מלאכת מכה בפטיש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''מלאכת מכה בפטיש''' היא אחת ממלאכות שבת. עיקרה של המלאכה היא כשמכין אדם כלי מתכת הוא מכה על הסדן כדי לישר את הפטיש בסיום המלאכה. | '''מלאכת מכה בפטיש''' היא אחת ממלאכות שבת. עיקרה של המלאכה היא כשמכין אדם כלי מתכת הוא מכה על הסדן כדי לישר את הפטיש בסיום המלאכה. | ||
כמו כן אדם המצייר על אבן ציור כדי שתהיה לה צורה יפה (כעין אבני ה[[כותל המערבי]]) חייב, אפילו אם לא עשה ציור שלם, מכיון שכל חריץ יש לו משמעות נפרדת "כי במקום שחרץ חריץ זה לא יחרוץ עוד"{{הערה|צמח צדק מסכת שבת תחי' פרק יב בשם רש"י}}. | כמו כן אדם המצייר על אבן ציור כדי שתהיה לה צורה יפה (כעין אבני ה[[כותל המערבי]]) חייב, אפילו אם לא עשה ציור שלם, מכיון שכל חריץ יש לו משמעות נפרדת "כי במקום שחרץ חריץ זה לא יחרוץ עוד"{{הערה|צמח צדק מסכת שבת תחי' פרק יב בשם רש"י.}}. | ||
כמו כן אדם הנוקב נקב כל שהוא בבנין באופן שיש תועלת בנקב (בזמן חז"ל היה נהוג למשל לעשות נקב לצורך מפתח) חייב משום בונה. אף העושה נקב כדי למלאותו כגון לצורך תליית תמונה על הקיר נחשב כבונה שהרי סוף כל סוף הנקב יש בו תועלת לבנין דהיינו לתחיבת המסמר{{הערה|צמח צדק שם}}. | כמו כן אדם הנוקב נקב כל שהוא בבנין באופן שיש תועלת בנקב (בזמן חז"ל היה נהוג למשל לעשות נקב לצורך מפתח) חייב משום בונה. אף העושה נקב כדי למלאותו כגון לצורך תליית תמונה על הקיר נחשב כבונה שהרי סוף כל סוף הנקב יש בו תועלת לבנין דהיינו לתחיבת המסמר{{הערה|צמח צדק שם.}}. | ||
==תולדות המלאכה== | ==תולדות המלאכה== | ||
כל אדם שגומר פעולה כל שהיא, למשל: אדם המפריד מבגד חוטים קטנים שנארגו בו מבלי משים{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]]}}. | כל אדם שגומר פעולה כל שהיא, למשל: אדם המפריד מבגד חוטים קטנים שנארגו בו מבלי משים{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)]].}}. | ||
{{לט מלאכות|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:13, 19 בנובמבר 2021
מלאכת מכה בפטיש היא אחת ממלאכות שבת. עיקרה של המלאכה היא כשמכין אדם כלי מתכת הוא מכה על הסדן כדי לישר את הפטיש בסיום המלאכה.
כמו כן אדם המצייר על אבן ציור כדי שתהיה לה צורה יפה (כעין אבני הכותל המערבי) חייב, אפילו אם לא עשה ציור שלם, מכיון שכל חריץ יש לו משמעות נפרדת "כי במקום שחרץ חריץ זה לא יחרוץ עוד"[1].
כמו כן אדם הנוקב נקב כל שהוא בבנין באופן שיש תועלת בנקב (בזמן חז"ל היה נהוג למשל לעשות נקב לצורך מפתח) חייב משום בונה. אף העושה נקב כדי למלאותו כגון לצורך תליית תמונה על הקיר נחשב כבונה שהרי סוף כל סוף הנקב יש בו תועלת לבנין דהיינו לתחיבת המסמר[2].
תולדות המלאכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל אדם שגומר פעולה כל שהיא, למשל: אדם המפריד מבגד חוטים קטנים שנארגו בו מבלי משים[3].
הערות שוליים
- ↑ צמח צדק מסכת שבת תחי' פרק יב בשם רש"י.
- ↑ צמח צדק שם.
- ↑ שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן).