ניגון שמחה (הבה נגילה) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. | |||
יש אומרים שהניגון מגיע ממקור יותר קדום מחסידי פולין. ואכן ב[[חסידות בעלזא]] מקובלים שבעה ניגונים עתיקים שאותם מנגנים ב[[שמחת תורה]], המיוחסים לדבריהם ל'מגיד' (הכוונה לפי רוב הדיעות היא אל [[המגיד ממעזריטש]]) כשהניגון השביעי שאיתו מזמרים בהקפה השביעית (המכוון כנגד [[ספירת המלכות]]) הוא ניגון זה. אצל האדמו"ר מ[[סקווירא]] נוהגים לנגן ניגון זה אחר עריכת השולחן בליל [[שמחת תורה]] כשהציבור כולו, כולל שולחן המזרח, עומד על רגליו ברקידה עצומה ושמחה רבה, ומקובל אצלם שהיו מנגנים ניגון זה בעת ההקפות בחצר סקווירא ב[[אוקראינה]]. | |||
הניגון הושר ב[[ליובאוויטש]] בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בנוכחות [[הרבי הרש"ב]]. | הניגון הושר ב[[ליובאוויטש]] בעת ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בנוכחות [[הרבי הרש"ב]]. | ||
במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה עורו אחים | במשך הזמן התגלגל הניגון אל ה[[ציונים]] שסיפחו אותו למנגינות המזוהות עם תנועת הציונות, כשהם מצמידים לו את המילים {{ציטוטון|הבה נגילה ונשמחה, הבה נרננה, עורו אחים בלב שמח.}}, מילים המבטאות הוללות ופריקת עול. מאז נמנעו חצרות רבות לנגן אותו על-מנת ליצור ניתוק ובידול מתנועת הציונות וסממניה (למעט חסידות סקווירא, בה המשיכו לנגנו בשמחת תורה). בחסידות בעלז בה נהגו לנגנו בהקפה השביעית בשמחת תורה - החלו לנגן במקומו בהקפה השביעית את הניגון אותו נגנו בהקפה הראשונה. | ||
בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה. | בין חלק מחסידי חב"ד הקפידו על כך, בעוד וחלקם טענו כי אין להקפיד על כך לאחר שהניגון נוגן בפני הרבי הרש"ב. לפועל בהתוועדויות של [[הרבי הריי"צ]] וכן של [[הרבי]] לא ניגנו ניגון זה. | ||
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] בשנת תשע"ו, הורה [[ישראל הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מ[[טאלנא]]. שנה לאחר מכן הורה גם [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] לחזור ולנגנו בהקפה השביעית. | ב[[חול המועד]] [[סוכות]] בשנת תשע"ו, הורה [[ישראל הגר|האדמו"ר מוויז'ניץ]] כי היות וחדלו מלעשות שימוש בניגון יש לחזור ולנגנו, כשבעקבותיו הודיע על כך גם האדמו"ר מ[[טאלנא]]. שנה לאחר מכן הורה גם [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] לחזור ולנגנו בהקפה השביעית. וכן קרא גם הרב [[יצחק גינזבורג]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*על הניגון, הפסקת השימוש בו והחזרה להשתמש בו בחצרות החסידיות - הרב [[נחום גרינוולד]], '''וקחו לכם מזימרת הארץ''' בתוך [[היכל הבעש"ט]] גיליון מ"א, עמוד פא | *על הניגון, הפסקת השימוש בו והחזרה להשתמש בו בחצרות החסידיות - הרב [[נחום גרינוולד]], '''וקחו לכם מזימרת הארץ''' בתוך [[היכל הבעש"ט]] גיליון מ"א, עמוד פא | ||
[[קטגוריה:ניגוני ריקוד]] | [[קטגוריה:ניגוני ריקוד]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]] | |||