אגרת הקודש - סימן א': הבדלים בין גרסאות בדף
(←סיכום) |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==גוף האגרת== | ==גוף האגרת== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת א'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - | {{קטע תניא|קטע=אגרת א'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן א'}}}} | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
אגרת זו נכתבה ע"י אדמו"ר הזקן '''שלוש''' פעמים, כאשר בכל פעם הוסיף בה נדבך:{{ש}}{{ש}} | אגרת זו נכתבה ע"י אדמו"ר הזקן '''שלוש''' פעמים, כאשר בכל פעם הוסיף בה נדבך:{{ש}}{{ש}} | ||
:'''א) חלקה הראשון''' של האגרת - המדבר בעניין '''מעלת לימוד הש"ס''' - כתב אדמו"ר הזקן למחונכיו לפני נסיעתו הראשונה למגיד (כנראה בחודש תמוז | :'''א) חלקה הראשון''' של האגרת - המדבר בעניין '''מעלת לימוד הש"ס''' - כתב אדמו"ר הזקן למחונכיו לפני נסיעתו הראשונה למגיד (כנראה בחודש תמוז תקכ"ד, בעת שהיה בגיל 19):{{ש}}כשם שחגורה{{הערה|האגרת מבארת את הפסוק "'''חגרה בעוז מותניה'''", שבמשלי ל"א י"ז.}} מחזקת את ה[[מותנים]] '''והיא''' הנותנת להם את הכח להחזיק את הגוף (הראש, הלב והזרועות), כך תושבע"פ (לימוד הש"ס) היא "חגורה" הנותנת לאמונה את הכח להחזיק את "גוף" [[עבודת השם|העבודה]] [[התבוננות|בשכל]] [[אהבה#אהבה ויראה|ורגש]] (ב[[מוח]] וב[[לב]]). | ||
:'''ב) את חלקה השני'''{{הערה|המסביר את '''הטעם''' שדוקא תורה '''שבע"פ''' היא ה'חגורה' הנותנת כח ב'מתניים'}} הוסיף לאחר כתשעה חודשים (כשחזר לביתו, לחג הפסח תשכ"ה):{{ש}}ולכאורה תורה שבע"פ היא '''למטה''' מתורה שבכתב - ומדוע '''היא''' הנותנת כח ומחזקת את האמונה? כי דווקא בה מתגלה הרצון העליון, שלמעלה מעלה מתורה שבכתב.{{ש}}ומוסיף, שהזמן המתאים להפיח את הרוח באמונה ולהחדירה בנפש{{הערה|הצורך בזה: כי תושבע"פ רק ממשיכה את האמונה אבל לא מגלה אותה. במקום אחר (במאמר משנת תקס"ג המבאר אגרת זו) ממשיל זאת אדמו"ר הזקן לגחלים עמומות, שכדי להבעירן ולהוציא מהן אש גלויה יש לנפוח בהן.}}, לחזק את הראש והלב (להתבונן באחדות ה' ולעורר אהבת ה' ויראתו) הוא תפילת שחרית. | |||
:ג) '''את חלקה האחרון''' - המדבר '''בחשיבות התפילה''' - כתב רק 25 שנים מאוחר יותר:{{ש}}עיקר העבודה הפנימית (חיזוק הזרועות והראש = התבוננות בגדולת ה' עד שמשפיע על המידות) הוא בשעת תפילת שחרית, ולכן אפילו בימות החול חובה להתפלל במתינות - לפחות שעה וחצי. | :ג) '''את חלקה האחרון''' - המדבר '''בחשיבות התפילה''' - כתב רק 25 שנים מאוחר יותר:{{ש}}עיקר העבודה הפנימית (חיזוק הזרועות והראש = התבוננות בגדולת ה' עד שמשפיע על המידות) הוא בשעת תפילת שחרית, ולכן אפילו בימות החול חובה להתפלל במתינות - לפחות שעה וחצי. | ||
| שורה 26: | שורה 24: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://abc770.org/article_node_4678/#header-0 תניא לעם] באתר חב"ד - אור אין סוף | *[https://abc770.org/article_node_4678/#header-0 תניא לעם] באתר חב"ד - אור אין סוף | ||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - ב'|פרק ב']]}} | {{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה - פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן ב'|פרק ב']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:56, 11 ביולי 2023
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
א' - פותחין בברכה
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפתיחה לאוסף אגרות הקודש של רבינו הזקן, בחרו בניו אגרת הפותחת בברכה לחסידים - פותחין בברכה. עיקר תוכן האגרת (שלימוד תורת הנגלה הוא עניין 'סגולי' הנותן את הכח לכל עבודת ה') נשנה כמה פעמים בתורת אדמו"ר הזקן[1]
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת א' |
|---|
| א פותחין בברכה לברך ולהודות לה' כי טוב. שמועה טובה שמעה ותחי נפשי. אין טוב אלא תורה. תורת ה' תמימה. זו השלמת כל הש"ס כולו ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש. הודאה על העבר ובקשה על העתיד. כה יתן וכה יוסיף ה' לאמץ לבם בגבורים מדי שנה בשנה בגבורה של תורה. ולהודיע לבני אדם גבורתה של תורה שבעל פה וכחה עוז. פירוש שלמה המלך ע"ה חגרה בעוז מתניה כו'. מתנים הם דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם. והם המוליכים ומביאים אותו למחוז חפצו. וכמו שהוא בגשמיות הגוף כך הוא בבחינת רוחניות הנפש האלהית האמונה האמיתית בה' אחד אין סוף ברוך הוא דאיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית וכן לד' סטרין בבחינת אין סוף ממש. וכן בבחינת שנה ונפש כנודע. הנה אמונה זו נק' בשם בחינת מתנים דבר המעמיד ומקיים את הראש הוא השכל המתבונן ומעמיק דעת בגדולת אין סוף ברוך הוא בבחינת עולם שנה נפש. וברוב חסדו ונפלאותיו עמנו להיות עם קרובו ולדבקה בו ממש כנודע ממאמר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא שהוא רק זיו והארה מבחינת הנקראת שכינה השוכן כו' ונברא ביו"ד א' משמו יתברך כו' אבל תשובה ומעשים טובים מקרבין ישראל לאביהם שבשמים ממש למהותו ועצמותו כביכול בחינת אין סוף ממש, וכמו שכתוב הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו' אקב"ו כו' וכמים הפנים כו' להוליד מתבונה זו דחילו ורחימו שכליים או טבעיים להיות בחינת צעק לבם אל ה' או בחינת רשפי אש ושלהבת עזה בבחינת רצוא ואחר כך בבחינה שוב להיות פחד ה' בלבו וליבוש מגדולתו כו', והוא בחינת שמאל דוחה כמו שכתוב במתן תורה וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו', והן בחינת הזרועות והגוף שבנפש:
אך מי הוא הנותן כח ועוז לבחינת מתנים להעמיד ולקיים הראש והזרועות הוא עסק ולימוד הלכות בתורה שבעל פה שהיא בחינת גילוי רצון העליון, דאורייתא מחכמה היא דנפקת, אבל מקורה ושרשה הוא למעלה מעלה מבחינת חכמה והוא הנקרא בשם רצון העליון ברוך הוא, וכמו שכתוב כצנה רצון תעטרנו כעטרה שהיא על המוחין שבראש וכנודע ממה שכתוב על פי אשת חיל עטרת בעלה. וכל השונה הלכות בכל יום כו'. וזהו חגרה בעוז מתניה אין עוז אלא תורה שהיא נותנת כח ועוז לבחינת מתנים החגורים ומלובשים בה לחזק ולאמץ זרועותיה הן דחילו ורחימו שכליים או טבעיים כל חד לפום שיעורא דיליה. (ועל העמדת וקיום בחינת הראש שבנפש הוא השכל המתבונן כו' אמר טעמה כי טוב סחרה כו' ומבואר במקום אחר): אך עת וזמן החיזוק ואימוץ הזרועות והראש היא שעת תפילת השחר שהיא שעת רחמים ועת רצון העליון למעלה. ולזאת אותה אבקש ממבקשי ה' יבינו וישכילו יחדיו ולהיות לזכרון בין עיניהם כל מה שכתבתי אליהם אשתקד בכלל. ובפרט מענין כוונת התפלה מעומקא דלבא יום יום ידרשון ה' בכל לבם ובכל נפשם ונפשם תשתפך כמים נוכח פני ה' וכמארז"ל בספרי עד מיצוי הנפש כו': ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים, לקיים עליהם שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי כל כך. רק אותם שיש להם פנאי או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם שיכולים להאריך בתפילת השחר ערך שעה ומחצה לפחות כל ימות החול מהם יהיה היורד לפני התיבה על פי הגורל או על פי ריצוי הרוב. והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או מלמדים שיוכלו להאריך כמוהו בבל ישונה נא ונא: אך בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך בתפילתם בכוונת לבם ונפשם לה'. ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים, וכמו שכתוב בתורת משה ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת לה' אלהיך דייקא, כולו לה'. ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב על פי הגורל או בריצוי הרוב כמ"ש אשתקד: וכגון דא צריך לאודועי שבדעתי אי"ה לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר לידע ולהודיע כל מי שאפשר לו וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל יהיה נידון בריחוק מקום להיות נדחה בשתי ידים בבואו לפה לשמוע דא"ח, ומכלל לאו אתה שומע הן ולשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב ואין טוב אלא תורה וכו': |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
אגרת זו נכתבה ע"י אדמו"ר הזקן שלוש פעמים, כאשר בכל פעם הוסיף בה נדבך:
- א) חלקה הראשון של האגרת - המדבר בעניין מעלת לימוד הש"ס - כתב אדמו"ר הזקן למחונכיו לפני נסיעתו הראשונה למגיד (כנראה בחודש תמוז תקכ"ד, בעת שהיה בגיל 19):
כשם שחגורה[2] מחזקת את המותנים והיא הנותנת להם את הכח להחזיק את הגוף (הראש, הלב והזרועות), כך תושבע"פ (לימוד הש"ס) היא "חגורה" הנותנת לאמונה את הכח להחזיק את "גוף" העבודה בשכל ורגש (במוח ובלב).
- ב) את חלקה השני[3] הוסיף לאחר כתשעה חודשים (כשחזר לביתו, לחג הפסח תשכ"ה):
ולכאורה תורה שבע"פ היא למטה מתורה שבכתב - ומדוע היא הנותנת כח ומחזקת את האמונה? כי דווקא בה מתגלה הרצון העליון, שלמעלה מעלה מתורה שבכתב.
ומוסיף, שהזמן המתאים להפיח את הרוח באמונה ולהחדירה בנפש[4], לחזק את הראש והלב (להתבונן באחדות ה' ולעורר אהבת ה' ויראתו) הוא תפילת שחרית.
- ג) את חלקה האחרון - המדבר בחשיבות התפילה - כתב רק 25 שנים מאוחר יותר:
עיקר העבודה הפנימית (חיזוק הזרועות והראש = התבוננות בגדולת ה' עד שמשפיע על המידות) הוא בשעת תפילת שחרית, ולכן אפילו בימות החול חובה להתפלל במתינות - לפחות שעה וחצי.
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תניא לעם באתר חב"ד - אור אין סוף
| הקודם: אגרת התשובה - פרק י"ב |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ב' |
הערות שוליים
- ↑ כדוגמת המאמר יהודה אתה יודוך אחיך שבליקוטי תורה בפרשת ויחי, המסביר שמלבד המבואר בפרק ה' בתניא על התאחדות האדם עם אלוקות, יש בלימוד הנגלה עניין נוסף ועיקרי - שהוא המעמיד את כל עבודת ה'.
- ↑ האגרת מבארת את הפסוק "חגרה בעוז מותניה", שבמשלי ל"א י"ז.
- ↑ המסביר את הטעם שדוקא תורה שבע"פ היא ה'חגורה' הנותנת כח ב'מתניים'
- ↑ הצורך בזה: כי תושבע"פ רק ממשיכה את האמונה אבל לא מגלה אותה. במקום אחר (במאמר משנת תקס"ג המבאר אגרת זו) ממשיל זאת אדמו"ר הזקן לגחלים עמומות, שכדי להבעירן ולהוציא מהן אש גלויה יש לנפוח בהן.