הקרבן הוא ל"קרב" כל דבר לשרשו.
סוגים: א) ״מזין״ — השפעת מזון לעולם, ב) ״מזיח ומכפר״ — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) ״מחבב את ישראל אל אביהם״.
עוד מובא{{הערה|במאמר ד"ה וידבר ה' אל משה ואהרן זאת חקת התורה תקס"ה - [[מאמרי אדה"ז]] ח"ב ע' תרעה. הובא גם במאמר ד"ה באתי לגני תשל"ב.}} על הפסוק{{הערה|במדבר כח, ב.}} האמור ב[[קרבן תמיד|קרבן התמיד]] "את קרבני לחמי לאישי ריח נחחי תשמרו להקריב לי במועדו", שמילת להקריב היא כמו "להרקיב" מלשון רקבון, שזה מורה על עבודת ה[[ביטול]] (כ[[תולעת]]), שעל ידה מכלה הוא את [[קליפה|החיצונים]], ואלולא עבודה תמידית זו היו (החיצונים) מחריבים את העולם.


והנה, חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקרבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם<REF>הל׳ מעשה הקרבנות פ״א ה״ב.</REF> מחלק את הקרבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש<REF>מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳
השם "קרבן" קשור גם עם הפסוק "פדה בשלום נפשי מקרב לי"{{הערה|תהלים נה.}}, המבואר ב[[תורת החסידות]] על פדיית האדם, ו[[נפש אלוקית|נפשו האלוקית]], ו"מקרב לי" הוא הקרב ומלחמה נגד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]], וכמו ענין הקרבן - לקרב את נפשו הבהמית אל [[ה']]{{הערה|מאמר ד"ה אדם כי יקריב תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ב ח"ב.}}.
רזיאל המלאך (בשינויים קלים).</REF> מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.


ועפ״ז - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקרבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקרבנות:
אמנם, יחד עם מעלותיו של עבודת הקרבנות המתבטאות בשם "קרבן", שם זה מבואר לפעמים{{הערה|ראו לדוגמה מאמר ד"ה בסוכות תשבו תשמ"א סה"מ מלוקט ח"ב עמוד קכב.}} כמורה על פחיתות דרגתו בהתקשרות ודביקות, משום שכששני דברים הם רק מתקרבים זה אל זה, נשארים הם עדיין שני דברים נפרדים לגמרי, אבל לשון המבטאת דביקות גמורה היא דווקא לשון "קשר", שעל שם זה נקרא [[קטורת|עבודת הקטורת]] בשם זה.


[[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קרבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קרבן לה׳, כך ״בזכות הקרבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״.
== קרבנות ביחס לקטורת ==


וה[[עולה]], שהיא כליל לה׳, ענינה ל״חבב ישראל אל אביהם״״,<REF>להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.</REF> ובלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד.
===התלבשות ובדרך ממילא ===


אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.
אחד ההבדלים, בין עבודת הקרבנות לעבודת הקטורת ב[[עבודת ה']] מבואר{{הערה|ראה שיחת תצוה תנש"א - התוועדויות תנש"א ח"ב.}} דעבודת הקרבנות הוא על ידי הירידה להתעסק עם [[נפש הבהמית]] [[בירור|לבררו]], משא"כ עבודת ה[[קטורת]] הוא באופן שמגלה אצל עצמו את [[עצם הנפש]] ובדרך ממילא משפיע זה על כל גופו.
 
== פעולת הקורבן==
בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז"ל,{{הערה|1=[[כתובות]] י, ב.}} - "מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר", כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]}}: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' - השפעת מזון לעולם, ב) '''מזיח ומכפר''' - ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) '''מחבב''' את ישראל אל אביהם.
 
חלוקה כזו של "ארבעה שהן שלשה" אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם - שהרמב"ם{{הערה|1=הל' מעשה הקורבנות פ"א ה"ב.}} מחלק את הקורבנות ל"ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים", ואילו במדרש{{הערה|1=מדרש תדשא (הנקרא גם כן[[ברייתא]] דר"פ בן יאיר) פי"ב'. ספר רזיאל המלאך (בשינויים קלים).}} מצינו שמחלקם לשלשה - "עולה שלמים וחטאת". ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.
 
על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: [[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) "מזין" את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה', כך "בזכות הקורבנות העולם נזון"-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה - היינו "מזיח... מכפר". וה[[עולה]], שהיא כליל לה', ענינה "לחבב ישראל אל אביהם"",{{הערה|1=להעיר שעולה דורון הוא - זבחים ז, ב.}} וכלשון המדרש, ש"העולה נקרבת לכבוד [[הקב"ה]] בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו", כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, מה שאין כן העולה באה רק "לכבוד [[הקב"ה]] בלבד", ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.
 
==סוגי קורבנות==
===קורבן חטאת===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן חטאת]]}}
קרבן חטאת הוא קרבן שמביאים אותו על חטאים בשוגג, באופן שאם נעשו במזיד עונשם כרת או סקילה.
===קורבן אשם===
קרבן אשם הוא קרבן שבא לכפר על עבירות מסוימות.
* '''אשם [[נזיר]]''' - אשם שמביא נזיר שבאמצע ימי נזירו עבר על אחד מאיסורי נזיר.
* '''אשם [[מצורע]]''' - אשם שמביא מצורע ביום השמיני מהזאת מי [[פרה אדומה]].
* '''אשם שפחה חרופה''' - אשה כנענית ששיכת לשני אנשים ואחד מהם שיחרר אותה והיא התחתנה עם [[עבד עברי]] ובה עליה מישהו אחר, אותו אדם חייב להביא קרבן אשם.
* '''אשם גזלות''' - אדם שגזל את חברו ונשבע לשקר בבית דין חייב להביא קרבן אשם.
* '''אשם מעילות''' - אדם שמעל בהקדש בשגגה חייב להביא קרבן אשם.
בנוסף לכך יש '''אשם תלוי''' אשם שמביא אדם שלא יודע אם חטא בחטא שחייב עליו חטאת מביא אשם תלוי.
{{להשלים}}
 
===קורבן עולה===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן עולה]]}}
העולה היא קרבן שמביאים על מצוות עשה ומכונה בגמרא "דורון". מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'.
 
===קורבן שלמים===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן שלמים]]}}
{{להשלים}}
===קורבן נדבה===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן נדבה]]}}
{{להשלים}}
 
==קודש וקודשי קודשים==
קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם ב[[קדשים קלים]], נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים".
כדוגמא לכך כתוב במשנה ב[[זבחים]]{{הערה|1=דף פט.}}: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text [[רש"י]] ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]}}.
 
==ראו גם==
*[[אדם כי יקריב]]
*[[דם|הקרבת אמורים וזריקת הדם]]
*[[אמירת הנשיא בחודש ניסן|אמירת קרבנות הנשיאים בחודש ניסן]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/282499/ איך מקריבים היום קורבנות? הרבי מסביר{{וידאו}}{{אינפו}}]
*הרב חיים אליעזר וישלאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/660112/ עבודת הקורבנות? רלוונטי מתמיד!]''' {{וידפו}}
*[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=74&CategoryID=200 קרבנות{{חב"ד}}]
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23395.htm למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:קרבנות]]
[[קטגוריה:קרבנות]]

גרסה אחרונה מ־20:59, 11 בדצמבר 2024

הכנסת הקרבן לתוך סורג הברזל, בו שחטו אותו

עבודת הקרבנות היא עבודה מרכזית ועיקרית בבית המקדש, החל מהמשכן שעשה משה וכלה בבית המקדש השני, ויחודש לעתיד לבוא כשיבנה בית המקדש השלישי. עד כדי כך שלשיטת הרמב"ם זהו עיקרו של בית המקדש כמ"ש[1]: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות".

מצד אחד נראית עבודה זו כעבודה גשמית בלבד, הקרבת בהמות גשמיות על מזבח גשמי. אמנם כבר הסכימו גדולי ישראל עוד בדורות שקדמו לגילוי תורת החסידות, כמו הרמב"ן[2], אשר מהות עבודה זו מוכרחת להתפרש כדבר נעלה וכמו שכתב רבינו בחיי ש"ענין הקרבנות אשר הם מימות עולם הוא ענין פנימי וסוד נעלם". בכל זה התוסף ביאור על ידי תורת החסדות המבארת הן את משמעותו הפנימית של עבודת הקרבנות הגשמית שבבית המקדש, וכן את משמעותו כחלק מעבודת ה' גם בימינו.

קרבנות מלשון קירוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

המילה קרבנות הוא מלשון "קירוב", משום שבעבודת האדם ענין הקרבנות הוא קירוב הכוחות והחושים אל ה'. מקור הדברים בעיקרם הוא מספר הבהיר[3]: "ואמאי איקרי קרבן, אלא מפני שמקרב הכוחות הקדושות". ועד"ז מביא הרמב"ן[4] וברבינו בחיי[5].

אדמו"ר הריי"צ ביאר[6], שתוכן העבודה של "קרבנות מלשון קירוב", הוא לקרב את העולם שהוא מלשון העלם והסתר על אלקות, וכמו כן את האדם עצמו, ושיהיו כלים להרגיש אלקות, שעל ידי זה ממשיכים את עיקר השכינה בעולם הזה.

מובא בחסידות[7] שענין הקרבן הוא ל"קרב" כל דבר לשרשו.

עוד מובא[8] על הפסוק[9] האמור בקרבן התמיד "את קרבני לחמי לאישי ריח נחחי תשמרו להקריב לי במועדו", שמילת להקריב היא כמו "להרקיב" מלשון רקבון, שזה מורה על עבודת הביטול (כתולעת), שעל ידה מכלה הוא את החיצונים, ואלולא עבודה תמידית זו היו (החיצונים) מחריבים את העולם.

השם "קרבן" קשור גם עם הפסוק "פדה בשלום נפשי מקרב לי"[10], המבואר בתורת החסידות על פדיית האדם, ונפשו האלוקית, ו"מקרב לי" הוא הקרב ומלחמה נגד נפשו הבהמית, וכמו ענין הקרבן - לקרב את נפשו הבהמית אל ה'[11].

אמנם, יחד עם מעלותיו של עבודת הקרבנות המתבטאות בשם "קרבן", שם זה מבואר לפעמים[12] כמורה על פחיתות דרגתו בהתקשרות ודביקות, משום שכששני דברים הם רק מתקרבים זה אל זה, נשארים הם עדיין שני דברים נפרדים לגמרי, אבל לשון המבטאת דביקות גמורה היא דווקא לשון "קשר", שעל שם זה נקרא עבודת הקטורת בשם זה.

קרבנות ביחס לקטורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

התלבשות ובדרך ממילא[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד ההבדלים, בין עבודת הקרבנות לעבודת הקטורת בעבודת ה' מבואר[13] דעבודת הקרבנות הוא על ידי הירידה להתעסק עם נפש הבהמית לבררו, משא"כ עבודת הקטורת הוא באופן שמגלה אצל עצמו את עצם הנפש ובדרך ממילא משפיע זה על כל גופו.

פעולת הקורבן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוגע לענינו של מזבח אמרו חז"ל,[14] - "מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר", כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי[15]: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) מזין - השפעת מזון לעולם, ב) מזיח ומכפר - ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) מחבב את ישראל אל אביהם.

חלוקה כזו של "ארבעה שהן שלשה" אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם - שהרמב"ם[16] מחלק את הקורבנות ל"ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים", ואילו במדרש[17] מצינו שמחלקם לשלשה - "עולה שלמים וחטאת". ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.

על פי זה - מסביר הרבי, יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: שלמים, שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) "מזין" את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה', כך "בזכות הקורבנות העולם נזון"-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה - היינו "מזיח... מכפר". והעולה, שהיא כליל לה', ענינה "לחבב ישראל אל אביהם"",[18] וכלשון המדרש, ש"העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו", כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, מה שאין כן העולה באה רק "לכבוד הקב"ה בלבד", ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.

סוגי קורבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קורבן חטאת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרבן חטאת

קרבן חטאת הוא קרבן שמביאים אותו על חטאים בשוגג, באופן שאם נעשו במזיד עונשם כרת או סקילה.

קורבן אשם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קרבן אשם הוא קרבן שבא לכפר על עבירות מסוימות.

  • אשם נזיר - אשם שמביא נזיר שבאמצע ימי נזירו עבר על אחד מאיסורי נזיר.
  • אשם מצורע - אשם שמביא מצורע ביום השמיני מהזאת מי פרה אדומה.
  • אשם שפחה חרופה - אשה כנענית ששיכת לשני אנשים ואחד מהם שיחרר אותה והיא התחתנה עם עבד עברי ובה עליה מישהו אחר, אותו אדם חייב להביא קרבן אשם.
  • אשם גזלות - אדם שגזל את חברו ונשבע לשקר בבית דין חייב להביא קרבן אשם.
  • אשם מעילות - אדם שמעל בהקדש בשגגה חייב להביא קרבן אשם.

בנוסף לכך יש אשם תלוי אשם שמביא אדם שלא יודע אם חטא בחטא שחייב עליו חטאת מביא אשם תלוי.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קורבן עולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרבן עולה

העולה היא קרבן שמביאים על מצוות עשה ומכונה בגמרא "דורון". מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'.

קורבן שלמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרבן שלמים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קורבן נדבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קרבן נדבה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קודש וקודשי קודשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם בקדשים קלים, נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים". כדוגמא לכך כתוב במשנה בזבחים[19]: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו[20].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ הלכות בית הבחירה א, א.
  2. ↑ בפירושו על התורה, ויקרא פרק א'
  3. ↑ מ"ו.
  4. ↑ ויקרא א, ט: "וכל קרבן לשון קריבה ואחדות".
  5. ↑ שם: "ולכך נקרא קרבן שהוא קירוב הכוחות והמדות".
  6. ↑ מאמר ד"ה באתי לגני תש"י, ומבואר במאמר ד"ה אדם כי יקריב תשמ"ב.
  7. ↑ ראה לקוטי שיחות חל"ג שיחה א לפרשת בהעלותך הערה 30.
  8. ↑ במאמר ד"ה וידבר ה' אל משה ואהרן זאת חקת התורה תקס"ה - מאמרי אדה"ז ח"ב ע' תרעה. הובא גם במאמר ד"ה באתי לגני תשל"ב.
  9. ↑ במדבר כח, ב.
  10. ↑ תהלים נה.
  11. ↑ מאמר ד"ה אדם כי יקריב תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ב ח"ב.
  12. ↑ ראו לדוגמה מאמר ד"ה בסוכות תשבו תשמ"א סה"מ מלוקט ח"ב עמוד קכב.
  13. ↑ ראה שיחת תצוה תנש"א - התוועדויות תנש"א ח"ב.
  14. ↑ כתובות י, ב.
  15. ↑ בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח
  16. ↑ הל' מעשה הקורבנות פ"א ה"ב.
  17. ↑ מדרש תדשא (הנקרא גם כןברייתא דר"פ בן יאיר) פי"ב'. ספר רזיאל המלאך (בשינויים קלים).
  18. ↑ להעיר שעולה דורון הוא - זבחים ז, ב.
  19. ↑ דף פט.
  20. ↑ רש"י ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.
בית המקדש
בתי המקדש המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי
הר הבית מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית
העזרה רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת
הלשכות לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות
קודש מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים
קודש הקודשים ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה
קורבנות קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר
עובדי המקדש כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית
בגדי כהונה מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=קרבנות&oldid=724086"