הסבא משפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:33, 25 במרץ 2024

הסבא משפולי (באידיש דּעֶר שפּאָלעֶר זֵיידֶע, שמו המלא הינו: רבי יהודה אריה לייב גרונדי) (כ"ה כסלו תפ"ה - ו' תשרי תקע"ב) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, וידיד קרוב של אדמו"ר הזקן. מקום קבורתו בשפולי^[1].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר שפולה בנר ראשון של חג החנוכה תפ"ה לאביו רבי ברוך, בברכתו של הבעל שם טוב שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.

בהיותו בן שלש שנים ביקר את הבעל שם טוב והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם^[2].

הוא היה מתלמידי ר' פנחס מקוריץ ואחר כך - של הבעל שם טוב, ואחר כך של המגיד ממעזריטש ואחר כך של התולדות יעקב יוסף מפולנאה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.

התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה, והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד "שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות".

ספרן של צדיקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספרן של צדיקים

אדמו"ר הריי"צ סיפר, שרבינו הזקן כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.

הרבי אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין חדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה^[3].

הערכתו הנפלאה לאדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, כגון בהמה וכדומה. בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה בליאזנא בעת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לאדמו"ר הזקן ״איר גייט צו דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. אדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר שמכיון ששורש נשמתו משם ב"ן שכנגד ספירת המלכות שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל נשמות אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר)^[4].

פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת בית הכנסת אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז" (אוי, אתם לגמרי לא יודעים מי זה [מה דרגתו])^[5].

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: סטמבלר, גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.

תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק^[6] הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי (רבי שלום מבעלזא) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".

רבי דוד יצחק אייזיק רבינוביץ' מסקוליא כותב בספרו^[7] כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת בית שמאי, אבל שיטת בית הלל אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (יז, א) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו^[8] שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.

חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לייב שרה'ס
ניגון קול ביער הסבא משפולי היה מנגן ניגון זה קודם קריאת שמע שעל המיטה או לפני תיקון חצות
ניגון הופ קוזק ניגון שמקורו בסבא משפולי

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקט דברי אדמו"רי חב"ד וסיפורי חסידים הקשורים לסבא משפולי.
הרב משה לוי יצחק לאופר, תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי חסידות חב"ד, פרדס חב"ד גליון 19, עמוד 297.
הסעודה השנתית של צאצאי הסבא משפולי בכפר חב"ד -

הערות שוליים

↑ אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב
↑ כך העיד בפני אדמו"ר הזקן כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר היום יום, י"ד טבת.
↑ התוועדות שבת פרשת מקץ תשכ"ב. אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג.
↑ במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.
↑ איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה.
↑ תהלים פרק קמז, טז
↑ תהלה לדוד קיט, לט
↑ ליקוטי אמרים - פרק י"ב

[1] אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב

[2] כך העיד בפני אדמו"ר הזקן כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר היום יום, י"ד טבת.

[3] התוועדות שבת פרשת מקץ תשכ"ב. אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג.

[4] במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.

[5] איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה.

[6] תהלים פרק קמז, טז

[7] תהלה לדוד קיט, לט

[8] ליקוטי אמרים - פרק י"ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''הסבא משפאלע''' ובאידיש '''דער שפאלער זיידע''' שמו היה רבי אריה לייב בן רבי ברוך. מתלמידי ר' פינחס
+[[קובץ:תמונת האוהל של הסבא משפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת האוהל הישן של הסבא משפולי בעיר שפולי, כל הזכויות שמורות למכון "אור הגנוז"]]
-מקוריץ ואח"כ – של הבעל שם טוב, ואחר כך של המגיד ממעזריטש. היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.
+'''הסבא מ[[שפולה|שפולי]]''' (באידיש '''דּעֶר שפּאָלעֶר זֵיידֶע''', שמו המלא הינו: '''רבי יהודה אריה לייב גרונדי''') ([[כ"ה כסלו]] תפ"ה - [[ו' תשרי]] [[תקע"ב]]) היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]], וידיד קרוב של [[אדמו"ר הזקן]].
+מקום קבורתו בשפולי{{הערה|אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב}}.
-בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים
+==תולדות חיים==
-ראה את הבעש"ט "און ער האט מיר ארויפגעלייגט דע הייליגע האנט אויפ'ן הארצען און פון
+נולד בעיר שפולה ב[[כ"ה כסלו|נר ראשון של חג החנוכה]] תפ"ה לאביו רבי ברוך, בברכתו של [[הבעל שם טוב]] שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.
-יעמאלט אן איז מיר ווארעם". [=והוא הניח ידו הקדושה על לבי, ומני אז חם לי]. היום יום י"ד טבת.
+בהיותו בן שלש שנים ביקר את הבעל שם טוב והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם{{הערה|כך העיד בפני [[אדמו"ר הזקן]] כשביקר אצלו בסביבות שנת [[תקס"ט]]. הסיפור נדפס בספר [[היום יום]], [[י"ד טבת]].}}.
-== ספרן של צדיקים ==
+הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]] ואחר כך של [[התולדות יעקב יוסף]] מפולנאה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.
-[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב
+התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה, והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד {{ציטוטון|שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות}}.
-השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.
-[[הרבי]] אמר על סיפור זה:  הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך
+==ספרן של צדיקים==
-אני שמעתי את שני העניינים אלו בחדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה. התוועדות ש"פ מקץ תשכ"ב.
+{{ערך מורחב|ספרן של צדיקים}}
+[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.
-== מבזה את עצמו ==
+[[הרבי]] אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין [[הסתלקות]] ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב{{מונחון|חדא מחתא|בבת אחת}}, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה{{הערה|1=[[התוועדות]] שבת פרשת מקץ [[תשכ"ב]]. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2853 אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג].}}.
+== הערכתו הנפלאה לאדמו"ר הזקן==
+הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, כגון [[בהמה]] וכדומה. בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה ב[[ליאזנא]] בעת נשיאות כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לאדמו"ר הזקן ״איר גייט צו דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי [[אדמו"ר מהר"ש|כ"ק אאמו"ר]] שמכיון ששורש נשמתו משם [[ב"ן]] שכנגד [[ספירת המלכות]] שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל [[נשמה|נשמות]] אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר){{הערה|1=במוצאי [[שבת קודש]] פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.}}.
-הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, בהמה וכו'.
+פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת [[בית הכנסת]] אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז" (אוי, אתם לגמרי לא יודעים מי זה [מה דרגתו]){{הערה|איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה.}}.
-פעם היה בליאזנע בעת נשיאות כ"ק [[רבינו הגדול]], והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו
-הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה
-בהר הוי' כו'".
-וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לכ"ק רבינו הגדול איר "גייט צום דעם אלטן בהמה"
+==צאצאיו==
-[=אתם הולכים אל הבהמה הזקנה]. והתחיל לבזות את עצמו כו'.
+על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: [[סטמבלר (פירושונים)|סטמבלר]], גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.
-ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר (היינו כ"ק אאזמו"ר זצוקלללה"ה. הכותב) דלהיות נשמתו משם ב"ן לכן
+==תורתו==
-קרא עצמו בשם בהמה. וד"כ נשמות אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא
+דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק{{הערה|תהלים פרק קמז, טז}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי ([[רבי שלום מבעלזא]]) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".
-שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר). במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.
+רבי [[דוד יצחק אייזיק רבינוביץ']] מסקוליא כותב בספרו{{הערה|תהלה לדוד קיט, לט}} כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת [[בית שמאי]], אבל שיטת [[בית הלל]] אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (יז, א) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}} שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.
-== הסבא משפולי הוא רבי לייב שרה'ס! ==
+חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.
-בשיחת שבת פרשת אחרי תש"ל, התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא
+==ראו גם ==
-משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם:
+*[[לייב שרה'ס]]
-כיוון שמדברים כבר בעניין הספק, הרי כאן המקום לבאר עוד עניין שדובר אודותיו באחרון
+*[[ניגון קול ביער]] הסבא משפולי היה מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] או לפני תיקון חצות
-של פסח, שדובר בקשר לסבא משפאליע ובקשר לר' לייב שרה'ס, וקישרו זאת שזה אותו אדם,
+* [[ניגון הופ קוזק]] ניגון שמקורו בסבא משפולי
-והגיעה הקושיה: כיצד אפשר לומר שהסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס היו שניהם אותו בן
-אדם?
-אבל מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע
+== קישורים חיצוניים ==
-לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים
+*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf לקט דברי אדמו"רי חב"ד וסיפורי חסידים הקשורים לסבא משפולי].
-שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות
+*הרב משה לוי יצחק לאופר, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי [[חסידות חב"ד]]]''', פרדס חב"ד גליון 19, עמוד 297.
-לבעל-שם-טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים
+*[https://chabad.info/news/123336/ הסעודה השנתית של צאצאי הסבא משפולי בכפר חב"ד] - {{אינפו}}
-- שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם.
-ומה ששואלים, שבספר רז' המלאך כתוב ששם אמו היה שרה, ואצל הסבא משפאליע יש שם
+{{הערות שוליים}}
-אחר - הרי זו אינה ראייה, כיוון שאפילו אצל ר' לוי יצחק מבארדיטשוב, שהוא היה מפורסם, יש
+[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
-ספק מה שם אמו - שמובא ב"קב נקי" שהוא ראה פדיון של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ששם כתוב
+[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
-שמה של אמו אחרת מכפי שכתוב בכל מקום, שלכן הוא אומר שבמקומות האחרים זוהי טעות
-- ויכול להיות שהוא צודק, אבל על כל פנים אנו רואים שאפילו בנוגע לר' לוי יצחק מברדיטשוב
-גם יש ספק כיצד קראו לאמו.
-כך גם בנוגע לסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס, שאין להביא ראיה משם האמא. הרי יכול להיות
-שהוסיפו לה שם, או שהיו לה שלושה שמות, או שהחליפה שם וכו'.
-לכן אמרתי, שהם היו אותו אדם. ועד שימצא בוודאות שהם היו שני אנשים נפרדים, יישאר
-הביאור מדוע בחרו לנגן את הניגון שלו באחרון של פסח, כפי שדובר באחרון של פסח, ואם לא,
-נחפש ביאור שני - אם בכלל צריך ביאור, כיוון שבהחלט ייתכן ניגון לא מצד המחבר, אלא מצד
-תוכן הניגון, וכפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר נהג לבאר כמה פעמים תוכן של ניגון, יכול להיות שמנגנים
-זאת מצד תוכן הניגון, שבעל מנגן יכול להסביר זאת.
-אבל עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים,
-ושני יארצייט נפרדים, ושמות שונים של האמא, והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר
-ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל.