עולם התוהו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''עולם התוהו | '''עולם התוהו''' (מכונה גם '''עולם הנקודים''') הוא כינויו לעולמות הרוחניים מה[[שמיטה (בעולמות)|שמיטה]] הראשונה, הקודמת לשמיטה בה מערכת העולמות בה נמצא [[עולם העשיה הגשמי|עולמנו]], שהיא [[עולם התיקון]]{{הערה|ספר התמונה הקדמה לתמונה ג, דף כט, ודף לא. ובתו"א נא, ד.}}. | ||
עולם התהו הנברא באופן שהיו בו אורות מרובים וכלים מועטים, לא היתה התכללות הספירות זה מזה, וכתוצאה מכך הייתה [[שבירת הכלים]], אשר לכן נברא [[עולם התיקון]], שעל ידי עבודת האדם יתקן ויברר ו[[העלאת ניצוצות הקדושה|יעלה את הניצוצות]] שנפלו. | |||
כינוי אחר לעולם התוהו הוא | כינוי אחר לעולם התוהו הוא '''עולם הנקודים''' המורה על גילוי האור בצורה חיצונית בלבד, הנקרא גילוי בבחינת [[נקודה]]. שעולם זה הוא העולם האמצעי מבין עולמות [[עקודים נקודים ברודים]]. שלפני עולם התוהו, בעולם העקודים, היו הספירות כולם עקודים בכלי אחד. בעולם התוהו, שהוא עולם הנקודים, התחלקו הספירות לכלים נפרדים וכל ספירה שוכנת מעל ומתחת לחברתה ("זו תחת זו"){{הערה|מבו"ש שער ב ח"א פ"ו; מ"ח מסכת מיתת המלכים פ"א.}}. ב[[עולם הברודים]] שהוא [[עולם האצילות]] הספירות מחולקות לכלים נפרדים, אך כל ספירה כלולה מכל הספירות האחרות, מפני ה[[ביטול]] שבה{{הערה|תו"א ד"ה "והבדילה הפרכת לכם" (פרשת לך לך יב, ג ואילך); ד"ה "פתח אליהו" (פרשת וירא יג, ג ואילך). ובכ"מ.}}. | ||
== | == רקע == | ||
כבר בתחילת [[פרשת בראשית]] מסופר על [[בריאת העולם]]: {{ציטוטון|וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם}}, וזאת מעצם מיקומו בסדר העולמות - הכי גבוה והכי בראשיתי. | |||
על פסוק {{ציטוטון|וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל . . וַיָּמָת . . וַיִּמְלֹךְ}}{{הערה|וישלח לא, לא.}} המתאר את מלכי אדום מזרע [[עשיו]]. מבואר שהמלכים של אדום הם מסמלים את עולם התהו, כי כל אחד מהם מלך ומת לפני המלוכה של המלך אחריו כי לא היה התכללות, וכל מלך (מידה) האירה בכל עוצמתה בלי נתינת מקום למלך (מידה) אחרת, ולכן הוצרך להיות מיתה לפני מלוכה של מלך (מידה) אחרת. | |||
וישנם שבע מלכים של אדום, שהם כנגד ה[[ז' מלכין קדמאין|שבע מלכין קדמאין]] ששייכים לעולם התוהו, שהם [[ז' תחתונות]] של תוהו שבהם הייתה השבירה, ולכן נאמר בהם "וימלוך וימות" כי נפילה ממדרגה מכונה מוות. | |||
== החיסרון של עולם התוהו == | |||
'''אורות מרובים וכלים מועטים''' | |||
הספירות של עולם התהו נבראו באופן של אורות מרובים וכלים מועטים (הכלים לא יכלו להכיל את עוצמת האור אלא רק היוו כלי לצמצומו והעברתו. משום כך הספירות לא הצליחו להתאחד ולהתכלל אחד עם השני וכתוצאה מכך הייתה [[שבירת הכלים]], הכלים של [[עולם התוהו]] נשברו והאורות נתפרדו, (לכן נברא [[עולם התיקון]], אשר עניינו הוא "לשבת יצרה", העולם נוצר בשביל יישובו. בעולם התיקון קיים המצב של [[אורות בכלים]], בו האורות מתלבשים בתוך הכלי ועל ידי זה יתאחדו ה[[אורות]] אחד עם השני), אמנם אורות אלה נפלו וירדו לעולמות [[בריאה]] [[יצירה]] ובעיקר לעולם התחתון ביותר, עולם ה[[עשייה]]. על ידי עבודת האדם את הקב"ה האורות מתבררים ומתעלים חזרה אל מקום גבוה יותר מזה שהיו בו לפני שנפלו ב[[שבירת הכלים]]. | |||
'''העדר התכללות והתחלקות''' | |||
הסבר נוסף של [[אדמוה"ז]]{{הערה|תו"א נא, ד ואילך}} שבתהו לא היה פרצופים, זאת אומרת - התכללות של המידות, וגם לא היה התחלקות הספירות לפרטי פרטים, אלא כל ספירה הייתה לעצמה בקיצור ובכלליות. | |||
== העילוי של עולם התוהו == | |||
ברוב המקומות בחסידות מוסבר '''החסרון''' שבתוהו (ריבוי האורות לעומת מיעוט הכלים) שהביא ל"שבירת הכלים", אך יש גם שני הסברים על '''העילוי''' שבזה, שמצדם נקראות המידות דתוהו "עקודים"{{הערה|ראה בהיום יום די"א כסלו, שהרבי הרש"ב תיקן '''ושינה''' מה שהיה מודפס "נקודים דתוהו" ל"עקודים דתוהו", ובסידור עם דא"ח (בהו"ל החדשה) ד"ה להבין עניין תרומת הדשן בהערה 27 מציין לכמה מקומות שמבואר כבסעיף זה.}}: | |||
א. בעליית העולמות שיעלו בחינת נקודים דתוהו בקירוב לעצמות (כמו בחינת עקודים) תחזור ותהיה בהם התכללות בתכלית מצד בחינת גילוי עצמות אור האין סוף שבהן{{הערה|תו"ח בראשית אות מ'.}}. | |||
ב. ההבדל בין תוהו לתיקון הוא שבעולם התיקון יש שלושה קוים (ימין שמאל ואמצע) ושלוש דרגות (חב"ד חג"ת נה"י), ואילו בשבע המידות דתוהו כלולות כל העשר ספירות מראש לרגל כאחד - שזהו בדוגמת עולם העקודים (שאין בו [[התחלקות]] כלל). והמשל לזה הוא [[התפעלות]] הנפש הבהמית (ששורש שורשה מעולם התוהו) ברצון טבעי בלא דעת שכלול בזה הכל מראש לסוף כאחד בלי התחלקות כלל, וכן התפעלות המלאכים שבמרכבה (פני אריה ופני שור, שהם השורש הגלוי של הנפש הבהמית). אבל התפעלות הנפש האלוקית מתחילה בשכל, אחר כך נמשכת ללב ומן הלב למעשה כסדר ציור אדם. ומצד שורשה הנעלה של נפש הבהמית ביכולתה להתפעל מאלוקות יותר מאשר נפש האלוקית{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר חלק ג', בהעלותך עמ' תתקי"ז.}}. | |||
== יעקב ועשיו, נפש האלקית ונפש הבהמית == | |||
==== שורשם של ישראל בתיקון שלמטה מתוהו ==== | |||
בתורת [[הקבלה]] מיוחס עולם התוהו ל[[עשיו]], שבו היו אורות עצומים אבל כלים קטנים (לא מפותחים), שלא הצליחו להכיל את עוצמת האורות ולבסוף נשברו, שלכן היה שעיר. ואילו עולם התיקון מיוחס ל[[יעקב]], שהעדיף אומנם אורות קטנים בהרבה, אבל עם כלים רחבים, שלא ישברו עוד פעם (שלכן היה איש חלק, ללא שער). | |||
וכמו כן מלכי אדום מזרע [[עשיו]] הם כנגד עולם התוהו, לעומת מלכי ישראל שכנגד [[עולם התיקון]]. | |||
אך בכל זאת שורש התוהו יותר נעלה משורש התיקון ולכן מלכי אדום היו "לפני מלוך מלך לבני ישראל", כי מלכי אדום הינם יותר נעלים ממלכי ישראל, בשורשם. | |||
ועל דרך זה, שורש ה[[נפש הבהמית]] היא מעולם התהו, שלמעלה מה[[נפש האלוקית]] שמעולם התיקון. ואשר לכן יש מעלה יתירה בהאהבה שמצד הנפש הבהמית לאלקות, מעל האהבה הטבעית של הנפש האלוקית{{הערה|[[תורה אור]] נח ט, א-ג.}}. | |||
==== שורשם של ישראל למעלה מתוהו ==== | |||
אך מבואר שבעצם שורשו של היהודי - נפש האלקית - מושרש למעלה מעלה מעולם התיקון, ולמעלה אפילו מעולם התוהו, כי ישראל מושרשים ב[[עצמות אור אין סוף]]. | |||
וזהו הטעם לכך שה[[מלאך|מלאכים]] שגם הם שורשם מעולם התהו, מחכים ב[[שירת המלאכים|אמירת קדושה]] עד לאמירת ישראל [[קדושה]] למטה{{הערה|תו"א נח ט ד.}}. | |||
וזהו גם הביאור לכך שה[[מים רבים]] וטרדות הפרנסה לא מכבים את ה[[אהבה]] של היהודי להקב"ה, למרות ששורשם של המים רבים יותר גבוהים יותר מנשמת היהודי ששורשו מעולם התיקון, והמים רבים שורשם מעולם התהו. והוא מפני אותה טעם, כי שורש האהבה המסותרת אצל יהודי היא מעל התהו כי היא ב[[עצמות אור אין סוף|עצמות אוא"ס]] ובמילא בשורש האהבה של היהודי היא מעל עולם התהו כולל את התהו של המלאכים{{הערה|[[תורת חיים]] נח סא, א.}}. | |||
==שבירת הכלים== | ==שבירת הכלים== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שבירת הכלים]]}} | |||
בתורת [[הקבלה]] שמבוארת על ידי תורת החסידות, מצביע על מצב העולם 'שלפני' תחילת ה'עבודה'. בדרך כלל עולם התוהו משתייך כשמו כן הוא - לחוסר סדר, דהיינו, נמצאים כל ה'אורות' וכל ה'כלים', אבל דא עקא הם אינם מסודרים. ההמשך המתבקש, על מנת לתקן אותו, הוא לפי הסדר ה'כרונולוגי' והתבניתי, שהוא כך: שבירת הכלים, והתחלת הרכבת הפאזל מחדש, אבל הפעם ביתר תשומת לב, עם פחות אורות והרבה יותר כלים. | בתורת [[הקבלה]] שמבוארת על ידי תורת החסידות, מצביע על מצב העולם 'שלפני' תחילת ה'עבודה'. בדרך כלל עולם התוהו משתייך כשמו כן הוא - לחוסר סדר, דהיינו, נמצאים כל ה'אורות' וכל ה'כלים', אבל דא עקא הם אינם מסודרים. ההמשך המתבקש, על מנת לתקן אותו, הוא לפי הסדר ה'כרונולוגי' והתבניתי, שהוא כך: שבירת הכלים, והתחלת הרכבת הפאזל מחדש, אבל הפעם ביתר תשומת לב, עם פחות אורות והרבה יותר כלים. | ||
בקבלה - בדרך כלל מיקום עולמות התוהו - הינו למעלה מ[[עולם האצילות]], כי מעולם האצילות ומטה מתחילים עולמות התיקון. | |||
==נשמות מעולם התוהו== | |||
אדמוה"ז מביא{{הערה|תו"א נא ד, תורה אור שמות ג.}} שישנם שתי נשמות שירדו מעולם התהו (משמיטה ראשונה) [[חנוך]] ו[[משה רבינו|משה]]. חנוך כתוב עליו "ויתהלך חנוך את האלוקים"{{הערה|בראשית ה, כד.}}, זאת אומרת שכבר הלך בשמיטה קודמת, ובמשה כתוב "מן המים משיתיהו"{{הערה|שמות ב, י.}} שהגיע משמיטה ראשונה שהיא חסד = מים (שטבע המים לרדת למטה וטבע איש החסד להשפיע למי שנמצא מתחתיו). ותפקידם לתקן את העולם בגלל שהם מגיעים ממקום גבוה (עולם התהו) ששם הביטול יותר והם הצילו את העולם. שחנוך היה לפני המבול שהעולם היה במצב שפל וכדי שלא יחזור העולם לתהו ובהו ירד חנוך לתקן את העולם וגם משה ירד מתהו לתיקון כי לגאול את ישראל ולהביא להם את התורה{{הערה|[[תורה אור]] נא, ד.}}. | |||
אמנם ר' יעקב קאפיל{{הערה|בספרו 'שערי גן עדן'.}}, מזכיר שיש עוד נשמות שירדו מעולם התהו: "והמה בכתובים שנכתב אצליהם הי"ה כמו ויוסף היה ומשה היה וכיוצא בהם לרמז שהיו כבר בשמיטה הקדומה ונשתלשלו בזה השמיטה לתקן הדור שבימיהם כפי רצונו ומחשבתו של בעל הרצון"{{הערה|פתח ראשון, דרך ג' בשם ספר תמונה. תמונה שלישית אות ד': "הוא תחלת פעולות הויות רומז לעולם המים ואורו ובריותיו . . נשמות קדושות טהורות ומאירין מאוד כי השמיטה כולה אור בחסד גלגלים פשוטים זכים ולא מורכבים, כי בזמן ההיא לא היו גלגלים מד' יסודות וכחות מלאכים פשוטים כמים ברים וזכים".}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[שבירת הכלים]] | |||
*[[אורות בכלים]] | |||
*[[רפ"ח ניצוצין]] | |||
*[[ק"ב ניצוצין]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:52, 4 במרץ 2025
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
עולם התוהו (מכונה גם עולם הנקודים) הוא כינויו לעולמות הרוחניים מהשמיטה הראשונה, הקודמת לשמיטה בה מערכת העולמות בה נמצא עולמנו, שהיא עולם התיקון[1].
עולם התהו הנברא באופן שהיו בו אורות מרובים וכלים מועטים, לא היתה התכללות הספירות זה מזה, וכתוצאה מכך הייתה שבירת הכלים, אשר לכן נברא עולם התיקון, שעל ידי עבודת האדם יתקן ויברר ויעלה את הניצוצות שנפלו.
כינוי אחר לעולם התוהו הוא עולם הנקודים המורה על גילוי האור בצורה חיצונית בלבד, הנקרא גילוי בבחינת נקודה. שעולם זה הוא העולם האמצעי מבין עולמות עקודים נקודים ברודים. שלפני עולם התוהו, בעולם העקודים, היו הספירות כולם עקודים בכלי אחד. בעולם התוהו, שהוא עולם הנקודים, התחלקו הספירות לכלים נפרדים וכל ספירה שוכנת מעל ומתחת לחברתה ("זו תחת זו")[2]. בעולם הברודים שהוא עולם האצילות הספירות מחולקות לכלים נפרדים, אך כל ספירה כלולה מכל הספירות האחרות, מפני הביטול שבה[3].
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בתחילת פרשת בראשית מסופר על בריאת העולם: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם", וזאת מעצם מיקומו בסדר העולמות - הכי גבוה והכי בראשיתי.
על פסוק "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל . . וַיָּמָת . . וַיִּמְלֹךְ"[4] המתאר את מלכי אדום מזרע עשיו. מבואר שהמלכים של אדום הם מסמלים את עולם התהו, כי כל אחד מהם מלך ומת לפני המלוכה של המלך אחריו כי לא היה התכללות, וכל מלך (מידה) האירה בכל עוצמתה בלי נתינת מקום למלך (מידה) אחרת, ולכן הוצרך להיות מיתה לפני מלוכה של מלך (מידה) אחרת.
וישנם שבע מלכים של אדום, שהם כנגד השבע מלכין קדמאין ששייכים לעולם התוהו, שהם ז' תחתונות של תוהו שבהם הייתה השבירה, ולכן נאמר בהם "וימלוך וימות" כי נפילה ממדרגה מכונה מוות.
החיסרון של עולם התוהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אורות מרובים וכלים מועטים
הספירות של עולם התהו נבראו באופן של אורות מרובים וכלים מועטים (הכלים לא יכלו להכיל את עוצמת האור אלא רק היוו כלי לצמצומו והעברתו. משום כך הספירות לא הצליחו להתאחד ולהתכלל אחד עם השני וכתוצאה מכך הייתה שבירת הכלים, הכלים של עולם התוהו נשברו והאורות נתפרדו, (לכן נברא עולם התיקון, אשר עניינו הוא "לשבת יצרה", העולם נוצר בשביל יישובו. בעולם התיקון קיים המצב של אורות בכלים, בו האורות מתלבשים בתוך הכלי ועל ידי זה יתאחדו האורות אחד עם השני), אמנם אורות אלה נפלו וירדו לעולמות בריאה יצירה ובעיקר לעולם התחתון ביותר, עולם העשייה. על ידי עבודת האדם את הקב"ה האורות מתבררים ומתעלים חזרה אל מקום גבוה יותר מזה שהיו בו לפני שנפלו בשבירת הכלים.
העדר התכללות והתחלקות
הסבר נוסף של אדמוה"ז[5] שבתהו לא היה פרצופים, זאת אומרת - התכללות של המידות, וגם לא היה התחלקות הספירות לפרטי פרטים, אלא כל ספירה הייתה לעצמה בקיצור ובכלליות.
העילוי של עולם התוהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברוב המקומות בחסידות מוסבר החסרון שבתוהו (ריבוי האורות לעומת מיעוט הכלים) שהביא ל"שבירת הכלים", אך יש גם שני הסברים על העילוי שבזה, שמצדם נקראות המידות דתוהו "עקודים"[6]:
א. בעליית העולמות שיעלו בחינת נקודים דתוהו בקירוב לעצמות (כמו בחינת עקודים) תחזור ותהיה בהם התכללות בתכלית מצד בחינת גילוי עצמות אור האין סוף שבהן[7].
ב. ההבדל בין תוהו לתיקון הוא שבעולם התיקון יש שלושה קוים (ימין שמאל ואמצע) ושלוש דרגות (חב"ד חג"ת נה"י), ואילו בשבע המידות דתוהו כלולות כל העשר ספירות מראש לרגל כאחד - שזהו בדוגמת עולם העקודים (שאין בו התחלקות כלל). והמשל לזה הוא התפעלות הנפש הבהמית (ששורש שורשה מעולם התוהו) ברצון טבעי בלא דעת שכלול בזה הכל מראש לסוף כאחד בלי התחלקות כלל, וכן התפעלות המלאכים שבמרכבה (פני אריה ופני שור, שהם השורש הגלוי של הנפש הבהמית). אבל התפעלות הנפש האלוקית מתחילה בשכל, אחר כך נמשכת ללב ומן הלב למעשה כסדר ציור אדם. ומצד שורשה הנעלה של נפש הבהמית ביכולתה להתפעל מאלוקות יותר מאשר נפש האלוקית[8].
יעקב ועשיו, נפש האלקית ונפש הבהמית[עריכה | עריכת קוד מקור]
שורשם של ישראל בתיקון שלמטה מתוהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת הקבלה מיוחס עולם התוהו לעשיו, שבו היו אורות עצומים אבל כלים קטנים (לא מפותחים), שלא הצליחו להכיל את עוצמת האורות ולבסוף נשברו, שלכן היה שעיר. ואילו עולם התיקון מיוחס ליעקב, שהעדיף אומנם אורות קטנים בהרבה, אבל עם כלים רחבים, שלא ישברו עוד פעם (שלכן היה איש חלק, ללא שער).
וכמו כן מלכי אדום מזרע עשיו הם כנגד עולם התוהו, לעומת מלכי ישראל שכנגד עולם התיקון.
אך בכל זאת שורש התוהו יותר נעלה משורש התיקון ולכן מלכי אדום היו "לפני מלוך מלך לבני ישראל", כי מלכי אדום הינם יותר נעלים ממלכי ישראל, בשורשם.
ועל דרך זה, שורש הנפש הבהמית היא מעולם התהו, שלמעלה מהנפש האלוקית שמעולם התיקון. ואשר לכן יש מעלה יתירה בהאהבה שמצד הנפש הבהמית לאלקות, מעל האהבה הטבעית של הנפש האלוקית[9].
שורשם של ישראל למעלה מתוהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אך מבואר שבעצם שורשו של היהודי - נפש האלקית - מושרש למעלה מעלה מעולם התיקון, ולמעלה אפילו מעולם התוהו, כי ישראל מושרשים בעצמות אור אין סוף.
וזהו הטעם לכך שהמלאכים שגם הם שורשם מעולם התהו, מחכים באמירת קדושה עד לאמירת ישראל קדושה למטה[10].
וזהו גם הביאור לכך שהמים רבים וטרדות הפרנסה לא מכבים את האהבה של היהודי להקב"ה, למרות ששורשם של המים רבים יותר גבוהים יותר מנשמת היהודי ששורשו מעולם התיקון, והמים רבים שורשם מעולם התהו. והוא מפני אותה טעם, כי שורש האהבה המסותרת אצל יהודי היא מעל התהו כי היא בעצמות אוא"ס ובמילא בשורש האהבה של היהודי היא מעל עולם התהו כולל את התהו של המלאכים[11].
שבירת הכלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שבירת הכלים |
בתורת הקבלה שמבוארת על ידי תורת החסידות, מצביע על מצב העולם 'שלפני' תחילת ה'עבודה'. בדרך כלל עולם התוהו משתייך כשמו כן הוא - לחוסר סדר, דהיינו, נמצאים כל ה'אורות' וכל ה'כלים', אבל דא עקא הם אינם מסודרים. ההמשך המתבקש, על מנת לתקן אותו, הוא לפי הסדר ה'כרונולוגי' והתבניתי, שהוא כך: שבירת הכלים, והתחלת הרכבת הפאזל מחדש, אבל הפעם ביתר תשומת לב, עם פחות אורות והרבה יותר כלים.
בקבלה - בדרך כלל מיקום עולמות התוהו - הינו למעלה מעולם האצילות, כי מעולם האצילות ומטה מתחילים עולמות התיקון.
נשמות מעולם התוהו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמוה"ז מביא[12] שישנם שתי נשמות שירדו מעולם התהו (משמיטה ראשונה) חנוך ומשה. חנוך כתוב עליו "ויתהלך חנוך את האלוקים"[13], זאת אומרת שכבר הלך בשמיטה קודמת, ובמשה כתוב "מן המים משיתיהו"[14] שהגיע משמיטה ראשונה שהיא חסד = מים (שטבע המים לרדת למטה וטבע איש החסד להשפיע למי שנמצא מתחתיו). ותפקידם לתקן את העולם בגלל שהם מגיעים ממקום גבוה (עולם התהו) ששם הביטול יותר והם הצילו את העולם. שחנוך היה לפני המבול שהעולם היה במצב שפל וכדי שלא יחזור העולם לתהו ובהו ירד חנוך לתקן את העולם וגם משה ירד מתהו לתיקון כי לגאול את ישראל ולהביא להם את התורה[15].
אמנם ר' יעקב קאפיל[16], מזכיר שיש עוד נשמות שירדו מעולם התהו: "והמה בכתובים שנכתב אצליהם הי"ה כמו ויוסף היה ומשה היה וכיוצא בהם לרמז שהיו כבר בשמיטה הקדומה ונשתלשלו בזה השמיטה לתקן הדור שבימיהם כפי רצונו ומחשבתו של בעל הרצון"[17].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ספר התמונה הקדמה לתמונה ג, דף כט, ודף לא. ובתו"א נא, ד.
- ↑ מבו"ש שער ב ח"א פ"ו; מ"ח מסכת מיתת המלכים פ"א.
- ↑ תו"א ד"ה "והבדילה הפרכת לכם" (פרשת לך לך יב, ג ואילך); ד"ה "פתח אליהו" (פרשת וירא יג, ג ואילך). ובכ"מ.
- ↑ וישלח לא, לא.
- ↑ תו"א נא, ד ואילך
- ↑ ראה בהיום יום די"א כסלו, שהרבי הרש"ב תיקן ושינה מה שהיה מודפס "נקודים דתוהו" ל"עקודים דתוהו", ובסידור עם דא"ח (בהו"ל החדשה) ד"ה להבין עניין תרומת הדשן בהערה 27 מציין לכמה מקומות שמבואר כבסעיף זה.
- ↑ תו"ח בראשית אות מ'.
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר חלק ג', בהעלותך עמ' תתקי"ז.
- ↑ תורה אור נח ט, א-ג.
- ↑ תו"א נח ט ד.
- ↑ תורת חיים נח סא, א.
- ↑ תו"א נא ד, תורה אור שמות ג.
- ↑ בראשית ה, כד.
- ↑ שמות ב, י.
- ↑ תורה אור נא, ד.
- ↑ בספרו 'שערי גן עדן'.
- ↑ פתח ראשון, דרך ג' בשם ספר תמונה. תמונה שלישית אות ד': "הוא תחלת פעולות הויות רומז לעולם המים ואורו ובריותיו . . נשמות קדושות טהורות ומאירין מאוד כי השמיטה כולה אור בחסד גלגלים פשוטים זכים ולא מורכבים, כי בזמן ההיא לא היו גלגלים מד' יסודות וכחות מלאכים פשוטים כמים ברים וזכים".