בגתן ותרש: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (באמצע עבודה, כבר הוסיף את ביאורי החסידות (לא צריך לשים תבנית חשיבות)...) |
אין תקציר עריכה |
||
| (29 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בִּגְתָן וָתֶּרֶשׁ''' היו שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], ולפי המסופר ב[[מגילת אסתר]] הם זממו להרעיל את המלך. מזימתם סוכלה על ידי [[מרדכי היהודי]] והם נתלו על עץ. | |||
''' | |||
==הסיפור המקראי== | ==הסיפור המקראי== | ||
בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] | בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך{{מקור}}). אחשורוש העביר אותם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] בתפקיד "היושב בשער המלך"{{הערה|על פי פירוש המלבי"ם, בגתן ותרש שמרו יחד עם מרדכי, אך הוא ישב בשער והם עמדו, ובשל הכבוד שקיבל - כעסו.}}. השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך כך שהאשמה תיפול על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. הגמרא{{הערה|מגילה יג, ב.}} מספרת שהם אמרו מיום שבאת אסתר לאחשוורוש לא ראינו שינה בעינינו ועל כן תכננו להטיל ארס בספל היין של המלך. השניים דיברו בשפה הטורסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ב[[רוח הקודש]]{{הערה|רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"}}) . מרדכי הורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך אחשורוש, אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה שגילתה שהם החליפו את משמרותיהם לצורך ביצוע מזימתם, התגלתה המזימה והם הומתו בתלייה. | ||
הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: | הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ|מקור=פרק ב', פסוקים כב-כג}} | ||
ישנה שאלה ידועה, מדוע יצא [[מרדכי]] להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' [[יהונתן אייבשיץ]] ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים. | |||
לעומת זאת, [[הרבי]] הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים{{הערה|התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
{{ | ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|נדדה שנת המלך]] והוא פתח את "ספר הזכרונות", הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו. אז ציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{הערה|מגילת אסתר פרק ו'.}}, ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. ב[[תורת החסידות]] מבואר שלאחר שהקב"ה יצר רפואה זו, מיהר לגדל את המן וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. {{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}. | ||
בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו ש[[בני ישראל]] לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}. | |||
ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". ב[[מסכת אבות]] מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את ה[[תורה]] לאורך הדורות עד [[משה רבינו]], ובכך גואלים את [[דברי התורה]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}. | |||
{{פורים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:40, 6 במרץ 2023
בִּגְתָן וָתֶּרֶשׁ היו שני שומרי הסף של המלך אחשוורוש, ולפי המסופר במגילת אסתר הם זממו להרעיל את המלך. מזימתם סוכלה על ידי מרדכי היהודי והם נתלו על עץ.
הסיפור המקראי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך אחשורוש (ע"פ גרסא אחרת - שומרי כליו של המלך[דרוש מקור]). אחשורוש העביר אותם מתפקידם ומינה את מרדכי בתפקיד "היושב בשער המלך"[1]. השניים כעסו על כך ותכננו להרעיל את המלך כך שהאשמה תיפול על מרדכי[2]. הגמרא[3] מספרת שהם אמרו מיום שבאת אסתר לאחשוורוש לא ראינו שינה בעינינו ועל כן תכננו להטיל ארס בספל היין של המלך. השניים דיברו בשפה הטורסית, אולם מרדכי שהיה חבר בסנהדרין והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע את דבריהם ברוח הקודש[4]) . מרדכי הורה לאסתר המלכה להזהיר את המלך אחשורוש, אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה שגילתה שהם החליפו את משמרותיהם לצורך ביצוע מזימתם, התגלתה המזימה והם הומתו בתלייה.
הסיפור מופיע במגילת אסתר כך:
בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
— פרק ב', פסוקים כב-כג
ישנה שאלה ידועה, מדוע יצא מרדכי להגנת אחשוורוש הרשע. על כך מסופר שכאשר היה ר' יהונתן אייבשיץ ילד כבן 6, שאלו אביו שאלה זו בסעודת פורים; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים.
לעומת זאת, הרבי הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים[5].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", ואפשר את נס פורים עוד טרם שנגזרה הגזירה. כאשר נדדה שנת המלך והוא פתח את "ספר הזכרונות", הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו. אז ציווה על המן להרכיב את מרדכי היהודי על סוס ולהובילו ברחובות העיר[6], ובכך החלה מפלת המן ונס ההצלה. בתורת החסידות מבואר שלאחר שהקב"ה יצר רפואה זו, מיהר לגדל את המן וגזרותיו, כדי למהר גם את מפלתו. [7].
בשיחה אודות מעשה בגתן ותרש, הסביר הרבי כי אין ללמוד מכך שמרדכי הציל את אחשורוש בזכות ידיעת שפת "הטרסית", שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות. ניתן לראות ממעשה זה עובדה הפוכה לחלוטין - בגתן ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות זרות, ולכן הם לא חששו לדבר בקרבת מרדכי. זו הסיבה האמיתית לכן שמרדכי הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך[8].
ביאור נוסף של הרבי על הסיפור, הינו על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי". במסכת אבות מוזכר אודות פסוק זה כי "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" [9], הרבי מסביר שעל ידי כך שמזכירים את דרך העברת המסורה, מגלים את הדרך בה קיבלנו את התורה לאורך הדורות עד משה רבינו, ובכך גואלים את דברי התורה[10].
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
הערות שוליים
- ↑ על פי פירוש המלבי"ם, בגתן ותרש שמרו יחד עם מרדכי, אך הוא ישב בשער והם עמדו, ובשל הכבוד שקיבל - כעסו.
- ↑ מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.
- ↑ מגילה יג, ב.
- ↑ רש"י על מגילה ז, א ד"ה "ויודע הדבר למרדכי"
- ↑ התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.
- ↑ מגילת אסתר פרק ו'.
- ↑ "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח.
- ↑ שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז), וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי.
- ↑ אבות, ו, י.
- ↑ לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.