בגדי כהונה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (58 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | [[קובץ:כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול לבוש ב[[בגד]]י כהונה]] | ||
'''[[בגד]]י הכהונה''', הם בגדים מיוחדים, אותם חייבים ללבוש הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. היו שני מערכות בגדים נפרדות ל[[כהן גדול]] ו[[כהן הדיוט]]. | |||
== בגדי כהן גדול == | |||
ל[[כהן גדול|כהן הגדול]] שמונה בגדים, חלקם עשוים מזהב. בגדי הפשתן: [[כתונת]] ו[[מכנסים]] ו[[מגבעות]] ו[[אבנט]]. בגדי הזהב: [[מעיל]], ו[[אפוד]], ו[[חושן]], ו[[ציץ]]. | |||
אבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא משטענז, והוא דומה בעשייתו לאבנט כהן הדיוט. | |||
== מצנפת ומגבעת == | |||
החילוק בין מצנפת למגבעת היא מחלוקת הראשונים: לדעת ה[[רמב"ם]] המצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו. אלא שכהן גדול צנוף בה כמי שצונף ומתעטף בתחבושת על אבר שבור, ואילו שאר הכהנים לובשים אותו ככובע, ולפיכך נקראת מגבעת. אך דעת הראב"ד היא כי המצנפת היא בגד אחר לגמרי משל הכהן הדיוט, המצנפת ארוכה יותר, וכורך אותה הרבה כריכות, ככריכות הישמעאלים. אבל המגבעות הם כעין הכובעין שהלכו בזמן ההוא ובזמן הראשונים, חדין מלמעלה והן צרין בהיקפן. | |||
== בגדי כהן הדיוט == | == בגדי כהן הדיוט == | ||
[[בגד]]י כהן הדיוט הם ארבעה: [[כתונת]] ו[[מכנסים]] ו[[מגבעות]] ו[[אבנט]]. ארבעתם הבגדים הינם עשויים מפשתן לבן וחוטן כפול ששה. האבנט לבדו רקום בצמר, ולכן הוא כלאים, אשר התורה התירה בבגד זה. | |||
===בתורת החסידות=== | |||
מצנפת כותונת ומכנסים הם לבושי ה[[ראש]] ה[[גוף]] וה[[רגל]], שעניינם לשמור על שלושת חלקי הגוף. וברוחניות, מכיון שאור הנפש המאיר בגוף מוגבל (ה[[שכל]] וה[[רגש]] מוגבלים) הם עלולים להיגרר למקומות הלא נכונים וצריכים שמירה - ושמירה זו היא האור המקיף של עצם הנפש. אבל מכיון שעצם הנפש נעלה מכוחותיה המלובשים בגוף עד שהם כביכול זרים ונפרדים ממנה (שלכן נקראים "לבושים" - על דרך הלבוש שהוא דבר זר ונפרד לגמרי מהאדם) יש צורך "להצמיד" אותם יחד - וזה עניינו של האבנט (פרטים ומקורות בזה ראה בערך [[ל"ב נתיבות חכמה#הנתיבות שבלב|ל"ב נתיבות חכמה]]) | |||
== חדשים מפוארים ונקיים == | |||
בגדי כהונה, מצוותן שיהיו חדשים, נאים, ומתאימים לפי מידת הלובש, כלשון הפסוק{{הערה|שמות כח, ב.}}: "לכבוד ולתפארת". אם היו קורעים, ארוכים, קצרים או שקצרם באבנטו ועבד, עבודתו פסולה. בגד מבגדי כהונה שהתלכלך או בלה, אין מנקים ומתקנים אותו, אלא מניחו לפתילות. | |||
בגדי הלבן שעובד בהם הכהן הגדול ב[[יום הכפורים]] אינו עובד בהם פעם שנייה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם שנאמר והניחם שם והם אסורין בהנאה. | |||
== אחסון בגדי הכהונה == | |||
את בגדי הכהנים אחסנו ב[[לשכת פנחס המלביש]]. רק הכהן הגדול היה מניח את בגדי ה[[זהב]] שלו בלשכתו, בלילה, או בעת שיצא מהמקדש{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7916 רמב"ם פ"ח ה"י]}}. | |||
==אבנט== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[גרטל]]}} | |||
האבנט הוא אחד מבגדי הכהונה שהיה גם לכהן גדול וגם לכהן הדיוט. אורכו של האבנט, שלושים ושתיים אמה ורוחבו שלש אצבעות. האבנט נחגר על ה[[גוף]] בגובה המרפקים וכנגד ה[[לב]], ועל כל פנים, לא מעל למרפק ולא מתחת למתניים. זאת על פי הכתוב ביחזקאל{{הערה|1=פרק מד, פסוק יח}}: "לא יחגרו ביזע", במקום הזיעה. | |||
בגדי כהן הדיוט | בפסוקים{{הערה|1=שמות לט, כז-כט.}} המתארים את עשיית בגדי [[אהרן הכהן]] ובניו, מתואר האבנט כעשוי מצמר ופשתים יחדיו, ונראה שאין הבדל בין אבנטו של כהן הדיוט לזה של הכהן הגדול. אולם בגמרא{{הערה|1=[[יומא]] יב, ב.}} מובאת מחלוקת תנאים בדבר: לפי רבי - אבנטו של כהן הדיוט עשוי [[שעטנז]] כאבנטו של הכהן הגדול, ואילו רבי אלעזר ברבי שמעון סובר שרק אבנטו של הכהן הגדול עשוי שעטנז, ואילו אבנטו של כהן הדיוט עשוי מפשתן בלבד. הראשונים פוסקים כרבי, שאבנטו של כהן הדיוט עשוי כלאים{{הערה|1=[[רמב"ם]], כלי מקדש, ח, א. סמ"ג עשה קעג. מאירי [[יומא]] עא, ב ועוד.}}. | ||
אכן, ניתן להוסיף לכך עוד ראיה, שכן יוסף בן מתתיהו מעיד, שאבנטו של כהן הדיוט היה עשוי שעטנז: "בתוך החגורה היו. פרחים צבעוניים עשויים שני וארגמן ותכלת ובוץ". | |||
== בגדי | ===האבנט ב[[עבודת השם]]{{הערה|כאשר לימד ה[[אדמו"ר הזקן]] את בתו הרבנית פריידא את תוכנם הפנימי של ה[[בגד|בגדי]] כהונה, הוא לא דיבר על האבנט. ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתחבא מתחת למיטה (כיון שלא הורשה להיכנס) זרק לה את הגארטל שלו שתאמר לאדמו"ר הזקן ([[מגדל עוז]] עמוד קפה-ו. נרמז ב[[בית רבי]] חלק א פרק כד כשמדבר אודות [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]]).}} === | ||
עניין האבנט הוא "הכון לקראת אלקיך ישראל", היינו זה שהאדם מכין את עצמו לעמוד לפני המלך. דכל אחד משאר הבגדים (שכל אחד שייך לחלק אחר דהגוף) מורה על עבודה פרטית, השייכת לחלק מסויים של האדם, מה שאין כן האבנט מורה על הכנה כללית לעבודה, והוא הביטול הכללי של האדם בהכינו את עצמו לעמוד לפני המלך. | |||
ויש להוסיף בזה על פי המבואר בעניין ה"אבנט" על דרך החסידות, שהוא כנגד המקיף דיחידה, שעניינה של [[יחידה שבנפש]] הוא -"יחידה לייחדך", שנעשה חד עם קוב"ה, יחידו של עולם. | |||
ויש לומר, שזהו גם הטעם ש"אורכו ל"ב אמה, מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך", היינו שאינו מסתפק בהכנה דכריכת האבנט סביב כל גופו פעם אחת, אלא "מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך" כמה וכמה פעמים, שבזה מודגשת המסירה והנתינה ל[[הקב"ה]] בתכלית השלימות, מצד [[עצם הנשמה]], בחינת 'יחידה'. ויש לומר, שזהו גם הרמז בכך ש"אורכו ל"ב אמה" (ויש אומרים שכורכו ל"ב פעמים), כמניין לב - כי "נקודה העצמית שבנפש (בחינת היחידה).. נאחזת בלב" דווקא. | |||
ולכן דווקא בבגד זה, השייך בגלוי להביטול דעומד לפני ה', ישנו ענין היתר כלאים, על דרך "עושה שלום במרומיו", ביטול שרי המלך [הכהנים] כשעומדים לפני המלך. | |||
==אפוד== | |||
האפוד הוא בגד שהיה [[הכהן הגדול]] לובש מעל [[המעיל]]. רוחבו של האפוד הוא כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף. ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים. לאפוד יש שתי רצועות היוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן, שחוגרין אותו בהם והם הנקראין "חשב האפוד". והכל ארוג מ[[זהב]] תכלת וארגמן ותולעת שני ושש על שמנה ועשרים חוטין כמעשה [[חושן המשפט|החושן]]. | |||
=== כתפות האיפוד === | |||
על האפוד תופר שתי כתיפות, כדי שיהיו על כתפות הכהן. על כל כתף וכתף היה קבוע אבן שוהם מרובע בבית של זהב. ומפתח על שתי האבנים את שמות השבטים. ששה על אבן זו וששה על אבן זו כסדר הולדתם. | |||
אופן כתיבת השמות: כותבין שם יוסף יהוסף. ולפי חשבון הכתיבה, יש כ"ה אות באבן זו וכ"ה אות באבן זו. ובסדר הזה היו כתובים. ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן נפתלי דן גד אשר יהוסף בנימן, באופן שהאבן שכתוב בה ראובן היא על כתיפו הימנית, והאבן שכתוב בה שמעון על כתיפו השמאלית. | |||
== | === השרשרות === | ||
בכל כתף עושה שתי טבעות, אחת מלמעלה בראש הכתף, ואחת מלמטה לכתף, למעלה מן החשב. לאחר מכן נותן שתי עבותות [[זהב]] בשתי טבעות שלמעלה והם הנקראים שרשרות. | |||
אחר כך מכניס את קצות העבותות של חושן, בטבעות של מעלה המחוברים בכתפות האפוד, מכניס את שני פתילי התכלת שבשולי [[חושן המשפט|החושן]] בשתי הטבעות של מעלה מחשב האפוד. ומורידין את השרשרות שבטבעות כתפות האפוד עד טבעות החושן העליונות כדי שידבקו זה בזה ולא יזח החושן מעל האפוד. | |||
==מכנסיים== | |||
המכנסיים הוא בגד לבן מפשתן, אשר היה לובש [[הכהן הגדול]] על בשרו. את המכנסיים היה חוגר למעלה מטבורו, מעל מתניו. בסדר לבישת הבגדים, המכנסים הוא הבגד הראשון אותו לובש הכהן הגדול. לאחר מכן לובש את ה[[כתונת]]. | |||
==ציץ== | |||
{{ערך מורחב|ציץ}} | |||
'''הציץ''' הוא טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשתי שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה. [[אותיות]] ה"קודש לה'" היו בולטות. הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3638287#utm_medium%3Demail&utm_source%3D93_subscription_he&utm_campaign%3Dhe&utm_content%3Dcontent רמזים וסודות בבגדי כהונה]''' {{בית חבד}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/129502 שיעור מיוחד של הרב מקובר על בגדי כהונה בבית המקדש • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}} | |||
{{הר הבית}} | |||
[[קטגוריה:בגדי | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | |||
[[קטגוריה:בגדי כהונה|*]] | |||
[[קטגוריה:לבושים]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:03, 1 בנובמבר 2024
בגדי הכהונה, הם בגדים מיוחדים, אותם חייבים ללבוש הכהנים בשעת העבודה בבית המקדש. היו שני מערכות בגדים נפרדות לכהן גדול וכהן הדיוט.
בגדי כהן גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]
לכהן הגדול שמונה בגדים, חלקם עשוים מזהב. בגדי הפשתן: כתונת ומכנסים ומגבעות ואבנט. בגדי הזהב: מעיל, ואפוד, וחושן, וציץ.
אבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא משטענז, והוא דומה בעשייתו לאבנט כהן הדיוט.
מצנפת ומגבעת[עריכה | עריכת קוד מקור]
החילוק בין מצנפת למגבעת היא מחלוקת הראשונים: לדעת הרמב"ם המצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו. אלא שכהן גדול צנוף בה כמי שצונף ומתעטף בתחבושת על אבר שבור, ואילו שאר הכהנים לובשים אותו ככובע, ולפיכך נקראת מגבעת. אך דעת הראב"ד היא כי המצנפת היא בגד אחר לגמרי משל הכהן הדיוט, המצנפת ארוכה יותר, וכורך אותה הרבה כריכות, ככריכות הישמעאלים. אבל המגבעות הם כעין הכובעין שהלכו בזמן ההוא ובזמן הראשונים, חדין מלמעלה והן צרין בהיקפן.
בגדי כהן הדיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגדי כהן הדיוט הם ארבעה: כתונת ומכנסים ומגבעות ואבנט. ארבעתם הבגדים הינם עשויים מפשתן לבן וחוטן כפול ששה. האבנט לבדו רקום בצמר, ולכן הוא כלאים, אשר התורה התירה בבגד זה.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצנפת כותונת ומכנסים הם לבושי הראש הגוף והרגל, שעניינם לשמור על שלושת חלקי הגוף. וברוחניות, מכיון שאור הנפש המאיר בגוף מוגבל (השכל והרגש מוגבלים) הם עלולים להיגרר למקומות הלא נכונים וצריכים שמירה - ושמירה זו היא האור המקיף של עצם הנפש. אבל מכיון שעצם הנפש נעלה מכוחותיה המלובשים בגוף עד שהם כביכול זרים ונפרדים ממנה (שלכן נקראים "לבושים" - על דרך הלבוש שהוא דבר זר ונפרד לגמרי מהאדם) יש צורך "להצמיד" אותם יחד - וזה עניינו של האבנט (פרטים ומקורות בזה ראה בערך ל"ב נתיבות חכמה)
חדשים מפוארים ונקיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגדי כהונה, מצוותן שיהיו חדשים, נאים, ומתאימים לפי מידת הלובש, כלשון הפסוק[1]: "לכבוד ולתפארת". אם היו קורעים, ארוכים, קצרים או שקצרם באבנטו ועבד, עבודתו פסולה. בגד מבגדי כהונה שהתלכלך או בלה, אין מנקים ומתקנים אותו, אלא מניחו לפתילות.
בגדי הלבן שעובד בהם הכהן הגדול ביום הכפורים אינו עובד בהם פעם שנייה לעולם, אלא נגנזין במקום שיפשוט אותם שם שנאמר והניחם שם והם אסורין בהנאה.
אחסון בגדי הכהונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את בגדי הכהנים אחסנו בלשכת פנחס המלביש. רק הכהן הגדול היה מניח את בגדי הזהב שלו בלשכתו, בלילה, או בעת שיצא מהמקדש[2].
אבנט[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – גרטל |
האבנט הוא אחד מבגדי הכהונה שהיה גם לכהן גדול וגם לכהן הדיוט. אורכו של האבנט, שלושים ושתיים אמה ורוחבו שלש אצבעות. האבנט נחגר על הגוף בגובה המרפקים וכנגד הלב, ועל כל פנים, לא מעל למרפק ולא מתחת למתניים. זאת על פי הכתוב ביחזקאל[3]: "לא יחגרו ביזע", במקום הזיעה.
בפסוקים[4] המתארים את עשיית בגדי אהרן הכהן ובניו, מתואר האבנט כעשוי מצמר ופשתים יחדיו, ונראה שאין הבדל בין אבנטו של כהן הדיוט לזה של הכהן הגדול. אולם בגמרא[5] מובאת מחלוקת תנאים בדבר: לפי רבי - אבנטו של כהן הדיוט עשוי שעטנז כאבנטו של הכהן הגדול, ואילו רבי אלעזר ברבי שמעון סובר שרק אבנטו של הכהן הגדול עשוי שעטנז, ואילו אבנטו של כהן הדיוט עשוי מפשתן בלבד. הראשונים פוסקים כרבי, שאבנטו של כהן הדיוט עשוי כלאים[6].
אכן, ניתן להוסיף לכך עוד ראיה, שכן יוסף בן מתתיהו מעיד, שאבנטו של כהן הדיוט היה עשוי שעטנז: "בתוך החגורה היו. פרחים צבעוניים עשויים שני וארגמן ותכלת ובוץ".
האבנט בעבודת השם[7][עריכה | עריכת קוד מקור]
עניין האבנט הוא "הכון לקראת אלקיך ישראל", היינו זה שהאדם מכין את עצמו לעמוד לפני המלך. דכל אחד משאר הבגדים (שכל אחד שייך לחלק אחר דהגוף) מורה על עבודה פרטית, השייכת לחלק מסויים של האדם, מה שאין כן האבנט מורה על הכנה כללית לעבודה, והוא הביטול הכללי של האדם בהכינו את עצמו לעמוד לפני המלך.
ויש להוסיף בזה על פי המבואר בעניין ה"אבנט" על דרך החסידות, שהוא כנגד המקיף דיחידה, שעניינה של יחידה שבנפש הוא -"יחידה לייחדך", שנעשה חד עם קוב"ה, יחידו של עולם.
ויש לומר, שזהו גם הטעם ש"אורכו ל"ב אמה, מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך", היינו שאינו מסתפק בהכנה דכריכת האבנט סביב כל גופו פעם אחת, אלא "מקיפו ומחזירו כרך על גבי כרך" כמה וכמה פעמים, שבזה מודגשת המסירה והנתינה להקב"ה בתכלית השלימות, מצד עצם הנשמה, בחינת 'יחידה'. ויש לומר, שזהו גם הרמז בכך ש"אורכו ל"ב אמה" (ויש אומרים שכורכו ל"ב פעמים), כמניין לב - כי "נקודה העצמית שבנפש (בחינת היחידה).. נאחזת בלב" דווקא.
ולכן דווקא בבגד זה, השייך בגלוי להביטול דעומד לפני ה', ישנו ענין היתר כלאים, על דרך "עושה שלום במרומיו", ביטול שרי המלך [הכהנים] כשעומדים לפני המלך.
אפוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
האפוד הוא בגד שהיה הכהן הגדול לובש מעל המעיל. רוחבו של האפוד הוא כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף. ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים. לאפוד יש שתי רצועות היוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן, שחוגרין אותו בהם והם הנקראין "חשב האפוד". והכל ארוג מזהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש על שמנה ועשרים חוטין כמעשה החושן.
כתפות האיפוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
על האפוד תופר שתי כתיפות, כדי שיהיו על כתפות הכהן. על כל כתף וכתף היה קבוע אבן שוהם מרובע בבית של זהב. ומפתח על שתי האבנים את שמות השבטים. ששה על אבן זו וששה על אבן זו כסדר הולדתם.
אופן כתיבת השמות: כותבין שם יוסף יהוסף. ולפי חשבון הכתיבה, יש כ"ה אות באבן זו וכ"ה אות באבן זו. ובסדר הזה היו כתובים. ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן נפתלי דן גד אשר יהוסף בנימן, באופן שהאבן שכתוב בה ראובן היא על כתיפו הימנית, והאבן שכתוב בה שמעון על כתיפו השמאלית.
השרשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכל כתף עושה שתי טבעות, אחת מלמעלה בראש הכתף, ואחת מלמטה לכתף, למעלה מן החשב. לאחר מכן נותן שתי עבותות זהב בשתי טבעות שלמעלה והם הנקראים שרשרות.
אחר כך מכניס את קצות העבותות של חושן, בטבעות של מעלה המחוברים בכתפות האפוד, מכניס את שני פתילי התכלת שבשולי החושן בשתי הטבעות של מעלה מחשב האפוד. ומורידין את השרשרות שבטבעות כתפות האפוד עד טבעות החושן העליונות כדי שידבקו זה בזה ולא יזח החושן מעל האפוד.
מכנסיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המכנסיים הוא בגד לבן מפשתן, אשר היה לובש הכהן הגדול על בשרו. את המכנסיים היה חוגר למעלה מטבורו, מעל מתניו. בסדר לבישת הבגדים, המכנסים הוא הבגד הראשון אותו לובש הכהן הגדול. לאחר מכן לובש את הכתונת.
ציץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ציץ |
הציץ הוא טס של זהב, רחב שתי אצבעות, המקיף את מצחו של הכהן הגדול מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשתי שורות קדש לה'. קדש מלמטה לה' מלמעלה. אותיות ה"קודש לה'" היו בולטות. הוא היה נקוב בשתי קצותיו. ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל מאחורי הראש, כנגד העורף.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
הערות שוליים
- ↑ שמות כח, ב.
- ↑ רמב"ם פ"ח ה"י
- ↑ פרק מד, פסוק יח
- ↑ שמות לט, כז-כט.
- ↑ יומא יב, ב.
- ↑ רמב"ם, כלי מקדש, ח, א. סמ"ג עשה קעג. מאירי יומא עא, ב ועוד.
- ↑ כאשר לימד האדמו"ר הזקן את בתו הרבנית פריידא את תוכנם הפנימי של הבגדי כהונה, הוא לא דיבר על האבנט. האדמו"ר האמצעי שהתחבא מתחת למיטה (כיון שלא הורשה להיכנס) זרק לה את הגארטל שלו שתאמר לאדמו"ר הזקן (מגדל עוז עמוד קפה-ו. נרמז בבית רבי חלק א פרק כד כשמדבר אודות הרבנית פריידא).