לוחות הברית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(52 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]]
[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]]
'''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב (עובי) חצי אמה, עליהם חקוק עשרת הדיברות.
'''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב (עובי) חצי אמה, עליהם חקוקים [[עשרת הדיברות]].


== קבלת הלוחות מה' ==
== קבלת הלוחות מה' ==
שורה 19: שורה 18:


== צורת הלוחות ==
== צורת הלוחות ==
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]
גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] על [[פרשת כי תשא]], רבי אברהם ברדקי, רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, רבי [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי, רבי [[ניסים קרליץ]], רבי חיים פנחס שיינברג, רבי יששכר-דוב גולדשטיין, רבי [[שלמה זלמן אויערבך]] ורבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]). בשיחה ציין הרבי גם:"שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "ביכורי אליהו" כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} שבראשם [[הרבי]] ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח"ל.
 
המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].
 
היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} שאין "מרובע" מששת ימי בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות,
כגון:


מקור דברי הרבי, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית. מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.
א.מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בריות]]{{הערה|לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים ראה במכתב הרבי אגרות קודש כרך ב אגרת שס ושם הרבי כותב 7 מחלוקות והסתייגויות לכלל של 'אין מרובע מששת ימי בראשית, להלן בהערות יופיע על איזה סעיף מהמכתב מבוסס כל תירוץ}}.


מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי{{הערה|זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.}}.  
ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית {{הערה|סעיף א באגרת הקודש הנ"ל של הרבי}}.


כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. אך הרבי ב[[שיחה|שיחתו]] דוחה זאת מכל וכל.  
ג. הרבי כותב {{הערה|באגרת הנ"ל}} ש'גם בבריות - רק מרובע מכל הצדדים וכל שטחיו חלקים אין מששת ימי בראשית, אבל יש מרובע... שאחד, עכ"פ, משטחיו אינו חלק (ירוש' שם)'. והרי הלוחות לא היה המשטח שלהם חלק כי האותיות בלוחות היו חור במשטח של הלוחות.


מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין [[קני המנורה]], שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול.
ד. אולי יש לתרץ שאמנם 'אין מרובע מששת ימי בראשית' אך מכיוון שהלוחות נוצרו ב'ערב שבת בין השמשות' זה כבר לא כלול בששת ימי בראשית {{הערה|ראה באגרת הרבי הנ"ל שחוקר על הזמן שלגביו נאמר שאין מרובע:  'ג) הבטוי מששת ימי בראשית, יל"פ: א) בריאה בידי שמים ואף שבא לאחר וימ"ב, וכמו תחש ופי הארץ, אבל מפעולות אדה"ר ביום הששי אפשר שהי' גם מרובע. ב) כל מה שהי' בוימ"ב, הן מעשה שמים הן מעשה אדם. אבל יכול להיות בריאה אח"כ והוא מרובע. ועצ"ע.'}}


==התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות==
===התייחסות מהרבי במשך השנים===
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]
[[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]]
[[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]]
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.


הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה ב[[פרשת כי תשא]] [[תשמ"א]]. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות.
עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות{{הערה|ראו את מכתביו של הרבי למרת בתיה חיה בנוגע לציור הלוחות ב"בול" של הרשת מ[[כ"ה סיוון]] [[תשכ"ב]], ולרב [[קלמן כהנא]] מ[[י"ב שבט]] [[תשכ"ז]].}} , כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון{{הערה|ראו מכתב הרבי לרב [[שלום דובער ריבקין]] מ[[כ"ט שבט]] [[תשכ"א]]:"ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]])".}}.
 
אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ"ט ב[[שבט]] [[תשכ"א]], לרב [[שלום דובער ריבקין]]:  
 
ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]]).
[[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני כשבע מאות שנה]]
כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תש"ב]], ועליהן עוצב סמל הארגון שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות הן מרובעות.
 
ביום כ"ה ב[[סיוון]] [[תשכ"ב]] כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]], ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': "אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי [[חז"ל]] בכמה מקומות (ומהם [[בבא בתרא]] יד, א) וכמפורסם גם-כן על ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'".
 
לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג [[אומות העולם]]":
 
{{ציטוטון|בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה}}.
 
בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות:
 
{{ציטוטון|כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא [[הקב"ה]] בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני [[קדושה]]. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא{{הערה|[[זבחים]] פח, א.}}. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל ה[[ארון]], באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום}}
 
בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]]{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}:
 
{{ציטוטון|[[ארון הברית|ארון]] שעשה [[משה]] [[אמה|אמתיים]] וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי}}.
 
{{ציטוטון|על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול.}}
 
כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת [[כי תשא]] באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות".
 
הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.
לכן משנות הלמדים החלו בסמלים של מסיבות שבת לעשות לוחות מרובעות עד אז לא יודעים מה הסיבה שזה היה עגול
 
==מהיכן נובעת הטעות?==
ב[[שיחה]] האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה:
 
הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב ל[[גוי|אינו-יהודי]], ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה [[גוי]] - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות.
 
וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים ("סטיישאנערי") של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא.
 
ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול:
 
{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}.
 
הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ:
 
{{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}.
 
==הרבי משיב לטענות==
כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל, בהסברה שכאשר ענין זה נוגע לחינוך ילדי ישראל אין להתחשב בטענה זו, מכיון שכאשר הילד יראה שמחנכו לימדו דבר שהיפך ה[[אמת]], הרי על ידי-זה לא יאמין ולא יקבל יותר ממחנכו אף כאשר ילמדו דבר שהוא על פי האמת לחלוטין.
 
על סמך זה הורה הרבי להקפיד מכאן ולהבא אודות ציור הלוחות באופנם הנכון, ויתירה מזו לתקן אף במקומות שכבר נעשה באופן המוטעה, מחמת שענין זה נוגע ליסוד התורה כולה - הלוחות.
 
==שינוי הלוחות בכל מקום==
לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] נמסרה לרבי תמונת השער של ה'משיח טיימס' ובה ציור אדם המוציא [[ספר תורה]] מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: "כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות". מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות.
 
בגיליון [[קיץ]] [[תשמ"ה]], הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'[[מחנה קיץ]]'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו "כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות". והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "באמצע?" כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.
 
בשנת [[תנש"א]] הצליח הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], [[שליח]] הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב [[בית הכנסת]] כבר בשנת [[תשמ"ו]], ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) [[אזכיר על הציון]].
 
בשנת [[תשמ"ג]] ביקשו [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת [[חנוכה]] מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש"ס]])...
 
בשנת [[תשל"ו]] נפתחה ב[[ברוקלין]] ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]". [[ישיבה]] זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב [[יעקב בריסקי]] כתב לרבי דו"ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב [[בנימין קליין]], שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה.
 
"טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי", סיפר הרב קליין. "בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי הייתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות.
 
מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.
 
הספר הפופולארי ביותר ללימוד [[אותיות]] א"ב לילדי תשב"ר, הוא ספר 'המסורת' שעל [[אותיות]]יו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל "המסורת", הרב קלמן ויינפלד, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב ויינפלד, פנה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה ש[[הרבי מליובאוויטש]] אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר".
 
יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש ב[[בני ברק]].
 
גם ארגון '[[יד לאחים]]' שינה את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור [[חומש]] מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי.
 
בשנת [[תשע"ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ"ד סיון]] [[ה'תשע"ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סיעה.
 
== מרובע או מלבן ==
באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעים, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי:
 
{{ציטוטון|נתקבל ות"ח ת"ח. בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח [- אורכם ורחבם]}}.
 
כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי דברי הגמרא ממש מרובעות ולא מלבניות.
 
אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך.
 
כך שלמעשה, לכאורה, יש לנהוג כ"משנה בתרא" זו, ולצייר הלוחות '''כמלבנים''' דוקא.
 
==על חטא העיגול==
{{ערך מורחב|על חטא העיגול}}
הפרסום ה[[חב"ד]]י הרשמי הראשון שעורר על דבר תיקון "חטא העיגול", יצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]], שהוציא חוברת מעניינת בשם "[[על חטא העיגול]]".
 
חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.


==ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'==
בהזדמנות כאשר שלח הרב [[יעקב בריסקי]] ראש ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]", תמונה בה נראה תלמיד לומד לצד חלונות בצורה חצי עיגול, הורה הרבי לשנות את צורת החלונות למרובעים על אף אין מדובר בצורת הלוחות.
"השליח לענייני לוחות מרובעות", הינו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].


מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי ב[[ירושלים]].
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות. מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.


=="רב בבאר שבע"==
הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] דאג לאחר השיחה, להסתובב בעשרות בתי כנסת ולשנות את צורת הלוחות למרובעים ב[[פרוכת]], באישורו של ה[[גבאי]].
בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך "שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול".  


ב[[שבועון בית משיח]] (שי גפן) חושף מתחקיר שערך, שכוונת הרבי הייתה להגאון הרב [[אליהו כץ]], רבה של באר שבע (שנפטר בח' [[חשוון]] [[תשס"ה]]), ואלו דברי תשובתו המעניינים:
לאחר חג השבועות [[תשמ"א]] נערכה הכנסת [[ספר תורה הכללי]] של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], כיון שהכתר לספר תורה נרכש עוד קודם שיחת הרבי בפומבי על צורת הלוחות, נחרטו עליו לוחות עגולים, ובשעה שהרבי עלה לתורה בספר בפעם הראשונה{{הערה|ההכנסה נערכה בקנדה ביום ראשון, וליום שני הביאו אותו ל-770 לקריאת התורה והרבי עלה בו.}} נעץ הרבי מבט ממושך בכתר, ולאחר התפילה בירר הרבי מי התורם{{הערה|הרב [[אליעזר ליין]].}} ואמר שלפי מה שהתבונן ניתן לתקן בקלות מבלי שהכתר יהרס, וכיון שמדובר בתורם שיקבל את הדברים, הרי שיאמרו לו לתקן{{הערה|על פי מכתבו של הרב [[יהושע מונדשיין]].}}.


בספרו "באר אליהו", כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: "חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם".
בשיחה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], עורר הרבי על כך שוב, באומרו:{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}, הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: {{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}.


הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא "שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים".  
באותה שנה יצא על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]] החוברת "[[על חטא העיגול]]" בעריכתו של ר' [[יחזקאל סופר]]. חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.


בהמשך מכתבו מספר הרב כץ "ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ"ל, ואני מברכם בברכת [[כהן]] תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים". הרב כץ גם מוסיף שהורה "להרב יעקב מרגי, יו"ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה".  
מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי{{הערה|ניתן להבחין בכך בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.}}, ובמקומות רבים שונו צורת הלוחות{{הערה|[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות] באתר {{חב"ד און ליין}}, [https://chabad.info/news/927658/ סמל הרבנות הדתית שדרות] {{אינפו}}, הרב [[נחום דוב ברייאר]] הורה בשנת [[תשפ"א]] להחליף את צורת הלוחות העגולות למרובעות בכל בתי הכנסיות ובכל פרסומי הארגון של חסידותו, קדם לכך מכתב של הרב [[ברל לזר]] אליו בנושא באותה שנה. ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב [[שייע דייטש]] 'רגעי השבוע' מערב שבת [[פרשת נשא]] [[תשפ"ד]], [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].}}.


הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר "המסורת" לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.
בשנת [[תשמ"ג]] ניסו [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול לקראת [[חנוכה]] הנפקת מטבעות שמצידם האחד יופיעו סמלים יהודיים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע שבין הסמלים היהודיים יופיע צורת לוחות-הברית. הרבי הגיב על הצעה זו:{{ציטוטון|הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש"ס]])}}.


== גדולי ישראל מצטרפים כולם כאחד לדעת הרבי ==
בשנת [[תשע"ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל{{הערה|[https://chabad.info/news/33196/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות].}}, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/הרבנות-הראשית-ריבעה-את-לוחות-הברית/ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ"ד סיון]] [[ה'תשע"ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סייעה.
בקיץ [[תשד"מ]] ביקר הרב [[ברוך וילהלם]] (כיום רב קהילת [[חב"ד]] [[נהריה]]) אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחות הרבי הנ"ל). להלן קטעים מדו"ח הסיכום שלו:


*הגאון רבי אברהם ברדקי: יושר גדול לתקן הלוחות למרובעות - והנוהג אחרת הוא מנהג שטות.
הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.
*האדמו"ר רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.
*הגאון רבי דוב פוברסקי שליט"א ראש ישיבת פונוביז': כמובן שתעשה מרובע!
*הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי זצ"ל: הליובאוויטשער אומר מרובע, ויש לזה הרי מקור, תעשה אם כן מרובע. אבל הקהל יתווכח וכו', ולכן רק בדרכי שלום כדאי, ובאם תיווצר מחלוקת - לא.
*הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א: וודאי שתעשה כפי האמת - מרובע!".


רבנים נוספים קבעו באופן חד משמעי "לעשות מרובע", והם: הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א ראש ישיבת תורה אור. רבי יששכר-דוב גולדשטיין אב"ד קהילת חוג חתם סופר, בנוגע לחדשות, "ולשנות.. רק בדרכי שלום". הגאון רבי [[שלמה זלמן אויערבך]]: "בוודאי, וידוע שהיה מרובע!.. זו האמת.. והעיגול בא מהגויים".{{הערה|מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}
לבית כנסת בירושלים ששינה את צורת הלוחות החצי עגול למלבן, הורה הרבי לשנות למרובע, עם זאת שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים.


גם רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בעל ה"קהילות יעקב" נשאל על הדבר, והשיב ש[[הרבי]] צודק ובבית מדרשו שינו את הלוחות למרובעות.{{הערה|[[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]].}}
==בתורת החסידות==
{{להשלים}}
הרבי הסביר שהסיבה ש[[חטא העגל]] והלוחות האחרונות נכתבו ב[[פרשת כי תשא]] כהמשך ללוחות הראשונות כך שנראה הדבר שהם משהו "אחד", למרות שמדובר לכאורה בשני עניינים הפכיים ולא קשורים, זאת משום ששלושת הדברים האלו הינם מסמלים את שלושת השלבים בעלייה של בני ישראל: הלוחות הראשונות מבטאים את העלייה של בני ישראל, חטא העגל מסמל את הירידה לצורך עלייה - שמובילה לשלימות של הכול - הלוחות האחרונות{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]].}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4
*'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1849 עמוד 4
*הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24
*הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24
*'''[[דבר מלכות]] כי תשא''', ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה
*'''[[דבר מלכות]] כי תשא''', ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה
*'''שבת טיש''' פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2
*'''שבת טיש''' פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''לוחות מרובעים''', בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג במדור ניצוצי רבי, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 9


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר שטורעם {{PDF}}
*{{אוצר החכמה|יחזקאל סופר|על חטא העיגול|629099}}
*"הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_89623.html הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר {{שטורעם}} {{PDF}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A4/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות] - {{אינפו}}.
*הרב מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d0/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%92.pdf לוחות מרובעים]''', בתוך גליון התקשרות פרשת בהר בחוקותי תשפ"ג 1499 עמוד 14
*'''[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות]'''{{COL|}}
*'''[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות]'''{{COL|}}
*הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/656790/ למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?]''' {{וידפו}}
*הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/656790/ למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?]''' {{וידפו}}
*[https://chabad.info/news/675968/ ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות - מתוך הערך "לוחות הברית" עם צילום מסך מאתר חב"דפדיה] - {{אינפו}}.
*'''[https://chabad.info/news/675968/ ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות]''' - מתוך הערך "[[לוחות הברית]]" (ערך זה) עם צילום מסך מאתר [[חב"דפדיה]] - {{אינפו}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:הלכה]]

גרסה אחרונה מ־05:20, 13 בדצמבר 2024

לוחות הברית שהוגהו על ידי הרבי לשער הירחון שיחות לנוער

לוחות הברית, הם לוחות אבן בגודל אמה על אמה ברוחב (עובי) חצי אמה, עליהם חקוקים עשרת הדיברות.

קבלת הלוחות מה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

" חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:

בלוחות עצמן - הראשונות מעשה אלקים, השניות
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין פסל לך.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין המכתב - חרות על הלוחות שכדרשת רז"ל עירובין (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.

במעלת בני ישראל - בלוחות הראשונות צדיקים, כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, בשניות בעלי תשובה.

במעלת משה - במתן תורה ניתן למשה אלף אורות במתנה, ובחטא העגל ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק בשבת נותנים לו כדאיתא בפרי עץ חיים). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן הלכות מדרש אגדות כו', כפלים לתושיה כדאיתא בנדרים (כב. ב), וקירון עור פני משה.

"

– היום יום, י"ז בתמוז

כשעלה משה למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות[1].

בי"ז בתמוז ב'תמ"ח ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל בחטא העגל, שבר את הלוחות. בראש-חודש אלול חצב משה - על-פי ציווי הקדוש ברוך הוא - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.

(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות בארון הברית.

צורת הלוחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

גדולי ישראל רבים[3] שבראשם הרבי ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן בש"ס ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים [4], וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא[5] נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון[6], ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם[7][8].

המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מהנצרות[9], ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל לגוי, שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ביהדות.

היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות[10], על פי הנכתב בתלמוד הירושלמי[11] שאין "מרובע" מששת ימי בראשית ובפרקי אבות[12] נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות, כגון:

א.מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק בבריות[13].

ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית [14].

ג. הרבי כותב [15] ש'גם בבריות - רק מרובע מכל הצדדים וכל שטחיו חלקים אין מששת ימי בראשית, אבל יש מרובע... שאחד, עכ"פ, משטחיו אינו חלק (ירוש' שם)'. והרי הלוחות לא היה המשטח שלהם חלק כי האותיות בלוחות היו חור במשטח של הלוחות.

ד. אולי יש לתרץ שאמנם 'אין מרובע מששת ימי בראשית' אך מכיוון שהלוחות נוצרו ב'ערב שבת בין השמשות' זה כבר לא כלול בששת ימי בראשית [16]

התייחסות מהרבי במשך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים
סמל פעילות 'מסיבות שבת' בה משולבות לוחות עגולות

בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות 'מסיבות שבת', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.

עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות[17] , כאשר היה אחראי על הוצאת ה"שיחות לנוער" שיצאו לאור בחיי אדמו"ר הריי"צ. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון[18].

בהזדמנות כאשר שלח הרב יעקב בריסקי ראש ישיבת "חנוך לנוער", תמונה בה נראה תלמיד לומד לצד חלונות בצורה חצי עיגול, הורה הרבי לשנות את צורת החלונות למרובעים על אף אין מדובר בצורת הלוחות.

בשנת תשמ"א[19] דיבר הרבי באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות. מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב מיכאל טייטלבוים, מנהל מוסדות 'אהלי תורה' בקראון הייטס, על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.

הרב מנחם בן ציון וילהלם דאג לאחר השיחה, להסתובב בעשרות בתי כנסת ולשנות את צורת הלוחות למרובעים בפרוכת, באישורו של הגבאי.

לאחר חג השבועות תשמ"א נערכה הכנסת ספר תורה הכללי של בית רבקה, כיון שהכתר לספר תורה נרכש עוד קודם שיחת הרבי בפומבי על צורת הלוחות, נחרטו עליו לוחות עגולים, ובשעה שהרבי עלה לתורה בספר בפעם הראשונה[20] נעץ הרבי מבט ממושך בכתר, ולאחר התפילה בירר הרבי מי התורם[21] ואמר שלפי מה שהתבונן ניתן לתקן בקלות מבלי שהכתר יהרס, וכיון שמדובר בתורם שיקבל את הדברים, הרי שיאמרו לו לתקן[22].

בשיחה בשמחת תורה תשמ"ב, עורר הרבי על כך שוב, באומרו:"לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא", הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: "מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא".

באותה שנה יצא על ידי צעירי אגודת חב"ד באה"ק סניף נחלת הר חב"ד בהנהלת הרב ליפא קורצווייל החוברת "על חטא העיגול" בעריכתו של ר' יחזקאל סופר. חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.

מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי[23], ובמקומות רבים שונו צורת הלוחות[24].

בשנת תשמ"ג ניסו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש לפעול לקראת חנוכה הנפקת מטבעות שמצידם האחד יופיעו סמלים יהודיים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע שבין הסמלים היהודיים יופיע צורת לוחות-הברית. הרבי הגיב על הצעה זו:"הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך הש"ס)".

בשנת תשע"ה, בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל[25], שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות[26], כמו כן בכ"ד סיון ה'תשע"ט במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סייעה.

הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו)[27], ואף הורה לעורכים של גליון 'משיח טיימס' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.

לבית כנסת בירושלים ששינה את צורת הלוחות החצי עגול למלבן, הורה הרבי לשנות למרובע, עם זאת שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרבי הסביר שהסיבה שחטא העגל והלוחות האחרונות נכתבו בפרשת כי תשא כהמשך ללוחות הראשונות כך שנראה הדבר שהם משהו "אחד", למרות שמדובר לכאורה בשני עניינים הפכיים ולא קשורים, זאת משום ששלושת הדברים האלו הינם מסמלים את שלושת השלבים בעלייה של בני ישראל: הלוחות הראשונות מבטאים את העלייה של בני ישראל, חטא העגל מסמל את הירידה לצורך עלייה - שמובילה לשלימות של הכול - הלוחות האחרונות[28].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן, לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4
  • הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, הלוחות, סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24
  • דבר מלכות כי תשא, ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה
  • שבת טיש פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2
  • הרב מרדכי מנשה לאופר, לוחות מרובעים, בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג במדור ניצוצי רבי, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 9

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ אבות פ"ה מ"ו.
  2. ↑ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות? ב.
  3. ↑ רבינו בחיי על פרשת כי תשא, רבי אברהם ברדקי, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב, רבי דוב פוברסקי, המקובל רבי שריה דבליצקי, רבי ניסים קרליץ, רבי חיים פנחס שיינברג, רבי יששכר-דוב גולדשטיין, רבי שלמה זלמן אויערבך ורבי יעקב ישראל קנייבסקי (ראה כאן). בשיחה ציין הרבי גם:"שישנו רב מסויים בבאר שבע - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא, בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון בית משיח[2] שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "ביכורי אליהו" כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.
  4. ↑ אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)
  5. ↑ בבא בתרא דף יד, א.
  6. ↑ ראה תמונה.
  7. ↑ שיחת קודש שמחת תורה תשמ"ב.
  8. ↑ כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10.
  9. ↑ רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.
  10. ↑ רבי ישראל יעקב פישר אבן ישראל, סימן נ"ז.
  11. ↑ מסכת שביעית, פ"ו, ומסכת נדרים, פ"ה.
  12. ↑ פ"ה.
  13. ↑ לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים ראה במכתב הרבי אגרות קודש כרך ב אגרת שס ושם הרבי כותב 7 מחלוקות והסתייגויות לכלל של 'אין מרובע מששת ימי בראשית, להלן בהערות יופיע על איזה סעיף מהמכתב מבוסס כל תירוץ
  14. ↑ סעיף א באגרת הקודש הנ"ל של הרבי
  15. ↑ באגרת הנ"ל
  16. ↑ ראה באגרת הרבי הנ"ל שחוקר על הזמן שלגביו נאמר שאין מרובע: 'ג) הבטוי מששת ימי בראשית, יל"פ: א) בריאה בידי שמים ואף שבא לאחר וימ"ב, וכמו תחש ופי הארץ, אבל מפעולות אדה"ר ביום הששי אפשר שהי' גם מרובע. ב) כל מה שהי' בוימ"ב, הן מעשה שמים הן מעשה אדם. אבל יכול להיות בריאה אח"כ והוא מרובע. ועצ"ע.'
  17. ↑ ראו את מכתביו של הרבי למרת בתיה חיה בנוגע לציור הלוחות ב"בול" של הרשת מכ"ה סיוון תשכ"ב, ולרב קלמן כהנא מי"ב שבט תשכ"ז.
  18. ↑ ראו מכתב הרבי לרב שלום דובער ריבקין מכ"ט שבט תשכ"א:"ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=שיחות לנוער באידיש)".
  19. ↑ בשבת פרשת תשא.
  20. ↑ ההכנסה נערכה בקנדה ביום ראשון, וליום שני הביאו אותו ל-770 לקריאת התורה והרבי עלה בו.
  21. ↑ הרב אליעזר ליין.
  22. ↑ על פי מכתבו של הרב יהושע מונדשיין.
  23. ↑ ניתן להבחין בכך בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.
  24. ↑ "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות באתר , סמל הרבנות הדתית שדרות , הרב נחום דוב ברייאר הורה בשנת תשפ"א להחליף את צורת הלוחות העגולות למרובעות בכל בתי הכנסיות ובכל פרסומי הארגון של חסידותו, קדם לכך מכתב של הרב ברל לזר אליו בנושא באותה שנה. ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב שייע דייטש 'רגעי השבוע' מערב שבת פרשת נשא תשפ"ד, [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].
  25. ↑ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות.
  26. ↑ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית .
  27. ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו.
  28. ↑ דבר מלכות כי תשא.
בית המקדש
בתי המקדש המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי
הר הבית מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית
העזרה רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת
הלשכות לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות
קודש מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים
קודש הקודשים ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה
קורבנות קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר
עובדי המקדש כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית
בגדי כהונה מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=לוחות_הברית&oldid=724637"