מניין בני ישראל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
#בימי [[שאול המלך]] (שמואל א טו, ד) "ויפקדם בטלאים". | #בימי [[שאול המלך]] (שמואל א טו, ד) "ויפקדם בטלאים". | ||
#בימי שאול המלך (שמואל א יא, ח) "ויפקדם בבזק". | #בימי שאול המלך (שמואל א יא, ח) "ויפקדם בבזק". | ||
#בימי [[דוד | #בימי [[דוד המלך]] (שמואל ב כד, ט): "ויתן יואב את מספר מפקד העם". | ||
#בעלייתם מן הגולה בימי [[עזרא]] (עזרא ב, סד): "כל הקהל כאחד ארבע רבוא". | #בעלייתם מן הגולה בימי [[עזרא]] (עזרא ב, סד): "כל הקהל כאחד ארבע רבוא". | ||
#[[לעתיד לבוא]] (ירמיה לג, יג): "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה". | #[[לעתיד לבוא]] (ירמיה לג, יג): "עוד תעברנה הצאן על ידי מונה". | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
המניין הראשון בירידתם למצרים שבעים נפש, והמניין השני ביציאתם, בא לבטא את החביבות הגדולה של בני ישראל אצל ה'. במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ז, ג.}} מובא על כך משל: כאשר אדם זורע חיטים, הוא מונה את מספר הזרעים כשהוא זורע אותן, ולאחר מכן כשהיבול גדל הוא סופר אותן שוב. כך גם כאשר בני ישראל ירדו למצרים ה' ספר אותם, וכשהם עלו ממצרים הוא ספר אותם שוב. כך גם באה לידי ביטוי קיום ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמים לרוב". | המניין הראשון בירידתם למצרים שבעים נפש, והמניין השני ביציאתם, בא לבטא את החביבות הגדולה של בני ישראל אצל ה'. במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ז, ג.}} מובא על כך משל: כאשר אדם זורע חיטים, הוא מונה את מספר הזרעים כשהוא זורע אותן, ולאחר מכן כשהיבול גדל הוא סופר אותן שוב. כך גם כאשר בני ישראל ירדו למצרים ה' ספר אותם, וכשהם עלו ממצרים הוא ספר אותם שוב. כך גם באה לידי ביטוי קיום ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו שזרעו יהיה רב: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמים לרוב". | ||
המניין השלישי היה בתחילת בניית [[המשכן]], כשה' בא להשרות שכינתו בישראל, לאחר [[חטא העגל]] והמגפה שפרצה בעקבותיו. המשל שמובא בזה הוא מ"צאן החביבה על בעליה, שנפל בה דֶבֶר, ומשפסק, אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע | המניין השלישי היה בתחילת בניית [[המשכן]], כשה' בא להשרות שכינתו בישראל, לאחר [[חטא העגל]] והמגפה שפרצה בעקבותיו. המשל שמובא בזה הוא מ"צאן החביבה על בעליה, שנפל בה דֶבֶר, ומשפסק, אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע שהיא חביבה עליו"{{הערה|רש"י שמות ל, טז.}}. | ||
המניין הרביעי ב[[פרשת במדבר]] היה לאחר הקמת המשכן שה' השרה את שכינתו בישראל וזו היתה הזדמנות להביע את חיבתו לבניו{{הערה|שם=רש"י}}. עניין נוסף במניין זה היה לצורך התארגנות צבאית של בני ישראל "יוצאי צבא", ולכן הנמנים הם בגיל הגיוס, מבן עשרים שנה ומעלה{{הערה|זו גם הסיבה שאין שבט לוי נמנה בתוך שאר בני ישראל, כי שבט לוי לא עורך מלחמות.}}. | המניין הרביעי ב[[פרשת במדבר]] היה לאחר הקמת המשכן שה' השרה את שכינתו בישראל וזו היתה הזדמנות להביע את חיבתו לבניו{{הערה|שם=רש"י}}. עניין נוסף במניין זה היה לצורך התארגנות צבאית של בני ישראל "יוצאי צבא", ולכן הנמנים הם בגיל הגיוס, מבן עשרים שנה ומעלה{{הערה|זו גם הסיבה שאין שבט לוי נמנה בתוך שאר בני ישראל, כי שבט לוי לא עורך מלחמות.}}. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
המניין החמישי ב[[פרשת פנחס]] התרחש לאחר המגיפה שפקדה את בני ישראל לאחר שחטאו בבנות מדיין, וגם כאן מובא "משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן, והוא מונה אותם לידי מניין הנותרות". עניין נוסף, שכשבני ישראל יצאו ממצרים ונמסרו לידיו של [[משה רבינו]] נמסרו במניין, וכאן שהוא מחזיר אותם קודם פטירתו, מחזירם במניין{{הערה|רש"י במדבר כו, א.}}. | המניין החמישי ב[[פרשת פנחס]] התרחש לאחר המגיפה שפקדה את בני ישראל לאחר שחטאו בבנות מדיין, וגם כאן מובא "משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן, והוא מונה אותם לידי מניין הנותרות". עניין נוסף, שכשבני ישראל יצאו ממצרים ונמסרו לידיו של [[משה רבינו]] נמסרו במניין, וכאן שהוא מחזיר אותם קודם פטירתו, מחזירם במניין{{הערה|רש"י במדבר כו, א.}}. | ||
==צורת המניין== | ==צורת המניין{{הערה|סדר השמות של השבטים בג' פעמים, כל פעם בסדר שונה; א- ע"פ חשיבות האנשים הפרטיים. ב- דגל… חניית השבטים, ע"פ תכונת נפשם. ג- מנין בנ"י, ראובן הבכור, וממשיך לשכנו… ש"פ במדבר תשד"ם, תו"מ ע' 1804. אות יט, כז.}}== | ||
===מי הנמנים=== | ===מי הנמנים=== | ||
במניין הראשון שהיה כשבני ישראל ירדו מצרימה התורה מפרטת את רשימת המשתתפים במסע הירידה למצרים. הרשימה מכילה את הבנים והבנות והנכדים של [[יעקב אבינו]] בכל הגילאים (היא לא כוללת את נשותיהם של השבטים כי הן לא היו בנותיו של יעקב). | במניין הראשון שהיה כשבני ישראל ירדו מצרימה התורה מפרטת את רשימת המשתתפים במסע הירידה למצרים. הרשימה מכילה את הבנים והבנות והנכדים של [[יעקב אבינו]] בכל הגילאים (היא לא כוללת את נשותיהם של השבטים כי הן לא היו בנותיו של יעקב). | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
ולכן נוהגים כשסופרים יהודים ל[[מניין]] וכדומה, לעשות זאת בשינוי, כמו בקריאת הפסוק "הושיעה את עמך וגו'" הכולל עשרה תיבות וכדומה. | ולכן נוהגים כשסופרים יהודים ל[[מניין]] וכדומה, לעשות זאת בשינוי, כמו בקריאת הפסוק "הושיעה את עמך וגו'" הכולל עשרה תיבות וכדומה. | ||
===מניין שבט לוי=== | |||
[[שבט לוי]] נמנה על פי ציווי ה' בנפרד משאר בני ישראל: "אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"{{הערה|במדבר א, מט.}}. | |||
הסיבה לכך היא, כפי שמובא במדרש{{הערה|במדבר רבה א, יב.}} "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו". הסבר נוסף שצפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר, ולכן הוציא ממניין זה את הלווים שלא חטאו ב[[חטא העגל]]. | |||
בשונה משאר השבטים שנמנו מגיל 20, במניין שבט לוי נמנו החל מגיל חודש ימים: "מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם"{{הערה|במדבר ג, טו.}}. הסיבה לכך, דרשו חז"ל, כי למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן, שנמנתה יוכבד בת לוי בלידתה בין החומות בכניסה למצרים בכלל השבעים נפש שירדו מצרימה{{הערה|הובא ברש"י במדבר ג, טו.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[השירה העשירית]] | *[[השירה העשירית]] | ||