זוחלין – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ מחלוקת הראשונים: תיקון פרמטרים
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:זחילה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים בזחילתם]]'''זוחלין''' הוא אחד מפסולי המקוואות הנפוצים, המוזכר ב[[מסכת מקוואות]], שנגרם על ידי שמי המקווה זוחלין, בניגוד לכלל האומר כי מי מקווה אינם מטהרין אלא ב"אשבורן", כלומר - כאשר המים נחים ועומדים על מקומם, בניגוד ל[[מעיין]] המטהר גם ב"זוחלין", כאשר מי המעיין שוטפים ונוסעים ממקומם.
[[קובץ:זחילה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים בזחילתם]]'''זוחלין''' הוא אחד מפסולי המקוואות הנפוצים, המוזכר ב[[מסכת מקוואות]], שנגרם על ידי שמי המקווה זוחלין, בניגוד לכלל האומר כי מי מקווה אינם מטהרין אלא ב"אשבורן", כלומר - כאשר המים נחים ועומדים על מקומם, בניגוד ל[[מעיין]] המטהר גם ב"זוחלין", כאשר מי המעיין שוטפים ונוסעים ממקומם.
==גדר זוחלין==
==גדר זוחלין==
ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] מופיעים שאלות רבות שנשאל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בנושא זה. אחת מהם היא השאלה הבאה{{הערה|1=https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/176/1.htm שו"ת יורה דעה, סימן קסד, א]}}:  
ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] מופיעים שאלות רבות שנשאל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בנושא זה. אחת מהם היא השאלה הבאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/2/176/1.htm שו"ת יורה דעה, סימן קסד, א]}}:  


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=על דבר המקואות אשר נעשו בעירנו שתים סמוכות זו לזו ומחיצה מפסקת ביניהם וכאשר מחמין האחת במים חמין אזי יזחלו המים אל השניה דרך הסדקים שבכותל שהם למטה מארבעים סאה. וזאת נראה בחוש שזחילת המים אינם מעט מעט כי כשמטילים יורה גדולה מים חמים בהאחת. ובערך ג' או ד' שעות נעשו שניהם שוים בגובה. והוריתי שלא לטבול בה בשעה שהיא זוחלת. ועתה נתעוררו בני עירי. שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בזה}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=על דבר המקואות אשר נעשו בעירנו שתים סמוכות זו לזו ומחיצה מפסקת ביניהם וכאשר מחמין האחת במים חמין אזי יזחלו המים אל השניה דרך הסדקים שבכותל שהם למטה מארבעים סאה. וזאת נראה בחוש שזחילת המים אינם מעט מעט כי כשמטילים יורה גדולה מים חמים בהאחת. ובערך ג' או ד' שעות נעשו שניהם שוים בגובה. והוריתי שלא לטבול בה בשעה שהיא זוחלת. ועתה נתעוררו בני עירי. שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בזה}}.
שורה 15: שורה 15:
הרא"ש עצמו נוטה לחלוק על דעה זאת כי {{ציטוטון|הנכון יותר לפרש דמיירי שלא ישארו במקוה מ' סאה אם לא שיסתום הזחילה}}. אך הלכה למעשה, מובא בטור בשם הרא"ש, כי יש לחשוש לדעתו של הר"ש.
הרא"ש עצמו נוטה לחלוק על דעה זאת כי {{ציטוטון|הנכון יותר לפרש דמיירי שלא ישארו במקוה מ' סאה אם לא שיסתום הזחילה}}. אך הלכה למעשה, מובא בטור בשם הרא"ש, כי יש לחשוש לדעתו של הר"ש.


באופן דומה נחלקו הראשונים{{הערה|מחלוקת זאת מובאת באריכות בעיקר בתשובה הבאה של הצמח צדק - סימן קעה}} אם [[חלות]] הפסול של "זוחלין", חל רק על אותם מים שעתידים לצאת, או על כל מימי המקווה. מקור מחלוקת הראשונים היא בהבנת דבריו של [[רבינו שמשון]]{{הערה|ב{{משנה|מקוואות|ה|ה}} בענין נוטפין שעשאן זוחלין}}, אודות מקווה ששפתו העליונה נסדקה, כך שהמים העליונים עתידים לצאת. [[הרא"ש]] סובר שהפסול חל רק על מים העליונים, אלא שמכיון שמים העליונים עתידים לצאת, ובהם הוא טובל, נחשבת הטבילה כטבילה פסולה. לעומת זאת בנו של הרא"ש - [[הטור]], מפרש בטעמו של רבינו שמשון {{ציטוטון|שכיון שמים העליונים ננערים לצאת חשוב כולו כזוחלין}}. גם [[המרדכי]] כתב באופן דומה - {{ציטוטון|אפי' אם יש במקוה אלף סאין צריך ליזהר שלא יעלו המים על שפת המקוה משום דהוי זוחלין}}.
באופן דומה נחלקו הראשונים{{הערה|מחלוקת זאת מובאת באריכות בעיקר בתשובה הבאה של הצמח צדק - סימן קעה}} אם [[חלות]] הפסול של "זוחלין", חל רק על אותם מים שעתידים לצאת, או על כל מימי המקווה. מקור מחלוקת הראשונים היא בהבנת דבריו של [[רבינו שמשון]]{{הערה|בענין נוטפין שעשאן זוחלין}}, אודות מקווה ששפתו העליונה נסדקה, כך שהמים העליונים עתידים לצאת. [[הרא"ש]] סובר שהפסול חל רק על מים העליונים, אלא שמכיון שמים העליונים עתידים לצאת, ובהם הוא טובל, נחשבת הטבילה כטבילה פסולה. לעומת זאת בנו של הרא"ש - [[הטור]], מפרש בטעמו של רבינו שמשון {{ציטוטון|שכיון שמים העליונים ננערים לצאת חשוב כולו כזוחלין}}. גם [[המרדכי]] כתב באופן דומה - {{ציטוטון|אפי' אם יש במקוה אלף סאין צריך ליזהר שלא יעלו המים על שפת המקוה משום דהוי זוחלין}}.


===פסק אדמו"ר הצמח צדק===
===פסק אדמו"ר הצמח צדק===
שורה 27: שורה 27:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקווה]]
[[קטגוריה:מקווה]]
[[en:Zochlin]]