נפתלי גלוסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''נפתלי גלוסקין''', היה [[שוחט ובודק]], מנכבדי קהילת חסידי חב"ד ב[[בני ברק]], ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטי [[מלחמת העולם השניה]]. רעייתו זכתה להימנות על ידידותיה הקרובות של [[הרבנית חנה]]. | {{אין תמונה}}[[קובץ:מכתב גלוסקין.jpg|ממוזער|תצלום אחד ממכתביו של הרב גלוסקין אל אדמו"ר הריי"צ]] | ||
הרב '''נפתלי גלוסקין''', היה [[שוחט ובודק]], מנכבדי קהילת חסידי חב"ד ב[[בני ברק]], ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטי [[מלחמת העולם השניה|מלחמת העולם השנייה]]. רעייתו זכתה להימנות על ידידותיה הקרובות של [[הרבנית חנה]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' [[הלל מפאריטש]] ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה [[שד"ר]]', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק ברעציצא שעל יד [[נעוועל]]. | זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' [[הלל מפאריטש]] ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה [[שד"ר]]', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק ברעציצא שעל יד [[נעוועל]]. | ||
בשנים [[תרע"ח]]-[[תרע"ט]] למד בישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז למד בנעוועל{{הערה|1=פרטים אלו שאובים [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_112.jpg מתוך '''המידע שכתב בעצמו'''] ב[[ספר החסידים]].}}. | בשנים [[תרע"ח]]-[[תרע"ט]] למד בישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז למד ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]] שם למד את אומנות הזביחה{{הערה|1=פרטים אלו שאובים [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_112.jpg מתוך '''המידע שכתב בעצמו'''] ב[[ספר החסידים]].}}. | ||
שימש כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Gurary-Raices%20-%2015%20Adar%201%2C%205779.pdf יומן הרב רסקין פרק י"ג].}}. | שימש כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Gurary-Raices%20-%2015%20Adar%201%2C%205779.pdf יומן הרב רסקין פרק י"ג].}}. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת תמר איטה{{הערה|נפטרה בשנת תשמ"ז.}}, בתו של הרב [[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|שמעון משה דיסקין]] רבה של לכוביץ. | בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת תמר איטה{{הערה|נפטרה בשנת תשמ"ז.}}, בתו של הרב [[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|שמעון משה דיסקין]] רבה של לכוביץ. | ||
רעייתו נמנתה על ידידותיה הקרובות של [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, ובשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר{{הערה|1=באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי . . בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי" ([https://col.org.il/files/old/files/0.84558835883_19416102.pdf קובץ ועד תלמידי התמימים ו' תשרי תשע"ה עמוד 70]).}}. | רעייתו נמנתה על ידידותיה הקרובות של [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, ובשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר{{הערה|1=באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי . . בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי" ([https://col.org.il/files/old/files/0.84558835883_19416102.pdf קובץ ועד תלמידי התמימים ו' תשרי תשע"ה עמוד 70]).}}. | ||
גם לאחר סיום המלחמה, כאשר משפחת גלוסקין עברה להתגורר ב[[מוסקבה]] והרבנית הגיעה לאחד מפרברי העיר, דאגה לה במסירות נפש ושלחה את בתה בת ה-13 | גם לאחר סיום המלחמה, כאשר משפחת גלוסקין עברה להתגורר ב[[מוסקבה]] והרבנית הגיעה לאחד מפרברי העיר, דאגה לה במסירות נפש ושלחה את בתה בת ה-13 מדי יום לדאוג למחסורה. | ||
לאחר יציאתו מרוסיה שהה במחנה המעבר וועגשייד שב[[אוסטריה]], שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'. | לאחר יציאתו מרוסיה שהה במחנה המעבר וועגשייד שב[[אוסטריה]], שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
בשנת [[תש"ו]] העניק לו הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] המלצה, בה כתב שאף שאינו נוהג להעניק המלצות, המקרה של הרב גלוסקין הינו יוצא מן הכלל{{הערה|קטלוג 'רפאלי' 2 פריט 111.}}. | בשנת [[תש"ו]] העניק לו הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] המלצה, בה כתב שאף שאינו נוהג להעניק המלצות, המקרה של הרב גלוסקין הינו יוצא מן הכלל{{הערה|קטלוג 'רפאלי' 2 פריט 111.}}. | ||
בשנת [[תש"ז]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר הסניף האירופי של ה[[מרכז לעניני חינוך]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ג'פג.}}, לצד הרב [[חייקל חאנין]], [[זלמן קצנלבויגן]], [[יהושע פינסון]], [[נחום זלמן גורביץ]], [[יעקב ליפסקר]] ו[[ישראל לייבוב]]. כחלק מפעילותו זו, היה ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטים. | בשנת [[תש"ז]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר הסניף האירופי של ה[[מרכז לעניני חינוך]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ג'פג.}}, לצד הרב [[חייקל חאנין]], [[זלמן קצנלבויגן]], [[יהושע פינסון]], [[נחום זלמן גורביץ]], [[יעקב ליפסקר]] ו[[ישראל לייבוב]]. כחלק מפעילותו זו, היה ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטים, ופעל להקמת סניף [[בית רבקה צרפת]]{{הערה|1=ראו תצלומי מכתבים [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161031/מכתב-ברכה-מאת-האדמו-ר-הריי-ץ?lang=he כ"ח תמוז תש"ז], [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161032/מכתב-ברכה-מאת-האדמו-ר-הריי-ץ-תש-ח?lang=he כ"ט חשון תש"ח].}}. | ||
בשנת [[תש"ח]] שהה בפריז, משם עלה לארץ הקודש. עם עלייתו לארץ הקודש התגורר במשך מעל עשרים שנה ברמת השרון, ובהמשך עבר להתגורר ברחוב 'אמרי ברוך' ב[[בני ברק]]. | בשנת [[תש"ח]] שהה בפריז, משם עלה לארץ הקודש. עם עלייתו לארץ הקודש התגורר במשך מעל עשרים שנה ברמת השרון, ובהמשך עבר להתגורר ברחוב 'אמרי ברוך' ב[[בני ברק]]. | ||
רעייתו הייתה המייסדת של [[בית רבקה כפר חב"ד]], ואף זכתה להוראות שונות מהרבי בקשר לניהול המוסד{{הערה|ראו לדוגמא, מכתב בקשר לעבודתה באגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרמה.}}, ולאחר שחלתה ונפלה למשכב, הוחלפה בידי מנהלת אחרת, ואף לאחר שהחלימה, לא הוחזרה לניהול המוסד. | |||
בשנים אלו קיבלה המשפחה מידי תקופה משלוח עם מוצרי מזון מהרבנית חנה, כהוקרת תודה על העזרה שהושיטו לה ברוסיה. מצרכי מזון אלו היוו עבורם הצלה של ממש בשל תקופת הצנע ששררה אז בארץ. | בשנים אלו קיבלה המשפחה מידי תקופה משלוח עם מוצרי מזון מהרבנית חנה, כהוקרת תודה על העזרה שהושיטו לה ברוסיה. מצרכי מזון אלו היוו עבורם הצלה של ממש בשל תקופת הצנע ששררה אז בארץ. | ||
היה מהמעוררים על הדפסת [[הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן]] וזכה למכתב עידוד מהרבי על זכותו בזה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5639.htm אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'רלט].}}. | היה מהמעוררים על הדפסת [[הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן]] וזכה למכתב עידוד מהרבי על זכותו בזה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5639.htm אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'רלט].}}. | ||
התכתב עם הרבי בעניני חסידות שונים וזכה שהרבי יבאר לו דברים שהתקשה בהם{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15420301225be9832a8315c728048.pdf אגרות קודש חלק יז אגרת ו'רכה].}}. | התכתב עם הרבי בעניני חסידות שונים וזכה שהרבי יבאר לו דברים שהתקשה בהם{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15420301225be9832a8315c728048.pdf אגרות קודש חלק יז אגרת ו'רכה].}}. | ||
מסר באופן קבוע שיעורי חסידות באזור מגוריו, וזכה שהרבי אף ישגר מכתב ברכה למשתתפים בשיעור, ויעודד אותו בפעולותיו אלו. | מסר באופן קבוע שיעורי חסידות באזור מגוריו, וזכה שהרבי אף ישגר מכתב ברכה למשתתפים בשיעור, ויעודד אותו בפעולותיו אלו. | ||
בתקופת מגוריו ברמת השרון, זכה להערכה רבה ולאחר פטירתו של הרב אדלשטיין הזקן, רצו למנות אותו למלא את מקומו, אך הוא סירב, ורק הסכים לשמש כממלא מקום באופן זמני עד שבנו יסיים את [[סמיכה לרבנות|לימודי הרבנות]] שלו. | |||
נפטר ב[[כ"ה שבט]] [[תשנ"ז]], ונטמן בבית העלמין ב[[בני ברק]]. | נפטר ב[[כ"ה שבט]] [[תשנ"ז]], ונטמן בבית העלמין ב[[בני ברק]]. | ||
| שורה 38: | שורה 41: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב משה חיים גלוסקין - משגיח בישיבת חמד לצעירים | *בנו, הרב משה חיים גלוסקין - משגיח בישיבת חמד לצעירים | ||
*בתו, זכתה לשמש את הרבנית חנה | *בתו,מרת סימה ציטרון זכתה לשמש את הרבנית חנה | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*תשורה מנישואי הרה"ח ר' יואל נפרסטק, תשס"ט - תצלומים של כעשרה מכתבים שזכה לקבל מהרבי | *תשורה מנישואי הרה"ח ר' יואל נפרסטק, תשס"ט - תצלומים של כעשרה מכתבים שזכה לקבל מהרבי | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[moreshet-auctions.com/lot-of-letters-of-smicha-for-shechita-for-rabbi-naftali-gloskin-from-rabbi-refael-kohen-der-rav-of-nevol-and-others מכתבי הסמכה עבורו כשוחט] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 48: | שורה 54: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים צ'רניגוב]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים צ'רניגוב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:אישים ברמת השרון]] | [[קטגוריה:אישים ברמת השרון]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | ||
[[קטגוריה:שוחטים]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:משפחת דיסקין]] | |||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:26, 6 באוקטובר 2024
הרב נפתלי גלוסקין, היה שוחט ובודק, מנכבדי קהילת חסידי חב"ד בבני ברק, ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטי מלחמת העולם השנייה. רעייתו זכתה להימנות על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה.
תולדות חייםעריכה
נולד לאביו ר' שניאור זלמן ולאמו מרת מיכלא גלוסקין בעיירה סענצוב שעל יד צ'רניגוב, למשפחה שהתייחסה על חסידי אדמו"ר הזקן.
זקנו מצד אביו, ר' נפתלי, היה מתלמידיו המובהקים של ר' הלל מפאריטש ואף התגדל בביתו מגיל קטן, ואמו מצד אביו היתה מצאצאי 'ר' שלמה שד"ר', מחסידי אדמו"ר הזקן, שהתמנה על ידו כשוחט ובודק ברעציצא שעל יד נעוועל.
בשנים תרע"ח-תרע"ט למד בישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג ובשנים תרפ"ה-תרפ"ז למד בבית מדרש לרבנים בנעוועל שם למד את אומנות הזביחה[1].
שימש כשוחט ובודק[2].
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת תמר איטה[3], בתו של הרב שמעון משה דיסקין רבה של לכוביץ.
רעייתו נמנתה על ידידותיה הקרובות של הרבנית חנה, אמו של הרבי, ובשנים תש"ד-תש"ה, כשהרבנית חנה נותרה לאחר פטירת בעלה רבי לוי יצחק לבדה בעיר אלמא אטא, סייעה לה תמר איטא במסירות נפש, על אף הסיכון שבדבר[4].
גם לאחר סיום המלחמה, כאשר משפחת גלוסקין עברה להתגורר במוסקבה והרבנית הגיעה לאחד מפרברי העיר, דאגה לה במסירות נפש ושלחה את בתה בת ה-13 מדי יום לדאוג למחסורה.
לאחר יציאתו מרוסיה שהה במחנה המעבר וועגשייד שבאוסטריה, שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'.
בשנת תש"ו העניק לו הרב יצחק אייזיק הרצוג המלצה, בה כתב שאף שאינו נוהג להעניק המלצות, המקרה של הרב גלוסקין הינו יוצא מן הכלל[5].
בשנת תש"ז מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לחבר הסניף האירופי של המרכז לעניני חינוך[6], לצד הרב חייקל חאנין, זלמן קצנלבויגן, יהושע פינסון, נחום זלמן גורביץ, יעקב ליפסקר וישראל לייבוב. כחלק מפעילותו זו, היה ממארגני הועדות לעזרה וסיוע לפליטים, ופעל להקמת סניף בית רבקה צרפת[7].
בשנת תש"ח שהה בפריז, משם עלה לארץ הקודש. עם עלייתו לארץ הקודש התגורר במשך מעל עשרים שנה ברמת השרון, ובהמשך עבר להתגורר ברחוב 'אמרי ברוך' בבני ברק.
רעייתו הייתה המייסדת של בית רבקה כפר חב"ד, ואף זכתה להוראות שונות מהרבי בקשר לניהול המוסד[8], ולאחר שחלתה ונפלה למשכב, הוחלפה בידי מנהלת אחרת, ואף לאחר שהחלימה, לא הוחזרה לניהול המוסד.
בשנים אלו קיבלה המשפחה מידי תקופה משלוח עם מוצרי מזון מהרבנית חנה, כהוקרת תודה על העזרה שהושיטו לה ברוסיה. מצרכי מזון אלו היוו עבורם הצלה של ממש בשל תקופת הצנע ששררה אז בארץ.
היה מהמעוררים על הדפסת הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן וזכה למכתב עידוד מהרבי על זכותו בזה[9].
התכתב עם הרבי בעניני חסידות שונים וזכה שהרבי יבאר לו דברים שהתקשה בהם[10].
מסר באופן קבוע שיעורי חסידות באזור מגוריו, וזכה שהרבי אף ישגר מכתב ברכה למשתתפים בשיעור, ויעודד אותו בפעולותיו אלו.
בתקופת מגוריו ברמת השרון, זכה להערכה רבה ולאחר פטירתו של הרב אדלשטיין הזקן, רצו למנות אותו למלא את מקומו, אך הוא סירב, ורק הסכים לשמש כממלא מקום באופן זמני עד שבנו יסיים את לימודי הרבנות שלו.
משפחתועריכה
- בנו, הרב משה חיים גלוסקין - משגיח בישיבת חמד לצעירים
- בתו,מרת סימה ציטרון זכתה לשמש את הרבנית חנה
לקריאה נוספתעריכה
- תשורה מנישואי הרה"ח ר' יואל נפרסטק, תשס"ט - תצלומים של כעשרה מכתבים שזכה לקבל מהרבי
קישורים חיצונייםעריכה
- [moreshet-auctions.com/lot-of-letters-of-smicha-for-shechita-for-rabbi-naftali-gloskin-from-rabbi-refael-kohen-der-rav-of-nevol-and-others מכתבי הסמכה עבורו כשוחט]
הערות שוליים
- ↑ פרטים אלו שאובים מתוך המידע שכתב בעצמו בספר החסידים.
- ↑ יומן הרב רסקין פרק י"ג.
- ↑ נפטרה בשנת תשמ"ז.
- ↑ באחד ממכתביה כתבה לה הרבנית חנה: "אני זוכרת היטב את היחס שלך אלי . . בזמן שאף אחד לא רצה לעמוד בד' אמותיי" (קובץ ועד תלמידי התמימים ו' תשרי תשע"ה עמוד 70).
- ↑ קטלוג 'רפאלי' 2 פריט 111.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ג'פג.
- ↑ ראו תצלומי מכתבים [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161031/מכתב-ברכה-מאת-האדמו-ר-הריי-ץ?lang=he כ"ח תמוז תש"ז], [il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161032/מכתב-ברכה-מאת-האדמו-ר-הריי-ץ-תש-ח?lang=he כ"ט חשון תש"ח].
- ↑ ראו לדוגמא, מכתב בקשר לעבודתה באגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרמה.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'רלט.
- ↑ ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק יז אגרת ו'רכה.
