חסידות סקווירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אשר שרייבר (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
אשר שרייבר (שיחה | תרומות) (←דרך חסידות סקיוורא: מחקר מקורי) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז. | האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו.עיקר דרכו הייתה בדבקות המחשבה ומיעוט ירידה לעולם הדיבור. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז. | ||
אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל". אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא. | אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל" כמו אביו גם הוא נודע בצדקתו וקדושתו המופלגת. אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית ביתר שאת וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא. רבי דוד היה ממעריצי כ"ק אדמו"ר [[הרש"ב]] והיה חותם על קול קורא אך ורק עם הרבי [[הרש"ב]] היה אומר לו {{הערה| שיח זקנים חלק ז' עמוד לח מפי עדות בנו רבי יעקב יוסף.}}! | ||
בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר"ס]]-[[תשכ"ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]]. | בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר"ס]]-[[תשכ"ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]]. | ||
לאחר פטירתו ב[[תשכ"ח]] ירש את מקומו בנו רבי דוד טוורסקי. | לאחר פטירתו ב[[תשכ"ח]] ירש את מקומו בנו '''רבי דוד טוורסקי'''. | ||
כיום מונה חסידות סקווירא | כיום מונה חסידות סקווירא יותר מעשרת אלפים משפחות, ובערך חצי מהם גרים בשיכון. | ||
== קשרי החצר עם חב"ד == | == קשרי החצר עם חב"ד == | ||
האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף הרבה לעודד חסידי סקווירא | האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף, הרבה לעודד את חסידי סקווירא ובמיוחד את אברכי ה[[כולל]]ים, תלמידי ה[[ישיבה]] וה[[תלמוד תורה]], שילמדו את [[שולחן ערוך הרב]], בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי שולחן ערוך זה. בעקבות כך, בנו, האדמו"ר הנוכחי, מפעיל כוחות ומורה ש[[לימוד התורה|ילמדו]] את שולחן ערוך הרב בעשרות בתי-המדרש, כוללי [[הלכה]] וישיבות שייסד והקים. | ||
כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מ[[ויזניץ]] מונסי. | |||
בהשראתם של אדמו"רי סקווירא, הדפיס הרב [[יהושע לייפער]], [[מו"ץ]] בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב"ד השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת [[תשנ"ג]] בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דבי רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת [[תשס"א]] הו"ל הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר "ביאורי השולחן" על השולחן ערוך הרב. | |||
במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב יוסף ישראל אייזנברגר חבר בד"צ דחסידי | במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב [[יוסף ישראל אייזנברגר]] חבר בד"צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב"ם]] שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב"ם]] בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}} | ||
במעמד סיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' אהרן גולדמינצר, דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של צדיק הדור. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}} בשנת [[תשס"ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא. | במעמד סיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' [[אהרן גולדמינצר]], דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של [[צדיק הדור]]. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}} בשנת [[תשס"ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא. | ||
חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה"ז בעל | חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה"ז בעל ה[[תניא]], כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז"ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]].{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם].}} | ||
החל משנת [[תש"ע]] התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן על ידי "חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה"ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת [[תשפ"א]] עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד השעוה"ר. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות ב[[ארץ ישראל]] וב[[חו"ל]], ארגון הנ"ל משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים הנ"ל לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר. | |||
לפני מספר שנים הגיעה ל[[בית חב"ד]] ב[[קוזומל]] [[מקסיקו]] משפחה שלא שמרה תומ"צ מחסידות סקווירא לשעבר, ובעקבות הביקור בבית חב"ד כל המשפחה [[חזרה בתשובה]], וכיום הם משפחה חב"דית לכל דבר. בסיוון [[תשפ"ב]] נפגש ה[[שליח]] לקוזומל הרב [[דודי כפלין]] עם האדמו"ר מסקווירא שהתפעל ואמר '''שרק ה[[רבי]] יכול לגעת בכל סוגי היהודים''', ובסיום אף ביקש להשתתף בפעילות הבית חב"ד בקוזומל. | |||
(האדמו"ר מסקווער בהכרת הטוב לבית חב"ד קוזומל במקסיקו, חב"ד אינפו, י"ג סיוון תשפ"ב). | |||
=== רבי משה ניישלאס אב''ד שיכון סקווער === | |||
רבי משה ניישלאס אב''ד סקווער ואב''ד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חב''ד. | |||
נפטר בכ''ז אדר א' תשנ''ז. | |||
בנו רבי יהודה אליעזר דוד ניישלאס גאב''ד סערדעלי דומ''ץ בהעדה החרדית | |||
וחתנו האדמו''ר מרחמסטריוקא ממשיכים לקיים קשר חם עם חסידי חב''ד. | |||
== ענפים == | == ענפים == | ||
=== סקווירא [[בורו פארק]] === | === סקווירא [[בורו פארק]] === | ||
גרסה אחרונה מ־06:04, 24 ביוני 2024
חסידות סקווירא היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות הרב דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, ניו יורק.
תולדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר הראשון והרב הראשון בעיירה סקווירא היה רבי צבי, נינו של הבעל שם טוב. לאחר פטירתו בשנת תר"ח, נבחר חתנו, רבי יצחק טוורסקי, בנו השביעי של רבי מרדכי מצ'רנוביל (ת"צ - תקל"ח) להיות רב העיירה. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו.עיקר דרכו הייתה בדבקות המחשבה ומיעוט ירידה לעולם הדיבור. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז.
אחריו כיהן בנו רבי דוד, הידוע בכינויו "ר' דוד'ל" כמו אביו גם הוא נודע בצדקתו וקדושתו המופלגת. אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית ביתר שאת וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-תרע"ד עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-תרע"ט. בכך נסתם הגולל על החסידות בעיירה סקווירא. רבי דוד היה ממעריצי כ"ק אדמו"ר הרש"ב והיה חותם על קול קורא אך ורק עם הרבי הרש"ב היה אומר לו [1]!
בנו של רבי דוד, רבי יעקב יוסף (תר"ס-תשכ"ח) התחתן עם נכדתו של רבי יששכר דב רוקח מבלז. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון בארצות הברית.
לאחר פטירתו בתשכ"ח ירש את מקומו בנו רבי דוד טוורסקי.
כיום מונה חסידות סקווירא יותר מעשרת אלפים משפחות, ובערך חצי מהם גרים בשיכון.
קשרי החצר עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף, הרבה לעודד את חסידי סקווירא ובמיוחד את אברכי הכוללים, תלמידי הישיבה והתלמוד תורה, שילמדו את שולחן ערוך הרב, בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי שולחן ערוך זה. בעקבות כך, בנו, האדמו"ר הנוכחי, מפעיל כוחות ומורה שילמדו את שולחן ערוך הרב בעשרות בתי-המדרש, כוללי הלכה וישיבות שייסד והקים.
כאשר הרבי ישב שבעה על הרבנית חיה מושקא, שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מויזניץ מונסי.
בהשראתם של אדמו"רי סקווירא, הדפיס הרב יהושע לייפער, מו"ץ בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב"ד השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת תשנ"ג בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון עוז והדר שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דבי רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת תשס"א הו"ל הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא בברוקלין את ספר "ביאורי השולחן" על השולחן ערוך הרב.
במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג הרב יוסף ישראל אייזנברגר חבר בד"צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שבחג החנוכה הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום הרמב"ם שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי הרמב"ם בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".[2]
במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ו הופיע הרב הגאון ר' אהרן גולדמינצר, דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של צדיק הדור. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.[3] בשנת תשס"ח נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא.
חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש טלית קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה"ז בעל התניא, כותב בסידור הרב שעל פי האריז"ל הציצית חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו המגיד ממזריטש.[4]
החל משנת תש"ע התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד הלכה המאורגן על ידי "חברת תורה ותפילה דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי חודש בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת קה"ת בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת תשפ"א עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד השעוה"ר. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות בארץ ישראל ובחו"ל, ארגון הנ"ל משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים הנ"ל לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר.
לפני מספר שנים הגיעה לבית חב"ד בקוזומל מקסיקו משפחה שלא שמרה תומ"צ מחסידות סקווירא לשעבר, ובעקבות הביקור בבית חב"ד כל המשפחה חזרה בתשובה, וכיום הם משפחה חב"דית לכל דבר. בסיוון תשפ"ב נפגש השליח לקוזומל הרב דודי כפלין עם האדמו"ר מסקווירא שהתפעל ואמר שרק הרבי יכול לגעת בכל סוגי היהודים, ובסיום אף ביקש להשתתף בפעילות הבית חב"ד בקוזומל. (האדמו"ר מסקווער בהכרת הטוב לבית חב"ד קוזומל במקסיקו, חב"ד אינפו, י"ג סיוון תשפ"ב).
רבי משה ניישלאס אבד שיכון סקווער[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי משה ניישלאס אבד סקווער ואבד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חבד. נפטר בכז אדר א' תשנז. בנו רבי יהודה אליעזר דוד ניישלאס גאבד סערדעלי דומץ בהעדה החרדית וחתנו האדמור מרחמסטריוקא ממשיכים לקיים קשר חם עם חסידי חבד.
ענפים[עריכה | עריכת קוד מקור]
סקווירא בורו פארק[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע"ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו"ר. בשנת תרפ"ג עבר אחיינו רבי יצחק טברסקי, בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, לארצות הברית והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש"א ובמקומו כיהן בנו רבי דוד טברסקי שנפטר בשנת תשס"א, ובמקומו מכהן כיום בנו רבי יחיאל מיכל טברסקי כאדמו"ר מסקווירא בבורו פארק. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר השואה בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.
מחנובקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חסידות מחנובקה |
לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ"ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו"ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ"ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (השני) לארץ ישראל ופתח את חצר מחנובקה בבני ברק, לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בן אחינו רבי יהושע רוקח (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.
הערות שוליים
- ↑ שיח זקנים חלק ז' עמוד לח מפי עדות בנו רבי יעקב יוסף.
- ↑ בסיום הרמב"ם
- ↑ בית משיח 527
- ↑ בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |