חיבוט ערבה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב]]
-מנהג '''חביטת ערבה''', הנקרא גם בשם '''הושענות''' הוא [[מנהג]] המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של [[חול המועד סוכות]], '[[הושענא רבה]]', זכר למצוות ערבה ב[[בית המקדש]]. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה.
+מנהג '''חביטת [[ערבה]]''', הנקרא גם בשם '''הושענות''', הוא [[מנהג]] המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של [[חול המועד סוכות]], '[[הושענא רבה]]', זכר למצוות ערבה ב[[בית המקדש]]. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה.
 ==מקור המנהג==
-על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים.
+על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים.
-לאחר שחרב בית המקדש, מנהג נביאים זכר למקדש ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א.}}.
+כבר בזמן בית המקדש, היה מנהג הנביאים לחבוט ערבה בגבולי ישראל{{הערה|גמרא מסכת סוכה, מד, א.}} מעין מה שעושים בבית המקדש, ולאחר החורבן התפשט מנהג הנביאים אצל כל ישראל, ביום השביעי, ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע - זכר למקדש{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א. אף שמנהג הנביאים היה לחבוט בכל שבעת ימי החג, נקבע לחבוט רק ביום השביעי זכר למקדש שגם בו עיקר מצוות ערבה היה ביום השביעי.}}.
 חשיבות המנהג גדולה עד כדי כך שלפי זה נקבע הכלל שראש השנה לא יחול לעולם ביום ראשון, כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת ומנהג חיבוט ערבה לא יתבטל.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 *'''מספר הערבות''' - על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות{{הערה|פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.}}.
 *'''מספר החבטות''' - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את ה[[ה' גבורות]] ([[מנצפ"ך]]) ולהפוך אותם לחסדים{{הערה|שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.}}.
-*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.}}.
+*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהלים.}}.
 *'''הפרדת הערבות''' - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
 *'''זמן נטילת ההושענות''' - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה{{הערה|כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.}}.
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 *'''ערבות משומשות''' - על פי הסוד{{הבהרה|זה מופיע בגמרא מסכת סוכה מטעמים הלכתיים}}, אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים{{הערה|כף החיים תרס"ד, מב.}}.
 *'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}.
+*'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון".
-==נוסח חביטת ערבה==
+*'''סגולת המנהג''' - היו מקרים שהרבי הורה לקיים את מנהג חביטת הערבות עם חולים, כסגולה לרפואה{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש, עמוד 370. מענה לרב [[נחום טרבניק]] על בקשת ברכה של הרב [[משה פיינשטיין]] עבור אחד מידידיו.}}.
-אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח היהי רצון דלהלן:
-{{ציטוטון|יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים, וּמִנְהָגִים טּוֹבִים שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ וּזְכָר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ, וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה, תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה, וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִים טוֹבִים, וְהַיּוֹם הַזֶה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עוּזֶךָ חַמִשָׁה גְּבוּרוֹת מְמוּתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה וּתְנַשְּׁקֵנוּ בִּנְּשִׁיקַת פִּיךָ מְמַתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין, וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עוּזֶךָ בְּשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶךָ וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְךָ הַמִתְפַּלְל לְפָנֶיךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמַי וְתִמְחוֹל לִי חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַיו וְתִפְשׁוֹט, יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן:}}
 ==ראו גם==
@@ שורה 33: / שורה 30: @@
 * [[הושענות]]
 * [[הקפות]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרבי, [[לקוטי שיחות]] - חלק כ"ט, שיחת הושענא רבה
 ==קישורים חיצוניים==