סדר יומו של הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(פחות קשור, אבל עדיין...)
 
(20 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''סדר יומו של הרבי''' הינו סדר יום קבוע הן בימות החול והן בשבתות ובמועדים. סדר זה השתנה מעט החל מתקופת [[משפט הספרים]], במהלכה הרבה לפקוד את [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], דבר שהמשיך גם לאחר מכן, וכן מספר שינויים עיקריים שהחלו בעקבות הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]].
'''סדר יומו של הרבי''' הינו סדר יום קבוע הן בימות החול והן בשבתות ובמועדים. סדר זה השתנה מעט החל מתקופת [[משפט הספרים]], במהלכה הרבה לפקוד את [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], דבר שהמשיך גם לאחר מכן, וכן מספר שינויים עיקריים שהחלו בעקבות הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]].


על אף עיסוקיו הרבים, מקדיש הרבי שעות רבות ביום ל[[לימוד התורה]], וממעט מאוד ב[[שינה]], כפי שהעיד עליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 280.}} ש"בשעה [[ארבע]] לפנות בוקר הוא לעולם לא ישן. או שעוד לא הלך לישון, או שכבר התעורר. בנוסף, הרבי מעולם לא יצא לחופשה{{הערה|בטענה שאם יצא לחופשה כשהוא יחזור כל העבודה רק תמתין לו, והוא יצטרך לעבוד קשה יותר.}}, וסדר יומו הינו קבוע מכיון שמעולם לא יצא מ-[[770]] לצורך פגישות או אירועים.
על אף עיסוקיו הרבים, מקדיש הרבי שעות רבות ביום ל[[לימוד התורה]], וממעט מאוד ב[[שינה]], כפי שהעיד עליו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 280.}} ש"בשעה [[ארבע]] לפנות בוקר הוא לעולם לא ישן. או שעוד לא הלך לישון, או שכבר התעורר". בנוסף, הרבי מעולם לא יוצא לחופשה{{הערה|בטענה שאם יצא לחופשה כשהוא יחזור כל העבודה רק תמתין לו, והוא יצטרך לעבוד קשה יותר.}}, וסדר יומו הינו קבוע מכיון שמעולם לא יוצא מ-[[770]] לצורך פגישות או אירועים.


==השנים הראשונות==
==השנים הראשונות==
===ימות החול===
===ימות החול===
לפני התפילה היה הרבי אוכל "[[מזונות]]" ושותה [[כוס תה]] חם עם [[חלב]] יחד עם הרבנית{{הערה|[[מעשה מלך]], עמ' 4.}}, מידי יום חול הניח הרבי [[ארבע זוגות תפילין]]{{הערה|[[ליקוטי לוי יצחק]] [[אגרות קודש]] - אגרת תכ"ב, [[ימי מלך]], ח"ב, עמ' 901.}}, את ה[[תפילה]] החל בביתו, ולאחר מכן הגיע ל-[[770]] לקראת השעה 10:00 באמצעות [[מכונית]] שהייתה נהוגה בדרך כלל על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]]. בימים שני וחמישי, וכן ב[[ראש חודש]], כאשר הציבור הגיע ל[[קריאת התורה]], נכנס [[הרבי]] לבית הכנסת לשמוע את [[קריאת התורה]]{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 335.}}, ונותר בבית הכנסת עד לסיום התפילה, לאחריה חזר לחדרו ללמוד.
לפני התפילה היה הרבי אוכל "[[מזונות]]" ושותה [[כוס תה]] חם עם [[חלב]] יחד עם הרבנית{{הערה|[[מעשה מלך]], עמ' 4.}}, מידי יום חול הניח הרבי [[ארבע זוגות תפילין]]{{הערה|[[ליקוטי לוי יצחק]] [[אגרות קודש]] - אגרת תכ"ב, [[ימי מלך]], ח"ב, עמ' 901.}}, את ה[[תפילה]] החל בביתו, ולאחר מכן הגיע ל-[[770]] לקראת השעה 10:00 באמצעות [[מכונית]] שהייתה נהוגה בדרך כלל על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי]]. בימים שני וחמישי, וכן ב[[ראש חודש]], כאשר הציבור הגיע ל[[קריאת התורה]], נכנס [[הרבי]] לבית הכנסת לשמוע את [[קריאת התורה]]{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 335.}}, ונותר בבית הכנסת עד לסיום התפילה, לאחריה חזר לחדרו ללמוד.
הרבי היה מנצל כל זמן פנוי ל[[לימוד תורה]], ואף בלכתו ברחוב היה חוזר [[תניא בעל פה]]. את לימודו היה עושה הרבי לבדו ב[[חדר הרבי|בחדרו הקדוש]]{{הערה|מעשה מלך, עמ' 60.}}.


בשעות הבוקר, השיב הרבי על המכתבים הרבים שהגיעו כאשר [[הרבי]] מקפיד בעצמו לפתוח את המכתבים, ובדרך כלל השיב בעצמו בתמציתיות על גליון השואל, כשלאחר מכן המזכירים המופקדים על כך ערכו את התשובות והכניסו לרבי להגהה אחרונה ולחתימה. מכתבים הדורשים מענה מפורט יותר, נערמים בנפרד, ומאוחר יותר נכנס אחד המזכירים ומקליד את התשובה שהרבי מכתיב{{הערה|בימים שני וחמישי נפגש הרבי עם המזכיר [[ניסן מינדל]] למשך למעלה משעה, ובמהלך הפגישה העביר לו הוראות וראשי פרקים אותם היה לוקח לעבוד בביתו בלונג-ביץ'. רבים מהמכתבים העיוניים נכתבו על ידו כפי שהרבי הכתיב והורה לו.}}.
בשעות הבוקר, השיב הרבי על המכתבים הרבים שהגיעו כאשר [[הרבי]] מקפיד בעצמו לפתוח את המכתבים, ובדרך כלל השיב בעצמו בתמציתיות על גליון השואל, כשלאחר מכן המזכירים המופקדים על כך ערכו את התשובות והכניסו לרבי להגהה אחרונה ולחתימה. מכתבים הדורשים מענה מפורט יותר, נערמים בנפרד, ומאוחר יותר נכנס אחד המזכירים ומקליד את התשובה שהרבי מכתיב{{הערה|בימים שני וחמישי נפגש הרבי עם המזכיר [[ניסן מינדל]] למשך למעלה משעה, ובמהלך הפגישה העביר לו הוראות וראשי פרקים אותם היה לוקח לעבוד בביתו בלונג-ביץ'. רבים מהמכתבים העיוניים נכתבו על ידו כפי שהרבי הכתיב והורה לו.}}.
שורה 17: שורה 15:
עד לשנת [[תשכ"ה]], הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה ב[[פרזידנט 1414|פינת הרחובות]] [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ו[[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]]. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי [[כוס תה]] ושוחח עם אמו כמחצית השעה.
עד לשנת [[תשכ"ה]], הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה ב[[פרזידנט 1414|פינת הרחובות]] [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ו[[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]]. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי [[כוס תה]] ושוחח עם אמו כמחצית השעה.


שעות אחר הצהריים הוקדשו ל[[לימוד תורה]] בעיון, כשלצורך כך ביקש הרבי פעמים רבות להביא לו ספרים מ[[ספריית ליובאוויטש]] הסמוכה, כאשר החדר עצמו היה בכל היממה עמוס בספרים וכל רגע היה מנוצל ללימוד. כאשר הרבי שהה לבדו בחדר פשט את הכובע ואת הסירטוק, אך שב ולבש אותם כאשר נכנס מישהו לחדר{{הערה|הנהגה זו השתנתה לאחר האירוע הבריאותי ב[[תשל"ח]] כאשר המזכירים כבר ראו את הרבי פעמים רבות ללא המעיל העליון, ומאז ואילך הפסיק להקפיד ללבוש את הסירטוק כאשר הם נכנסו, ולבש אותו רק כאשר נכנס מישהו אחר.}}.
שעות אחר הצהריים הוקדשו ל[[לימוד תורה]] בעיון, כשלצורך כך ביקש הרבי פעמים רבות להביא לו ספרים מ[[ספריית ליובאוויטש]] הסמוכה, כאשר החדר עצמו היה בכל היממה עמוס בספרים וכל רגע היה מנוצל ללימוד. כאשר הרבי שהה לבדו בחדר פשט את הכובע ואת הסירטוק, אך שב ולבש אותם כאשר נכנס מישהו לחדר{{הערה|מעשה מלך, עמ' 60, הנהגה זו השתנתה לאחר האירוע הבריאותי ב[[תשל"ח]] כאשר המזכירים כבר ראו את הרבי פעמים רבות ללא המעיל העליון, ומאז ואילך הפסיק להקפיד ללבוש את הסירטוק כאשר הם נכנסו, ולבש אותו רק כאשר נכנס מישהו אחר.}}.
 
הרבי העיד על עצמו בשנת תשמ"ג שכבר הרבה שנים שאינו משוחח עם אנשים בטלפון{{הערה|שיחת [[י"ז תמוז]] [[תשמ"ג]] -[https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:שיחת_יז_בתמוז_תשמג.png צילום קטע השיחה עם העדות] {{תמונה}}}}, עם זאת שני אנשים זכו שהרבי יתקשר אליהם וישוחח עימם{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]] (ראה ב[[הרב מרדכי אליהו#ציטוטים על הרבי]]), ובן אדמו"ר ניצול שואה (שעמד בקשר עם הרב אליעזר קאין אך לא חשף את שמו) ([[ארי סמית]] [[אבא (ספר)]] ח"ב פרק שליחות מאישיות סודית ע' 293, כפר חב"ד גליון 2046 ע' 51), עם זאת ישנם המפקפקים באמינות פרטי סיפורו של ניצול השואה, בין היתר הם מונים את הכחשתם של ר' משה לינק ושל בני משפחתו של ר' חנוך בן ארזונה שהוצגו כ(חלק) מהמקורות לסיפור ומנסים להצביע על טעויות עובדתיות הקיימות בסיפור ([//forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=63740 פורום אוצר החכמה תעלומת הבנש"ק]).}}.


פעמים רבות הלך הרבי לביתו בסביבות השעה 5:30 בצהריים, וישב לאכול ארוחת צהריים ולשוחח עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], ומיד לאחר מכן חזר ל-[[770]].
פעמים רבות הלך הרבי לביתו בסביבות השעה 5:30 בצהריים, וישב לאכול ארוחת צהריים ולשוחח עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], ומיד לאחר מכן חזר ל-[[770]].
שורה 26: שורה 26:


===הנסיעה לאוהל===
===הנסיעה לאוהל===
במשך השנים נהג הרבי לנסוע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] פעמיים בשבוע. בימים בהם נסע לאוהל יצא בצהריים ל[[מקווה טהרה]]{{הערה|מקוה נשים בדוקא.}}, ולאחר מכן נסע לאוהל ב[[רכב]] של המזכירות, כשבשנים מאוחרות יותר הוצמד ליווי משטרתי שחסם את צירי התנועה בדרך כדי להקל על הרבי את ההגעה מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.
עד [[כ"ז אדר א' תשנ"ב]] נהג הרבי לנסוע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] פעמיים בשבוע. בימים בהם נסע לאוהל יצא בצהריים ל[[מקווה טהרה]]{{הערה|מקוה נשים בדוקא.}}, ולאחר מכן נסע לאוהל ב[[רכב]] של המזכירות, כשבשנים מאוחרות יותר הוצמד ליווי משטרתי שחסם את צירי התנועה בדרך כדי להקל על הרבי את ההגעה מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.


הנסיעה לאוהל נערכה בדרך כלל בימי ראשון וחמישי{{הערה|כאשר החלה ה[[חלוקת דולרים]] ונוצר עומס גדול לנסוע לאוהל באותו יום שנערכת החלוקה שמסתיימת רק בשעות הצהריים, עשה הרבי [[התרת נדרים]] כדי להתחיל לנסוע ביום שני.}}, וההשתטחות על האוהל נמשכה בדרך כלל בין חמש לשבע שעות.
הנסיעה לאוהל נערכה בדרך כלל בימי ראשון וחמישי{{הערה|כאשר החלה ה[[חלוקת דולרים]] ונוצר עומס גדול לנסוע לאוהל באותו יום שנערכת החלוקה שמסתיימת רק בשעות הצהריים, עשה הרבי [[התרת נדרים]] כדי להתחיל לנסוע ביום שני.}}, וההשתטחות על האוהל נמשכה בדרך כלל בין חמש לשבע שעות.
שורה 32: שורה 32:
===יחידויות===
===יחידויות===
{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]]}}
בשנים הראשונות קיבל הרבי ל[[יחידות]] שלוש פעמים בשבוע, כשקבלת הקהל החלה בשעה שמונה בערב והסתיימה עם אור הבוקר. בימים בהם התקיימה יחידות שהסתיימה בשעת בוקר והיה זה יום שני או חמישי, התקיים מנין לקריאת התורה, ורק לאחריו נסע הרבי לביתו.
בשנים הראשונות קיבל הרבי ל[[יחידות]] שלוש פעמים בשבוע, כשקבלת הקהל החלה בשעה שמונה בערב והסתיימה עם אור הבוקר{{הערה|מעשה מלך, עמ' 78.}}, ולפעמים עד לשעה 10:00 - 11:00 ב[[בוקר]] שלמחרת{{הערה|מעשה מלך, עמ' 80.}}. בימים בהם התקיימה יחידות שהסתיימה בשעת בוקר והיה זה יום שני או חמישי, התקיים מנין לקריאת התורה, ורק לאחריו נסע הרבי לביתו.


בעקבות בקשת החסידים בחודש אדר תשכ"ה, הסכים הרבי להמעיט לילה אחד בשבוע מתוך שלושת הלילות, ומאז ועד שנת [[תשמ"א]] קיבל הרבי ליחידות רק פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי.
בעקבות בקשת החסידים בחודש אדר תשכ"ה, הסכים הרבי להמעיט לילה אחד בשבוע מתוך שלושת הלילות, ומאז ועד שנת [[תשמ"א]] קיבל הרבי ליחידות רק פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי.


===שבתות ומועדים===
===שבתות ומועדים===
תפילות השבת היו נערכות בקביעות בהשתתפות הרבי.
תפילות השבת נערכות בקביעות בהשתתפות הרבי.


עד לשנת [[תשכ"ה]], נהגה אמו של הרבי הרבנית חנה להיכנס לחדר הרבי אחר התפילה כדי לברך אותו בברכת [[שבת]] שלום, ולאחר מכן ליווה אותה הרבי עד הדלת, והמשיך ללוות אותה במבטו עד שנעלמה מהעין.
עד לשנת [[תשכ"ה]], נהגה אמו של הרבי הרבנית חנה להיכנס לחדר הרבי אחר התפילה כדי לברך אותו בברכת [[שבת]] שלום, ולאחר מכן ליווה אותה הרבי עד הדלת, והמשיך ללוות אותה במבטו עד שנעלמה מהעין.
שורה 48: שורה 48:
==השנים המאוחרות==
==השנים המאוחרות==
===ימות החול===
===ימות החול===
לאחר שבמשך שנה שלימה התפלל הרבי עם הציבור, כשחזר להתגורר באופן קבע ב-770 המשיך להתפלל עם הציבור את כל שלושת התפילות.
לאחר שבמשך שנה שלימה התפלל הרבי עם הציבור, כשעבר להתגורר באופן קבע ב-770 ממשיך להתפלל עם הציבור את כל שלושת התפילות.
 
בשנת [[תשמ"א]] הפסיק הרבי את היחידויות, ובמקום כך החל ב[[יחידות כללית]].


מאז [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]], החל הסדר הקבוע לפיו מתקיימת מידי יום ראשון [[חלוקת דולרים]] שהחלה כמחצית השעה לאחר סיום התפילה, ונמשכה עד לסיום התור בסביבות השעה 3:00 בצהריים.
מאז [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]], ועד לכ"ו אדר ראשון [[תשנ"ב]], החל הסדר הקבוע לפיו מתקיימת מידי יום ראשון [[חלוקת דולרים]] המתחילה כמחצית השעה לאחר סיום התפילה, ונמשכה עד לסיום התור{{הערה|בד"כ בסביבות השעה 3:00 בצהריים.}}.


לאחר שהרבי הפסיק להתוועד לרגל מועדים חסידיים בימות החול, החל הרבי בסדר חדש, וסימן בסיום התפילה כי ברצונו לומר [[שיחה]] לפני קהל ה[[חסידים]], ובדרך כלל לאחר סיום ה[[שיחה]] חילק דולר לצדקה. בשנים אלו החל הרבי גם לחלק קונטרסים שונים ובהם [[שיחות]] ו[[מאמרים]] שנבחרו על ידו לחלק לקהל החסידים.
לאחר שהרבי הפסיק להתוועד לרגל מועדים חסידיים בימות החול, החל הרבי בסדר חדש, ופעמים מסמן בסיום התפילה כי ברצונו לומר [[שיחה]] לפני קהל ה[[חסידים]], ובדרך כלל לאחר סיום ה[[שיחה]] מחלק דולר לצדקה. לפעמים מחלק הרבי גם קונטרסים שונים ובהם [[שיחות]] ו[[מאמרים]] שנבחרו על ידו לקהל החסידים.


==קישורים חיצוניים==
* '''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=832&CategoryID=205 כך הרבי חי]''', באתר חב"ד.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

גרסה אחרונה מ־03:58, 15 ביולי 2024

סדר יומו של הרבי הינו סדר יום קבוע הן בימות החול והן בשבתות ובמועדים. סדר זה השתנה מעט החל מתקופת משפט הספרים, במהלכה הרבה לפקוד את אוהל אדמו"ר הריי"צ, דבר שהמשיך גם לאחר מכן, וכן מספר שינויים עיקריים שהחלו בעקבות הסתלקות רעייתו הרבנית חיה מושקא.

על אף עיסוקיו הרבים, מקדיש הרבי שעות רבות ביום ללימוד התורה, וממעט מאוד בשינה, כפי שהעיד עליו אדמו"ר הריי"צ[1] ש"בשעה ארבע לפנות בוקר הוא לעולם לא ישן. או שעוד לא הלך לישון, או שכבר התעורר". בנוסף, הרבי מעולם לא יוצא לחופשה[2], וסדר יומו הינו קבוע מכיון שמעולם לא יוצא מ-770 לצורך פגישות או אירועים.

השנים הראשונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימות החול[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני התפילה היה הרבי אוכל "מזונות" ושותה כוס תה חם עם חלב יחד עם הרבנית[3], מידי יום חול הניח הרבי ארבע זוגות תפילין[4], את התפילה החל בביתו, ולאחר מכן הגיע ל-770 לקראת השעה 10:00 באמצעות מכונית שהייתה נהוגה בדרך כלל על ידי המזכיר חיים יהודה קרינסקי. בימים שני וחמישי, וכן בראש חודש, כאשר הציבור הגיע לקריאת התורה, נכנס הרבי לבית הכנסת לשמוע את קריאת התורה[5], ונותר בבית הכנסת עד לסיום התפילה, לאחריה חזר לחדרו ללמוד.

בשעות הבוקר, השיב הרבי על המכתבים הרבים שהגיעו כאשר הרבי מקפיד בעצמו לפתוח את המכתבים, ובדרך כלל השיב בעצמו בתמציתיות על גליון השואל, כשלאחר מכן המזכירים המופקדים על כך ערכו את התשובות והכניסו לרבי להגהה אחרונה ולחתימה. מכתבים הדורשים מענה מפורט יותר, נערמים בנפרד, ומאוחר יותר נכנס אחד המזכירים ומקליד את התשובה שהרבי מכתיב[6].

תוך כדי שעסק בתשובות על מכתבים, שיגר הרבי הוראות בענינים שונים באמצעות המזכירים שנכנסו אליו, וקיבל דיווחים מראשי העסקנים באירופה ובארץ הקודש באמצעות הרב חודקוב ששימש במקביל כיו"ר המרכז לעניני חינוך וכמנהל דסק המזכירות.

בשעה שלוש ורבע יצא הרבי להתפלל עם הציבור, ובדרכו לתפילה חילק במבואת הכניסה ל-770 מטבעות לצדקה לילדים שעמדו בצד הדרך. מקומו של הרבי היה בספסל הסמוך לדלת הכניסה הקרובה לחדרו, שם היה יושב כשפניו אל הציבור וגבו אל הקיר[7].

עד לשנת תשכ"ה, הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה בפינת הרחובות פרזידנט וקינגסטון. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי כוס תה ושוחח עם אמו כמחצית השעה.

שעות אחר הצהריים הוקדשו ללימוד תורה בעיון, כשלצורך כך ביקש הרבי פעמים רבות להביא לו ספרים מספריית ליובאוויטש הסמוכה, כאשר החדר עצמו היה בכל היממה עמוס בספרים וכל רגע היה מנוצל ללימוד. כאשר הרבי שהה לבדו בחדר פשט את הכובע ואת הסירטוק, אך שב ולבש אותם כאשר נכנס מישהו לחדר[8].

הרבי העיד על עצמו בשנת תשמ"ג שכבר הרבה שנים שאינו משוחח עם אנשים בטלפון[9], עם זאת שני אנשים זכו שהרבי יתקשר אליהם וישוחח עימם[10].

פעמים רבות הלך הרבי לביתו בסביבות השעה 5:30 בצהריים, וישב לאכול ארוחת צהריים ולשוחח עם הרבנית, ומיד לאחר מכן חזר ל-770.

לקראת חגים ומועדים מיוחדים, עוסק הרבי במהלך היום בעריכת המכתב כללי ובהגהת השיחות והמאמרים.

בימים בהם לא התקיימה יחידות, חזר הרבי לביתו הפרטי בסביבות השעה 10:00 בלילה[11], כשהוא לוקח איתו שק מכתבים עליהם היה עונה בחדר העבודה שבביתו הפרטי במשך הלילה. את הדרך לביתו עשה הרבי בדרך כלל בצעדה רגלית, למעט כאשר הרבנית הייתה מגיעה לקחת אותו[12], או כאשר אחד המזכירים היה יוצא גם כך לביתו.

הנסיעה לאוהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד כ"ז אדר א' תשנ"ב נהג הרבי לנסוע לאוהל אדמו"ר הריי"צ פעמיים בשבוע. בימים בהם נסע לאוהל יצא בצהריים למקווה טהרה[13], ולאחר מכן נסע לאוהל ברכב של המזכירות, כשבשנים מאוחרות יותר הוצמד ליווי משטרתי שחסם את צירי התנועה בדרך כדי להקל על הרבי את ההגעה מבלי להתעכב ברמזורים ופקקי תנועה.

הנסיעה לאוהל נערכה בדרך כלל בימי ראשון וחמישי[14], וההשתטחות על האוהל נמשכה בדרך כלל בין חמש לשבע שעות.

יחידויות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יחידות

בשנים הראשונות קיבל הרבי ליחידות שלוש פעמים בשבוע, כשקבלת הקהל החלה בשעה שמונה בערב והסתיימה עם אור הבוקר[15], ולפעמים עד לשעה 10:00 - 11:00 בבוקר שלמחרת[16]. בימים בהם התקיימה יחידות שהסתיימה בשעת בוקר והיה זה יום שני או חמישי, התקיים מנין לקריאת התורה, ורק לאחריו נסע הרבי לביתו.

בעקבות בקשת החסידים בחודש אדר תשכ"ה, הסכים הרבי להמעיט לילה אחד בשבוע מתוך שלושת הלילות, ומאז ועד שנת תשמ"א קיבל הרבי ליחידות רק פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי.

שבתות ומועדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילות השבת נערכות בקביעות בהשתתפות הרבי.

עד לשנת תשכ"ה, נהגה אמו של הרבי הרבנית חנה להיכנס לחדר הרבי אחר התפילה כדי לברך אותו בברכת שבת שלום, ולאחר מכן ליווה אותה הרבי עד הדלת, והמשיך ללוות אותה במבטו עד שנעלמה מהעין.

שנת האבלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ב שבט תשמ"ח הסתלקה הרבנית חיה מושקא, והרבי העתיק את מגוריו למשך שנה שלימה לביתו הפרטי שם התקיימו התפילות ומשם המשיך הרבי להנהיג את החסידים ולומר שיחות.

ברוב השבתות חזר הרבי ל-770, ובשבתות בהם התקיימה התפילה בביתו הפרטי, הורה להביא מערב שבת את מיני המתיקה שזורקים על החתנים שעולים לתורה.

השנים המאוחרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימות החול[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שבמשך שנה שלימה התפלל הרבי עם הציבור, כשעבר להתגורר באופן קבע ב-770 ממשיך להתפלל עם הציבור את כל שלושת התפילות.

בשנת תשמ"א הפסיק הרבי את היחידויות, ובמקום כך החל ביחידות כללית.

מאז י"א ניסן תשמ"ו, ועד לכ"ו אדר ראשון תשנ"ב, החל הסדר הקבוע לפיו מתקיימת מידי יום ראשון חלוקת דולרים המתחילה כמחצית השעה לאחר סיום התפילה, ונמשכה עד לסיום התור[17].

לאחר שהרבי הפסיק להתוועד לרגל מועדים חסידיים בימות החול, החל הרבי בסדר חדש, ופעמים מסמן בסיום התפילה כי ברצונו לומר שיחה לפני קהל החסידים, ובדרך כלל לאחר סיום השיחה מחלק דולר לצדקה. לפעמים מחלק הרבי גם קונטרסים שונים ובהם שיחות ומאמרים שנבחרו על ידו לקהל החסידים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ימי בראשית עמוד 280.
  2. ↑ בטענה שאם יצא לחופשה כשהוא יחזור כל העבודה רק תמתין לו, והוא יצטרך לעבוד קשה יותר.
  3. ↑ מעשה מלך, עמ' 4.
  4. ↑ ליקוטי לוי יצחק אגרות קודש - אגרת תכ"ב, ימי מלך, ח"ב, עמ' 901.
  5. ↑ ימי בראשית, עמ' 335.
  6. ↑ בימים שני וחמישי נפגש הרבי עם המזכיר ניסן מינדל למשך למעלה משעה, ובמהלך הפגישה העביר לו הוראות וראשי פרקים אותם היה לוקח לעבוד בביתו בלונג-ביץ'. רבים מהמכתבים העיוניים נכתבו על ידו כפי שהרבי הכתיב והורה לו.
  7. ↑ אך היה מכסה את פניו באמצעות הישענות על כף היד.
  8. ↑ מעשה מלך, עמ' 60, הנהגה זו השתנתה לאחר האירוע הבריאותי בתשל"ח כאשר המזכירים כבר ראו את הרבי פעמים רבות ללא המעיל העליון, ומאז ואילך הפסיק להקפיד ללבוש את הסירטוק כאשר הם נכנסו, ולבש אותו רק כאשר נכנס מישהו אחר.
  9. ↑ שיחת י"ז תמוז תשמ"ג -צילום קטע השיחה עם העדות קובץ תמונה
  10. ↑ הרב מרדכי אליהו (ראה בהרב מרדכי אליהו#ציטוטים על הרבי), ובן אדמו"ר ניצול שואה (שעמד בקשר עם הרב אליעזר קאין אך לא חשף את שמו) (ארי סמית אבא (ספר) ח"ב פרק שליחות מאישיות סודית ע' 293, כפר חב"ד גליון 2046 ע' 51), עם זאת ישנם המפקפקים באמינות פרטי סיפורו של ניצול השואה, בין היתר הם מונים את הכחשתם של ר' משה לינק ושל בני משפחתו של ר' חנוך בן ארזונה שהוצגו כ(חלק) מהמקורות לסיפור ומנסים להצביע על טעויות עובדתיות הקיימות בסיפור (פורום אוצר החכמה תעלומת הבנש"ק).
  11. ↑ בשנים מוקדמות יותר, נותר הרבי ב-770 עד כשעתיים אחר חצות, וגם הגיע ל-770 בבוקר בשעה מעט מאוחרת יותר.
  12. ↑ בימים שהגיעה לבקר את אמה הרבנית נחמה דינה, פעמיים בשבוע.
  13. ↑ מקוה נשים בדוקא.
  14. ↑ כאשר החלה החלוקת דולרים ונוצר עומס גדול לנסוע לאוהל באותו יום שנערכת החלוקה שמסתיימת רק בשעות הצהריים, עשה הרבי התרת נדרים כדי להתחיל לנסוע ביום שני.
  15. ↑ מעשה מלך, עמ' 78.
  16. ↑ מעשה מלך, עמ' 80.
  17. ↑ בד"כ בסביבות השעה 3:00 בצהריים.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=סדר_יומו_של_הרבי&oldid=702281"