עזריאל זליג סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (הסרת קטגוריה:אישים בירושלים באמצעות HotCat) |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=עזריאל זעליג סלונים | |שם=עזריאל זעליג סלונים | ||
|תמונה= | |תמונה=הרב עזריאל זליג סלונים.jpg | ||
|כתובית=הרב עזריאל זעליג סלונים | |כתובית=הרב עזריאל זעליג סלונים | ||
|כינוי=הרב עזריאל זליג סלונים | |כינוי=הרב עזריאל זליג סלונים | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|השתייכות=חסיד חב"ד | |השתייכות=חסיד חב"ד | ||
}} | }} | ||
הרב '''עזריאל זעליג סלונים''' ([[י"ג סיון]] [[תרנ"ז]] - [[י"ח תשרי]] [[תשל"ב]]) היה מראשי עסקני [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש וממנהלי [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]]. עסק שנים רבות כ[[שד"ר]] נודד שביצע שליחויות שונות ברחבי העולם מטעם [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ונמנה על מייסדי שיכון חב"ד | הרב '''עזריאל זעליג סלונים''' ([[י"ג סיון]] [[תרנ"ז]] - [[י"ח תשרי]] [[תשל"ב]]) היה מראשי עסקני [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש וממנהלי [[כולל חב"ד בארץ הקודש|כולל חב"ד]]. עסק שנים רבות כ[[שד"ר]] נודד שביצע שליחויות שונות ברחבי העולם מטעם [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ונמנה על מייסדי [[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בשנת [[תרפ"ב]] נסע ל[[ארץ הקודש]] ובשנת [[תרפ"ג]] התחתן עם מרת חיה פיגל בת הרב משה שלמה כהנא שפירא. | בשנת [[תרפ"ב]] נסע ל[[ארץ הקודש]] ובשנת [[תרפ"ג]] התחתן עם מרת חיה פיגל בת הרב משה שלמה כהנא שפירא. | ||
== בשליחות רבותינו נשיאינו ברחבי העולם == | ==בשליחות רבותינו נשיאינו ברחבי העולם== | ||
[[קובץ:עזריאל זליג סלונים (בצעירותו).jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב סלונים באודסה, חשוון [[תר"פ]]]] | [[קובץ:עזריאל זליג סלונים (בצעירותו).jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב סלונים באודסה, חשוון [[תר"פ]]]] | ||
בין השנים [[תרפ"ד]] - [[ת"ש]] נסע ברחבי העולם בכדי לגייס כספים עבור מוסדות וארגונים שונים, ובד בבד עסק בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] בגיוס כספים למוסדות חב"ד ועבור 'מעמד' | בין השנים [[תרפ"ד]] - [[ת"ש]] נסע ברחבי העולם בכדי לגייס כספים עבור מוסדות וארגונים שונים, ובד בבד עסק בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] בגיוס כספים למוסדות חב"ד ועבור 'מעמד'. | ||
בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל לחזק את יהודי התפוצות, הוא שהה בין היתר ב[[אמריקה]], [[אפריקה]], [[אירופה]], אוסטרליה ועוד. | |||
לכל מקום אליו הגיע, פעל במסירות ובנחישות בכדי למלאת את השליחות המוטלת עליו, ותוך כדי השליחות קיבל הוראות רבות כיצד ואיך לנהוג. כמו כן נהג להצטלם בכל מקום ולשלוח את התמונות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וזאת על פי הוראה מגבוה. | לכל מקום אליו הגיע, פעל במסירות ובנחישות בכדי למלאת את השליחות המוטלת עליו, ותוך כדי השליחות קיבל הוראות רבות כיצד ואיך לנהוג. כמו כן נהג להצטלם בכל מקום ולשלוח את התמונות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וזאת על פי הוראה מגבוה. | ||
בגלל תפקידו זה [[הרבי]] הוסיף בכתב ידו את המילה "[[שד"ר]]" במכתבו לרב סלונים. | בגלל תפקידו זה [[הרבי]] הוסיף בכתב ידו את המילה "[[שד"ר]]" במכתבו לרב סלונים. | ||
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], החל לעורר על התקשרות לרבי, והחתים רבנים על [[כתב התקשרות]]. | |||
ביוזמתו הורכבה משלחת מזקני [[אנ"ש]] שביקרה אצל [[רבנים]] ו[[אדמו"ר]]ים, ובישרה להם על החלטת חסידי חב"ד למנות את [[הרבי]] כנשיא. | |||
== בארץ הקודש == | == בארץ הקודש == | ||
בשנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב סלונים והרב [[אברהם חיים נאה]] למנהלי [[כולל חב"ד]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט].}}. | בשנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב סלונים והרב [[אברהם חיים נאה]] למנהלי [[כולל חב"ד]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38. [https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. | ||
בשנת [[תש"י]] ולאחריה היה מראשי [[חב"ד]] בארץ. חבר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בנה את [[שיכון חב"ד (ירושלים)]] שיקם את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק ירושלים]] ב[[ירושלים]], וייסד את מוסדות "[[בית חנה (ירושלים)]]" ו[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תלמוד תורה תורת אמת]]. | |||
כשר' עזריאל זליג סלונים הקים את ה[[תלמוד תורה תורת אמת|חיידר]] ב[[שיכון חבד (ירושלים)|שיכון חבד ירושלים]] הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], והילדים האלו כמובן התקרבו ל[[רבי]] ול[[חב"ד]], והם אלו שנשארו יהודים כשרים וחבדיים. וביניהם היו ר' ישראל יצחק פרישמן]] ועוד. | |||
=== פטירתו === | === פטירתו === | ||
| שורה 61: | שורה 68: | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39134 כתבה בשבועון בית משיח] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39134 כתבה בשבועון בית משיח] {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:סלונים, עזריאל זליג}} | {{מיון רגיל:סלונים, עזריאל זליג}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
| שורה 66: | שורה 74: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | [[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סלונים]] | [[קטגוריה:משפחת סלונים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]] | |||
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]] | |||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תורת אמת]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:23, 18 ביוני 2024
| עזריאל זעליג סלונים | |
|---|---|
 שד"ר, ממנהלי כולל חב"ד ומראשי חב"ד בארץ | |
| הרב עזריאל זליג סלונים | |
| לידה | י"ג סיוון תרנ"ז |
| חברון | |
| פטירה | ג' דחול המועד סוכות תשל"ב |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | ישראל, אמריקה, אירופה ואפריקה |
| השתייכות | חסיד חב"ד |
הרב עזריאל זעליג סלונים (י"ג סיון תרנ"ז - י"ח תשרי תשל"ב) היה מראשי עסקני חסידות חב"ד בארץ הקודש וממנהלי כולל חב"ד. עסק שנים רבות כשד"ר נודד שביצע שליחויות שונות ברחבי העולם מטעם הרבי ואדמו"ר הריי"צ ונמנה על מייסדי שיכון חב"ד ירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר הקודש חברון בי"ג סיוון תרנ"ז. בהיותו בגיל שנה נרצח אביו ר' זאב דוב סלונים על ידי ערבי.
בחודש אלול תרע"ב נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם הפך להיות מקורב מאד לאדמו"ר הרש"ב ואף אכל על שולחנו בהיותו ממשפחת בית רבי.
בחודש כסלו תרע"ח נסע בהוראת הרבי הרש"ב לחרסון, על מנת לחזק את ישיבת תומכי תמימים המקומית.
בשנת תרפ"ב נסע לארץ הקודש ובשנת תרפ"ג התחתן עם מרת חיה פיגל בת הרב משה שלמה כהנא שפירא.
בשליחות רבותינו נשיאינו ברחבי העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
.jpg)
בין השנים תרפ"ד - ת"ש נסע ברחבי העולם בכדי לגייס כספים עבור מוסדות וארגונים שונים, ובד בבד עסק בשליחות אדמו"ר הריי"צ בגיוס כספים למוסדות חב"ד ועבור 'מעמד'. בהכוונת אדמו"ר הריי"צ פעל לחזק את יהודי התפוצות, הוא שהה בין היתר באמריקה, אפריקה, אירופה, אוסטרליה ועוד.
לכל מקום אליו הגיע, פעל במסירות ובנחישות בכדי למלאת את השליחות המוטלת עליו, ותוך כדי השליחות קיבל הוראות רבות כיצד ואיך לנהוג. כמו כן נהג להצטלם בכל מקום ולשלוח את התמונות לאדמו"ר הריי"צ וזאת על פי הוראה מגבוה.
בגלל תפקידו זה הרבי הוסיף בכתב ידו את המילה "שד"ר" במכתבו לרב סלונים.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, החל לעורר על התקשרות לרבי, והחתים רבנים על כתב התקשרות.
ביוזמתו הורכבה משלחת מזקני אנ"ש שביקרה אצל רבנים ואדמו"רים, ובישרה להם על החלטת חסידי חב"ד למנות את הרבי כנשיא.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ את הרב סלונים והרב אברהם חיים נאה למנהלי כולל חב"ד[1].
בשנת תש"י ולאחריה היה מראשי חב"ד בארץ. חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בנה את שיכון חב"ד (ירושלים) שיקם את בית הכנסת צמח צדק ירושלים בירושלים, וייסד את מוסדות "בית חנה (ירושלים)" ותלמוד תורה תורת אמת.
כשר' עזריאל זליג סלונים הקים את החיידר בשיכון חבד ירושלים הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד בתלמוד תורה תורת אמת, והילדים האלו כמובן התקרבו לרבי ולחב"ד, והם אלו שנשארו יהודים כשרים וחבדיים. וביניהם היו ר' ישראל יצחק פרישמן]] ועוד.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטר בי"ח תשרי - ג' דחול המועד סוכות תשל"ב, ומנוחתו כבוד בהר המנוחות.
אחר פטירתו הקים הרבי ועד להמשך קיום המוסדות אותם ניהל ובו חברים הרבנים יוסף גדליה רלב"ג אברהם חנוך גליצנשטיין וטוביה בלוי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב משה סלונים - מנהל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש
- בתו מרת סימה ובעלה, הרב יהוסף גדליה רלב"ג
- בתו מרת שיינדל מושקא ובעלה, הרב יצחק זאב וולפא
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עבד מלך - ספר לדמותו, שלום דובער וולפא, תשס"ח.
- מגדל עז - ספר לזכרו, יהושע מונדשיין, תש"מ.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט, אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38. מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.