תענוג – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|מלא ציטוטים, ולא מדויק}} | |||
'''תענוג''' הוא הכח העמוק והנעלה ביותר בנפש, והוא מהווה את פנימיות ה[[רצון]]. | '''תענוג''' הוא הכח העמוק והנעלה ביותר בנפש, והוא מהווה את פנימיות ה[[רצון]]. | ||
בכללות, כח זה מתחלק לשני מינים: א) ' | בכללות, כח זה מתחלק לשני מינים: א) תענוג מורכב' שהוא עובר וחולף, אך גם החיות שבתענוג גם הוא מניצוץ אלוקי. ב) תענוג הפשוט'' שהוא נצחי וקיים. | ||
==כח התענוג== | ==כח התענוג== | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
ב. שבחינת תענוג זה מה שהוא מקבל עונג ומשתעשע במה שטוב עשה וטוב דיבר, הוא הגורם גם כן את ההתגלות התענוג מעצמות כח התענוג שיש ב[[נפש]], להיות רבוי התפשטות התענוג, וכנראה בחוש שהאדם משתעשע ומטייל בבנין המפואר כשגמרו כפי אוות נפשו כו' שאותו הטיול והשעשועים הוא גורם לו אחר כך תענוג ושמחה ביתר שאת ממה שראוי להתענג מצד עצם הבנין לבד, ואין זה אלא שהתענוג מכל אשר עשה גרם להיות גילוי מפנימיות הנפש שהיא בחינת התענוג וה[[שמחה]] כי כל שמחה הוא התגלות ה[[פנימיות]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]}} | ב. שבחינת תענוג זה מה שהוא מקבל עונג ומשתעשע במה שטוב עשה וטוב דיבר, הוא הגורם גם כן את ההתגלות התענוג מעצמות כח התענוג שיש ב[[נפש]], להיות רבוי התפשטות התענוג, וכנראה בחוש שהאדם משתעשע ומטייל בבנין המפואר כשגמרו כפי אוות נפשו כו' שאותו הטיול והשעשועים הוא גורם לו אחר כך תענוג ושמחה ביתר שאת ממה שראוי להתענג מצד עצם הבנין לבד, ואין זה אלא שהתענוג מכל אשר עשה גרם להיות גילוי מפנימיות הנפש שהיא בחינת התענוג וה[[שמחה]] כי כל שמחה הוא התגלות ה[[פנימיות]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]}} | ||
==שמחה ותענוג== | |||
בלשון חז"ל, קיימת הבחנה בין המונחים "עונג שבת" ו"שמחת יום טוב", והחילוק בין הלשונות מבטא הן את החילוק בתוכן הפנימי בין שמחה ותענוג, והן את החילוק בין שבת ליום טוב. בעוד והשמחה היא ביטוי חיצוני של רגש, תנועה של התפשטות והתלהבות הניכרת כלפי חוץ – אדם שמח הוא לעיתים קרובות אדם מרוגש, שר ולעיתים אף רוקד, עונג הוא בחינה עמוקה יותר בנפש, המזוהה עם התכנסות הנפש והוא מתבטא במנוחה, רוגע והתמקדות פנימית בנקודת העונג. עונג שבת בא לידי ביטוי באי עשייה, בהפסקת מלאכה, ובהתעלות רוחנית שקטה, שבה האדם "שובת" ממעשי החול ומתענג על קרבתו הרוחנית אל שורשו. | |||
מהבחנה זו עולה כי על אף שבשמחת יום טוב ניכרת שמחה גדולה יותר כלפי חוץ, הרי שהשבת נחשבת במובנים רבים לבחינה נעלית יותר – דרגת עונג{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=214 ספר המאמרים תש"ט עמוד 130].}}. | |||
==פנימיות וחיצוניות== | ==פנימיות וחיצוניות== | ||
פנימיות כח התענוג שבבנשמת האדם, הוא שמתענגת ממה שיש לה ענג ממנו, כמו מהשכלת שכל חדש וכהאי גוונא, ובחינת חיצוניות ואחוריים של כח ובחינת ה[[תענוג]] שבה, היא בחינת כח ה[[רצון]] שבה שהוא רוצה מה שהוא רוצה דהיינו דבר שאינו צער, שהצער היפך התענוג{{הערה|[[אגרת הקודש - כ"ט]].}}. | פנימיות כח התענוג שבבנשמת האדם, הוא שמתענגת ממה שיש לה ענג ממנו, כמו מהשכלת שכל חדש וכהאי גוונא, ובחינת חיצוניות ואחוריים של כח ובחינת ה[[תענוג]] שבה, היא בחינת כח ה[[רצון]] שבה שהוא רוצה מה שהוא רוצה דהיינו דבר שאינו צער, שהצער היפך התענוג{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ"ט]].}}. | ||
==ראו גם== | |||
*[[שעשועי המלך בעצמותו]] (מקור התענוגים) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||