י"ד בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
*[[תקפ"ה]] (5/11/1824 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], התחתן עם בתו של ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]] - מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. [[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בחתונה ואמר כמה מאמרי חסידות. | *[[תקפ"ה]] (5/11/1824 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], התחתן עם בתו של ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]] - מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. [[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בחתונה ואמר כמה מאמרי חסידות. | ||
*[[תרכ"א]] (30/10/1860 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הסתיימה כתיבת [[ספר התורה]] שנכתבה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | *[[תרכ"א]] (30/10/1860 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הסתיימה כתיבת [[ספר התורה]] שנכתבה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
*[[תש"ב]] (4/11/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הנאצים השמידו את ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] והחריבו את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]], במהלך [[מלחמת העולם | *[[תש"ב]] (4/11/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הנאצים השמידו את ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] והחריבו את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
*[[תשנ"ד]] (29/10/1993 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[תפילת מנחה]] ב[[ | *[[תש"ז]] - רכבת משא ("עשאלון") ועליה קבוצה של מאות חסידים יצאה מ[[ברית המועצות]] במסגרת הבריחה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ז]]. | ||
[[קובץ:הוילון... 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הוילון נסגר בפעם האחרונה לעת עתה - '''י"ד מר-חשוון [[ה'תשנ"ד]]''']] | |||
*[[תשנ"ד]] (29/10/1993 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הפעם האחרונה '''לעת עתה''' בה נראה הרבי לחסידים, כשיצא ל[[תפילת מנחה]] ב[[המרפסת|מרפסת]], כשהוא מעודד את שירת "{{יחי}}"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114029 י"ד חשוון תשנ"ד: כשהוילון נסגר{{col}}].}} {{הערה|[https://chabad.info/blogs/855445/ אנחנו חלק מההצגה: י"ד חשון – לא תשנ"ד • מאמר נוקב{{אינפו}}]}}. | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
*[[תשי"ט]] (28/10/1958 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ברוך לבקיבקר]], רב, מחנך ו[[שליח]] ב[[צפת]]. | *[[תשי"ט]] (28/10/1958 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ברוך לבקיבקר]], רב, מחנך ו[[שליח]] ב[[צפת]]. | ||
*[[תשל"ו]] (19/10/1975 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[שליח]] [[הרבי]] לעיר פרנקפורט שב[[גרמניה]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט|חב"ד בפרנקפורט]]. | *[[תשל"ו]] (19/10/1975 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[שליח]] [[הרבי]] לעיר פרנקפורט שב[[גרמניה]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט|חב"ד בפרנקפורט]]. | ||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*[[תשפ"ב]] (20/10/2022 [[מניין אומות העולם|למניים]]) - הרב [[משה מושקוביץ]], מ[[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]] ב[[שיכון חב"ד בלוד]]. | |||
{{להיום יום|י"ד|חשוון}} | {{להיום יום|י"ד|חשוון}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב יד]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב יד]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:04, 13 בנובמבר 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ד בחשוון הוא היום הארבעה עשר בחודש חשוון.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"א (15/11/1940 למניינם) - גיטו ורשה נסגר ובו הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם.
- תש"ג (25/10/1942 למניינם) - הסתלק רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד נספה בשואה.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תקפ"ה (5/11/1824 למניינם) - ר' יהודה לייב שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, התחתן עם בתו של ר' שלמה פריידס משקלוב - מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי השתתף בחתונה ואמר כמה מאמרי חסידות.
- תרכ"א (30/10/1860 למניינם) - הסתיימה כתיבת ספר התורה שנכתבה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק לקראת לידתו של אדמו"ר הרש"ב.
- תש"ב (4/11/1941 למניינם) - הנאצים השמידו את העיירה ליובאוויטש והחריבו את אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש, במהלך מלחמת העולם השנייה.
- תש"ז - רכבת משא ("עשאלון") ועליה קבוצה של מאות חסידים יצאה מברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה יציאת רוסיה תש"ז.
- תשנ"ד (29/10/1993 למניינם) - הפעם האחרונה לעת עתה בה נראה הרבי לחסידים, כשיצא לתפילת מנחה במרפסת, כשהוא מעודד את שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"[1] [2].
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרע"ז (10/11/1916 למניינם) - הרב מאיר גרינברג, רב העיר וואסטר שבמסצ'וסטס, והעיר פטרסון שבניו ג'רזי, וראש ישיבת תומכי תמימים ניו ג'רזי.
- תר"צ (17/11/1929 למניינם) - הרב זאב דב הלפרין, משפיע בקהילת חב"ד סנהדריה בירושלים.
- תש"ח (28/10/1947 למניינם) - הרב אברהם יצחק ברוך גרליצקי, ר"מ בישיבת אהלי תורה ומנהל מערכת קובץ הערות וביאורים אהלי תורה.
- תשי"ט (28/10/1958 למניינם) - הרב ברוך לבקיבקר, רב, מחנך ושליח בצפת.
- תשל"ו (19/10/1975 למניינם) - הרב יוסף ירחמיאל הבלין, שליח הרבי לעיר פרנקפורט שבגרמניה וראש ישיבת חב"ד בפרנקפורט.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשפ"ב (20/10/2022 למניים) - הרב משה מושקוביץ, מאנ"ש בשיכון חב"ד בלוד.
| הפתגם היומי - י"ד בחשוון - מלוח היום יום |
|---|
| מה' מצעדי גבר כוננו, לכל אחד מישראל יש לו תעודה רוחנית בחיים, והוא להתעסק בעבודת הבנין לעשות דירה לו יתברך. וכל אחד באשר הוא ובכל מקום שהוא צריך להתעניין בכל מאמצי כוחו לחפש בחפש מחופש למצוא איזה פרנסה רוחנית כמו שהוא מחפש אחר פרנסה גשמית. והוא לפי שדרכו - של הקדוש ברוך הוא - יחפץ, כדכתיב באברהם כי ידעתיו גו' ושמרו דרך ה', כי יש שני דרכים: דרך הטבע ושלמעלה מן הטבע, העולם בראו הקדוש ברוך הוא להיות נראה כמו שהוא בדרך הטבע - בעיני בשר - והוא דרך אלקים. תורה ומצות הם דרך הוי"ה והוא המשכה שלמעלה מן הטבע בטבע, אשר בגלל זאת הנה הקדוש ברוך הוא משפיע לישראל למעלה מן הטבע בטבע. |
