לבוש חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(←‏סירטוק: תיקנתי שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(52 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
 
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש ב[[קסקט]] שהיה נהוג ב[[רוסיה]]]]


'''הלבוש החסידי''' הוא הלבוש הנהוג בין חסידי חב"ד. הוא שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].
'''הלבוש החסידי''' הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].


במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.  
במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.


==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==
==הימנעות מלבישת בגדי האופנה==
שורה 11: שורה 11:


הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.
הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.
מסופר על חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה סוחר, מקצועו דרש ממנו לנסוע לכל מיני ערים ברחבי אירופה ולכן הוא שינה את לבושיו מלבוש חסידי ללבוש מודרני שמתאים יותר לסוחרים, אך עם זאת בכל פעם שהיה מגיע ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] להתראות עם הרבי הצמח-צדק היה מגיע בלבוש חסידי. פעם אחת שינה ממנהגו ולא החליף את לבושיו, כשנכנס ל[[יחידות]] אמר לרבי הצמח-צדק כי הוא לא רוצה להיות צבוע - שכשהוא מגיע לליובאוויטש הוא לבוש בבגדים חסידיים בעוד בשאר המקומות הוא הולך בבגדי סוחר. הצמח-צדק ענה לאותו חסיד-סוחר שבתחילה הוא חשב שמקומו האמיתי הוא בליובאוויטש ולכן לליובאוויטש הוא מגיע בלבוש חסידי בעוד בשאר העולם הוא 'מתחזה' ולובש בגדי סוחר, ואילו עכשיו{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2132982 החסיד הצבוע {{בית חב"ד (אתר)}}]}}...


כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...
כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...
שורה 16: שורה 18:
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}.


כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן ובחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}
כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}}


מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.
מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}.
שורה 33: שורה 35:
==מגבעת==
==מגבעת==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 2:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, חבוש ב[[מגבעת קנייטש]] כששוליה כלפי מעלה]]
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 1)'''}}. בעקבות החלטותיה של '[[גזרת הלבוש]]', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר [[הצמח צדק]], אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}.


בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.
בנוהג הנשיאות נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]] לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}.


===מגבעת קנייטש===
===שטריימל===
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]
 
'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמא בתמונה 8)'''}}.
 
דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.
 
מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 7)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מגור עם ממשלת פולין בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.


יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.
מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' שחבש כובע שיער}}.


הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.
====המנהג החב"די====
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי ה[[שבת]] שקיבל בירושה מ[[אדמו"ר]] [[אדמו"ר הזקן|הזקן]]]]
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קולפיק']]
[[קובץ:שטריימל של הרבי הריי"צ בספרית אגו"ח.jpg|250px|ממוזער|שטריימל של הרבי הריי"צ כיום]]
מנהג [[חב"ד]] היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.


===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק.
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.


מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}


==אבנט==
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות בגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.


הרבי הרש"ב הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל {{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.
האדמו"ר מטשורטקוב נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} [[זושא וולף]], '''[https://teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''', עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, [[ניסן]] [[תשע"ו]].}}.
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים{{הערה|הערה 1=}} - כתב רבינו שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך.


==סירטוק==
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.


עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפף שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.
===מגבעת קנייטש===
{{ערך מורחב|ערך=[[מגבעת קנייטש]]}}
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']]
[[קובץ:א.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]]
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" ב[[אידיש]]. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך [[כיפה|כיפתו]] של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.


עד לנשיאותו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחותו שלך הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו הרב מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.  
יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.


כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של הרבי מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל ימות השבוע.
הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 3)'''}}. כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי '''"בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] {{חב"ד און ליין}} }}.


==שטריימל==
===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===
{{ערך מורחב|ערך=[[שטריימל]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[כיסוי שני]]}}
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 5:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]] חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקן]]
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 6:''' [[אדמו"ר הריי"צ]] חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קופליק']]
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 7:''' רבי [[איסר זלמן מלצר]] חבוש בספודיק]]
[[קובץ:מכירות תשלט.png|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 9:''' מכירת המצוות אצל הרבי ב[[מוצאי שבת|מוצאי]] [[שבת בראשית]], המוכר עומד מצד שמאל כששטריימל לראשו]]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]


'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמאות בתמונות 9-8)'''}}.  
מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.


דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.  
==סירטוק==
{{ערך מורחב|ערך=[[סירטוק]]}}
בשונה מן {{מונחון|רעקל|המכונה גם קפוטה על שם הבגד השבתי}} החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת ב[[שבת]]{{הערה|השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים}}, הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3)'''}}. הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות [[גזירת הלבוש]], אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.


מקביל לשטריימל ולקופליק הוא '''הספודיק''', הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 8)'''}}, המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן ב[[פולין]] כמו [[גור]], [[אשלג]], [[חסידות צ'ורטקוב|סוכטשוב]], ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"[[חידושי הרי"ם]]" מ[[גור]] עם ממשלת [[פולין]] בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש ה[[קוזאקים]] שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" ו[[זקן]]{{הערה|את [[פיאות הראש|פאותיהם]] הם החלו להכניס מתחת ל[[כיפה]]}}.
עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת [[תר"ד]] בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי [[לבנה]] בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה אדמו"ר המהר"ש לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.


מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי [[הבעל שם טוב]], שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' ש}}.
עד לנשיאותו של [[הרבי]] נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.


===המנהג החב"די===
כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק ב[[שבת]] ו[[מועד]], וזאת בשל הנהגתו של ה[[רבי]] מאז שנת [[תש"נ]] ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל [[ימי השבוע]].


מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור [[הצמח צדק]]{{כתב עילי|'''(ראה תמונה 6)'''}} הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.}}. מסופר על [[אדמו"ר האמצעי]] כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15727&st=&pgnum=24 תש"ג, עמוד 14], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=895&ArticleID=3316&SearchParam=%F9%E8%F8%E9%E9%EE%EC ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303]}}.
==אבנט==
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}
[[קובץ:גארטל.PNG|שמאל|ממוזער|250px|גארטל]]
ה'''אבנט''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''גרטל'''){{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3)'''}} הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]]. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.


אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קופליק.
ה[[רבי]] ה[[רש"ב]] הורה לתמימים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להסיר את הגארטל{{הערה|1=מלבד התמים [[יצחק הורביץ]], שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ל[[יחידות]] יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג){{הערה|1=[[ימי בראשית]] עמוד 55 ו[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] עמוד 138 הערה 2}}.


מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}
אודות המנהג לחגור ב' אבנטים - כתב הרבי שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך{{מקור}}.


הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שהרבנית [[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.  
==חולצה==
באזור השנים של [[תשי"א]] - [[תש"ס]] בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא הקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם בימות החול{{הערה|הנהגה זו החלה בין היתר ב[[תומכי תמימים לוד]] כשהרב [[יצחק אקסלרוד]] והרב [[יוסף יצחק בוטמן]] הנהיגו כך.}}. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.


כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידם. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידות בהם הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}}יהיו חסידים שלו כתוצאה מכך שיסלק את המגבעת וילבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12{{חב"ד און ליין}} }}.
ה[[רבי]] לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.


מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"...{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.
==סגירת הכפתורים==
מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|שיחת ה' טבת תשמ"ז}}. יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.
מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 103: שורה 116:
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98785 הפקה חסידית לבר מצווה: "למה? כובע!" ● צפו] {{שטורעם}}
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*הרב יוסי פלטיאל, '''[https://anash.org/why-doesnt-chabad-wear-long-jackets-like-other-chassidim/ מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה אחרונה מ־23:50, 31 באוגוסט 2024

הרבי עומד כשליח ציבור לבוש בלבושים חסידיים: חבוש במגבעת קנייטש, לבוש סירטוק וחגור גרטל
תמונה מספר 1: ר' מענדל פוטרפס חבוש בקסקט שהיה נהוג ברוסיה

הלבוש החסידי הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין חסידי פולין וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, וארוכה בשבת לאברכים נשואים, מגבעת קנייטש, ולאברכים נשואים גם גארטל.

במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.

הימנעות מלבישת בגדי האופנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני חתונתו של ר' נחום – נכדו של אדמו"ר הזקן, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות 'אתי עמי במחיצתי' בעולם הבא[1]. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'קבלת עול' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.

הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים[2] והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'[3].

מסופר על חסיד של אדמו"ר הצמח צדק שהיה סוחר, מקצועו דרש ממנו לנסוע לכל מיני ערים ברחבי אירופה ולכן הוא שינה את לבושיו מלבוש חסידי ללבוש מודרני שמתאים יותר לסוחרים, אך עם זאת בכל פעם שהיה מגיע לליובאוויטש להתראות עם הרבי הצמח-צדק היה מגיע בלבוש חסידי. פעם אחת שינה ממנהגו ולא החליף את לבושיו, כשנכנס ליחידות אמר לרבי הצמח-צדק כי הוא לא רוצה להיות צבוע - שכשהוא מגיע לליובאוויטש הוא לבוש בבגדים חסידיים בעוד בשאר המקומות הוא הולך בבגדי סוחר. הצמח-צדק ענה לאותו חסיד-סוחר שבתחילה הוא חשב שמקומו האמיתי הוא בליובאוויטש ולכן לליובאוויטש הוא מגיע בלבוש חסידי בעוד בשאר העולם הוא 'מתחזה' ולובש בגדי סוחר, ואילו עכשיו[4]...

כך גם בימי אדמו"ר המהר"ש החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן[5]...

אדמו"ר הרש"ב התבטא כי "כשנכנסים אלי ליחידות ב"קורצע רעקל"[6], זו 'דקירה' עבורי"[7].

כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי הצמח צדק שהדיחה שו"ב ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנמיותו של האדם[8] עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים[9]

מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה")[10].

הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע ויפגש עם דמויות לא רצויות[11], והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה[12].

בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש[13].

לבושי חסידי פולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הרש"ב דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'[14].

גם הרבי הריי"צ שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלוואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד[15].

לחסידי פולין שהתקרבו לחסידות חב"ד שרצו להחליף את בגדיהם לסגנון הלבוש החב"די, הורה הרבי להמשיך ללבוש את הלבושים הללו[דרוש מקור].

מגבעת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונה מספר 2: אדמו"ר הריי"צ בצעירותו, חבוש במגבעת קנייטש כששוליה כלפי מעלה

בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, אך לאחר מכן במשך רוב שנות קיומה של חסידות חב"ד מנהג החסידים ברוסיה היה ללכת בקסקט – כובע בעל מצחייה(ראה דוגמה בתמונה 1). בעקבות החלטותיה של 'גזרת הלבוש', בה חויבו ללכת כל היהודים בלבוש אחיד – בין היתר עם כובע ולו שוליים קדמיים, הקסקט. כאשר שמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה –כלפי העורף[16].

בנוהג הנשיאות נהגו אדמו"ר הרש"ב והריי"צ לחבוש מגבעת העשויה ממשי. עד להסתלקות הרבי הרש"ב היה הקמט בכובעו של הרבי הריי"צ בצורת משולש כפי שנהגו הסוחרים אז, ומאז שינה אותו לצורת עיגול כפי שהיה נהוג אצל הרבנים הזקנים באותה התקופה[17].

שטריימל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שטריימל
תמונה מספר 7: רבי איסר זלמן מלצר חבוש בספודיק
תמונה מספר 8: רבי יהושע רוקח ממחנובקה - בעלזא חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן'

שְׁטְרַיְמְל (בעברית:מזנבת, כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות (ראה דוגמא בתמונה 8).

דומה לו הוא הקוֹלְפִּיק, המשמש כמקביל לשטריימל[18], ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר[19], ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.

מקביל לשטריימל ולקופליק הוא הספודיק, הרחב יותר מהקופליק ובהיר יותר ממנו ומהשטריימל(ראה דוגמה בתמונה מספר 7), המקובל במקום השטריימל שלא נחבש בחצרות חסידיות שמקורן בפולין כמו גור, אשלג, סוכטשוב, ועוד. הוא נחבש במקומות אלו במקום השטריימל במסגרת פשרה של חסידי בעל ה"חידושי הרי"ם" מגור עם ממשלת פולין בתקופת "גזירת הלבוש", להחליף את הלבוש היהודי (מכנסיים קצרים ושטריימל) ללבוש הקוזאקים שהיה מורכב מספאדיק "גרבי קוזאקים" וזקן[20].

מקורו של השטריימל אינו ברור, אך אחת הדעות היא כי החל להיחבש על ידי תלמדי הבעל שם טוב, שרצו לסמל בכך את בירור הניצוצות אף מהדבר הנמוך ביותר – זנב חיה טמאה[21].

המנהג החב"די[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונה מספר 5: אדמו"ר הצמח צדק חבוש בשטריימל ולבוש בבגדי השבת שקיבל בירושה מאדמו"ר הזקן
תמונה מספר 6: אדמו"ר הריי"צ חבוש בשטריימל המכונה כיום 'קולפיק'
שטריימל של הרבי הריי"צ כיום

מנהג חב"ד היה מאז ומעולם כשאר החצרות החסידיות. כך גם בציור הצמח צדק(ראה תמונה 6) הוא נראה לבוש בבגדי השבת וחבוש בשטריימל שירש מאדמו"ר הזקן[22]. מסופר על אדמו"ר האמצעי כי בכל יום כיפור היה יושב בין מנחה לנעילה (ולגירסה אחרת בין מוסף לנעילה), והיה תפוס במחשבות עד כדי כך שהייתה נוטפת זעה מקצהו העליון של השטריימל שלבש. אדמו"ר הרש"ב היה מספר זאת ומציין את גודל יגיעת המוח שהייתה לאדמו"ר האמצעי, עד שאי אפשר לשער מה היה נפעל על ידו באותה שעה[23].

אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני חתונתו באוורוטש להיזהר וללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב[24]. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק.

מסופר כי במניין של אדמו"ר הזקן הייתה חובה על כל עולה לתורה היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מהגבאי. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא[25]

הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון שחנה גוראריה עוד צידדה אז במינויו של בעלה –הרש"ג – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב אפרים ילס כי יחל לחבוש שטריימל[26].

האדמו"ר מטשורטקוב נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, "מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים[27] יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"[28].

מנהג חסידי חב"ד הוא שמוכר העליות לחגי תשרי חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"[29].(ראה דוגמה בתמונה מספר 9).

מגבעת קנייטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מגבעת קנייטש
תמונה מספר 3: הרבי מניח את אבן הפינה להרחבת 770, לבוש בסירטוק, חגור בגארטל וחבוש במגבעת קנייטש. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש'
תמונה מספר 4:אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי סאטמר

כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "מגבעת קנייטש" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" באידיש. מגבעת זו בנוייה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך כיפתו של הכובע ישנו קמט לכל אורכו.

יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם אדמו"ר הריי"צ בצעירותו, ואף יש תמונה מכך (ראה בתמונה 2), אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה.

הנהגת החסידים ללכת במגבעת קנייטש החלה כאשר הרבי החל ללכת במגבעת, כששוליה הקדמיים היו משוכים כלפי מטה בצורה חדה, והקמט המרכזי בכיפתו של הכובע עמוק ורחב יותר, והוא בעל שלוש צלעות, מה שקיבל את הכינוי "משולש חב"ד" (ראה דוגמה בתמונה 3). כשנשאל הרבי מדוע שולי המגבעת משוכים קדימה בצורה קיצונית המסתירה את עיניו, ענה הרבי כי "בשבילי די להביט בארבע אמות שלי..."[30].

חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כיסוי שני

חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף לכיפה[31]. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא[32] שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"[33] שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'[34], ה'טורי זהב'[35] וה'משנה ברורה'[36] כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו[37].

מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת חיה ויחידה, ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה[38]. אדמו"ר הריי"צ נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה)[39].

סירטוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סירטוק

בשונה מן
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין רעקל החסידית – שהינה חליפה ארוכה העוברת את הברך בכ-10 סנטימטר לערך, ומן הקפוטה הנלבשת בשבת[40], הסירטוק הוא החליפה הארוכה הנלבשת על ידי חסידי חב"ד בשבתות וחגים (ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה מספר 3). הסירטוק קצר מהקפוטה הרגילה בעקבות גזירת הלבוש, אז גם נגזר כי על היהודים לקצר את בגדיהם.

עם הסירטוק החלו חסידי חב"ד ללכת משנת תר"ד בעקבות גזירת הלבוש שגזר הצאר ניקלואי, אך לבוש זה היה שייך רק לחסידים, ורבותינו נשיאנו מתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן ועד לתקופת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש המשיכו ללכת עם הקפוטה הארוכה והרחבה בימי חול, ובקפוטת משי לבנה בימות השבת ומועד. אך מאז שעלה אדמו"ר המהר"ש לנשיאות החל אף הוא ללכת כפי שהולכים החסידים, והחליף את מלבושיו מהקפוטה לסירטוק, וזאת בשל מצבו הבריאותי שאילץ אותו לנדוד בין העיירות השונות והוא לא חפץ שיראו בו כרבי, ולכן התלבש כאחד הסוחרים.

עד לנשיאותו של הרבי נהגו החסידים ללכת בסירטוק בד, וסירטוק משי היה שייך רק לרביים, שאתו הם הלכו בשבתות ומועדים. אך בעקבות שיחתו של הרבי שבה אמר שצריך להחליף את סירטוק הבד בסירטוק משי החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי.

כיום יש חסידים הנוהגים ללכת כל השבוע בסירטוק, גם בימות החול ולא רק בשבת ומועד, וזאת בשל הנהגתו של הרבי מאז שנת תש"נ ללכת עם בגד השבת (סירטוק משי) בכל ימי השבוע.

אבנט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אבנט
גארטל

האבנט (נקרא גם גאַרטל או גרטל)(ראה דוגמה בתמונה ראשית ובתמונה 3) הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם במקביל מגובה המרפקים בשעת התפילה במטרה לחצוץ בין החלק העליון של הגוף לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מהבגדי כהונה, אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה בבית המקדש. הרבי הקפיד כי אורך שני קצוות הגארטל יגיע לקצוות הסירטוק.

הרבי הרש"ב הורה לתמימים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש להסיר את הגארטל[41]. אומנם הרבי הורה כי בעת כניסה ליחידות יש לחגור גארטל, אך אין חובה שיהיה מעל החליפה ואפשר שיהיה גם תחתיה (וכן נהוג)[42].

אודות המנהג לחגור ב' אבנטים - כתב הרבי שאין מנהג חב"ד בזה. אך עפ"י השמועה הרבי עצמו כן נהג בכך[דרוש מקור].

חולצה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באזור השנים של תשי"א - תש"ס בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא הקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם בימות החול[43]. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת[44] על פי מנהגו של הרבי עקב דברי האריז"ל שאין ללכת עם ציצית מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.

הרבי לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.

סגירת הכפתורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי הזוהר[45] שישלוט צד ימין (המושווה בקבלה לספירת החסד) על צד שמאל (המושווה לספירת הגבורה)[46]. יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין[47]. מסופר משמו של ר' מיכאל בלינר, שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר הגבורה מתחזקת ביותר[48]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.
  2. ↑ תורת מנחם חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155, תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244, ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה בליקוטי דיבורים חלק א' עמוד 24
  3. ↑ אמרה שמקורה במאמר שמואל הנביא לשאול שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת הגמרא כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" (מסכת ברכות דף י"ב עמוד ב')
  4. ↑ החסיד הצבוע קישור לאתר בית חב"ד
  5. ↑ רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג
  6. ↑ חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר
  7. ↑ "אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312
  8. ↑ אגרות קודש חלק ט' עמוד רט"ז.
  9. ↑ חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה'), ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ללקוטי שיחות חלק כ"ד, עמודים 416-417: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים של במהפנים העבירו שו"ב ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ארדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".
  10. ↑ קובץ אילנא דחיי.
  11. ↑ אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלה.
  12. ↑ שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.
  13. ↑ אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.
  14. ↑ רשימות היומן עמ' קע ראה גם ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך
  15. ↑ רשימות תרצ"א
  16. ↑ תורת מנחם חלק י' עמוד 70
  17. ↑ רשימות דברים עמוד 187
  18. ↑ הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.
  19. ↑ אם כי האדמו"ר מבעלז לובש ספודיק במקום הקופליק
  20. ↑ את פאותיהם הם החלו להכניס מתחת לכיפה
  21. ↑ ראה ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ) חלק א' עמוד 284, תיאור על אחד מתלמידי הבעל שם טוב מה'נסתרים' שחבש כובע שיער
  22. ↑ השטריימל הינו נמוך וקצר ובעל כיפה גבוהה – כפי שהיה נהוג בימים ההם. עם השנים כיפת הקטיפה שבשטריימל התנמכה, השטריימל התרחב לצדדים וגבה ביותר.
  23. ↑ ספר השיחות תש"ג, עמוד 14, ספר השיחות תרצ"ו עמוד 303
  24. ↑ יומן הרב אליהו חיים אלטהויז, שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז
  25. ↑ רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "סיפורי חסידים" על התורה עמוד 237
  26. ↑ הרב טוביה בלוי, גרטל, סירטוק, קנייטש קישור שטורעם
  27. ↑ לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער ציונית)
  28. ↑ לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת 16:12 זושא וולף, לשמך תן כבוד, עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, ניסן תשע"ו.
  29. ↑ תורת מנחם תשמ"ח חלק א', עמוד 339
  30. ↑ לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת
  31. ↑ הוספה ללקוטי שיחות בחלק ט' דף 276 בשולי הגליון, ובספר המנהגים עמוד 9 בשולי הגליון, וראה כאן וכאן
  32. ↑ חולין קל"ח עמוד א'
  33. ↑ פסקי דינים לצ"צ בתחילתו
  34. ↑ בית חדש על על אורח חיים סימן ח' סעיף א', דיבור המתחיל 'ומכסה'
  35. ↑ ט"ז(מגן אברהם) על אורח חיים סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"
  36. ↑ משנה ברורה על אורח חיים סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"
  37. ↑ משנה ברורה, אורח חיים סימן צ"א סעיך קטן י"ב:"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"
  38. ↑ מאמר דיבור המתחיל "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164
  39. ↑ ימי בראשית עמוד 67, וראה שם בעמוד 75 שהכיפה הפנימית ניתנה לרב ישראל ג'ייקובסון והחיצונית לרב שמואל לויטין
  40. ↑ השונה מרעלק בכך שהיא עשויה ממשי שחוק ולא מבד רגיל, למרות שכיום לרוב מיוצרת הקפוטה מחומרים סינטטים
  41. ↑ מלבד התמים יצחק הורביץ, שכאשר הגיע ללמוד בישיבה הרבי הרש"ב הורה שלא יורו לו להוריד את הגארטל. שמועות וסיפורים חלק ג' עמ' 240. ראה אגרות קודש חלק י' עמוד שצד.
  42. ↑ ימי בראשית עמוד 55 ושיחות קודש קודם הנשיאות עמוד 138 הערה 2
  43. ↑ הנהגה זו החלה בין היתר בתומכי תמימים לוד כשהרב יצחק אקסלרוד והרב יוסף יצחק בוטמן הנהיגו כך.
  44. ↑ שלא שינו את שמם עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.
  45. ↑ פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".
  46. ↑ שיחת ה' טבת תשמ"ז
  47. ↑ רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.
  48. ↑ התמים (בית משיח) גיליון מב.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=לבוש_חסידי&oldid=710716"