תומכי תמימים רחובות: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (59 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=תומכי תמימים רחובות | |שם=תומכי תמימים רחובות | ||
|תמונה=מתחם ישיבת מאור מנחם .png | |תמונה=מתחם ישיבת מאור מנחם .png | ||
|כתובית=מתחם ישיבת מאור מנחם רחובות | |כתובית=מתחם הפנימייה של ישיבת מאור מנחם רחובות | ||
|אפיון=ישיבה קטנה | |אפיון=ישיבה קטנה | ||
|תאריך יסוד=אלול תשנ"ה | |תאריך יסוד=אלול תשנ"ה | ||
|מיקום=רחוב חס"ם 11 רחובות | |||
|מיקום= | |||
|מייסד= | |מייסד= | ||
|ראש הישיבה=הרב [[חיים אהרון]] | |ראש הישיבה=הרב [[חיים אהרון]] | ||
|משגיח ראשי= הרב יוסף יצחק לוין | |משגיח ראשי= הרב יוסף יצחק לוין | ||
|משפיע ראשי=הרב יוסף יצחק לוין | |משפיע ראשי=הרב יוסף יצחק לוין | ||
|מנהל גשמי= | |מנהל גשמי=הרב שאול פייבישביץ | ||
|מספר תלמידים= | |מספר תלמידים=כ-110 | ||
|ספר פלפולים= | |ספר פלפולים= | ||
|קובץ הערות=רחובות הנהר | |קובץ הערות=רחובות הנהר | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
[[קובץ:חיים אהרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים אהרון]], ראש הישיבה]] | [[קובץ:חיים אהרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים אהרון]], ראש הישיבה]] | ||
[[קובץ:יוסף יצחק לוין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק לוין, משגיח בישיבה]] | [[קובץ:יוסף יצחק לוין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק לוין, משגיח בישיבה]] | ||
[[קובץ: | [[קובץ:שניאור זלמן ברוד.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב שניאור ברוד משפיע בישיבה.]] | ||
'''תומכי תמימים מאור מנחם''', היא [[ישיבה קטנה]] חבדי"ת בעיר [[רחובות]] | [[קובץ:רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בלימודם בבית הכנסת]] | ||
'''תומכי תמימים מאור מנחם''', היא [[ישיבה קטנה]] חבדי"ת בעיר [[רחובות]]. | |||
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-110 תלמידים. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב"ד בעיר בשנת [[תשנ"ה]] על ידי רב הקהילה, הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]; הוא פנה לרב [[חיים אהרן]] (שעבר לאחר הקמת הישיבה ל[[כפר חב"ד]]) ולרב זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה | {{להשלים}} | ||
הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב"ד בעיר בשנת [[תשנ"ה]] על ידי רב הקהילה, הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]; הוא פנה לרב [[חיים אהרן]] (שעבר לאחר הקמת הישיבה ל[[כפר חב"ד]]) ולרב זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה השניה החלו להצטרף אליה בחורים מכל רחבי הארץ. | |||
בישיבה פועל ארגון [[את"ה]]. בשנת [[תשס"ט]] הוחלפה מערכת קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם '[[רחובות הנהר]]' | בישיבה פועל ארגון [[את"ה]]. בשנת [[תשס"ט]] הוחלפה מערכת קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם '[[רחובות הנהר - תומכי תמימים רחובות|רחובות הנהר]]' ותפס מקום של כבוד בין קבצי ההערות. | ||
== מבנה הישיבה == | == מבנה הישיבה == | ||
הישיבה מתייחדת בכך שמתחם הלימוד הינו במתחם בית הכנסת של הקהילה המקומית. הדבר הינו תוצר של פשרה שהושגה באחד מבתי המשפט בארץ, שהובאה אליו עתירה לפיו המבנה שנבנה כמתחם לישיבה בשכונה לא דתית בעיר (שכיום הינה שכונה דתית בה מתגוררים רבים מהמגזר ה'ציוני דתי'), יפגע בצביונה "החילוני" כביכול של השכונה, כתוצאה מכך הוצעה פשרה לפיה תקבל הקהילה מתחם אחר בעיר (ששימש בעבר כ"בית ספר שז"ר" - ונמצא בסמוך מאוד למתחם בית הכנסת החב"די) עבור מוסדות הקהילה ובתוכם תלמוד תורה וישיבה, ובתמורה תוותר על המתחם הגדול שיועד לה. | הישיבה מתייחדת בכך שמתחם הלימוד הינו במתחם בית הכנסת של הקהילה המקומית. הדבר הינו תוצר של פשרה שהושגה באחד מבתי המשפט בארץ, שהובאה אליו עתירה לפיו המבנה שנבנה כמתחם לישיבה בשכונה לא דתית בעיר (שכיום הינה שכונה דתית בה מתגוררים רבים מהמגזר ה'ציוני דתי'), יפגע בצביונה "החילוני" כביכול של השכונה, כתוצאה מכך הוצעה פשרה לפיה תקבל הקהילה מתחם אחר בעיר (ששימש בעבר כ"בית ספר שז"ר" - ונמצא בסמוך מאוד למתחם בית הכנסת החב"די) עבור מוסדות הקהילה ובתוכם תלמוד תורה וישיבה, ובתמורה תוותר על המתחם הגדול שיועד לה. | ||
אומנם המתחם המקורי הינו נס גדול פלאי שקשור לכתיבה לרבי | אומנם המתחם המקורי הינו נס גדול פלאי שקשור לכתיבה לרבי ב[[אגרות קודש]]. הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי|גלוכובסקי]] סיפר כי כשכתב לילה לפני לרבי וביקש ברכה עבור הצלחת הקהילה במשפט, קיבל מענה שלא היה נראה כלל קשור לנושא הנכתב. המכתב היה מיועד ל[[זלמן שז"ר]] הידוע בקשריו ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]], ועסק בעניינים שונים. למחרת כשנסע ביחד עם הרב [[אלימלך שחר]] ור' ארז קרלנשטיין, הושמעה ברכב הקלטה אקראית של [[התוועדות]] של [[הרבי]] מאחת השנים ובהשגחה פרטית במהלך אחד מהניגונים שמעו את הרבי קורא "הרב גלוכובסקי" - מדובר כמובן על [[אברהם יעקב גלוכובסקי|אביו]] של הרב גלוכובסקי והדבר נתן הרגשה שהרבי מלווה אותם. בהגיעם, כששמע לאחר זמן קצר את הצעת הפשרה לפיה יהיו הם במתחם שז"ר בעיר, קישר זאת הרב גלוכובסקי באופן ישיר למענה שקיבל לילה לפני. כשבא לספר ע"כ לרב שחר ולרב קרלנשטיין, הקדימו הם וסיפרו בלי שאחד יודע מהשני, שאף הם כתבו לרבי לילה קודם, והמכתב היה מיועד לנמען - שז"ר. מענה מיוחד זה שקיבלו חייב אותם להסכים לכך. ואכן כיום פועל במקום "תלמוד תורה - לוי יצחק". | ||
מבנה נוסף במתחם שז"ר נוצל עד היום לגנים ומשרדים | מבנה נוסף במתחם שז"ר נוצל עד היום לגנים ומשרדים. בקומה השלישית במבנה ממוקם הזאל של הישיבה המשמש את ה[[תמימים]] ב[[שבת|שבתות]] ו[[חג|חגים]]. | ||
בשנת [[תש"פ]] בשיא משבר | בשנת [[תש"פ]] בשיא משבר ה[[קורונה]], פתחה הישיבה בסיוע הגביר הרב [[יוסף יצחק קריאף]], בקמפיין התרמה של כחצי מיליון שקל, כשחצי מיליון נוספים תרם הרב קריאף. הקמפיין היה בעל הצלחה אדירה והשיגו הם 1,188,715 - סכום שהוא למעלה מהמצופה. | ||
כחלק מקמפיין זה שופצו הפנימיות - פנימיית ש"ג (שופצה לפני תחילת הקמפיין) באופן מלא, ופנימיית ש"א וש"ב שופצה באופן חלקי. את הגנים הממוקמים במבנה | כחלק מקמפיין זה, שופצו הפנימיות - פנימיית ש"ג (שופצה לפני תחילת הקמפיין) באופן מלא, ופנימיית ש"א וש"ב שופצה באופן חלקי. את הגנים הממוקמים במבנה העבירו למקום אחר בעיר, ופנים המבנה שופץ מחדש ע"י ההנהלה כך שכיום יש בו "[[זאל]]" גדול ומרווח, חדר אוכל, כיתות ועוד. ובכך יש ל[[תמימים]] מקום קבוע הן לשבתות והן לימי הלימוד הרגילים. | ||
בשנים הראשונות בישיבה, סדרי הישיבה התקיימו ב[[ביהכנ"ס חב"ד רחובות]], בקומת ה'עזרת נשים' היו הכיתות, האולם המרכזי שימש כ'[[זאל]] בשעות הבוקר ובקומת הקרקע היה חדר האוכל, ובשעות הצהריים גם הזאל, דבר זה לא היה פשוט להנהלת הישיבה, אך מחמת החוסר במבנה נוסף, נאלצה הישיבה לשכון ביחד עם ביהכנ"ס, אך בשנת [[תשפ"א]] התרחש מפנה בישיבה, כאשר מבנה נוסף - שאף הוא נקרא בשם שז"ר, ובו השתמשה הישיבה בשבתות - הועבר לישיבה, כשלפני כן שכנו בו גני ילדים, ו[[מרכז אגרות קודש]], המבנה שופץ, וחוץ מגן ילדים אחד שנשאר שם, הועברו אליו הכיתות, חדר האוכל והזאל, דבר זה גרם לסדר בישיבה, כשלא נאלצה להיות עם ביהכנ"ס באותו מבנה. | |||
==צוות הישיבה== | ==צוות הישיבה== | ||
* [[ראש הישיבה]] - הרב [[חיים אהרן]] | * [[ראש הישיבה]] - הרב [[חיים אהרן]] | ||
* [[משגיח | * [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני- הרב יוסף יצחק לוין | ||
* משפיע ראשי - הרב יוסף יצחק לוין | |||
* משגיח - הרב שאול שלמה פייבישביץ | * משגיח - הרב שאול שלמה פייבישביץ | ||
* | * מדריך ראשי - הרב אפרים חרמץ | ||
;[[משפיע]]ים | ;[[משפיע]]ים | ||
* הרב בנימין שמעון קטורזה-שיעור א' | * הרב ברוך בנימין זאב מינצברג - שיעור א' | ||
* | * הרב בנימין שמעון קטורזה - שיעור א' | ||
* הרב יוסף יצחק לוין- שיעור ג' | * ר' [[שניאור זלמן ברוד]] - שיעור ב' | ||
* הרב יוסף יצחק לוין - שיעור ג' | |||
;[[ר"מים]] | |||
* הרב ברוך בנימין זאב מינצברג - שיעור א' | |||
* הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]] - שיעור א' | |||
* הרב משה ירוסלבסקי - שיעור ב' | |||
* הרב חיים אייגרמן - שיעור ג' | |||
===צוות הישיבה בעבר=== | ===צוות הישיבה בעבר=== | ||
* הרב [[יעקב לנצ'נר]] - ר"מ | * הרב [[יעקב לנצ'נר]] - ר"מ | ||
* הרב יוסף יצחק הכהן כץ | * הרב יוסף יצחק הכהן כץ. | ||
* ר' דני אהרון - מדריך ראשי. | |||
ר' שמעון ריינהולד - מדריך ראשי. | |||
{{תומכי תמימים}} | {{תומכי תמימים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]] | [[קטגוריה:ישיבות קטנות]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:30, 4 בנובמבר 2024
| תומכי תמימים רחובות | |
|---|---|
 מתחם הפנימייה של ישיבת מאור מנחם רחובות | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשנ"ה |
| מיקום | רחוב חס"ם 11 רחובות |
| ראש הישיבה | הרב חיים אהרון |
| משגיח ראשי | הרב יוסף יצחק לוין |
| משפיע ראשי | הרב יוסף יצחק לוין |
| מנהל גשמי | הרב שאול פייבישביץ |
| מספר תלמידים | כ-110 |
| קובץ הערות | רחובות הנהר |
תומכי תמימים מאור מנחם, היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות.
נכון לשנת הלימודים תשפ"ד מונה הישיבה כ-110 תלמידים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב"ד בעיר בשנת תשנ"ה על ידי רב הקהילה, הרב מנחם מענדל גלוכובסקי; הוא פנה לרב חיים אהרן (שעבר לאחר הקמת הישיבה לכפר חב"ד) ולרב זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה השניה החלו להצטרף אליה בחורים מכל רחבי הארץ.
בישיבה פועל ארגון את"ה. בשנת תשס"ט הוחלפה מערכת קובץ הערות התמימים ואנ"ש של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם 'רחובות הנהר' ותפס מקום של כבוד בין קבצי ההערות.
מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה מתייחדת בכך שמתחם הלימוד הינו במתחם בית הכנסת של הקהילה המקומית. הדבר הינו תוצר של פשרה שהושגה באחד מבתי המשפט בארץ, שהובאה אליו עתירה לפיו המבנה שנבנה כמתחם לישיבה בשכונה לא דתית בעיר (שכיום הינה שכונה דתית בה מתגוררים רבים מהמגזר ה'ציוני דתי'), יפגע בצביונה "החילוני" כביכול של השכונה, כתוצאה מכך הוצעה פשרה לפיה תקבל הקהילה מתחם אחר בעיר (ששימש בעבר כ"בית ספר שז"ר" - ונמצא בסמוך מאוד למתחם בית הכנסת החב"די) עבור מוסדות הקהילה ובתוכם תלמוד תורה וישיבה, ובתמורה תוותר על המתחם הגדול שיועד לה.
אומנם המתחם המקורי הינו נס גדול פלאי שקשור לכתיבה לרבי באגרות קודש. הרב גלוכובסקי סיפר כי כשכתב לילה לפני לרבי וביקש ברכה עבור הצלחת הקהילה במשפט, קיבל מענה שלא היה נראה כלל קשור לנושא הנכתב. המכתב היה מיועד לזלמן שז"ר הידוע בקשריו לרבי, ועסק בעניינים שונים. למחרת כשנסע ביחד עם הרב אלימלך שחר ור' ארז קרלנשטיין, הושמעה ברכב הקלטה אקראית של התוועדות של הרבי מאחת השנים ובהשגחה פרטית במהלך אחד מהניגונים שמעו את הרבי קורא "הרב גלוכובסקי" - מדובר כמובן על אביו של הרב גלוכובסקי והדבר נתן הרגשה שהרבי מלווה אותם. בהגיעם, כששמע לאחר זמן קצר את הצעת הפשרה לפיה יהיו הם במתחם שז"ר בעיר, קישר זאת הרב גלוכובסקי באופן ישיר למענה שקיבל לילה לפני. כשבא לספר ע"כ לרב שחר ולרב קרלנשטיין, הקדימו הם וסיפרו בלי שאחד יודע מהשני, שאף הם כתבו לרבי לילה קודם, והמכתב היה מיועד לנמען - שז"ר. מענה מיוחד זה שקיבלו חייב אותם להסכים לכך. ואכן כיום פועל במקום "תלמוד תורה - לוי יצחק".
מבנה נוסף במתחם שז"ר נוצל עד היום לגנים ומשרדים. בקומה השלישית במבנה ממוקם הזאל של הישיבה המשמש את התמימים בשבתות וחגים.
בשנת תש"פ בשיא משבר הקורונה, פתחה הישיבה בסיוע הגביר הרב יוסף יצחק קריאף, בקמפיין התרמה של כחצי מיליון שקל, כשחצי מיליון נוספים תרם הרב קריאף. הקמפיין היה בעל הצלחה אדירה והשיגו הם 1,188,715 - סכום שהוא למעלה מהמצופה.
כחלק מקמפיין זה, שופצו הפנימיות - פנימיית ש"ג (שופצה לפני תחילת הקמפיין) באופן מלא, ופנימיית ש"א וש"ב שופצה באופן חלקי. את הגנים הממוקמים במבנה העבירו למקום אחר בעיר, ופנים המבנה שופץ מחדש ע"י ההנהלה כך שכיום יש בו "זאל" גדול ומרווח, חדר אוכל, כיתות ועוד. ובכך יש לתמימים מקום קבוע הן לשבתות והן לימי הלימוד הרגילים.
בשנים הראשונות בישיבה, סדרי הישיבה התקיימו בביהכנ"ס חב"ד רחובות, בקומת ה'עזרת נשים' היו הכיתות, האולם המרכזי שימש כ'זאל בשעות הבוקר ובקומת הקרקע היה חדר האוכל, ובשעות הצהריים גם הזאל, דבר זה לא היה פשוט להנהלת הישיבה, אך מחמת החוסר במבנה נוסף, נאלצה הישיבה לשכון ביחד עם ביהכנ"ס, אך בשנת תשפ"א התרחש מפנה בישיבה, כאשר מבנה נוסף - שאף הוא נקרא בשם שז"ר, ובו השתמשה הישיבה בשבתות - הועבר לישיבה, כשלפני כן שכנו בו גני ילדים, ומרכז אגרות קודש, המבנה שופץ, וחוץ מגן ילדים אחד שנשאר שם, הועברו אליו הכיתות, חדר האוכל והזאל, דבר זה גרם לסדר בישיבה, כשלא נאלצה להיות עם ביהכנ"ס באותו מבנה.
צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראש הישיבה - הרב חיים אהרן
- משגיח ראשי ומנהל רוחני- הרב יוסף יצחק לוין
- משפיע ראשי - הרב יוסף יצחק לוין
- משגיח - הרב שאול שלמה פייבישביץ
- מדריך ראשי - הרב אפרים חרמץ
- הרב ברוך בנימין זאב מינצברג - שיעור א'
- הרב בנימין שמעון קטורזה - שיעור א'
- ר' שניאור זלמן ברוד - שיעור ב'
- הרב יוסף יצחק לוין - שיעור ג'
- הרב ברוך בנימין זאב מינצברג - שיעור א'
- הרב חנוך העניך זילברשטרום - שיעור א'
- הרב משה ירוסלבסקי - שיעור ב'
- הרב חיים אייגרמן - שיעור ג'
צוות הישיבה בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יעקב לנצ'נר - ר"מ
- הרב יוסף יצחק הכהן כץ.
- ר' דני אהרון - מדריך ראשי.
ר' שמעון ריינהולד - מדריך ראשי.