דווינסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:54, 8 ביולי 2024

דווינסק (בשמה הנוכחי, מתרפ"א ואילך - דאוגבפילס; עד תרנ"ג נקראה העיר דינבורג) היא העיר השנייה בגודלה בלטביה. בעיר פעלה קהילה חסידית חב"דית גדולה, החל מראשית ימיה של החסידות. כיום גרים בה כ-105,000 תושבים.

קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקהילה החסידית בעיר החלה כבר בתקופת הבעל שם טוב, וכך מתאר אדמו"ר הריי"צ ברשימתו בשם החסיד ר' שמואל מאזינקער (בן העיר גרייבה הסמוכה לדוינבורג-דווינסק): "עיר דענעבורג נחשבה לבירת עדת החסידים עוד מתחלת זריחת שמש חסידות הבעש"ט נ"ע בעולם, על פי סיפורם של זקני החסידים אשר קבלו מאבותיהם החסידים"^[1].

בין החסידים הזקנים בעיר בזמן אדמו"ר צמח צדק, היו החסידים רבי שלמה באשעס, ר' אברהם זלמן סגי נהור, ר' מנחם שמואל אלוקסטער ור' זלמן משה ליאזנער^[2].

בתקופת אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ הייתה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ובתי כנסת רבים.

בשנת תרפ"ח, בדרכו לביקורו בורשה, עצר הרבי הריי"צ לשעה קלה בעיר ושוחח עם חסידים חב"ד מהעיר.

בשנת ת"ש הוקם בעיר סניף של ארגון אחות התמימים, שפעל זמן קצר בלבד עד הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. הרבי הריי"צ הגיב בקורת רוח רבה על הקמת הסניף^[3].

רבני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנים הראשונים של דווינסק היו חסידי חב"ד. הרב זלמן זזמר מחסידי אדמו"ר הזקן היה רבה הראשון. משנת תקע"ח כיהן ברבנות העיר הרב יהודה לייב זלקינד. רבה השלישי של העיר היה הרב פייבל רפופורט (נפטר בשנת תרכ"ג בערך). רבה הרביעי היה הרב אריה לייב זיבוב, שכיהן משנת תרכ"ד עד תרמ"ז בערך.

משנת תרכ"ה ואילך החלו למנות גם המתנגדים רב לקהילתם, ומאז ואילך כיהנו בעיר שני רבנים במקביל: לחסידים ולמתנגדים.

כמו כן הרב יהושע ארש (כונה דער דווינסקער ראש ישיבה) היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש וראש ישיבה ודיין בעיר דווינסק.

נודע במיוחד הגאון הרב יוסף רוזין (הרוגצ'ובר) בעל הצפנת פענח, שכיהן כרב הקהילה החסידית בעיר עד לפטירתו יחד עם שותפו רב קהילת המתנגדים הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל המשך חכמה ואור שמח, ביניהם שררה ידידות גדולה והערכה וכבוד הדדי.

חסידי חב"ד ילידי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא

ערים בלטביה

ריגה · קריסלבה · דווינסק · ליבוי

עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • ערים בפולין

‏‏

הערות שוליים

↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, ובחוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א). ובאגרות 'קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' ע' צז: "עיר דווינסק הייתה נחשבת בין הערים היותר חשובות בעניני חסידות בגליל ההוא, אבל להעדר משפיע ומעורר הנה נתרוקנה במשך הזמן והעלתה חלודה".
↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.

[רשימה-1] רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, ובחוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א). ובאגרות 'קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' ע' צז: "עיר דווינסק הייתה נחשבת בין הערים היותר חשובות בעניני חסידות בגליל ההוא, אבל להעדר משפיע ומעורר הנה נתרוקנה במשך הזמן והעלתה חלודה".

[2] רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.

[3] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 הקהילה החסידית בעיר החלה כבר בתקופת [[הבעל שם טוב]], וכך מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימתו בשם החסיד ר' [[שמואל מאזינקער]] (בן העיר גרייבה הסמוכה לדוינבורג-דווינסק): "עיר דענעבורג נחשבה לבירת עדת החסידים עוד מתחלת זריחת שמש חסידות [[הבעש"ט]] נ"ע בעולם, על פי סיפורם של זקני החסידים אשר קבלו מאבותיהם החסידים"{{הערה|שם=רשימה|1=רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, וב[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/reshima-5653-9.pdf חוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א]). ובאגרות 'קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' ע' צז: "עיר דווינסק הייתה נחשבת בין הערים היותר חשובות בעניני חסידות בגליל ההוא, אבל להעדר משפיע ומעורר הנה נתרוקנה במשך הזמן והעלתה חלודה".}}.
-בין החסידים הזקנים בעיר בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]], היו החסידים רבי [[שלמה באשעס]], ר' אברהם זלמן סגי נהור, ר' מנחם שמואל אלוקסטער ור' זלמן משה ליאזנער{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.}}.
+בין החסידים הזקנים בעיר בזמן [[אדמו"ר צמח צדק]], היו החסידים רבי [[שלמה באשעס]], ר' [[אברהם זלמן סגי נהור]], ר' מנחם שמואל אלוקסטער ור' זלמן משה ליאזנער{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.}}.
 בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הייתה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ובתי כנסת רבים.
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 בשנת [[תרפ"ח]], בדרכו לביקורו ב[[ורשה]], עצר הרבי הריי"צ לשעה קלה בעיר ושוחח עם חסידים חב"ד מהעיר.
-בשנת [[ת"ש]] הוקם בעיר סניף של ארגון [[אחות התמימים]], שפעל זמן קצר בלבד עד [[מלחמת העולם השנייה]]. הרבי הריי"צ הגיב בקורת רוח רבה על הקמת הסניף{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.}}.
+בשנת [[ת"ש]] הוקם בעיר סניף של ארגון [[אחות התמימים]], שפעל זמן קצר בלבד עד הכיבוש הנאצי ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הרבי הריי"צ הגיב בקורת רוח רבה על הקמת הסניף{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.}}.
 ===רבני חב"ד בעיר===
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 משנת [[תרכ"ה]] ואילך החלו למנות גם ה[[מתנגדים]] רב לקהילתם, ומאז ואילך כיהנו בעיר שני רבנים במקביל: לחסידים ולמתנגדים.
-נודע במיוחד הגאון הרב [[יוסף רוזין]] (הרוגצ'ובר), שכיהן כרב הקהילה החסידית בעיר עד לפטירתו.
+כמו כן הרב [[יהושע ארש]] (כונה '''דער דווינסקער ראש ישיבה''') היה [[ר"מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] וראש ישיבה ודיין בעיר [[דווינסק]].
+נודע במיוחד הגאון הרב [[יוסף רוזין]] (הרוגצ'ובר) בעל הצפנת פענח, שכיהן כרב הקהילה החסידית בעיר עד לפטירתו יחד עם שותפו רב קהילת המתנגדים הרב [[מאיר שמחה הכהן]] מדווינסק בעל המשך חכמה ו[[אור שמח]], ביניהם שררה ידידות גדולה והערכה וכבוד הדדי.
 ===חסידי חב"ד ילידי העיר===
@@ שורה 25: / שורה 27: @@
 *[[שלמה אליהו אושפאל]]
 *[[מרדכי אליהו שווי]]
+==לקריאה נוספת==
+* הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]]
 {{תבנית:עיירות בלטביה}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה: לטביה]]
+[[קטגוריה:לטביה]]