חתן תורה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}. | בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}. | ||
בשם [[ | בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}. | ||
יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם 'חתם תורה' ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו | יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם ''''חתם''' תורה' על שם שבעלייה זו חותמים את מחזור הקריאה, ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו לדוגמה בדרכי משה תרס"ט, ב.}}. | ||
==הלכות ומנהגים== | ==הלכות ומנהגים== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה 'חתן תורה', כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו. | אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה 'חתן תורה', כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו. | ||
נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה| | נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה|טור, שולחן ערוך, וכף החיים תרסט ס"ק כד. על יסוד המסופר על דוד המלך שערך סעודה "לגמרה של תורה", ולפי זה עיקר המנהג להזמין את הציבור לסעודה הוא על החתן תורה דווקא.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ב[[סידור מהרי"ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין. | ב[[סידור מהרי"ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/01/גליון_המבשר_תורני_חול_המועד_סוכות.pdf הנבחר להשלים התורה]''', גליון 'המבשר - תורני' שבת חול המועד סוכות תשפ"ב, עמוד 8 | |||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||