דוד צבי אריה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
נולד בירושלים בשנת [[תר"ל]] לאביו, הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|1=הידוע בשם "שזבנ"י" על שם ספרו – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7950&pgnum=1 'נימוקי שזבנ"י'].}}. היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן{{הערה|דרך אביו - אמו של אביו, מרת שרה-רבקה, בתו של ה[[משה שניאורי|ר' משה]], בן אדמו"ר הזקן.}}. הוסמך על ידי גדולי הדור בתקופתו{{הערה|1=מטעם הבד"ץ האשכנזי בירושלים, רב העיר ירושלים, רבה הראשי של מצרים, ועוד.}}.
נולד בירושלים בשנת [[תר"ל]] לאביו, הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|1=הידוע בשם "שזבנ"י" על שם ספרו – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7950&pgnum=1 'נימוקי שזבנ"י'].}}. היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן{{הערה|דרך אביו - אמו של אביו, מרת שרה-רבקה, בתו של ה[[משה שניאורי|ר' משה]], בן אדמו"ר הזקן.}}. הוסמך על ידי גדולי הדור בתקופתו{{הערה|1=מטעם הבד"ץ האשכנזי בירושלים, רב העיר ירושלים, רבה הראשי של מצרים, ועוד.}}.


לאחר פטירת אביו, בשנת [[תרמ"ב]], גילה הרצד"א שטר 'תנאים' שכתב אביו עבורו, עם בתו של הרב [[דובער אשכנזי]]{{הערה|1=כנהוג באותם ימים, לשדך את הילדים בעודם קטנים.}}. הוא נסע ל[[חברון]], התחתן עם בתו של הרב דובער, שהיה גם חותנם של הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שמאז היו גסיו.
לאחר פטירת אביו, בשנת [[תרמ"ב]], גילה הרצד"א [[שטר תנאים]] שכתב אביו עבורו, עם בתו של הרב [[דובער אשכנזי]]{{הערה|1=כנהוג באותם ימים, לשדך את הילדים בעודם קטנים.}}. הוא נסע ל[[חברון]], התחתן עם בתו של הרב דובער, שהיה גם חותנם של הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שמאז היו גסיו.


===פועלו===
===פועלו===
שורה 35: שורה 35:
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]

גרסה אחרונה מ־16:11, 10 במאי 2024

הרב דוד צבי אריה שניאורסון

הרב דוד צבי אריה שניאורסון (מכונה "הרצד"א"; תר"ל - כ"ז באב תש"ח), היה מצאצאי אדמו"ר הזקן, עורך דין תלמודי[1] שסייע בגאולת בתים בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים בשנת תר"ל לאביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון[2]. היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן[3]. הוסמך על ידי גדולי הדור בתקופתו[4].

לאחר פטירת אביו, בשנת תרמ"ב, גילה הרצד"א שטר תנאים שכתב אביו עבורו, עם בתו של הרב דובער אשכנזי[5]. הוא נסע לחברון, התחתן עם בתו של הרב דובער, שהיה גם חותנם של הרב מנחם מענדל נאה והרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב, שמאז היו גסיו.

פועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה עורך דין תלמודי שנים רבות, אך גם התבקש לסייע במקרים קשים שנידונו בערכאות הערביים בירושלים. הרצד"א ערך פעילות רבה לפדיית המבנים מסביב לכותל המערבי[6]. את פעילות זו החל, ככל הנראה, בהשפעת גיסו - הרב מנחם מענדל נאה, שקיבל על כך הוראה מאדמו"ר הרש"ב לפעול ככול האפשר לרכישת הבתים הצמודים לכותל המערבי[7]. כמו כן פעל רבות לפדיית קברי הסנהדרין. רכש עוד אדמות רבות בארץ ישראל. בזמן המלחמה בין טורקיה לאיטליה, גורשו כל האזרחים האיטלקים למצרים – ביניהם הרדצ"א. מאוחר יותר, בזמן בו עבר הרבי הריי"צ במצרים, בדרך לביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש, נפגש עם אדמו"ר הריי"צ וסייע לו בביקור (ראה בפסקה הבאה).

נפטר כ"ז אב תש"ח.

קשריו עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום שלישי כ"ט תמוז תרפ"ט ירד הרבי הריי"צ אל חופי אלכסנדריה, ובין מקבלי פניו היו הגיסים - הרב מנחם מענדל נאה והרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, גיסיו של הרדצ"א. בעת שהותו של הרבי במלון 'רג'ינה פאלס' דאג לו הרדצ"א לאוכל כשר. במהלך הסיור בארץ הקודש, בניו של הרדצ"א, ר' משה יצחק שניאורסון, שהוזכר פעמים רבות ביומן הנסיעה של הרבי הריי"צ, ואף הוזמן לחתונת ביתו של הרבי הריי"צ, הרבנית שיינא, ור' שניאור זלמן שניאורסון, תמך ברבי הריי"צ וגם הוא הוזמן לחתונת הרבנית שיינא. ביום שישי י"ז מנחם אב הגיע הרבי לאלסנדריה, שם קיבל את פניו הרדצ"א. מאוחר יותר, נכנס הרדצ"א לרבי ל'יחידות', בקשר לקניית קברי הסנהדרין. ה'יחידות' נמשכה ארבע שעות!

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בימינו "טוען רבני".
  2. הידוע בשם "שזבנ"י" על שם ספרו – 'נימוקי שזבנ"י'.
  3. דרך אביו - אמו של אביו, מרת שרה-רבקה, בתו של הר' משה, בן אדמו"ר הזקן.
  4. מטעם הבד"ץ האשכנזי בירושלים, רב העיר ירושלים, רבה הראשי של מצרים, ועוד.
  5. כנהוג באותם ימים, לשדך את הילדים בעודם קטנים.
  6. רבני העדה החרדית והרב קוק נחלצו לעזרתו, והשפיעו על עסקנים נוספים לסייע לו.
  7. חשיפה: הרבי הרש"ב הורה לרכוש בתים בצמוד לכותל