מנחם מענדל כשר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קובץ|הרב כשר}} | {{קובץ|הרב כשר}} | ||
הרב '''מנחם מענדל כשר''' ([[י"א באדר]] [[תרנ"ה]] - [[כ"ז חשון]] [[תשד"מ]]) היה [[תלמיד חכם]] ו[[ראש ישיבה]] שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "חומש תורה שלמה", שזכתה לעידוד נמרץ מ[[הרבי]]. עסק רבות בתורת [[הגאון הרגצ'ובר]], הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - | הרב '''מנחם מענדל כשר''' ([[י"א באדר]] [[תרנ"ה]] - [[כ"ז חשון]] [[תשד"מ]]) היה [[תלמיד חכם]] ו[[ראש ישיבה]] שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "חומש תורה שלמה", שזכתה לעידוד נמרץ מ[[הרבי]]. עסק רבות בתורת [[הגאון הרגצ'ובר]], הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח על הרמב"ם ושאלות ותשובות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ורשה]] לרבי יצחק פרץ המיוחס ל[[רש"י]]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל [[משנה|שישה סדרי משנה]] בעל פה. בגיל 19 החל לערוך את ה[[ירחון]] התורני "דגל התורה" בהוצאת [[אגודת ישראל]] ב[[פולין]], שהופיע | נולד ב[[ורשה]] לרבי יצחק פרץ המיוחס ל[[רש"י]]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל [[משנה|שישה סדרי משנה]] בעל פה. בגיל 19 החל לערוך את ה[[ירחון]] התורני "דגל התורה" בהוצאת [[אגודת ישראל]] ב[[פולין]], שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה, התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף [[סמיכה לרבנות|נסמך להוראה]] על ידו. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל בשליחות [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת [[תרפ"ז]] הוציא לאור את הכרך הראשון{{הערה|על פי דברי המחבר{{מקור}}, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.}}. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר ל[[ארצות הברית]] בשנת תרפ"ט. | בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל בשליחות [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת [[תרפ"ז]] הוציא לאור את הכרך הראשון{{הערה|על פי דברי המחבר{{מקור}}, הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.}}. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר ל[[ארצות הברית]] בשנת תרפ"ט. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בענייני [[קו התאריך]] הייתה מחלוקת עזה בינו לבין הרב [[חיים צימרמן]], שהדפיס בספרו "אגן הסהר" דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר. כאשר קיבל [[הרבי]] את ספרו של הרב צימרמן, העיר לו ש"אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר". והוסיף, שאם ברצונו להוכיח שאכן איננו תלמיד חכם - היה עליו לפרוך את שיטתו אודות "הכוס החמישי", לפיה הקמת [[מדינת ישראל]] מהווה [[אתחלתא דגאולה]] וכיום יש לשתות בליל הסדר כוס של גאולה. | בענייני [[קו התאריך]] הייתה מחלוקת עזה בינו לבין הרב [[חיים צימרמן]], שהדפיס בספרו "אגן הסהר" דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר. כאשר קיבל [[הרבי]] את ספרו של הרב צימרמן, העיר לו ש"אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר". והוסיף, שאם ברצונו להוכיח שאכן איננו תלמיד חכם - היה עליו לפרוך את שיטתו אודות "הכוס החמישי", לפיה הקמת [[מדינת ישראל]] מהווה [[אתחלתא דגאולה]] וכיום יש לשתות בליל הסדר כוס של גאולה. | ||
== | ==מפעל תורה שלמה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חומש תורה שלמה]]}} | |||
עיקר חיותו היתה בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, פרופסור אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=3844&lang=hebrew ראיון עם נכדו].}}. | |||
מפעל חייו של הרב כשר הוא בהחלט חומש [[תורה שלמה]] - פרוייקט מקיף על ה[[חומש]] המלקטת את מאמרי [[חז"ל]] לפי סדר הפסוקים, מתוך כמאה ספרי מדרשים שונים, חלקם מתוך כתבי יד נדירים. הרב כשר הינו יוזם והוגה הרעיון, ולצורך כך הקים את 'מכון תורה שלימה' המונה צוות תלמידי חכמים כשהוא עומד בראשו. | |||
הרב כשר | |||
במכתב ניחום אבלים ששלח הרבי למשפחתו, נכתב: {{ציטוטון|בוודאי ובוודאי, אשר המשך פעלו הכי נעלה - תורה שלמה - ועד לגמרו בפועל ממש ובהקדם הכי אפשרי - הרי זה ענין שהזמן גרמא, וניחום הכי עיקרי '''לחיי''', ויקרא לשכבא '''הכי''' פנימי - עליית הנשמה לעילא ולעילא}}. | כעורך הראשי של הסדרה הוסיף בשולי הגליון הערות וביאורים ודיוקי נוסחאות רבים, וברוב הכרכים נוספו במילואים מאמרים תורניים הדנים בהרחבה בנושאים שונים שהוזכרו באותו כרך. הסדרה הגיעה ל-44 כרכים, אך מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. במכתב ניחום אבלים ששלח הרבי למשפחתו, נכתב: {{ציטוטון|בוודאי ובוודאי, אשר המשך פעלו הכי נעלה - תורה שלמה - ועד לגמרו בפועל ממש ובהקדם הכי אפשרי - הרי זה ענין שהזמן גרמא, וניחום הכי עיקרי '''לחיי''', ויקרא לשכבא '''הכי''' פנימי - עליית הנשמה לעילא ולעילא}}. | ||
לאחר ארבעה חודשים, כאשר נפטר גם בנו הרב משה שהמשיך בהוצאת התורה שלמה, הובנה הדגשת הרבי לסיים את המפעל "בהקדם הכי אפשרי"{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] חלק ב', עמוד 193}}. | לאחר ארבעה חודשים, כאשר נפטר גם בנו הרב משה שהמשיך בהוצאת התורה שלמה, הובנה הדגשת הרבי לסיים את המפעל "בהקדם הכי אפשרי"{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] חלק ב', עמוד 193}}, כאשר לאחר פטירת בנו הרב משה שלמה כשר וחתנו הרב גרינבוים פסקה המלאכה לגמרי. | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה שלמה' (או [[חומש תורה תמימה]]) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252.}}. | בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה שלמה' (או [[חומש תורה תמימה]]) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252.}}. | ||
==עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר== | ==עיסוקו במשנת [[הרוגצ'ובר]]== | ||
באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגוצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגוצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגוצ'ובר על ה[[תורה]], על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות ה[[תלמוד]], כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה. | באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגוצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגוצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגוצ'ובר על ה[[תורה]], על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות ה[[תלמוד]], כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה. | ||
==משפחתו== | |||
שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר אביו של פרופ׳ אסא כשר. שני חתניו הם הרב אהרן גרינבוים, שהיה מראשי ה[[ג'וינט]] וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. | |||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
הרב [[מנחם מענדל טננבוים]] - חסיד חב"ד העוסק אף הוא רבות בתורת הרוגצ'ובר, וממשיך את הרב כשר | הרב [[מנחם מענדל טננבוים]] - חסיד חב"ד העוסק אף הוא רבות בתורת הרוגצ'ובר, וממשיך בכך את עבודת הרב כשר. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 35: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]] | [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:38, 19 בפברואר 2024
הרב מנחם מענדל כשר (י"א באדר תרנ"ה - כ"ז חשון תשד"מ) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "חומש תורה שלמה", שזכתה לעידוד נמרץ מהרבי. עסק רבות בתורת הגאון הרגצ'ובר, הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח על הרמב"ם ושאלות ותשובות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בורשה לרבי יצחק פרץ המיוחס לרש"י. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל שישה סדרי משנה בעל פה. בגיל 19 החל לערוך את הירחון התורני "דגל התורה" בהוצאת אגודת ישראל בפולין, שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה, התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף נסמך להוראה על ידו.
בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת תרפ"ז הוציא לאור את הכרך הראשון[1]. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט.
בענייני קו התאריך הייתה מחלוקת עזה בינו לבין הרב חיים צימרמן, שהדפיס בספרו "אגן הסהר" דברים חריפים נגד שיטת הרב כשר. כאשר קיבל הרבי את ספרו של הרב צימרמן, העיר לו ש"אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר". והוסיף, שאם ברצונו להוכיח שאכן איננו תלמיד חכם - היה עליו לפרוך את שיטתו אודות "הכוס החמישי", לפיה הקמת מדינת ישראל מהווה אתחלתא דגאולה וכיום יש לשתות בליל הסדר כוס של גאולה.
מפעל תורה שלמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חומש תורה שלמה |
עיקר חיותו היתה בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, פרופסור אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"[2].
מפעל חייו של הרב כשר הוא בהחלט חומש תורה שלמה - פרוייקט מקיף על החומש המלקטת את מאמרי חז"ל לפי סדר הפסוקים, מתוך כמאה ספרי מדרשים שונים, חלקם מתוך כתבי יד נדירים. הרב כשר הינו יוזם והוגה הרעיון, ולצורך כך הקים את 'מכון תורה שלימה' המונה צוות תלמידי חכמים כשהוא עומד בראשו.
כעורך הראשי של הסדרה הוסיף בשולי הגליון הערות וביאורים ודיוקי נוסחאות רבים, וברוב הכרכים נוספו במילואים מאמרים תורניים הדנים בהרחבה בנושאים שונים שהוזכרו באותו כרך. הסדרה הגיעה ל-44 כרכים, אך מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. במכתב ניחום אבלים ששלח הרבי למשפחתו, נכתב: "בוודאי ובוודאי, אשר המשך פעלו הכי נעלה - תורה שלמה - ועד לגמרו בפועל ממש ובהקדם הכי אפשרי - הרי זה ענין שהזמן גרמא, וניחום הכי עיקרי לחיי, ויקרא לשכבא הכי פנימי - עליית הנשמה לעילא ולעילא".
לאחר ארבעה חודשים, כאשר נפטר גם בנו הרב משה שהמשיך בהוצאת התורה שלמה, הובנה הדגשת הרבי לסיים את המפעל "בהקדם הכי אפשרי"[3], כאשר לאחר פטירת בנו הרב משה שלמה כשר וחתנו הרב גרינבוים פסקה המלאכה לגמרי.
בשנת תשמ"ט הורה הרבי ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות תרומה-פקודי) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה שלמה' (או חומש תורה תמימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר[4].
עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגוצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגוצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגוצ'ובר על התורה, על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות התלמוד, כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שני בניו הם הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר אביו של פרופ׳ אסא כשר. שני חתניו הם הרב אהרן גרינבוים, שהיה מראשי הג'וינט וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן.
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מנחם מענדל טננבוים - חסיד חב"ד העוסק אף הוא רבות בתורת הרוגצ'ובר, וממשיך בכך את עבודת הרב כשר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספרי הרב כשר באתר היברו בוקס
- כרכי התורה שלמה מהם הורה הרבי ללמוד: חלק כ', על פרשיות תרומה ותצווה • חלק כ"א על פרשת כי-תשא
הערות שוליים
- ↑ על פי דברי המחבר[דרוש מקור], הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בהיותו בן 15 ולפני תחילת מלחמת העולם הראשונה כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.
- ↑ ראיון עם נכדו.
- ↑ הרב שלום דב וולפא, שמן ששון מחבריך חלק ב', עמוד 193
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252.