שניאור זלמן משה סקובלו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־04:19, 5 ביולי 2024

הרב שניאור זלמן משה סקובלו (נכתב גם סקאבלא, ג' סיון^[1] תרנ"ב - ח' סיון תשל"ד) היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצר אדמו"ר הרש"ב וממקושרי רבותינו נשיאינו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה החסידית הורודושיץ בג' סיון תרנ"ב לאמו מרת גיטל לאה, ולאביו ר' יצחק סקובלו^[2], בנו של ר' אברהם ואחיינו של המלמד של אדמו"ר הריי"צ בצעירותו המחנך החסידי ר' ניסן סקובלו.

כבר מגיל צעיר שקד על לימודיו, ובהיותו בגיל 11 לקראת סוף שנת תרס"ג נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שהיה בהורודושיץ תחת הנהגתו של הרב שלמה זלמן הבלין, וכעבור שנתיים נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

בתקופת לימודיו בישיבה גידל פאות ארוכות, ואדמו"ר הריי"צ ששימש באותה שעה כמנהל-פועל ביקש ממנו לקצר את הפאות, אך הוא סירב, וכעבור זמן ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ מחילה על שהפציר בו על כך^[3].

זכה ללמוד בליובאוויטש שנים ארוכות, למעלה מעשר שנים, ובהיותו מהבחורים המבוגרים למד חסידות עם התלמידים הצעירים והדריך אותם. כמו כן ניהל במשך תקופה את קופת בחורים שהופקדה על הסיוע הגשמי לתלמידי הישיבה, ובנוסף, עסק בהדפסת והפצת 'המשך תער"ב'.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה נסגרה הישיבה בליובאוויטש והוא עבר ללמוד בסניף הישיבה בחרסון, ובסביבות שנת תרפ"א נישא בחרקוב עם רעייתו מרת צביה פריידא.

בחודש חשון תרפ"ג נולד בנו הבכור, והוא זכה שהרבי ישתתף בשמחת הברית.

בשנת תרפ"ו העביר את משפחתו בסמיכות להוריו בהורודושיץ, בעוד הוא בעצמו הסתובב ברחבי רוסיה ועסק בהפצת יהדות במסגרת תפארת בחורים, וכן בענינים נוספים בעסקנות הכלל כגון יצירת טליתות מהודרות עבור אנ"ש ועוד.

בשנים שלאחר מכן התגורר עם משפחתו ברודניא, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא האדום ועסק בביצור ומיגון קווי החזית מול האויב הנאצי, ועל-אף התנאים הקשים - מסר את נפשו שלא להתגעל במאכלות אסורות.

עם סיום המלחמה חזרו בני המשפחה להתגורר בחרקוב, גם התגוררו עד שזכו לקבל את אישורי העלייה לארץ הקודש בשנת תשכ"ט. כאשר הגיעו לארץ, קבע את מגוריו בשיכון חב"ד לוד.

נפטר בשיבה טובה בח' סיון תשל"ד ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו, ר' יונה (יוסף) סקובלו - מחשובי התלמידים ומתושבי העיירה ליובאוויטש שנהרג על קידוש ה' בשואה
גיסו, הרב שמואל כצמן - היה נשוי לאחותו מרת חיה שרה
בנו, ר' אברהם סקובלו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם ברונפמן, אחד ומיוחד, ראיון עם הרב אליהו לנדא אודות דמותו של הרב סקאבלו, שבועון כפר חב"ד 1909 עמוד 30.
תמים של ליובאוויטש מתוך שבועון בית משיח גיליון 651.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

א ליובאוויטשער תמים, תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, בעריכת נינו הרב מנחם מענדל ברונפמן

הערות שוליים

↑ בכתבה בשבועון כפר חב"ד שב'לקריאה נוספת' מופיע שנולד בכ' ניסן.
↑ נפטר בכ"ד אדר ראשון ת"ש.
↑ בסופו של דבר קיצץ את הפאות בעת שירותו הצבאי, במטרה להציל את הזקן לכל הפחות.

[1] בכתבה בשבועון כפר חב"ד שב'לקריאה נוספת' מופיע שנולד בכ' ניסן.

[2] נפטר בכ"ד אדר ראשון ת"ש.

[3] בסופו של דבר קיצץ את הפאות בעת שירותו הצבאי, במטרה להציל את הזקן לכל הפחות.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:Skablo3.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]
 [[קובץ:Skablo.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]
-הרב '''שניאור זלמן משה סקובלו''' (נכתב גם '''סקאבלא''', [[ג' סיון]] [[תרנ"ב]]-[[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצר אדמו"ר הרש"ב וממקושרי רבותינו נשיאינו.
+הרב '''שניאור זלמן משה סקובלו''' (נכתב גם '''סקאבלא''', [[ג' סיון]]{{הערה|בכתבה בשבועון כפר חב"ד שב'לקריאה נוספת' מופיע שנולד ב[[כ' ניסן]].}} [[תרנ"ב]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] וממקושרי רבותינו נשיאינו.
 ==תולדות חיים==
-נולד בעיירה החסידים הורודושיץ ב[[ג' סיון]] [[תרנ"ב]] לאמו מרת גיטל לאה, ולאביו ר' יצחק סקובלו{{הערה|נפטר ב[[כ"ד אדר|כ"ד אדר ראשון]] [[ת"ש]].}}, בנו של ר' אברהם ואחיינו של המלמד של [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו המחנך החסידי ר' [[ניסן סקובלו]].
+נולד בעיירה החסידית [[הורודושיץ]] ב[[ג' סיון]] [[תרנ"ב]] לאמו מרת גיטל לאה, ולאביו ר' יצחק סקובלו{{הערה|נפטר ב[[כ"ד אדר|כ"ד אדר ראשון]] [[ת"ש]].}}, בנו של ר' אברהם ואחיינו של המלמד של [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו המחנך החסידי ר' [[ניסן סקובלו]].
-כבר מגיל צעיר שקד על לימודיו, ובהיותו בגיל 11 לקראת סוף שנת תרס"ג נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שהיה בהורודושיץ תחת הנהגתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]], וכעבור שנתיים נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
+כבר מגיל צעיר שקד על לימודיו, ובהיותו בגיל 11 לקראת סוף שנת [[תרס"ג]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שהיה בהורודושיץ תחת הנהגתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]], וכעבור שנתיים נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
-בתקופת לימודיו בישיבה גידל פאות ארוכות, ואדמו"ר הריי"צ ששימש באותה שעה כמנהל-פועל ביקש ממנו לקצר את הפאות, אך הוא סירב, וכעבור זמן ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ מחילה על שהפציר בו על כך{{הערה|בסופו של דבר קיצץ את הפאות בעת שירותו הצבאי, במטרה להציל את הזקן לכל הפחות.}}.
+בתקופת לימודיו בישיבה גידל פאות ארוכות, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ששימש באותה שעה כמנהל-פועל ביקש ממנו לקצר את הפאות, אך הוא סירב, וכעבור זמן ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ מחילה על שהפציר בו על כך{{הערה|בסופו של דבר קיצץ את הפאות בעת שירותו הצבאי, במטרה להציל את הזקן לכל הפחות.}}.
 זכה ללמוד בליובאוויטש שנים ארוכות, למעלה מעשר שנים, ובהיותו מהבחורים המבוגרים למד חסידות עם התלמידים הצעירים והדריך אותם. כמו כן ניהל במשך תקופה את [[קופת בחורים]] שהופקדה על הסיוע הגשמי לתלמידי הישיבה, ובנוסף, עסק בהדפסת והפצת '[[המשך תער"ב]]'.
-בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נסגרה הישיבה בליובאוויטש והוא עבר ללמוד בסניף הישיבה בחרסון, ובסביבות שנת תרפ"א נישא בחרקוב עם רעייתו מרת צביה פריידא.
+בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נסגרה הישיבה בליובאוויטש והוא עבר ללמוד בסניף הישיבה בחרסון, ובסביבות שנת [[תרפ"א]] נישא ב[[חרקוב]] עם רעייתו מרת צביה פריידא.
-בחודש חשון תרפ"ג נולד בנו הבכור, והוא זכה שהרבי ישתתף בשמחת הברית.
+בחודש חשון [[תרפ"ג]] נולד בנו הבכור, והוא זכה שהרבי ישתתף בשמחת הברית.
-בשנת תרפ"ו העביר את משפחתו בסמיכות להוריו בהורודושיץ, בעוד הוא בעצמו הסתובב ברחבי רוסיה ועסק בהפצת יהדות במסגרת [[תפארת בחורים]], וכן בענינים נוספים בעסקנות הכלל כגון יצירת טליתות מהודרות עבור אנ"ש ועוד.
+בשנת [[תרפ"ו]] העביר את משפחתו בסמיכות להוריו בהורודושיץ, בעוד הוא בעצמו הסתובב ברחבי רוסיה ועסק בהפצת יהדות במסגרת [[תפארת בחורים]], וכן בענינים נוספים בעסקנות הכלל כגון יצירת טליתות מהודרות עבור אנ"ש ועוד.
-בשנים שלאחר מכן התגורר עם משפחתו ב[[רודניא]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] גוייס לצבא האדום ועסק בביצור ומיגון קווי החזית מול האויב הנאצי, ועלאף התנאים הקשים - מסר את נפשו שלא להתגעל במאכלות אסורות.
+בשנים שלאחר מכן התגורר עם משפחתו ב[[רודניא]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא האדום ועסק בביצור ומיגון קווי החזית מול האויב הנאצי, ועל-אף התנאים הקשים - מסר את נפשו שלא להתגעל במאכלות אסורות.
-עם סיום המלחמה חזרו בני המשפחה להתגורר בחרקוב, גם התגוררו עד שזכו לקבל את אישורי העלייה לארץ הקודש בשנת תשכ"ט. כאשר הגיעו לארץ, קבע את מגוריו בשיכון חב"ד ב[[לוד]].
+עם סיום המלחמה חזרו בני המשפחה להתגורר בחרקוב, גם התגוררו עד שזכו לקבל את אישורי העלייה לארץ הקודש בשנת [[תשכ"ט]]. כאשר הגיעו לארץ, קבע את מגוריו ב[[שיכון חב"ד לוד]].
 נפטר בשיבה טובה ב[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]] בירושלים.
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 *גיסו, הרב [[שמואל כצמן]] - היה נשוי לאחותו מרת חיה שרה
 *בנו, ר' [[אברהם סקובלו]]
+==לקריאה נוספת==
+*מנחם ברונפמן, '''אחד ומיוחד''', ראיון עם הרב [[אליהו לנדא]] אודות דמותו של הרב סקאבלו, [[שבועון כפר חב"ד]] 1909 עמוד 30.
+*'''תמים של ליובאוויטש''' מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 651.
 ==קישורים חיצוניים==
 *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Skablo-.pdf א ליובאוויטשער תמים]''', תולדות חייו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, בעריכת נינו הרב מנחם מענדל ברונפמן
-{{הערות שוליים|}}
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:סקובלו, שניאור זלמן משה}}
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
@@ שורה 44: / שורה 47: @@
 [[קטגוריה:אישים בלוד]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
+[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]