משה דובער ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (35 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]] | [[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]] | ||
נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] | נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שבפלך [[פולטבה]] במדינת [[רוסיה]], ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}. | ||
מגיל אחד עשרה עד הבר מצווה למד בעיר זוויהל אצל הרב הגאון יואל שארין. | |||
בשנת [[תרס"ה]] נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם נקשר במיוחד ל[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]]. | |||
בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין | לאחר תום לימודיו [[נישואין|נשא]] את בת ה[[חסיד]] ר' [[יעקב טוביה הבר]] שהייתה בידידות קרובה עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון]] אשת [[הרבי]]. | ||
בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין היה בן ביתו של הרבי, ושמשו עד [[הסתלקות]]ו ב[[ב' ניסן תר"פ]]. לאחר ההסתלקות היה קרוב במיוחד אל בנו ממלא מקומו של הרבי הרש"ב [[הרבי הריי"צ]]. על ימים אלו חיבר את הספר [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]. | |||
===תורת אמת=== | ===תורת אמת=== | ||
[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב ריבקין (עומד מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]] | [[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב ריבקין (עומד מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]] | ||
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת [[תורת אמת | בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]]. בשנת [[תרפ"ח]] נסע ל[[ארצות הברית]] ושם היה ראש ישיבת "[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]". השמועה אומרת שבבית חיינו ביקשו ממנו להיות ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית, אך הוא העדיף את ישיבת תורה ודעת בעלת השם. | ||
הי' חבר בארגוני [[ניח"ח]] ו[[הועד לבניין האהל]]. | הי' חבר בארגוני [[ניח"ח]] ו[[הועד לבניין האהל]]. | ||
הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערה|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"{{הערה|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}. | הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערה|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"...{{הערה|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}. | ||
===נתק בין חתנו לחצר הרבי=== | ===נתק בין חתנו לחצר הרבי=== | ||
| שורה 25: | שורה 27: | ||
בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו. | בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו. | ||
בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך | בנוסף, בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות במהלך ימי החנוכה, דיבר על כך שפלא שישנם חסידים של "כ"ק מו"ח אדמו"ר" שלא נוהגים כמנהגו ומדליקים את מנורת החנוכה בחלון, כמנהג העולם, ולא כמנהג נשיאי חב"ד - על מפתן דלת בתוך הבית. השמועה אומרת שהכוונה הייתה לר' דובער. גם אחרי דברי הרבי - הוא המשיך במנהגו, והיו בחורים שלא יכלו לשאת זאת ומחו בדרך מסוימת. | ||
בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין (יצויין שהרבי סידר קידושין בחתונתו) בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין{{הערה| ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).}}, והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת ה[[נפש]] שגרם. | |||
הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה. {{הערה|ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.}}. | |||
הרב ריבקין נפטר ב[[י"ח חשוון]] [[תשל"ז]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}, ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=על מצבתו נחקק: ""פ"נ הרה"ג הח' התמים גדול בתורה ובחסידות מוהר"ר משה דובער בהרה"ג הח' מוהר"ר בן ציון זללה"ה ובן הרבנית אסתר ע"ה ריבקין תלמיד ומקושר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ולבנו כ"ק אדמו"ר מוהרצ"צ נ"ע מליובאוויטש הרביץ תורה בישיבת תורת אמת חב"ד באה"ק ת"ו ובמתיבתא תורה ודעת באמריקה במשך יות מחמישים שנה והעמיד תלמידים לאלפים מח"ס "תפארת ציון" ו"אשכבתא דרבי" נפטר י"ח מרחשון התשל"ז ת'נ'צ'ב'ה' לזכר קדושים אחיו הגדול הרה"ח אברהם יצחק ע"ה אחותו הגדולה מרת הדסה ע"ה ובעלה ר' אלימלך ז"ל בן שיינא ע"ה וילדיהם אחיו הצעיר ר' שמואל שניאור זלמן ע"ה ואשתו מרת סימא ע"ה בת שרה ע"ה ובתם ע"ה בני הגה"ח רבי בן ציון זללה"ה והרבנית אסתר ע"ה כולם ומשפחותיהם נפלו חללים בידי צר הצורר ימ"ש ביעקאטערינוסלב, בשנת ה'תש"א הי"ד ותנצב"ה".}}. | |||
הרבי השתתף בלווייתו של הרב ריבקין (שהתקיימה בכ"א מרחשוון תשל"ז), והלך אחרי הארון. {{הערה|חדשות מבית חיינו, כ"א מ"ח תשל"ז.}} | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
*'''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - מתאר את [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי [[אדמו"ר הרש"ב]] ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא. | *'''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - מתאר את [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי [[אדמו"ר הרש"ב]] ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא. הוצאה ראשונה בתשי"ב, והוצאה שניה בתשל"ו. | ||
*'''קונטרס א' - ד'''' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשכ"ב]]. | *'''קונטרס א' - ד'''' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשכ"ב]]. | ||
*'''שני קונטרסים''' - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א. | *'''שני קונטרסים''' - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א. | ||
*'''תפארת ציון''' - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה. | *'''תפארת ציון''' - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה. | ||
*רבים מחידושיו מופיעים | *רבים מחידושיו מופיעים בקבצי '''[[האוהל]]''' (קובץ תורני). | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו, מרת נעכא פייגל ריבקין - נפטרה [[כ"ט תמוז]] [[תשמ"ח]]. | |||
*הגאון רבי שלום ריבקין, [[גאב"ד]] סט. לואיס, [[ארה"ב]]. | *בנו, הגאון רבי [[שלום ריבקין]] {{הערה|ראו דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודותיו לאביו, ר' משה דובער, בסה"ש ה'שי"ת, עמ' 376. ימי בראשית, עמ' 27.}}, [[גאב"ד]] סט. לואיס, [[ארה"ב]]. | ||
*חתנו, אהרן בן-ציון שורין. | |||
*חתנו | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 51: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]] | [[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| שורה 56: | שורה 64: | ||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]] | [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]] | ||
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]] | [[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:46, 14 באוקטובר 2024
הרב משה דובער ריבקין (כ"א כסלו תרנ"ג - י"ח חשוון תשל"ז) היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב בן ציון ריבקין רבה של סינצי שבפלך פולטבה במדינת רוסיה, בכ"א כסלו תרנ"ג[1].
מגיל אחד עשרה עד הבר מצווה למד בעיר זוויהל אצל הרב הגאון יואל שארין.
בשנת תרס"ה נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם נקשר במיוחד למשפיע ר' מיכאל בלינער.
לאחר תום לימודיו נשא את בת החסיד ר' יעקב טוביה הבר שהייתה בידידות קרובה עם הרבנית חיה מושקא שניאורסון אשת הרבי.
בשנת תרע"ו כאשר אדמו"ר הרש"ב העתיק לרוסטוב התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין היה בן ביתו של הרבי, ושמשו עד הסתלקותו בב' ניסן תר"פ. לאחר ההסתלקות היה קרוב במיוחד אל בנו ממלא מקומו של הרבי הרש"ב הרבי הריי"צ. על ימים אלו חיבר את הספר אשכבתא דרבי.
תורת אמת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת תורת אמת ירושלים. בשנת תרפ"ח נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "תורה ודעת". השמועה אומרת שבבית חיינו ביקשו ממנו להיות ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית, אך הוא העדיף את ישיבת תורה ודעת בעלת השם.
הי' חבר בארגוני ניח"ח והועד לבניין האהל.
הרב ריבקין היה משתתף קבוע בהתוועדויות הרבי, והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר חסידים אמר[2]: "מדוע אומרים עלי שאיני מקושר לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"...[3].
נתק בין חתנו לחצר הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ה אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק מיהו יהודי, כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר בהתוועדות (י"ט כסלו, תשל"ה) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.
בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו.
בנוסף, בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות במהלך ימי החנוכה, דיבר על כך שפלא שישנם חסידים של "כ"ק מו"ח אדמו"ר" שלא נוהגים כמנהגו ומדליקים את מנורת החנוכה בחלון, כמנהג העולם, ולא כמנהג נשיאי חב"ד - על מפתן דלת בתוך הבית. השמועה אומרת שהכוונה הייתה לר' דובער. גם אחרי דברי הרבי - הוא המשיך במנהגו, והיו בחורים שלא יכלו לשאת זאת ומחו בדרך מסוימת.
בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין (יצויין שהרבי סידר קידושין בחתונתו) בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין[4], והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת הנפש שגרם.
הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה. [5].
הרב ריבקין נפטר בי"ח חשוון תשל"ז[6], ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד הר הזיתים בירושלים[7].
הרבי השתתף בלווייתו של הרב ריבקין (שהתקיימה בכ"א מרחשוון תשל"ז), והלך אחרי הארון. [8]
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשכבתא דרבי - מתאר את הסתלקות אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי אדמו"ר הרש"ב ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא. הוצאה ראשונה בתשי"ב, והוצאה שניה בתשל"ו.
- קונטרס א' - ד' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים תשט"ו - תשכ"ב.
- שני קונטרסים - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
- תפארת ציון - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
- רבים מחידושיו מופיעים בקבצי האוהל (קובץ תורני).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, מרת נעכא פייגל ריבקין - נפטרה כ"ט תמוז תשמ"ח.
- בנו, הגאון רבי שלום ריבקין [9], גאב"ד סט. לואיס, ארה"ב.
- חתנו, אהרן בן-ציון שורין.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
- פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"ז עמוד 148.
- ↑ מפי הרב הלל פבזנר.
- ↑ בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן חסידות חב"ד
- ↑ ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).
- ↑ ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.
- ↑ ספר השיחות תש"ז עמוד 148.
- ↑ על מצבתו נחקק: ""פ"נ הרה"ג הח' התמים גדול בתורה ובחסידות מוהר"ר משה דובער בהרה"ג הח' מוהר"ר בן ציון זללה"ה ובן הרבנית אסתר ע"ה ריבקין תלמיד ומקושר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ולבנו כ"ק אדמו"ר מוהרצ"צ נ"ע מליובאוויטש הרביץ תורה בישיבת תורת אמת חב"ד באה"ק ת"ו ובמתיבתא תורה ודעת באמריקה במשך יות מחמישים שנה והעמיד תלמידים לאלפים מח"ס "תפארת ציון" ו"אשכבתא דרבי" נפטר י"ח מרחשון התשל"ז ת'נ'צ'ב'ה' לזכר קדושים אחיו הגדול הרה"ח אברהם יצחק ע"ה אחותו הגדולה מרת הדסה ע"ה ובעלה ר' אלימלך ז"ל בן שיינא ע"ה וילדיהם אחיו הצעיר ר' שמואל שניאור זלמן ע"ה ואשתו מרת סימא ע"ה בת שרה ע"ה ובתם ע"ה בני הגה"ח רבי בן ציון זללה"ה והרבנית אסתר ע"ה כולם ומשפחותיהם נפלו חללים בידי צר הצורר ימ"ש ביעקאטערינוסלב, בשנת ה'תש"א הי"ד ותנצב"ה".
- ↑ חדשות מבית חיינו, כ"א מ"ח תשל"ז.
- ↑ ראו דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודותיו לאביו, ר' משה דובער, בסה"ש ה'שי"ת, עמ' 376. ימי בראשית, עמ' 27.
קטגוריות:
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- צוות תומכי תמימים ליובאוויטש
- חברי ועד לבנין האוהל
- רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א
- רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- אישים בקראון הייטס
- ראשי ישיבות חב"ד בעבר
- צוות ישיבת תורת אמת
- צוות ישיבת תורה ודעת
- אישים שנפטרו בשנת תשל"ז
- אישים שנולדו בשנת תרנ"ג
- מחברים תורניים