גדליה מזל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (הוספת קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ באמצעות HotCat) |
||
| (34 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ד"ר '''גדליה | {{אין תמונה}} | ||
ד"ר ר' '''גדליה מזל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], התגורר ב[[ברית המועצות]] עד [[תשל"ב]] ושמר [[מצוות]] ב[[מסירות נפש]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]]. | נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]]. | ||
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], | בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו ששימש כגבאי בית הכנסת הצטרף למעגל ידידיו ומקורביו של רבי לוי יצחק שכיהן כרבה של הקהילה והיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק. | ||
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. | עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]]. | ||
=== | ===בארץ ישראל=== | ||
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. | בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. | ||
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד", וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים. | בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר [[יעקב לרנר]] ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי [[ברית המועצות]] ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת [[סנהדריה המורחבת]] שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד" מה[[ועד ע"א מוסדות]] שניתנו לרבי לרגל שנת השבעים ,וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים. | ||
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, | בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר עלו ראשוני העולים לאתר את מקום הציון וטעו במיקום המצבה, בתור צאצא ומזכרונו זיהה את מקום הקבר המדויק ופעל לשיפוץ הציון והקמת אוהל תפילה במקום. | ||
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. במרפאתו טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים. בהם רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] האדמו"ר מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[נפתלי הלברשטאם]], האדמו"ר מטשאקאווא, רבי [[דוד קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות-אהרן]], רבי [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מ[[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], רבי [[אברהם גולדמן]] האדמו"ר מ[[חסידות זווהיל|זווהיל]], הרב חיים סרנא ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של רבי לוי יצחק שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והתייחסו בהערצה לאביו ר' ישראל אברהם. | |||
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא בבית האבות "משען", | |||
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים. | |||
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 36: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]] | [[קטגוריה:רופאים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | |||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:45, 13 בפברואר 2024
ד"ר ר' גדליה מזל[1] (כ"ו אב תרצ"ב – כ"ה אלול תשע"ה) היה רופא חסיד חב"ד תושב ירושלים, התגורר בברית המועצות עד תשל"ב ושמר מצוות במסירות נפש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה פולנאה שבברית המועצות לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן לרבי זושא מאניפולי, וכן כצאצא לרבי פנחס מקוריץ והמגיד ממעזריטש.
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר לנינגרד עד שהיגרה בשנת תש"ב לעיר אלמא אטא שבקזחסטן בעקבות מאורעות מלחמת העולם השנייה. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו ששימש כגבאי בית הכנסת הצטרף למעגל ידידיו ומקורביו של רבי לוי יצחק שכיהן כרבה של הקהילה והיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק.
עם סיום המלחמה עברה משפחתו למוסקבה, שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי.נישא לבתו של החסיד ר' אברהם אשר קוגן.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת תשל"ב עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו בירושלים.
בעקבות גל העלייה של חסידי חב"ד, הקים יחד עם ד"ר יעקב לרנר ועם ידידים נוספים ועדה שעסקה בהקמת בית כנסת לעולי ברית המועצות ונמנה על מייסדי הקהילה בשכונת סנהדריה המורחבת שהקימה את בית הכנסת הגדול "בית רובינפלד" מהועד ע"א מוסדות שניתנו לרבי לרגל שנת השבעים ,וכן פעלה לאיכלוס וקליטת עולים חדשים.
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר עלו ראשוני העולים לאתר את מקום הציון וטעו במיקום המצבה, בתור צאצא ומזכרונו זיהה את מקום הקבר המדויק ופעל לשיפוץ הציון והקמת אוהל תפילה במקום.
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. במרפאתו טופלו רבים מתושבי האיזור בהם ציבורי חסידויות שונות וקהלים הנמנים על חוגי "העדה החרדית" וכדומה. וכן רבנים ואדמו"רים. בהם רבי אברהם שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, רבי נפתלי הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקאווא, רבי דוד קאהן האדמו"ר מתולדות-אהרן, רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, רבי אברהם גולדמן האדמו"ר מזווהיל, הרב חיים סרנא ראש ישיבת חברון, הרב נתן צבי פינקל ראש ישיבת מיר ועוד רבים. כמו כן בשל המסירות נפש שעבר ברוסיה הסובייטית ובקיאותו בספרים תורניים וספרי חסידות שונים זכה להערכה בקרב הרבנים והאדמו"רים שהכירוהו שהשתייכו למגזרים שונים, ואף שמעו ממנו על מסירות הנפש של חסידי חב"ד ברוסיה וכן על אישיותו הדגולה של רבי לוי יצחק שזכה להכיר בנערותו. החזיק בקשרי ידידות קרובים בין היתר עם הרב הליטאי מיוצאי רוסיה ר' יצחק זילבר שהעריכו מאד, ואדמו"רי זוועהיל שהיו ידידי משפחתו והתייחסו בהערצה לאביו ר' ישראל אברהם.
נפטר בכ"ה אלול תשע"ה, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ססס"ר בגימטריא מצרים
ר' מזל מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem
הערות שוליים
- ↑ שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.