מצות מזוזה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:16, 2 ביוני 2024

מצוות מזוזה היא מצות עשה מהתורה^[1], להניח קלף המכיל את שני הפרשיות הראשונות של קריאת שמע ('שמע'^[2] ו'והיה אם שמוע'^[3]) במזוזת (-פתח) הבית. הפרשה הראשונה מתארת את הכרת היהודי בה' כמנהיג העולם, ואת זה שהיהודי מקבל על עצמו את עול מלכות שמים. והשניה - את קבלת עול המצוות ואת השכר הניתן למקיימי המצוות.

תוכן המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תוכן המצווה כולל שני חלקים: א. מעשה המצווה, שהוא קביעת המזוזה על הפתח. ב. המשך קיום המצווה, שהמזוזה תשאר קבועה בפתח החדר.

למצוות מזוזה ישנם כמה סיבות: 1) הצהרה והכרזה על אמונה בה' - המזוזה פותחת בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", וקביעת המזוזה בפתח הבית הינה הכרזה "אנו מאמינים בבורא העולם ומנהיגו, ובתורתו הקדושה ומצוותיה". הרמב"ן כתב: הקובע מזוזה בפתחו, מודה ומאמין בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו ובתורה. 2) מזכיר את ה' התורה ומצוותיה - כתב הזוהר: מזוזה בפתח הבית מזכירה לאדם שלא ישכח את הקב"ה בבואו ובצאתו.

מעלתה היתירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעלה יתירה יש למצוות מזוזה על מצות תפילין ומצות ציצית. למרות שהמשותף לשלושת המצוות הוא ה'תזכורת' לאדם שלא ישכח את יחודו של הקדוש ברוך הוא, בכל זאת מתייחדת מצות מזוזה שיש בה, "יחוד שמו של הקב"ה"^[4] הרי המזוזה עצמה מצד עצמותה וקדושתה מזכירה לאדם את יחוד שמו יתברך.

זמן קביעת המזוזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יעקב לנדא כותב שהוא זוכר שהרבי הרש"ב הי' מחכה שבועיים לפני שקבע המזוזות. הטעם לזה, ביאר אדמו"ר הריי"ץ בשם אביו, שהמזוזה הוא מקיף, וצריך להיות המשכת המקיף בפנימי, ולזה צריך עבודה, ואמר (כשמראה באצבעו על הרצפה) אצלי לא ישאר מאומה בלתי מזוכך^[5].

אך הרבי הורה לקבוע מזוזות בדוקות תיכף לכניסה, ואז קובעים בלי ברכה. לאחר שלושים יום נוטלים מזוזה אחת לבדוקה (או להחחליפה ביפה יותר ממנה) וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות^[6].

מבצע מזוזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע מזוזה

על מבצע מזוזה הכריז הרבי בשנת תשל"ד. מטרת מבצע זה הוא להשתדל שלכל חדר בבית יהודי תהיה מזוזה כשרה, השומרת את כל מי שנמצא בבית, ומגינה על היהודי בכל מקום שהוא הולך ונמצא, כפי ההבטחה הכתובה בתהלים "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"^[7]. באחד ההזדמנויות אמר הרבי אמר כי אסונות רבים היו נמנעים אם מבצע מזוזה היה קיים לפני עשרים שנה.

במענה פרטי לאנשים שכתבו לרבי על בעיות שונות, הורה להם הרבי להחזיק אצלם בתיק או ברכב וכיוצא בזה מזוזה כשרה ובדוקה, שתוסיף בשמירה הגנה והצלה^[8].

בדיקת המזוזות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בדיקת תפילין ומזוזות

על פי ההלכה יש לבדוק את המזוזות פעמיים בשבע שנים, אך פעמים רבות במענה להודעות על אסונות ובעיות השיב הרבי כי "באם עברו יב חודש" מהבדיקה האחרונה יש לבדוק שוב^[9].

בנוסף דרש הרבי^[10] גם ממי שאין לו בעיות מיוחדות לבדוק מזוזות (ואפילו הן מהודרות) מידי שנה, בציינו לפוסקים האומרים שעצם הבדיקה מביאה ברכה - ומיהו שאינו צריך ברכה?

בתי מזוזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקהילות רבות נהוג להדר ברכישת בתי מזוזה נאים ומפוארים, על יסוד הוראת חכמינו: "התנאה לפניו במצוות".

בעיטוף וקביעת המזוזה, כמה פרטים בהלכה ומנהג^[11]:

בשם הבעל שם טוב מקובל שלא להשתמש בבתי מזוזה העשויים ממתכת^[12]. (אולם הרב ירוסלבסקי אמר שראה בית מזוזה מכסף שהתקבל מתנה מאדמור הזקן כמו כן הובא הטעם שהברזל מקצר ימיו של אדם ומבואר בזוהר ובעוד מקומות שמדובר על ברזל בלבד ולא כל מיני מתכות) בקרב רבים מחסידי חב"ד נהוג שלא להכניס את המזוזה בבתים כלל, אלא רק לעטוף אותה בניילון ונייר, כפי שנהוג ב-770 ובבתי רבותינו נשיאינו^[13].

קדושתם של הבתים פחותה בהרבה מקדושתו של קלף המזוזה עצמו, אך נוהגים שלא להשליך אותם באשפה בבזיון אלא להניח אותם יחד עם דברי הגניזה.

היכר ציר[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הלכה, את המזוזה יש לקבוע בצד ימין של הדלת. לפי מנהג חב"ד, קובעים מהו צד ימין של הדלת לעניין קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר' - מתייחסים אל הפתח כאילו האדם עומד עם הפנים לכיוון אליו נפתחת הדלת, וקובעים את המזוזה מצד ימין שלו^[14].

הנהגה זו כוללת פרטים שונים^[15]:

שאת המזוזה קובעים בצד ימין של הפתח הפונה לחדר או המסדרון שאליו הדלת נפתחת.
לא מתחשבים במיקום הצירים על המשקוף^[16], ומתחשבים רק בכיוון אליו הדלת נפתחת.
אין משמעות מהו החדר הפנימי ומהו החדר החיצוני, ואף אם זו הגישה היחידה אל החדר, המזוזה נקבעת מצד ימין של הכיוון אליו נפתחת הדלת.
בדלת הראשית של הבית, לא מתחשבים בהיכר ציר וקובעים תמיד בצד ימין של הנכנס לבית.

כסגולה לשמירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהזדמנויות שונות הורה הרבי להחזיק מזוזה בסמוך למיטה או ברכב, כסגולה לשמירה והגנה. הרבי הורה להקפיד על שמירת כבודה של המזוזה באמצעות שמירתה כלי בתוך כלי וכדומה^[17].

הוראות הרבי מיוסדות כפי שהרבי עצמו ציין על המשנה במסכת כלים^[18], ועל דברי התוספות יום טוב שם, שבזמן המשנה נהגו האנשים לשאת מזוזה וחשבו זאת למצוה ולשמירה^[19].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

האם ידוע לך מי כתב את מזוזות ביתך? תחקיר שבועון 1396 עמוד 34.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות פרשית הסופר שירד מהדרך - האם ידוע לך מי כתב את מזוזות ביתך - אברהם רייניץ בשבועון בית משיח גיליון 1396, בתחקיר הדרכה מהפכני הקורא לחייב את הסוחרים לחשוף מי הסופר שכתב כל מזוזה
איך קובעים מזוזה? סרטון הדרכה מקיף בהפקת ערוץ יהדותון
שיעור מקיף על קביעת מזוזות כהלכה מאת הרב יוסף יצחק הבלין
לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 61 (עמ' 76)
טעמי המצווה והלכותיה, הרב יוסף קרסיק,
יוצא לבחור מזוזה בכפר חב"ד
מתי יש לקבוע מזוזה בבית שכור? שיעור קצר בוידאו מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, רבה של קראון הייטס
כשהגרמ"ש אשכנזי הסביר: מדוע המזוזה בכיוון פתיחת הדלת
מה אומרות האותיות המסתוריות שבחלקה האחורי של המזוזה?
הרב ישראל הלפרין, קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר', בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר תשפ"א
שניאור אשכנזי, האם ראוי לשווק מזוזה בתור אמצעי לשמירה?, שיעור לפרשת עקב תשפ"ב

מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול

הערות שוליים

↑ נאמרת שלושה פעמים ביום, בפרשת קריאת שמע (בסיום הפרשה הראשונה): "וכתבתם על מזוזות ביתך, ובשעריך".
↑ דברים ו'.
↑ דברים י"א.
↑ כלשון הטור.
↑ הערות באגרות קודש חי"ג אגרת ד'תמג.
↑ כן הורה הרבי לכמה שקנו בית חדשה. ראה לדוגמא אגרות קודש חי"ט אגרת ז'שפח. להעיר שלכמה מכתבים (ראה אגרות קודש חכ"א אגרת ח'מ) משמע שצריך לקבוע חדשה, יותר מהודר מהראשונה, ולא רק להחזיר הבדוקה.
↑ תהלים פרק קכ"א פסוק ח'.
↑ שלחן מנחם ח"ה עמ' רלד. שיחת השבוע 1504 פינת הלכה ומנהג. אגרות קודש חלק ד' עמוד קנט. חלק ה' עמוד קעה. חלק ו' עמוד שמא. חלק י עמוד רלט. ועוד.
↑ ויש להעיר מלשון המכילתא (שמות י"ג) "מימים ימימה מגיד שאדם צריך לבדוק תפיליו אחת לי"ב חדש".
↑ שיחת כ' מנחם אב תשל"ד.
↑ סיכום מאת הרב חיים הלל רסקין (פתח תקווה) בגליון מרכז אנ"ש נצבים תשפ"ב (689) עמוד 2 (אנגלית).
↑ בעל שם טוב על התורה, פרשת ואתחנן.
↑ ומפי השמועה כך גם הורה הרבי. מקדש מלך ח"ב ע' 439.
↑ ספר המנהגים עמוד 81. מכתב לרב טוביה בלוי (על פי לקט ופרט חלק ד' אות קעו) באגרות קודש חי"ב עמוד תכד: "ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה" (בלקט ופרט ניסה לשער לאיזה ראשונים הכוונה). וראו גם שולחן מנחם חלק ה' עמוד רכב הערה ה, ובגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.
↑ ראו בהרחבה בגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.
↑ אין משמעות אם הם ממוקמים על צד ימין של המשקוף או על צד שמאל.
↑ אגרות קודש חלק י' עמוד רלט. חלק ד' עמוד קנט.
↑ יז, טז.
↑ וראו במדור ההלכה של הרב יוחנן גוראריה שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 79 אודות פרטי ההלכות בזה, שצריך להיות דווקא בדרך הנחה ולא בדרך תליה, ועוד.

[1] נאמרת שלושה פעמים ביום, בפרשת קריאת שמע (בסיום הפרשה הראשונה): "וכתבתם על מזוזות ביתך, ובשעריך".

[2] דברים ו'.

[3] דברים י"א.

[4] כלשון הטור.

[5] הערות באגרות קודש חי"ג אגרת ד'תמג.

[6] כן הורה הרבי לכמה שקנו בית חדשה. ראה לדוגמא אגרות קודש חי"ט אגרת ז'שפח. להעיר שלכמה מכתבים (ראה אגרות קודש חכ"א אגרת ח'מ) משמע שצריך לקבוע חדשה, יותר מהודר מהראשונה, ולא רק להחזיר הבדוקה.

[7] תהלים פרק קכ"א פסוק ח'.

[8] שלחן מנחם ח"ה עמ' רלד. שיחת השבוע 1504 פינת הלכה ומנהג. אגרות קודש חלק ד' עמוד קנט. חלק ה' עמוד קעה. חלק ו' עמוד שמא. חלק י עמוד רלט. ועוד.

[9] ויש להעיר מלשון המכילתא (שמות י"ג) "מימים ימימה מגיד שאדם צריך לבדוק תפיליו אחת לי"ב חדש".

[10] שיחת כ' מנחם אב תשל"ד.

[11] סיכום מאת הרב חיים הלל רסקין (פתח תקווה) בגליון מרכז אנ"ש נצבים תשפ"ב (689) עמוד 2 (אנגלית).

[12] בעל שם טוב על התורה, פרשת ואתחנן.

[13] ומפי השמועה כך גם הורה הרבי. מקדש מלך ח"ב ע' 439.

[14] ספר המנהגים עמוד 81. מכתב לרב טוביה בלוי (על פי לקט ופרט חלק ד' אות קעו) באגרות קודש חי"ב עמוד תכד: "ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה" (בלקט ופרט ניסה לשער לאיזה ראשונים הכוונה). וראו גם שולחן מנחם חלק ה' עמוד רכב הערה ה, ובגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.

[15] ראו בהרחבה בגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.

[16] אין משמעות אם הם ממוקמים על צד ימין של המשקוף או על צד שמאל.

[17] אגרות קודש חלק י' עמוד רלט. חלק ד' עמוד קנט.

[18] יז, טז.

[19] וראו במדור ההלכה של הרב יוחנן גוראריה שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 79 אודות פרטי ההלכות בזה, שצריך להיות דווקא בדרך הנחה ולא בדרך תליה, ועוד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הרבי נכנס לתפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נוגע במזוזה בכניסתו ל[[תפילה]] בזאל הגדול של [[770]]]]
-{{וידאו מוטמע
-|רוחב=256
-|גובה=256
-|מקור=http://he.chabad.org/c7adcf3b-2235-4c27-8e5e-ef83582aeade
-}}
 '''מצוות מזוזה''' היא [[מצות עשה]] מה[[תורה]]{{הערה|1=נאמרת שלושה פעמים ביום, בפרשת [[קריאת שמע]] (בסיום הפרשה הראשונה): "וכתבתם על מזוזות ביתך, ובשעריך".}}, להניח קלף המכיל את שני הפרשיות הראשונות של [[קריאת שמע]] ('שמע'{{הערה|1=[[דברים]] ו'.}} ו'והיה אם שמוע'{{הערה|1=[[דברים]] י"א.}}) במזוזת (-פתח) הבית. הפרשה הראשונה מתארת את הכרת היהודי בה' כמנהיג העולם, ואת זה שהיהודי מקבל על עצמו את [[עול מלכות שמים]]. והשניה - את קבלת עול המצוות ואת השכר הניתן למקיימי המצוות.
@@ שורה 11: / שורה 6: @@
 תוכן המצווה כולל שני חלקים: א. מעשה המצווה, שהוא קביעת המזוזה על הפתח. ב. המשך קיום המצווה, שהמזוזה תשאר קבועה בפתח החדר.
-למצוות מזוזה ישנם כמה סיבות: 1) הצהרה והכרזה על [[אמונה]] בה' - המזוזה פותחת בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]", וקביעת המזוזה בפתח הבית הינה הכרזה "אנו מאמינים בבורא העולם ומנהיגו, ובתורתו הקדושה ומצוותיה". [[הרמב"ן]] כתב: הקובע מזוזה בפתחו, מודה ומאמין בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו ובתורה. 2) מזכיר את ה' ה[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]] - כתב [[הזוהר]]: מזוזה בפתח הבית מזכירה לאדם שלא ישכח את [[הקב"ה]] בבואו ובצאתו.
+למצוות מזוזה ישנם כמה סיבות: 1) הצהרה והכרזה על [[אמונה]] בה' - המזוזה פותחת בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]", וקביעת המזוזה בפתח הבית הינה הכרזה "אנו מאמינים בבורא העולם ומנהיגו, ובתורתו הקדושה ומצוותיה". [[הרמב"ן]] כתב: הקובע מזוזה בפתחו, מודה ומאמין בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו ובתורה. 2) מזכיר את ה' ה[[תורה]] ו[[מצוות]]יה - כתב [[הזוהר]]: מזוזה בפתח הבית מזכירה לאדם שלא ישכח את [[הקב"ה]] בבואו ובצאתו.
 === מעלתה היתירה ===
@@ שורה 17: / שורה 12: @@
 מעלה יתירה יש למצוות מזוזה על מצות [[תפילין]] ומצות [[ציצית]]. למרות שהמשותף לשלושת המצוות הוא ה'תזכורת' לאדם שלא ישכח את יחודו של [[הקדוש ברוך הוא]], בכל זאת מתייחדת מצות מזוזה שיש בה, "יחוד שמו של הקב"ה"{{הערה|1=כלשון הטור.}} הרי המזוזה עצמה מצד עצמותה ו[[קדוש]]תה מזכירה לאדם את יחוד שמו יתברך.
 [[קובץ:כתב מזוזה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קלף המזוזה, בו כתובה פרשת [[קריאת שמע]]]]
+==זמן קביעת המזוזה==
+הרב [[יעקב לנדא]] כותב שהוא זוכר ש[[הרבי הרש"ב]] הי' מחכה שבועיים לפני שקבע המזוזות. הטעם לזה, ביאר [[אדמו"ר הריי"ץ]] בשם אביו, שהמזוזה הוא מקיף, וצריך להיות המשכת המקיף בפנימי, ולזה צריך עבודה, ואמר (כשמראה באצבעו על הרצפה) אצלי לא ישאר מאומה בלתי מזוכך{{הערה|הערות ב[[אגרות קודש]] חי"ג אגרת ד'תמג.}}.
+אך הרבי הורה לקבוע מזוזות בדוקות תיכף לכניסה, ואז קובעים בלי ברכה. לאחר שלושים יום נוטלים מזוזה אחת לבדוקה (או להחחליפה ביפה יותר ממנה) וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות{{הערה|כן הורה הרבי לכמה שקנו בית חדשה. ראה לדוגמא [[אגרות קודש]] חי"ט אגרת ז'שפח. להעיר שלכמה מכתבים (ראה אגרות קודש חכ"א אגרת ח'מ) משמע שצריך לקבוע חדשה, יותר מהודר מהראשונה, ולא רק להחזיר הבדוקה.}}.
 == מבצע מזוזה ==
 {{ערך מורחב|מבצע מזוזה}}
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 == בדיקת המזוזות ==
+{{ערך מורחב|בדיקת תפילין ומזוזות}}
 על פי ההלכה יש לבדוק את המזוזות פעמיים בשבע שנים, אך פעמים רבות במענה להודעות על אסונות ובעיות השיב הרבי כי "באם עברו יב חודש" מהבדיקה האחרונה יש לבדוק שוב{{הערה|ויש להעיר מלשון המכילתא (שמות י"ג) "מימים ימימה מגיד שאדם צריך לבדוק תפיליו אחת לי"ב חדש".}}.
-בנוסף דרש הרבי{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ד, ובהרחבה ראה [[מצות תפילין#בחודש אלול|כאן]].}} גם ממי שאין לו בעיות מיוחדות לבדוק מזוזות (ואפילו הן מהודרות) מידי שנה, בציינו לפוסקים האומרים שעצם הבדיקה מביאה ברכה - ומיהו שאינו צריך ברכה?
+בנוסף דרש הרבי{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ד.}} גם ממי שאין לו בעיות מיוחדות לבדוק מזוזות (ואפילו הן מהודרות) מידי שנה, בציינו לפוסקים האומרים שעצם הבדיקה מביאה ברכה - ומיהו שאינו צריך ברכה?
 ==בתי מזוזה==
 בקהילות רבות נהוג להדר ברכישת בתי מזוזה נאים ומפוארים, על יסוד הוראת חכמינו: "התנאה לפניו במצוות".
-בשם [[הבעל שם טוב]] מקובל שלא להשתמש בבתי מזוזה העשויים ממתכת{{הערה|בעל שם טוב על התורה, פרשת ואתחנן.}}. בקרב רבים מחסידי חב"ד נהוג שלא להכניס את המזוזה בבתים כלל, אלא רק לעטוף אותה בניילון ונייר, כפי שנהוג ב-[[770]] ובבתי רבותינו נשיאינו.
+בעיטוף וקביעת המזוזה, כמה פרטים בהלכה ומנהג{{הערה|1=[https://anash.org/a-kosher-mezuza-case/ סיכום מאת הרב חיים הלל רסקין (פתח תקווה) בגליון מרכז אנ"ש נצבים תשפ"ב (689) עמוד 2 (אנגלית)].}}:
+בשם [[הבעל שם טוב]] מקובל שלא להשתמש בבתי מזוזה העשויים ממתכת{{הערה|בעל שם טוב על התורה, פרשת ואתחנן.}}. (אולם הרב ירוסלבסקי אמר שראה בית מזוזה מכסף שהתקבל מתנה מאדמור הזקן כמו כן הובא הטעם שהברזל מקצר ימיו של אדם ומבואר בזוהר ובעוד מקומות שמדובר על ברזל בלבד ולא כל מיני מתכות) בקרב רבים מחסידי חב"ד נהוג שלא להכניס את המזוזה בבתים כלל, אלא רק לעטוף אותה בניילון ונייר, כפי שנהוג ב-[[770]] ובבתי רבותינו נשיאינו{{הערה|ו[[מפי השמועה]] כך גם הורה הרבי. מקדש מלך ח"ב ע' 439.}}.
 קדושתם של הבתים פחותה בהרבה מקדושתו של קלף המזוזה עצמו, אך נוהגים שלא להשליך אותם באשפה בבזיון אלא להניח אותם יחד עם דברי הגניזה.
+==היכר ציר==
+על פי הלכה, את המזוזה יש לקבוע בצד ימין של הדלת. לפי [[מנהג חב"ד]], קובעים מהו צד ימין של הדלת לעניין קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר' - מתייחסים אל הפתח כאילו האדם עומד עם הפנים לכיוון אליו נפתחת הדלת, וקובעים את המזוזה מצד ימין שלו{{הערה|ספר המנהגים עמוד 81. מכתב לרב טוביה בלוי (על פי לקט ופרט חלק ד' אות קעו) באגרות קודש חי"ב עמוד תכד: "ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה" (בלקט ופרט ניסה לשער לאיזה ראשונים הכוונה). וראו גם שולחן מנחם חלק ה' עמוד רכב הערה ה, ובגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.}}.
+הנהגה זו כוללת פרטים שונים{{הערה|ראו בהרחבה בגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.}}:
+*שאת המזוזה קובעים בצד ימין של הפתח הפונה לחדר או המסדרון שאליו הדלת נפתחת.
+*לא מתחשבים במיקום הצירים על המשקוף{{הערה|אין משמעות אם הם ממוקמים על צד ימין של המשקוף או על צד שמאל.}}, ומתחשבים רק בכיוון אליו הדלת נפתחת.
+*אין משמעות מהו החדר הפנימי ומהו החדר החיצוני, ואף אם זו הגישה היחידה אל החדר, המזוזה נקבעת מצד ימין של הכיוון אליו נפתחת הדלת.
+*בדלת הראשית של הבית, לא מתחשבים בהיכר ציר וקובעים תמיד בצד ימין של הנכנס לבית.
+==כסגולה לשמירה==
+בהזדמנויות שונות הורה הרבי להחזיק מזוזה בסמוך למיטה או ברכב, כסגולה לשמירה והגנה. הרבי הורה להקפיד על שמירת כבודה של המזוזה באמצעות שמירתה כלי בתוך כלי וכדומה{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד רלט. חלק ד' עמוד קנט.}}.
+הוראות הרבי מיוסדות כפי שהרבי עצמו ציין על המשנה במסכת כלים{{הערה|יז, טז.}}, ועל דברי התוספות יום טוב שם, שבזמן המשנה נהגו האנשים לשאת מזוזה וחשבו זאת למצוה ולשמירה{{הערה|וראו במדור ההלכה של הרב יוחנן גוראריה שבועון כפר חב"ד גליון 1996 עמוד 79 אודות פרטי ההלכות בזה, שצריך להיות דווקא בדרך הנחה ולא בדרך תליה, ועוד.}}.
+==לקריאה נוספת==
+* '''האם ידוע לך מי כתב את מזוזות ביתך?''' תחקיר שבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 34.
 ==קישורים חיצונים==
-*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2573179#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content איך קובעים מזוזה?]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} סרטון הדרכה מקיף בהפקת ערוץ יהדותון
+*בעקבות פרשית הסופר שירד מהדרך - '''האם ידוע לך מי כתב את מזוזות ביתך''' - [[אברהם רייניץ]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1396, בתחקיר הדרכה מהפכני הקורא לחייב את הסוחרים לחשוף מי הסופר שכתב כל מזוזה
-*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&hilite=75f6b8cb-de05-4a49-af9d-1314c5ea89ff&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=76 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 61 (עמ' 76)]
+*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2573179 איך קובעים מזוזה?]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} סרטון הדרכה מקיף בהפקת ערוץ יהדותון
+*'''[https://sinun770.org/%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F/ שיעור מקיף על קביעת מזוזות כהלכה]''' מאת הרב יוסף יצחק הבלין {{וידאו}}
+*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=76&hilite= לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 61 (עמ' 76)]
 *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=953 טעמי המצווה והלכותיה], הרב יוסף קרסיק, {{חב"ד בישראל}}
-*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=434 ynet יוצא לבחור מזוזה בכפר חב"ד] {{וידאו}} {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=434 יוצא לבחור מזוזה בכפר חב"ד] {{וידאו}} {{אינפו}}
-*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%96%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A8/ מתי יש לקבוע מזוזה בבית שכור?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
+*[https://chabad.info/beis-medrash/96333/ מתי יש לקבוע מזוזה בבית שכור?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
+*'''[https://col.org.il/news/130279 כשהגרמ"ש אשכנזי הסביר: מדוע המזוזה בכיוון פתיחת הדלת]''' {{וידאו}}{{COL}}
+*'''[https://col.org.il/news/132658 מה אומרות האותיות המסתוריות שבחלקה האחורי של המזוזה?]''' {{COL}}
+*הרב ישראל הלפרין, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר']''', בתוך גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר תשפ"א
+*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a7/עקב_פב.pdf האם ראוי לשווק מזוזה בתור אמצעי לשמירה?]''', שיעור לפרשת עקב תשפ"ב
+{{מצוות}}
+{{סתם}}
 {{הערות שוליים}}
-{{מצוות}}
 [[קטגוריה:מצוות]]
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
-[[קטגוריה:סת"ם]]
+[[קטגוריה:מזוזה]]

סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות
מצוות מהתורה ותקנות דרבנן	כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה
כתיבת סת"ם	סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה
כתבי קודש מיוחדים	ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש
מושגים קרובים	מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין