שבת הגדול – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 41: שורה 41:


:דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא הייתה נוחה מדיוק זה, ודעתו הייתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה{{הערה|1=ראה בקטע הבא}}. כך נקבע בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים{{הערה|1=[[התמים]], ג, עמ' כד}}.
:דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא הייתה נוחה מדיוק זה, ודעתו הייתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה{{הערה|1=ראה בקטע הבא}}. כך נקבע בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים{{הערה|1=[[התמים]], ג, עמ' כד}}.
:הרבי עורר על כך שחלק עיקרי מהמנהג הוא לומר את ההגדה עם הילדים דווקא, כדי לעורר אותם שיהיו מוכנים לקראת אמירת ההגדה{{הערה|שיחת שבת הגדול תשמ"ח, ספר השיחות חלק א' עמוד 364.}}.


* '''אמירת "ויהי נועם"''' - אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.{{הערה|1=כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], שכן נהגו בליובאוויץ.  
* '''אמירת "ויהי נועם"''' - אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.{{הערה|1=כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], שכן נהגו בליובאוויץ.  
שורה 46: שורה 48:
:ובספר "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).}}
:ובספר "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).}}


== לקריאה נוספת ==
==קישורים חיצוניים==
*ר'[[אהרן מסטרשלה]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22303&st=&pgnum=345 להבין עניין שבת הגדול]''' דרוש לשבת הגדול בספר "עבודת הלוי" חלק א'.
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/shabbos_hagadol לקוטי שיחות מועדים - שבת הגדול] {{מפתח}}
*ר' [[אהרן מסטרשלה]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22303&st=&pgnum=345 להבין עניין שבת הגדול]''' דרוש לשבת הגדול בספר "עבודת הלוי" חלק א'.
*[[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15804&st=&pgnum=43&hilite= לקוטי שיחות חלק יב]''' עמוד 33 ואילך.
*[[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15804&st=&pgnum=43&hilite= לקוטי שיחות חלק יב]''' עמוד 33 ואילך.
*[http://chabadlibrary.org/books/index.htm אוצר מנהגי חב"ד]
*[http://chabadlibrary.org/books/index.htm אוצר מנהגי חב"ד]
שורה 53: שורה 56:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
{{פסח}}
{{חגים וזמנים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]