אברהם הירש ברודנא: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Gave of Avraham Tzvi Brodna.jpg|ממוזער|קברו]] | [[קובץ:Gave of Avraham Tzvi Brodna.jpg|ממוזער|250px|קברו]] | ||
רבי '''אברהם צבי הירש ברודנא''' ([[תר"י]] - [[כ"ט אייר]] [[תרצ"ו]]) היה רב שנמנה על [[חסידות קאפוסט|חסידי חב"ד-קאפוסט]], ששימש כ[[רב]] בקהילות שונות. | רבי '''אברהם צבי הירש ברודנא''' ([[תר"י]] - [[כ"ט אייר]] [[תרצ"ו]]) היה רב שנמנה על [[חסידות קאפוסט|חסידי חב"ד-קאפוסט]], ששימש כ[[רב]] בקהילות שונות. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
רבי אברהם צבי הירש ברודנא נולד בעיר [[דווינסק]] בשנת [[תר"י]], לאביו רבי משה ברודנא. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אצל [[הנצי"ב מוולזין]] וכן [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] ע"י הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]]. | רבי אברהם צבי הירש ברודנא נולד בעיר [[דווינסק]] בשנת [[תר"י]], לאביו רבי משה ברודנא. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אצל [[הנצי"ב מוולזין]] וכן [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] ע"י הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]]. | ||
בשנת [[תרכ"ט]] התחתן עם | בשנת [[תרכ"ט]] התחתן עם בתו של הרב [[שלמה זלמן אהרונוביץ]], לאחר חתונתו התיישב ליד העיר [[דווינסק]] ושקע בלימוד [[תורה]]. | ||
על אף שלמד בישיבות ליטאיות היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]], לאחר הסתלקותו הצמח צדק, נהיה לחסידו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. | על אף שלמד בישיבות ליטאיות היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]], לאחר הסתלקותו הצמח צדק, נהיה לחסידו של האדמו"ר מ[[קאפוסט]]. | ||
בשנת [[תרס"א]] ביקר ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר מוהרש"ב]], וגם עמד בקשרי מכתבים עם [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. | |||
בשנת [[תרנ"ג]] התמנה להיות רב העיר קופישאק, ובשנת [[תרס"ב]] מונה לרב העיר ברעזין שם כיהן כרב עד ל[[מלחמת עולם הראשונה]]. בעת המלחמה היה לרבה של [[מוסקבה]]. | בשנת [[תרנ"ג]] התמנה להיות רב העיר קופישאק, ובשנת [[תרס"ב]] מונה לרב העיר ברעזין שם כיהן כרב עד ל[[מלחמת עולם הראשונה]]. בעת המלחמה היה לרבה של [[מוסקבה]]. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
==ספריו וחיבוריו== | ==ספריו וחיבוריו== | ||
* {{HebrewBooks||ברכת אברהם חלק א-ג|80|וילנה תרנ"ט}} | * {{HebrewBooks||ברכת אברהם חלק א-ג|80|וילנה תרנ"ט}} | ||
* {{HebrewBooks||לחם ערב|21962|ורשה תרע"ג}} | * {{HebrewBooks||לחם ערב|21962|ורשה תרע"ג}}{{הערה|שם הספר בגימטריה 'אברהם צבי'.}} | ||
* {{HebrewBooks||מגני אברהם|33164|ירושלים תרפ"ו}} | * {{HebrewBooks||מגני אברהם|33164|ירושלים תרפ"ו}} | ||
* {{HebrewBooks||חסד לאברהם חלק א'|38675|ירושלים תרפ"ח}} | * {{HebrewBooks||חסד לאברהם חלק א'|38675|ירושלים תרפ"ח}} | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
* {{HebrewBooks||חסד לאברהם חלק ג'|38676|ירושלים תרפ"ח}} | * {{HebrewBooks||חסד לאברהם חלק ג'|38676|ירושלים תרפ"ח}} | ||
* {{HebrewBooks||חסד לאברהם חלק ד'|39411|ירושלים תרפ"ח}} | * {{HebrewBooks||חסד לאברהם חלק ד'|39411|ירושלים תרפ"ח}} | ||
*'''חיי משה''' - הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי | |||
*'''רמת שמואל''' - דרושים | |||
*'''לקוטים ביאורים וקיצור תניא''' | |||
השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמר) ועוד. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ברודנא, אברהם הירש}} | {{מיון רגיל:ברודנא, אברהם הירש}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
| שורה 28: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]] | [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:59, 4 ביולי 2024
רבי אברהם צבי הירש ברודנא (תר"י - כ"ט אייר תרצ"ו) היה רב שנמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, ששימש כרב בקהילות שונות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אברהם צבי הירש ברודנא נולד בעיר דווינסק בשנת תר"י, לאביו רבי משה ברודנא. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אצל הנצי"ב מוולזין וכן נסמך לרבנות ע"י הרב יצחק אלחנן ספקטור.
בשנת תרכ"ט התחתן עם בתו של הרב שלמה זלמן אהרונוביץ, לאחר חתונתו התיישב ליד העיר דווינסק ושקע בלימוד תורה.
על אף שלמד בישיבות ליטאיות היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק, לאחר הסתלקותו הצמח צדק, נהיה לחסידו של האדמו"ר מקאפוסט.
בשנת תרס"א ביקר בליובאוויטש אצל אדמו"ר מוהרש"ב, וגם עמד בקשרי מכתבים עם אדמו"ר מוהריי"צ.
בשנת תרנ"ג התמנה להיות רב העיר קופישאק, ובשנת תרס"ב מונה לרב העיר ברעזין שם כיהן כרב עד למלחמת עולם הראשונה. בעת המלחמה היה לרבה של מוסקבה.
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בכ"ט אייר תרצ"ו.
ספריו וחיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברכת אברהם חלק א-ג, וילנה תרנ"ט, באתר HebrewBooks
לחם ערב, ורשה תרע"ג, באתר HebrewBooks[1]
מגני אברהם, ירושלים תרפ"ו, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק א', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ב', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ג', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ד', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
- חיי משה - הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי
- רמת שמואל - דרושים
- לקוטים ביאורים וקיצור תניא
השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמר) ועוד.
הערות שוליים
- ↑ שם הספר בגימטריה 'אברהם צבי'.