קרבן העומר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}" |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:קרבן העומר.jpg|ממוזער]] | [[קובץ:קרבן העומר.jpg|ממוזער]] | ||
[[קרבן]] העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי [[כהן]] לפני ה'. קרבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" על שם שמביאים אותו מהתבואה שביכרה. מיום הבאת העומר, מתחילה [[ספירת העומר]], המונה את הימים שבין הבאת העומר לחג ה[[שבועות]], בו מקריבים את שתי הלחם. קודם הקרבת הקרבן אסור להינות מהתבואה החדשה. | [[קרבן]] העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי [[כהן]] לפני ה'. קרבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" על שם שמביאים אותו מהתבואה שביכרה. מיום הבאת העומר, מתחילה [[ספירת העומר]], המונה את הימים שבין הבאת העומר לחג ה[[שבועות]], בו מקריבים את [[שתי הלחם]]. קודם הקרבת הקרבן אסור להינות מהתבואה החדשה. | ||
התאריך שבו יש לקיים את ה[[מצווה]], ובהתאמה לחגוג את חג ה[[שבועות]], הוא ככתוב ב[[תורה]] "ממחרת השבת", דהיינו ממחרת יום טוב ראשון של [[פסח]] (ט"ז ניסן) כפירוש [[חז"ל]], ולא כדעת ה[[צדוקים]] שזהו ממחרת שבת בראשית דהיינו ה[[שבת]] הראשונה אחר ה[[פסח]]. | התאריך שבו יש לקיים את ה[[מצווה]], ובהתאמה לחגוג את חג ה[[שבועות]], הוא ככתוב ב[[תורה]] "ממחרת השבת", דהיינו ממחרת יום טוב ראשון של [[פסח]] (ט"ז ניסן) כפירוש [[חז"ל]], ולא כדעת ה[[צדוקים]] שזהו ממחרת שבת בראשית דהיינו ה[[שבת]] הראשונה אחר ה[[פסח]]. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==איסור חדש== | ==איסור חדש== | ||
{{ערך מורחב|ערך=איסור חדש}} | {{ערך מורחב|ערך=[[איסור חדש]]}} | ||
ישנו איסור לאכול מאכל מחמשת מיני דגן מהתבואה של השנה החדשה לפני הקרבת העומר. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים מעת שקרב העומר, מותר היה לאכול מהחדש מיד. הרחוקים מבית המקדש שלא יכלו לדעת בדיוק מתי קרב העומר, אכלו מחצות היום ולהלן, "שהם יודעים שאין בית דין מתעצלים בו". | ישנו איסור לאכול מאכל מחמשת מיני דגן מהתבואה של השנה החדשה לפני הקרבת העומר. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים מעת שקרב העומר, מותר היה לאכול מהחדש מיד. הרחוקים מבית המקדש שלא יכלו לדעת בדיוק מתי קרב העומר, אכלו מחצות היום ולהלן, "שהם יודעים שאין בית דין מתעצלים בו". | ||
משחרב [[בית המקדש]], מעיקר הדין היה מותר לאכול מהתבואה החדשה כבר מבוקר ט"ז בניסן, אבל מכמה סיבות התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה יום הנף (הנפת העומר), כלומר יום ט"ז בניסן, כולו אסור. הרמב"ם פוסק כדעת [[רבי יהודה]] במשנה, שבזמן שאין בית המקדש כל היום כולו אסור מן התורה. | משחרב [[בית המקדש]], מעיקר הדין היה מותר לאכול מהתבואה החדשה כבר מבוקר ט"ז בניסן, אבל מכמה סיבות התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה יום הנף (הנפת העומר), כלומר יום ט"ז בניסן, כולו אסור{{הערה|משנה סוכה ג, יב.}}. הרמב"ם פוסק כדעת [[רבי יהודה]] במשנה, שבזמן שאין בית המקדש כל היום כולו אסור מן התורה. | ||
תבואה שהשרישה קודם העומר, מותרת החל מהקרבתו. אך אם השרישה אחר העומר, אסור לקוצרה ולאוכלה עד שיוקרב העומר של השנה הבאה. | תבואה שהשרישה קודם העומר, מותרת החל מהקרבתו. אך אם השרישה אחר העומר, אסור לקוצרה ולאוכלה עד שיוקרב העומר של השנה הבאה. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
{{להשלים|}} | {{להשלים|}} | ||
ב[[חסידות]] מוסבר שזה ש[[קרבן]] העומר בא דווקא מן השעורים, זהו, כי [[ספירת העומר]] הוא העבודה ב[[בירור]] ה[[נפש הבהמית]], ולכן קרבן העומר בא דווקא מן השעורים. | ב[[חסידות]] מוסבר שזה ש[[קרבן]] העומר בא דווקא מן השעורים, זהו, כי [[ספירת העומר]] הוא העבודה ב[[בירור]] ה[[נפש הבהמית]], ולכן קרבן העומר בא דווקא מן השעורים. | ||
==ראו גם== | |||
*[[שתי הלחם]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | [[קטגוריה:קרבנות]] | ||