יששכר בער מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (ציון מקורות למכתב רמ"מ מוויטעבסק. תיקוני ניסוח ודיוקי פרטים) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}} | {{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}} | ||
[[קובץ:בית העלמין בליובאוויטש - רבי יששכר בער, רבו של אדמוה"ז.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בליובאוויטש]] | [[קובץ:בית העלמין בליובאוויטש - רבי יששכר בער, רבו של אדמוה"ז.jpeg|ממוזער|שמאל|מצבתו בליובאוויטש]] | ||
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל | רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מקאבילניק''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]] בהיותו בן י"ב שנה{{הערה|משיחת אדמו"ר הריי"צ ליל י"ט כסלו תרצ"א}}, ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
היה מחסידי [[הבעש"ט]] הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות. | היה מחסידי [[הבעש"ט]] הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות. | ||
ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.}} כותב שאחר הסתלקות מורנו [[הבעש"ט]] במשך כשנה היה בנשיאות בנו [[צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו ל[[מגיד ממזריטש]]. במשך שנה זו | ברשימת [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.}} כותב שאחר הסתלקות מורנו [[הבעש"ט]] במשך כשנה היה בנשיאות בנו [[צבי בן הבעש"ט|רבי צבי]], אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו ל[[מגיד ממזריטש]]. במשך שנה זו התקרבו רבים מחסידי הבעש"ט, לאחר מכן בתחילת נישאות המגיד שלח שלוחים לליטא ואחרי כמה שינויים, הצליחו להלהיב את החסידים הישנים וגם החדשים, וביניהם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] (אז ממינסק), ורבי יששכר בער מקובליניק. והם נסעו למזריטש לכחצי שנה. אחרך כך חזרו לביתם "מלאים בזיוה והדרה של תורת החסידות" עד כי התחילו לעשות תעמולה לשיטת מורנו הבעשל טוב והרב המגדי בין בני התורה במינסק ובקאבלניק". | ||
הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו | הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו בתקכ"ה על אף המלחמות בחסידות, והראשון שניהם הוא: "בליובאוויטש ומנהלו הרה"ק רבי ישכר דוב הנ"ל". | ||
==התיישבותו בליובאוויטש== | ==התיישבותו בליובאוויטש== | ||
לאחר מכן התיישב ב[[ליובאוויטש]]. על מנת להפיץ תורת החסידות. | לאחר מכן התיישב ב[[ליובאוויטש]]. על מנת להפיץ תורת החסידות. | ||
היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}. | היה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}. | ||
כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] | כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] עלה (יחד עם הרה"ק [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|רבי אברהם מקאליסק]]) בשנת תקל"ז לארץ ישראל תובב"א, הוא מינה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן להנהיג החסידים ב[[רוסיה]]. | ||
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים: | במכתב שכתב כנראה{{הערה|ב'בית רבי' (ע' יג הע' א) כתב שזו איגרת משנת תקמ"א או תקמ"ב. וב'פרי הארץ' (הוצאת 'המסורה' תשס"ז) מכתב ה', נכתב בכותרתו התאריך בשנת תקמ"ב.}} בשנת תקמ"ב, רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים: | ||
[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל | [[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מגיד מישרים דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר|ישראל פולוצקר]] כאחד ממנהיגי העדה. | ||
שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}. | שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה [[תשרי]] תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו. | המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה [[תשרי]] תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[יוסף אשבל מליובאוויטש]], דוד הצמח צדק | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 47: | שורה 50: | ||
*[https://anash.org/new-ohel-erected-in-lubavitch-town/ הוקם אהל על מצבת רבי ישכר בער] | *[https://anash.org/new-ohel-erected-in-lubavitch-town/ הוקם אהל על מצבת רבי ישכר בער] | ||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 155-157. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:13, 27 באוגוסט 2024
רבי יששכר בער הלוי סג"ל מקאבילניק (? - כ"ב שבט תקנ"ד), היה המלמד של אדמו"ר הזקן בהיותו בן י"ב שנה[1], ידידו וחבירו אצל המגיד ממזריטש ואחר כך אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ומורה צדק בעיירה ליובאוויטש.
תולדות חייםעריכה
נולד לאביו רבי שלמה[2]. היה מחסידי הבעש"ט הנסתרים. שסללו את הדרך להתגלות תורת החסידות.
ברשימת אדמו"ר הריי"צ[3] כותב שאחר הסתלקות מורנו הבעש"ט במשך כשנה היה בנשיאות בנו רבי צבי, אך הנהגתו היית בחלישות, ורק בשבועות תקכ"א העביר נשיאותו למגיד ממזריטש. במשך שנה זו התקרבו רבים מחסידי הבעש"ט, לאחר מכן בתחילת נישאות המגיד שלח שלוחים לליטא ואחרי כמה שינויים, הצליחו להלהיב את החסידים הישנים וגם החדשים, וביניהם רבי מנחם מענדל מויטבסק (אז ממינסק), ורבי יששכר בער מקובליניק. והם נסעו למזריטש לכחצי שנה. אחרך כך חזרו לביתם "מלאים בזיוה והדרה של תורת החסידות" עד כי התחילו לעשות תעמולה לשיטת מורנו הבעשל טוב והרב המגדי בין בני התורה במינסק ובקאבלניק".
הרבי הריי"צ מונה שלושה מרכזי חסידות גלויים שנפתחו בתקכ"ה על אף המלחמות בחסידות, והראשון שניהם הוא: "בליובאוויטש ומנהלו הרה"ק רבי ישכר דוב הנ"ל".
התיישבותו בליובאוויטשעריכה
לאחר מכן התיישב בליובאוויטש. על מנת להפיץ תורת החסידות.
היה המלמד של אדמו"ר הזקן, ידידו וחבירו אצל המגיד ממזריטש, ואחר כך אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" בענווה[4]. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד[5].
כאשר הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק עלה (יחד עם הרה"ק רבי אברהם מקאליסק) בשנת תקל"ז לארץ ישראל תובב"א, הוא מינה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן להנהיג החסידים ברוסיה.
במכתב שכתב כנראה[6] בשנת תקמ"ב, רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:
חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת השם, כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מגיד מישרים דקהילת ליובאוויטש וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן, ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי ישראל פולוצקר כאחד ממנהיגי העדה.
שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת תקמ"ד מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות בפרנסה של אנ"ש ברוסיה[7].
בשיחות ובמכתבי הרבי הריי"צעריכה
הרבי הריי"צ מספר על רבי יששכר בער בכמה הזדמנויות, ומהם בשני מכתבים שהגיעו לידנו ומכנה אותו כא' מהשלושה שעליהם "הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".
וכך הוא כותב באגרת מח' תמוז תרצ"ט:
"שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז... דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".
במכתב הארוך מתאר הרבי הקודם באריכות את החלקים של שני חבריו של רבי יששכר בער לחסידות, אך החלק של התקרבות רבי יששכר בער לא הגיע לידנו.
הסתלקותועריכה
רבי יששכר בער נפטר בכ"ב שבט ה'תקנ"ד ונטמן בבית החיים בליובאוויטש, ועל מצבתו נכתב:
פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
- נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]
המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה תשרי תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.
משפחתועריכה
- בנו, הרב יוסף אשבל מליובאוויטש, דוד הצמח צדק
לקריאה נוספתעריכה
- המצבה של הרב יששכר בער מליובאוויטש תלמיד הבעש"ט ומורו של אדה"ז בילדותו - אתר "ליובאוויטש שלי"
- משה מרינובסקי, תגלית בליובאוויטש, כפר חב"ד גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 155-157.
הערות שוליים
- ↑ משיחת אדמו"ר הריי"צ ליל י"ט כסלו תרצ"א
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמ' ד (21), מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן.
- ↑ נדפסה גם ב"אוצר מרשימות הרבי הריי"ץ" עמוד 129-131.
- ↑ בית רבי.
- ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ה'ש"ת עמ' 80.
- ↑ ב'בית רבי' (ע' יג הע' א) כתב שזו איגרת משנת תקמ"א או תקמ"ב. וב'פרי הארץ' (הוצאת 'המסורה' תשס"ז) מכתב ה', נכתב בכותרתו התאריך בשנת תקמ"ב.
- ↑ פרי הארץ מכתב ח'.