אליעזר בן ציון ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:56, 4 בנובמבר 2024

המונח "אליעזר בן ציון ברוק" מפנה לכאן. לערך העוסק בחסיד חב"ד תושב ראשון לציון, ראו אליעזר ברוק.

ר' חיים אליעזר בן ציון ברוק (ה'תרס"ד - י"ד תשרי תשמ"ו) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבנערותו נכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק בעקבות מאורעות מלחמת העולם הראשונה, והפך לאחד מגדולי בעלי המוסר. הקים בירושלים את ישיבה 'בית יוסף - נובהרדוק' ועמד בראשה, וחיבר את הקובץ 'הגיוני מוסר'. לאורך כל שנותיו תמך בפעולותיו של הרבי ואף נסע להסתופף בצילו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חיים אליעזר בן ציון ברוק נולד לאביו ר' בנימין ברוק ולאמו רחל קריינא ברוגאצ'וב.

למד בתומכי תמימים בליובאוויטש במשך זמן קצר, בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה בתרד"ע עברה הישיבה לקרמנצ'וג ושם הושפע מאווירתה של ישיבת נובהרדוק ועבר אליה ללמוד בה.

בעת לומדו בתומכי תמימים היה אוהב להיות בזאל הקטן (קליינער זאל) לשמוע את תפילתם של הבחורים המאריכים בתפילתם, זו השפיע עליו עד ימיו האחרונים.

ר' אליעזר לאחר לימודיו בישיבה נשא לאשה את לאה אשתו, בת הרב יצחק גולדברג. לאחר נישואיו התגורר בביאליסטוק, והיה שם בעל השפעה גדולה על יהודים רבים תושבי העיר.

עלה לארץ הקודש בשנת ה'תרצ"ד, והתיישב בירושלים. בבואו לירושלים הקים את ישיבת 'בית יוסף - נובהרדוק' בירושלים רחוב הרב פולנסקי, ועמד להיות ראש הישיבה. נחשב מגדולי בעלי המוסר. ספרו שיצא לאור נקרא 'הגיוני מוסר'.

במלחמה בתש"ח, נפצע אך התאושש כעבור ששה עשר שבועות אשפוז.

ביקר אצל הרבי, ואף דיבר בנוכחות הרבי בעת התוועדות, הרבי ביקשו שידבר בנוגע לשלימות הארץ. עודד ביותר את פעולות ומבצעי הרבי, והיה שותף להם.

נפטר י"ד תשרי תשמ"ו ערב חג סוכות, ומנוחתו כבוד בירושלים.

הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערים ביתר עילית ובית שמש נקראו רחובות על שמו, בשנת תשנ"ב הוקם ארגון "'תורת ציון' מרכז התורה והמוסר ע"ש הגה"צ רבי א. בן-ציון ברוק זצ"ל".

חיים אישיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשתו מרת לאה (בתו של ר' יצחק גולדברג מגרייבה, נפטרה כ"ד כסלו ה'תשמ"ג)
בנו הרב יצחק ברוק, ראש ישיבה וכולל בית יוסף נובהרדוק ברחוב הרב שמשון פולנסקי בירושלים ביסס את הכולל ללימוד גפ"ת יחד עם הרב שלמה רוזנר זצ"ל עד לפטירתו (נפטר א' בניסן תשע"ח גר בשיכון נוה צבי ירושלים, מראשי ישיבת כף החיים ומשגיח ישיבת קול אריה בירושלים, מחבר הספרים, מעמד הר סיני, קריעת ים סוף, וינטלם וינשאם, כי היא חכמתכם, שו"ת לחפץ בחיים, נדבות פי (פירוש על תהילים), ועוד ספרים רבים יקרים וחשובים המועילים לכלל ולפרט).
- נכדיו בני הרב יצחק ברוק לומדי ומלמדי תורה ועוסקים בקירוב בארץ ישראל ובחוץ לארץ:
  - הרב שמעון ברוק (שטרח שנים רבות לביסוס והחזקת עשרות אברכי הכולל בישיבת בית יוסף נובהרדוק).
  - הרב שניאור זלמן ברוק.
  - הרב אברהם ברוק.
  - הרב ישראל ברוק.
  - הרב מנחם ברוק.
בנו ר' יוסף ברוק.
בנו ר' אברהם משה ברוק.
חתנו הרב אברהם נח גרבוז.
חתנו הרב שמואל דוד מובשוביץ בעל ה'שדה אליהו' ומהדיר כתבי הגר"א מוילנא.
חתנו הרב מנחם גרוסברד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתב ממנו ראה כרם חב"ד 3.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{אין תמונה|}}
+[[קובץ:צילום מסך 2022-07-07 062233.jpg|ממוזער|הרב בן ציון ברוק, משמאל]]
 {{מפנה|אליעזר בן ציון ברוק|חסיד חב"ד תושב ראשון לציון|אליעזר ברוק}}
-ר' '''חיים אליעזר בן ציון ברוק''' (? - [[י"ד תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שבנערותו נכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]], והפך לאחד מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. הקים בירושלים את ישיבה 'בית יוסף - נובהרדוק' ועמד בראשה, וחיבר את הקובץ 'הגיוני מוסר'. לאורך כל שנותיו תמך בפעולותיו של [[הרבי]] ואף נסע להסתופף בצילו.
+ר' '''חיים אליעזר בן ציון ברוק''' (ה'[[תרס"ד]] - [[י"ד תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שבנערותו נכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]], והפך לאחד מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. הקים בירושלים את ישיבה 'בית יוסף - נובהרדוק' ועמד בראשה, וחיבר את הקובץ 'הגיוני מוסר'. לאורך כל שנותיו תמך בפעולותיו של [[הרבי]] ואף נסע להסתופף בצילו.
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בעת לומדו בתומכי תמימים היה אוהב להיות ב[[זאל הקטן]] (קליינער זאל) לשמוע את תפילתם של הבחורים המאריכים בתפילתם, זו השפיע עליו עד ימיו האחרונים.
-ר' אליעזר לאחר לימודיו בישיבה נשא לאשה את אשתו, בת הרב יצחק גולדברג. לאחר נישואיו התגורר ב[[ביאליסטוק]], והיה שם בעל השפעה גדולה על יהודים רבים תושבי העיר.
+ר' אליעזר לאחר לימודיו בישיבה נשא לאשה את לאה אשתו, בת הרב יצחק גולדברג. לאחר נישואיו התגורר ב[[ביאליסטוק]], והיה שם בעל השפעה גדולה על יהודים רבים תושבי העיר.
-עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[ירושלים]]. בבואו לירושלים הקים את ישיבת 'בית יוסף - נובהרדוק' בירושלים, ועמד להיות ראש הישיבה. נחשב מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. ספרו שיצא לאור נקרא 'הגיוני מוסר'.
+עלה לארץ הקודש בשנת ה'[[תרצ"ד]], והתיישב ב[[ירושלים]]. בבואו לירושלים הקים את ישיבת 'בית יוסף - נובהרדוק' בירושלים רחוב הרב פולנסקי, ועמד להיות ראש הישיבה. נחשב מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. ספרו שיצא לאור נקרא 'הגיוני מוסר'.
+במלחמה ב[[תש"ח]], נפצע אך התאושש כעבור ששה עשר שבועות אשפוז.
 ביקר אצל [[הרבי]], ואף דיבר בנוכחות הרבי בעת [[התוועדות]], הרבי ביקשו שידבר בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. עודד ביותר את פעולות ומבצעי הרבי, והיה שותף להם.
-נפטר [[י"ד תשרי]] [[תשמ"ו]], ומנוחתו כבוד בירושלים.
+נפטר [[י"ד תשרי]] [[תשמ"ו]] ערב חג [[סוכות]], ומנוחתו כבוד בירושלים.
+==הנצחתו==
+בערים [[ביתר עילית]] ו[[בית שמש]] נקראו רחובות על שמו, בשנת [[תשנ"ב]] הוקם ארגון "'תורת ציון' מרכז התורה והמוסר ע"ש הגה"צ רבי א. בן-ציון ברוק זצ"ל".
+==חיים אישיים==
+*אשתו מרת לאה (בתו של ר' יצחק גולדברג מגרייבה, נפטרה [[כ"ד כסלו]] [[ה'תשמ"ג]])
+*בנו הרב יצחק ברוק, ראש ישיבה וכולל בית יוסף נובהרדוק ברחוב הרב שמשון פולנסקי ב[[ירושלים]] ביסס את הכולל ללימוד גפ"ת יחד עם הרב שלמה רוזנר זצ"ל עד לפטירתו (נפטר [[א' בניסן]] [[תשע"ח]] גר בשיכון נוה צבי ירושלים, מראשי ישיבת כף החיים ומשגיח ישיבת קול אריה בירושלים, מחבר הספרים, מעמד הר סיני, קריעת ים סוף, וינטלם וינשאם, כי היא חכמתכם, שו"ת לחפץ בחיים, נדבות פי (פירוש על [[תהילים]]), ועוד ספרים רבים יקרים וחשובים המועילים לכלל ולפרט).
+** נכדיו בני [[הרב יצחק ברוק]] לומדי ומלמדי תורה ועוסקים בקירוב בארץ ישראל ובחוץ לארץ:
+*** הרב שמעון ברוק (שטרח שנים רבות לביסוס והחזקת עשרות אברכי הכולל בישיבת בית יוסף נובהרדוק).
+*** הרב שניאור זלמן ברוק.
+*** הרב אברהם ברוק.
+*** הרב ישראל ברוק.
+*** הרב מנחם ברוק.
+* בנו ר' יוסף ברוק.
+* בנו ר' אברהם משה ברוק.
+* חתנו הרב אברהם נח גרבוז.
+* חתנו הרב שמואל דוד מובשוביץ בעל ה'שדה אליהו' ומהדיר כתבי [[הגר"א מוילנא]].
+* חתנו הרב מנחם גרוסברד.
 ==לקריאה נוספת==